שיר 117
נחקה את טובו של אלוהים
(דברי הימים ב׳. ו׳:41)
-
1. עַד כַּמָּה טוּבְךָ שׁוֹפֵעַ,
אֱלֹהֵינוּ, יְהֹוָה!
חַסְדְּךָ גָּדוֹל כְּלַפֵּינוּ,
כָּל דְּרָכֶיךָ אַהֲבָה.
עַל עוֹבְדֶיךָ, יְרֵאֶיךָ,
רַחֲמֶיךָ כֹּה רַבִּים;
רַק לְךָ נַקְדִּישׁ חַיֵּינוּ,
נִהְיֶה נֶאֱמָנִים.
-
2. בְּמִלִּים וְגַם בְּמַעַשׂ
נְשַׁקֵּף אֶת חַסְדְּךָ.
וּפְרִי טוֹב נָנִיב בְּשֶׁפַע,
נְפַרְסֵם אֶת מַלְכוּתְךָ.
מָה טוֹבָה הִיא בְּשׂוֹרָתֵנוּ,
כַּמָּה טוֹב הוּא שֵׁרוּתְךָ!
לֹא נִשְׁכַּח כָּל מַעֲשֶׂיךָ,
נְחַקֶּה נָא אֶת טוּבְךָ.
-
3. לְאַחֵינוּ, אַחְיוֹתֵינוּ
נַעֲזֹר, נִהְיֶה טוֹבִים.
הֵם זְקוּקִים לִתְמִיכָתֵנוּ,
לְטוּבֵנוּ רְאוּיִים.
לֹא נִמְנַע אֶת טוּב לִבֵּנוּ,
מִכָּל אִישׁ, מִכָּל אָדָם.
כָּךְ רוּחוֹ שֶׁל אֱלֹהֵינוּ
תַּדְרִיכֵנוּ לְעוֹלָם.
(ראה גם תהל׳ ק״ג:10; מר׳ י׳:18; גל׳ ה׳:22; אפ׳ ה׳:9.)
