שיר 126
הישארו ערים, עמדו איתן והתחזקו
(קורינתים א׳. ט״ז:13)
-
1. עֵרָנוּת גַּלּוּ, חִזְקוּ נָא,
וְעִמְדוּ בְּבִטָּחוֹן.
נַהֲגוּ תָּמִיד בְּאֹמֶץ,
כִּי מֻבְטָח הַנִּצָּחוֹן.
לְמִצְוַת יֵשׁוּעַ נִשָּׁמַע;
תַּחַת פִּקּוּדוֹ, לוֹ נִכָּנַע.
(פזמון)
עֵרָנוּת גַּלּוּ וְחִזְקוּ נָא!
כָּךְ עִמְדוּ עַד בּוֹא הַקֵּץ!
-
2. עֵרָנוּת גַּלּוּ, חִזְקוּ נָא,
וּמְפֻכָּחִים הֱיוּ.
לְעַבְדּוֹ שֶׁל הַמָּשִׁיחַ
הִשָּׁמְעוּ, אוֹתוֹ כַּבְּדוּ.
בְּרָצוֹן נִתְמֹךְ גַּם בָּרוֹעִים,
הַשּׁוֹמְרִים עַל עֵדֶר אֱלֹהִים.
(פזמון)
עֵרָנוּת גַּלּוּ וְחִזְקוּ נָא!
כָּךְ עִמְדוּ עַד בּוֹא הַקֵּץ!
-
3. עֵרָנוּת גַּלּוּ, חִזְקוּ נָא,
וֶהֱיוּ מְאֻחָדִים.
עַד הַקֵּץ בַּשְּׂרוּ, הָעִידוּ,
גַּם אֶל מוּל אוֹיְבִים מָרִים.
נְהַלֵּל יַחְדָּו אֶת יְהֹוָה;
הִנֵּה מִשְׁפָּטוֹ קָרֵב וּבָא!
(פזמון)
עֵרָנוּת גַּלּוּ וְחִזְקוּ נָא!
כָּךְ עִמְדוּ עַד בּוֹא הַקֵּץ!
(ראה גם מתי כ״ד:13; עב׳ י״ג:7, 17; פט״א ה׳:8.)
