שיר 139
ראה את עצמך בעולם החדש
(ההתגלות כ״א:1–5)
-
1. רְאֵה אוֹתְךָ, רְאֵה אוֹתִי;
חַיִּים יַחְדָּו בְּעוֹלָם גַּן עֶדְנִי.
שָׁלוֹם נִצְחִי, חֵרוּת אֱמֶת,
דַּמְיֵן מַרְגּוֹעַ, חַיֵּי הַשְׁקֵט.
אָדָם רָשָׁע אָז לֹא יִשְׁלוֹט;
מַלְכוּת יָהּ לְעוֹלָם לֹא תִּמּוֹט.
הִנֵּה זוֹ הָעֵת לְרֵאשִׁית מַזְהִירָה,
מֵעֹמֶק לִבֵּנוּ נָשִׁיר בְּקוֹל שִׂמְחָה:
(פזמון)
”תּוֹדָה, יְהֹוָה! מָה טוֹב פָּעָלְךָ!
הַכֹּל חָדָשׁ, הֵן מוֹלֵךְ פֹּה בִּנְךָ.
גּוֹאֶה הַלֵּב בְּשִׁיר תְּהִילָּה לִכְבוֹדְךָ;
כָּבוֹד, הוֹדָיָה וְהַלֵּל הֵם רַק לְךָ”.
-
2. רְאֵה אוֹתְךָ, רְאֵה אוֹתִי;
עֵינֶיךָ שָׂא אֶל עוֹלָם גַּן עֶדְנִי.
כָּל שֶׁנִּרְאֶה, כָּל שֶׁנִּשְׁמַע
לֹא יְעוֹרֵר חֲרָדָה, אֵימָה.
מָה שֶׁאָמַר אָכֵן נִהְיָה;
כָּל אִישׁ יוֹשֵׁב תַּחַת אֹהֶל יָהּ.
כָּעֵת אֶת שׁוֹכְנֵי הֶעָפָר הוּא יָעִיר;
יַחְדָּו אֶת קוֹלֵנוּ נִשָּׂא אִתָּם בְּשִׁיר:
(פזמון)
”תּוֹדָה, יְהֹוָה! מָה טוֹב פָּעָלְךָ!
הַכֹּל חָדָשׁ, הֵן מוֹלֵךְ פֹּה בִּנְךָ.
גּוֹאֶה הַלֵּב בְּשִׁיר תְּהִילָּה לִכְבוֹדְךָ;
כָּבוֹד, הוֹדָיָה וְהַלֵּל הֵם רַק לְךָ”.
(ראה גם תהל׳ ל״ז:10, 11; יש׳ ס״ה:17; יוח׳ ה׳:28; פט״ב ג׳:13.)