עבור לתוכן

עבור לתוכן העניינים

שיר 139

ראה את עצמך בעולם החדש

ראה את עצמך בעולם החדש

‏(‏ההתגלות כ״א:‏1–5‏)‏

  1. 1.‏ רְאֵה אוֹתְךָ,‏ רְאֵה אוֹתִי;‏

    חַיִּים יַחְדָּו בְּעוֹלָם גַּן עֶדְנִי.‏

    שָׁלוֹם נִצְחִי,‏ חֵרוּת אֱמֶת,‏

    דַּמְיֵן מַרְגּוֹעַ,‏ חַיֵּי הַשְׁקֵט.‏

    אָדָם רָשָׁע אָז לֹא יִשְׁלוֹט;‏

    מַלְכוּת יָהּ לְעוֹלָם לֹא תִּמּוֹט.‏

    הִנֵּה זוֹ הָעֵת לְרֵאשִׁית מַזְהִירָה,‏

    מֵעֹמֶק לִבֵּנוּ נָשִׁיר בְּקוֹל שִׂמְחָה:‏

    ‏(‏פזמון)‏

    ‏”‏תּוֹדָה,‏ יְהֹוָה!‏ מָה טוֹב פָּעָלְךָ!‏

    הַכֹּל חָדָשׁ,‏ הֵן מוֹלֵךְ פֹּה בִּנְךָ.‏

    גּוֹאֶה הַלֵּב בְּשִׁיר תְּהִילָּה לִכְבוֹדְךָ;‏

    כָּבוֹד,‏ הוֹדָיָה וְהַלֵּל הֵם רַק לְךָ”‏.‏

  2. 2.‏ רְאֵה אוֹתְךָ,‏ רְאֵה אוֹתִי;‏

    עֵינֶיךָ שָׂא אֶל עוֹלָם גַּן עֶדְנִי.‏

    כָּל שֶׁנִּרְאֶה,‏ כָּל שֶׁנִּשְׁמַע

    לֹא יְעוֹרֵר חֲרָדָה,‏ אֵימָה.‏

    מָה שֶׁאָמַר אָכֵן נִהְיָה;‏

    כָּל אִישׁ יוֹשֵׁב תַּחַת אֹהֶל יָהּ.‏

    כָּעֵת אֶת שׁוֹכְנֵי הֶעָפָר הוּא יָעִיר;‏

    יַחְדָּו אֶת קוֹלֵנוּ נִשָּׂא אִתָּם בְּשִׁיר:‏

    ‏(‏פזמון)‏

    ‏”‏תּוֹדָה,‏ יְהֹוָה!‏ מָה טוֹב פָּעָלְךָ!‏

    הַכֹּל חָדָשׁ,‏ הֵן מוֹלֵךְ פֹּה בִּנְךָ.‏

    גּוֹאֶה הַלֵּב בְּשִׁיר תְּהִילָּה לִכְבוֹדְךָ;‏

    כָּבוֹד,‏ הוֹדָיָה וְהַלֵּל הֵם רַק לְךָ”‏.‏