שיר 146
”הינני עושה הכול חדש”
(ההתגלות כ״א:1–5)
-
1. יוֹשֵׁב הַמָּשִׁיחַ עַל כֵּס מְרוֹמִים,
”אוֹתוֹת הַזְּמַנִּים” עַל זֹאת מְעִידִים.
נִצַּח בַּשָּׁמַיִם אֶת כָּל אוֹיְבָיו;
בָּאָרֶץ יַגְשִׁים אֶת רְצוֹן הָאָב.
(פזמון)
עִלְזוּ, אַתֶּם תִּהְיוּ לוֹ עַם,
יִשְׁכֹּן הָאֵל עִם בְּנֵי אָדָם.
לֹא עוֹד נֵדַע צָרוֹת וּדְאָגוֹת;
לֹא אֵבֶל, מַכְאוֹבִים וּמְצוּקוֹת.
אָמַר הָאֵל: ’הַכֹּל חָדָשׁ אֶצֹּר,
אֲנִי אֶת דְּבָרִי אֶשְׁמֹר’.
-
2. בָּרָה עִיר הָאֵל, בָּהּ כָּל אִישׁ יֶחֱזֶה;
בּוֹהֶקֶת, זוֹהֶרֶת כַּלַּת הַשֶּׂה.
סָבִיב לָהּ כָּל אֶבֶן חֵן יְקָרָה,
וְרַק יְהֹוָה הוּא מְקוֹר אוֹרָהּ.
(פזמון)
עִלְזוּ, אַתֶּם תִּהְיוּ לוֹ עַם,
יִשְׁכֹּן הָאֵל עִם בְּנֵי אָדָם.
לֹא עוֹד נֵדַע צָרוֹת וּדְאָגוֹת;
לֹא אֵבֶל, מַכְאוֹבִים וּמְצוּקוֹת.
אָמַר הָאֵל: ’הַכֹּל חָדָשׁ אֶצֹּר,
אֲנִי אֶת דְּבָרִי אֶשְׁמֹר’.
-
3. עִיר זוֹ מַרְהִיבָה, נְתִינֶיהָ שְׂמֵחִים;
יִהְיוּ שְׁעָרֶיהָ לָעַד פְּתוּחִים.
דַּרְכָּן שֶׁל אֻמּוֹת הִיא תָּאִיר בְּאוֹן;
הוֹלְכִים בְּאוֹרָהּ כָּל עַבְדֵי עֶלְיוֹן.
(פזמון)
עִלְזוּ, אַתֶּם תִּהְיוּ לוֹ עַם,
יִשְׁכֹּן הָאֵל עִם בְּנֵי אָדָם.
לֹא עוֹד נֵדַע צָרוֹת וּדְאָגוֹת;
לֹא אֵבֶל, מַכְאוֹבִים וּמְצוּקוֹת.
אָמַר הָאֵל: ’הַכֹּל חָדָשׁ אֶצֹּר,
אֲנִי אֶת דְּבָרִי אֶשְׁמֹר’.
(ראה גם מתי ט״ז:3; ההת׳ י״ב:7–9; כ״א:23–25.)
