פרק 8
”אקים עליהם רועה אחד”
במוקד: ארבע נבואות הנוגעות למשיח והתגשמותן
1–3. מדוע ליבו של יחזקאל כבד עליו, ומה הוא כותב כעת בהשראת אלוהים?
זוהי השנה השישית של יחזקאל בגלות. * בלב כבד מהרהר הנביא במצב העגום של השלטון ביהודה, מולדתו האהובה המרוחקת ממנו מאות קילומטרים. הוא נזכר כיצד שליטיה קמו ונפלו בזה אחר זה.
2 יחזקאל נולד באמצע תקופת שלטונו של המלך הנאמן יאשיהו. הוא ודאי שמח עד מאוד כשלמד על מבצע השמדת הפסלים האליליים ושיקום עבודת אלוהים הטהורה שהנהיג יאשיהו ביהודה (דה״ב ל״ד:1–8). אלא שהרפורמה של יאשיהו לא החזיקה מעמד לאורך זמן, וזאת כיוון שאחריו קמו מלכים שברובם עבדו אלילים. אין זה מפתיע שתחת שליטים כה רעים הגיעה האומה לשיאים חדשים של שחיתות רוחנית ומוסרית. אך האם אבדה כל תקווה? לא ולא!
3 בהשראת יהוה מעלה הנביא הנאמן על הכתב את הראשונה מבין נבואותיו על המשיח — השליט והרועה העתידי אשר ישקם אחת ולתמיד את עבודת אלוהים הטהורה וידאג ברוך לכבשיו של יהוה. טוב נעשה אם נבחן לעומק את הנבואות הללו, שכן התגשמותן נוגעת לעתידנו הנצחי. נדון כעת בארבע נבואות משיחיות מתוך ספר יחזקאל.
”נצר רך” הופך ל”ארז אדיר”
4. איזו נבואה כתב יחזקאל, וכיצד היא הוצגה בפני הגולים?
4 בערך בשנת 612 לפה״ס ”דבר יהוה” שוב היה אל יחזקאל, והוא כתב נבואה המתארת את היקף שלטונו של המשיח ואת הצורך לבטוח במלכותו. ראשית כול, הורה יהוה ליחזקאל לחוד לאחיו הגולים חידה נבואית שהמחישה את חוסר נאמנותם של שליטי יהודה והבליטה את הצורך בשליט ישר והוגן — המלך המשיח (יח׳ י״ז:1, 2).
5. מהי תמצית החידה?
5 קרא יחזקאל י״ז:3–10. הינה תמצית החידה: ’עיט גדול’ קוטף את הענף העליון של עץ ארז ושם אותו ”בעיר רוכלים”. אז לוקח העיט ”מזרע הארץ” ושותל אותו בשדה פורה ”ליד מים רבים”. הזרע נובט וצומח לכדי ”גפן מתפשטת”. בהמשך מופיע ”עיט גדול” נוסף. הגפן שולחת את שורשיה ”בלהיטות” לעבר אותו עיט, כדי שישתול אותה ליד מקור מים אחר. יהוה מגנה את פעולותיה של הגפן ומציין שהיא תיעקר משורשיה ו”תיבש לגמרי”.
6. הסבר את משמעות החידה.
6 מה פשר החידה? (קרא יחזקאל י״ז:11–15.) בשנת 617 לפה״ס נבוכדנאצר מלך בבל (”העיט הגדול” הראשון) צר על ירושלים. הוא קטף את יהויכין מלך יהודה (’הענף העליון’) מכס מלכותו והביאו לבבל (”עיר רוכלים”). נבוכדנאצר הושיב את צדקיהו (מ”זרע הארץ” המלכותי) על כס המלכות בירושלים. מלך יהודה החדש נאלץ להישבע בשם אלוהים שייכנע למלך בבל וישמור לו אמונים (דה״ב ל״ו:13). אולם צדקיהו בז לשבועתו. הוא מרד בבבל ופנה לפרעה מלך מצרים (’העיט הגדול’ השני) לקבלת סיוע צבאי, אך ללא הועיל. יהוה גינה את צדקיהו על שהפר את שבועתו וגילה חוסר נאמנות (יח׳ י״ז:16–21). בסופו של דבר הודח צדקיהו מכס המלכות ומת בכלא הבבלי (יר׳ נ״ב:6–11).
7. אילו לקחים נוכל ללמוד מהחידה הנבואית?
7 אילו לקחים נוכל ללמוד מהחידה הנבואית? ראשית, כמי שעובדים את יהוה בטוהר, עלינו לעמוד בדיבורנו. ישוע אמר: ”יהא ה’כן’ שלכם כן, וה’לא’ לא” (מתי ה׳:37). במקרה שנמצא לנכון להישבע באלוהים לומר את האמת — למשל, בעת עדות בבית משפט — נתייחס לשבועתנו במלוא הרצינות. שנית, עלינו להיזהר במי אנו בוטחים. במקרא נאמר: ”אל תבטחו בנכבדים או בבן אדם, שאינו יכול להביא תשועה” (תהל׳ קמ״ו:3).
8–10. כיצד תיאר יהוה את המלך המשיח, וכיצד מתגשמת הנבואה? (ראה גם התיבה ”נבואה משיחית — הארז האדיר”.)
8 אולם ישנו שליט הראוי לגמרי לאמוננו ולביטחוננו. לאחר שהציג את החידה הנבואית על הענף שנקטף ונשתל מחדש, המשיך יהוה באותו דימוי פואטי ותיאר את המלך המשיח שישלוט בעתיד.
9 מה נאמר בנבואה. (קרא יחזקאל י״ז:22–24.) הפעם לא עיטים גדולים ינקטו פעולה, אלא יהוה עצמו. הוא יקטוף נצר רך ’מצמרת הארז הרם וישתול אותו על הר גבוה ונישא’. הנצר יצמח ויהיה ל”ארז אדיר” אשר ”כל סוגי הציפורים ישכנו תחתיו”. אז ידעו ”כל עצי השדה” שיהוה עצמו הוא שגרם לעץ האדיר לצמוח.
10 כיצד מתגשמת הנבואה. יהוה קטף את בנו, ישוע המשיח, משושלתו המלכותית של דוד (”הארז הרם”) ושתל אותו על הר ציון השמימי (”הר גבוה ונישא”) (תהל׳ ב׳:6; יר׳ כ״ג:5; ההת׳ י״ד:1). יהוה לקח את בנו, שנחשב בעיני אויביו ל”שפל באנשים”, ורומם אותו כאשר הושיבו על ”כיסא דוד אביו” (דנ׳ ד׳:17; לוקס א׳:32, 33). כמו ארז אדיר, המלך המשיח יתנשא מעל כדור הארץ כולו ויהיה מקור ברכה לכל נתיניו. זהו השליט הראוי לאמוננו. אנשים העושים את רצון אלוהים ברחבי העולם יחסו בצל שלטון המלכות של ישוע. הם ’ישכנו לבטח ולא יהיו מוטרדים מפחד מפני אסון’ (מש׳ א׳:33).
11. איזה לקח חשוב נוכל ללמוד מהנבואה על ה”נצר רך” שהופך ל”ארז אדיר”?
11 מה נוכל ללמוד מהנבואה. הנבואה המרגשת על ’הנצר הרך’ שהופך ל”ארז אדיר” מאפשרת לנו להשיב על שאלה מכרעת: במי נשים את ביטחוננו? כמה אווילי לבטוח בממשלות אנוש ובכוחן הצבאי. כדי למצוא ביטחון אמיתי, מן התבונה שנשים את מלוא מבטחנו במלך המשיח ישוע. הממשלה השמימית שהופקדה בידיו המיומנות היא תקוותה היחידה של האנושות (ההת׳ י״א:15).
”זה אשר לו הזכות החוקית”
12. כיצד הבהיר יהוה שהוא לא זנח את בריתו עם דוד?
12 מהפתרון שסיפק אלוהים לחידה הנבואית על שני העיטים הבין יחזקאל שצדקיהו, מלך סורר משושלת דוד, יודח מהשלטון ויילקח בשבי לבבל. הנביא אולי תהה: ’מה באשר לברית שכרת אלוהים עם דוד, שבה הבטיח שמלך מבית דוד ימלוך לנצח?’ (שמ״ב ז׳:12, 16) אם שאלה כזו אכן ניקרה במוחו של יחזקאל, הוא לא נאלץ לחכות זמן רב לקבלת התשובה. בערך ב־611 לפה״ס, השנה השביעית לגלות, בעוד צדקיהו מולך ביהודה, ’דבר יהוה היה אל יחזקאל’ (יח׳ כ׳:2). יהוה הורה לו לכתוב נבואה משיחית נוספת שהבהירה כי לא זנח את בריתו עם דוד. נהפוך הוא, הנבואה הצביעה על כך שלמשיח המובטח תהיה הזכות החוקית לשלוט כיורשו של דוד.
13, 14. מהי תמצית הנבואה הכתובה ביחזקאל כ״א:25–27, וכיצד התגשמה?
13 מה נאמר בנבואה. (קרא יחזקאל כ״א:25–27.) יהוה פונה באמצעות יחזקאל ל’נשיא ישראל הרשע’. הוא עומד לקבל את העונש המגיע לו. בצורה שאינה משתמעת לשתי פנים מודיע יהוה למלך הרשע ש”המצנפת” ו”הכתר”, או העטרה, (סמלים לסמכות מלכותית) יילקחו ממנו. אז כוחות השלטון ’השפלים’ יוגבהו, ו’הגבוהים’ יושפלו. כוחות השלטון שהוגבהו ימשיכו למלוך, אך רק עד אשר ”יבוא זה אשר לו הזכות החוקית” ויקבל מיהוה את המלכות.
14 כיצד מתגשמת הנבואה. בשנת 607 לפה״ס הושפלה מלכות יהודה ’הגבוהה’ שמרכזה בירושלים כאשר הבבלים החריבו את העיר, הדיחו את המלך צדקיהו מתפקידו ולקחו אותו בשבי. לאחר שנקטע שלטון שושלת דוד בירושלים, הוגבהו הכוחות הנוכריים ’השפלים’ וקיבלו את השליטה על כדור הארץ — אולם רק לזמן מוגבל. ”עיתות הגויים” הסתיימו ב־1914 כאשר יהוה העניק סמכות מלכותית לישוע המשיח (לוקס כ״א:24). כצאצא של דוד המלך, לישוע בהחלט הייתה ”הזכות החוקית” לרשת את מלכות המשיח (בר׳ מ״ט:10). * מכאן שבאמצעות ישוע קיים יהוה את שבועתו להעניק לדוד יורש שימלוך לעולם במלכות נצחית (לוקס א׳:32, 33).
15. מדוע נוכל לבטוח לחלוטין במלך ישוע המשיח?
15 מה נוכל ללמוד מהנבואה. אנו יכולים לבטוח לחלוטין במלך ישוע המשיח. מדוע? מפני שבניגוד לשליטי העולם שנבחרו על־ידי בני אדם או תפסו את רסן השלטון בכוח, ישוע נבחר על־ידי יהוה ו’ניתנה לו מלכות’ שבה יש לו הזכות החוקית למלוך (דנ׳ ז׳:13, 14). אין ספק שהמלך שיהוה עצמו מינה ראוי לביטחוננו!
”עבדי דוד... יהיה להם לרועה”
16. מה חש יהוה באשר לכבשיו, וכיצד ”רועי ישראל” בימי יחזקאל נהגו בצאן?
16 יהוה, הרועה העליון, דואג מעומק ליבו לרווחת כבשיו, עובדיו הארציים (תהל׳ ק׳:3). כאשר הוא מפקיד את כבשיו בידי רועי משנה — אחים בעלי תפקידים — הוא בוחן מקרוב כיצד הם נוהגים בכבשיו. לכן תאר לעצמך כיצד הרגיש יהוה כשראה את התנהגותם של ”רועי ישראל” בימי יחזקאל. אותם מנהיגים חסרי בושה משלו בעם ”בקשיחות ובעריצות”. כתוצאה מכך, הכבשים סבלו ורבים נטשו את עבודת אלוהים הטהורה (יח׳ ל״ד:1–6).
17. כיצד הציל יהוה את כבשיו?
17 מה יעשה יהוה? הוא אמר על שליטי ישראל העריצים: ”אדרוש מהם דין וחשבון”, ואז הבטיח: ”אציל את כבשיי” (יח׳ ל״ד:10). יהוה תמיד עומד בדיבורו (יהו׳ כ״א:45). ב־607 לפה״ס הוא הציל את כבשיו כשהשתמש בבבלים כדי להדיח את אותם רועים אנוכיים מהשלטון. כעבור שבעים שנה שחרר את עובדיו דמויי הכבשים מבבל והשיב אותם למולדתם, על מנת שיוכלו לשקם שם את עבודת אלוהים הטהורה. אך כבשיו של יהוה המשיכו להיות פגיעים, שכן הם נותרו תחת שליטתם של שליטי העולם. ”עיתות הגויים” עתידות היו להימשך עוד מאות שנים (לוקס כ״א:24).
18, 19. איזו נבואה כתב יחזקאל ב־606 לפה״ס? (ראה תמונה בתחילת הפרק.)
18 בשנת 606 לפה״ס, כשנה לאחר חורבן ירושלים ועשרות שנים לפני שבני ישראל שוחררו מגלות בבל, כתב יחזקאל בהשראת יהוה נבואה שהעידה על עומק דאגתו של הרועה העליון לרווחתם הנצחית של כבשיו. הנבואה מתארת כיצד המלך המשיח ירעה את כבשיו של יהוה.
19 מה נאמר בנבואה. (קרא יחזקאל ל״ד:22–24.) אלוהים ’יקים רועה אחד’, שאותו הוא מכנה ”עבדי דוד”. המילים ”רועה אחד” לצד השימוש במילה ’עבד’ בלשון יחיד מלמדים שאותו שליט לא יְחַיה את שושלת המלכים מבית דוד, אלא יהיה היורש היחיד של דוד אשר ימלוך לעד. אותו שליט־רועה ירעה את כבשיו של אלוהים ויהפוך ל”נשיא בקרבם”. יהוה יכרות עם כבשיו ”ברית שלום”, וירעיף עליהם ’ברכות כמו גשמים’ — הם ייהנו מתנאים נפלאים של ביטחון, שגשוג ופריחה. לא רק בקרב בני האדם ישרור שלום, אלא גם בין בני האדם לבעלי החיים! (יח׳ ל״ד:25–28).
20, 21. (א) כיצד מתגשמת הנבואה על ”עבדי דוד”? (ב) כיצד יתגשמו בעתיד דברי יחזקאל על ”ברית שלום”?
20 כיצד מתגשמת הנבואה. באמרו ”עבדי דוד”, הצביע אלוהים באופן נבואי על ישוע, צאצאו של דוד בעל הזכות החוקית למלוך (תהל׳ פ״ט:35, 36). כשבא לכדור הארץ והקריב את חייו ”בעד הצאן”, הוכיח ישוע שהוא ”הרועה הטוב” (יוח׳ י׳:14, 15). כעת הוא רועה שמימי (עב׳ י״ג:20). ב־1914 המליך אלוהים את ישוע והפקיד בידיו את האחריות לרעות ולהאכיל את כבשיו עלי אדמות. בשנת 1919, זמן קצר לאחר שהומלך, מינה ישוע את ”העבד הנאמן והנבון” להאכיל את עבדיו הנאמנים של אלוהים בעלי התקווה השמימית או הארצית (מתי כ״ד:45–47). בהדרכת המשיח ממשיך העבד הנאמן לספק לכבשיו של אלוהים שפע של מזון רוחני אשר תורם לשלום ולביטחון בגן העדן הרוחני ההולך ומתגבש.
21 כיצד יתגשמו בעתיד דברי יחזקאל על ”ברית שלום” שתרעיף ברכות כמו גשמים? בעולם החדש ייהנו עובדי יהוה עלי אדמות ממלוא הברכות של ’ברית השלום’. בקרוב יהפוך העולם כולו לגן עדן, ובני האדם הנאמנים לעולם לא יחששו עוד ממלחמות, פשע, רעב, חולי או חיות פרא (יש׳ י״א:6–9; ל״ה:5, 6; ס״ה:21–23). כמה מרגש יהיה להיות בין כבשיו של אלוהים אשר יחיו לנצח בגן עדן עלי אדמות, שם ”ישבו לבטח, ואיש לא יחרידם” (יח׳ ל״ד:28).
22. מה חש ישוע כלפי הכבשים, וכיצד רועי המשנה צריכים לשקף את דאגתו?
22 מה נוכל ללמוד מהנבואה. בדומה לאביו, ישוע דואג מעומק ליבו לרווחת הכבשים. בתור מלך־רועה הוא מוודא שהכבשים של אביו מקבלים שפע של מזון רוחני ונהנים משלום וביטחון בגן העדן הרוחני. כמה מנחם לדעת ששליט כזה דואג לנו! מי שמשרתים כרועי משנה חייבים לשקף את דאגתו של ישוע לכבשים. הזקנים צריכים לרעות את העדר ”ברצון” ו”בלהיטות” ולשמש עבור הכבשים דוגמה לחיקוי (פט״א ה׳:2, 3). לעולם אל לזקנים להתעמר באחד מכבשיו של יהוה! זכור את דבריו של יהוה על רועי ישראל הנוקשים בימי יחזקאל: ”אדרוש מהם דין וחשבון” (יח׳ ל״ד:10). הרועה העליון בוחן מקרוב את היחס שניתן לכבשיו — וכך גם בְּנו.
”דוד עבדי יהיה להם נשיא לעולם”
23. איזו הבטחה הבטיח יהוה באשר לאיחוד עם ישראל, וכיצד התגשמה?
23 יהוה רוצה שעובדיו ישרתו אותו באחדות. באחת מנבואות השיקום הבטיח אלוהים לקבץ את עמו — נציגים הן מממלכת יהודה בת שני השבטים והן מממלכת ישראל בת עשרת השבטים — ויאחד אותם לכדי ”אומה אחת”, כמו שני ”מקלות” ההופכים בידו ”לאחד” (יח׳ ל״ז:15–23). הנבואה התגשמה ב־537 לפה״ס, כשאלוהים איחד את עם ישראל והשיב אותו לארץ ההבטחה. * אך אחדות זו הייתה רק טעימה מאחדות הרבה יותר גדולה וממושכת שתתרחש בעתיד. בהמשך להבטחתו לאחד את ישראל, העניק יהוה ליחזקאל נבואה שהמחישה כיצד השליט העתידי יאחד את עובדיו האמיתיים של אלוהים ברחבי העולם בקשר נצחי של אחדות.
24. כיצד תיאר יהוה את המלך המשיח, וכיצד יראה שלטונו?
24 מה נאמר בנבואה. (קרא יחזקאל ל״ז:24–28.) יהוה שוב מכנה את השליט העתידי ”עבדי דוד”, ”רועה אחד” ו”נשיא”, אך הפעם הוא מכנה אותו גם ”מלך” (יח׳ ל״ז:22). כיצד ייראה שלטונו של המלך המובטח? שלטונו יהיה קבוע. השימוש במונחים ”עד עולם” ו”לעולם” מצביע על כך ששלטונו של המלך יניב ברכות אין קץ. * שלטונו יעמוד בסימן האחדות. נתיניו הנאמנים של ’המלך האחד’ יהיו כפופים לאותם ה’משפטים’ והם ”ישבו על הארץ” באחדות. שלטונו יקרב את נתיניו ליהוה אלוהים. יהוה יכרות איתם ”ברית שלום” — הוא יהיה אלוהיהם, והם יהיו לו לעם. מקדשו יהיה ”בקרבם לעולם”.
25. כיצד מתגשמת הנבואה על המלך המשיח?
25 כיצד מתגשמת הנבואה. ב־1919 אוחדו המשוחים הנאמנים תחת ’הרועה האחד’, המלך המשיח ישוע. בהמשך ”המון רב... מכל האומות והשבטים והעמים והלשונות” אוחדו עם אחיהם המשוחים (ההת׳ ז׳:9). יחד הם הפכו ל”עדר אחד תחת רועה אחד” (יוח׳ י׳:16). בין שתקוותם שמימית ובין שארצית, הם כולם מצייתים למשפטי יהוה. כתוצאה מכך, הם נהנים מגן עדן רוחני ומהווים אגודת אחים בינלאומית מאוחדת. יהוה מברך אותם בשלום, ומקדשו, המסמל את עבודת אלוהים הטהורה, נמצא בקרבם. יהוה הוא אלוהיהם, והם גאים להיות עובדיו — כעת ולנצח נצחים!
26. איך תוכל לתרום לאחדות בגן העדן הרוחני?
26 מה נוכל ללמוד מהנבואה. יש לנו הזכות להיות מאוחדים בעבודת יהוה הטהורה כחלק מאגודת אחים בינלאומית. אך זכות זו כרוכה גם באחריות — אנו חייבים לתרום לָאחדות. כדי שנמשיך להיות מאוחדים באמונתנו ובמעשינו, על כל אחד מאיתנו למלא את חלקו (קור״א א׳:10). לשם כך, אנו ניזונים בלהיטות מאותו מזון רוחני, דבקים באותן נורמות התנהגות מקראיות ומשתתפים באותה מלאכה חיונית, מלאכת ההטפה ועשיית התלמידים. אך המפתח האמיתי לאחדותנו הוא אהבה. כשאנו מתאמצים לטפח ולהפגין אהבה על כל היבטיה — לרבות אמפתיה, חמלה וסלחנות — אנו תורמים לאחדותנו. במקרא נאמר ש”אהבה... היא קשר מושלם של אחדות” (קול׳ ג׳:12–14; קור״א י״ג:4–7).
27. (א) כיצד משפיעות עליך הנבואות המשיחיות המצויות בספר יחזקאל? (ב) מה נבחן בפרקים הבאים?
27 כמה אנו מעריכים את הנבואות המשיחיות המצויות בספר יחזקאל! כשאנו קוראים אותן ומהרהרים בהן, אנו לומדים שמלכנו האהוב, ישוע המשיח, ראוי לאמוננו, שיש לו הזכות החוקית למלוך, שהוא רועה אותנו ברוך ושהוא ישמור אותנו בקשר נצחי של אחדות. איזו זכות יש לנו להיות נתיניו של המלך המשיח! הבה נזכור שנבואות משיחיות אלו הן חלק ממוטיב כללי של שיקום המאפיין את ספר יחזקאל. ישוע הוא האחד שבאמצעותו מקבץ יהוה את משרתיו ומשקם בקרבם את עבודתו הטהורה (יח׳ כ׳:41). בפרקים הבאים נבחן את אותו שיקום מרגש ונראה כיצד מתפתח הנושא לאורך ספר יחזקאל.
^ שנת הגלות הראשונה החלה ב־617 לפה״ס כשראשוני הגולים היהודים נלקחו לבבל. מכאן שהשנה השישית החלה ב־612 לפה״ס.
^ שושלת דוד המובילה לישוע מתועדת היטב בספרי הבשורה שנכתבו בהשראת אלוהים (מתי א׳:1–16; לוקס ג׳:23–31).
^ באשר למילה ”עולם” נאמר בספר עיון אחד: ”בנוסף לממד הזמן, המילה מקפלת בתוכה גם קביעות, עמידות, חסינות ויציבות”.