1–3.‏ (‏א)‏ מדוע חזון המקדש המרשים יכול היה להעניק ליחזקאל נחמה?‏ (‏ראה תמונה בתחילת הפרק.‏)‏ (‏ב)‏ מה נבחן בפרק זה?‏

 יחזקאל כבר בן 50.‏ הוא נזכר בחצי היובל שעבר עליו בגלות.‏ המקדש בירושלים חרֵב זה זמן רב.‏ אם היו לו אי פעם תקוות לשרת שם ככוהן,‏ גם הן חרבו מזמן.‏ כ־56 שנים נותרו לסיום הגלות,‏ לכן יחזקאל יודע שקטנים הסיכויים שיזכה לראות את עם יהוה שב לארצו,‏ כל שכן את בנייתו המחודשת של בית המקדש (‏יר׳ כ״ה:‏11‏)‏.‏ אך האם מחשבות אלה מסיבות לו מידה מסוימת של עצבות?‏

² זה בדיוק הזמן שבו בוחר יהוה ברוב אהבתו להציג בפני יחזקאל חזון מפורט במיוחד,‏ אשר ללא ספק יעניק לנביא הנאמן מידה רבה של נחמה ותקווה.‏ יחזקאל נלקח בחזון בחזרה למולדתו ומוצב על הר גבוה מאוד,‏ שם הוא פוגש ”‏איש אשר מראהו כמראה נחושת”‏.‏ מדובר במלאך הלוקח אותו לסיור ברחבי מקדש מרשים.‏ ‏(‏קרא יחזקאל מ׳:‏1–4‏.‏)‏ הכול נראה כה מוחשי!‏ עבור יחזקאל ודאי מדובר בחוויה מחזקת אמונה,‏  מדהימה ואולי מעט מבלבלת.‏ אומנם המקדש שהוא רואה בעל מאפיינים מוכרים רבים,‏ אך הוא גם שונה מאוד מבית המקדש שהכיר בירושלים.‏

³ החזון המסקרן נפרש על פני תשעת הפרקים האחרונים של ספר יחזקאל.‏ הבה נדון כעת בגישה שעלינו לאמץ בבואנו להבין את החזון.‏ לאחר מכן נבחן אם המקדש שראה יחזקאל הוא אותו מקדש רוחני גדול שעליו כתב השליח פאולוס בהרחבה כעבור מאות שנים.‏ ולבסוף,‏ נראה איזו משמעות הייתה לחזון עבור יחזקאל ואחיו הגולים.‏

4.‏ איזו גישה ננקטה בעבר לגבי חזון המקדש,‏ ומדוע יש צורך בגישה שונה?‏

⁴ בעבר צוין בפרסומינו שיחזקאל ראה את מקדשו הרוחני הגדול של יהוה,‏ אותו מקדש שעליו כתב השליח פאולוס בהשראת אלוהים באיגרתו אל העברים.‏ * בהתבסס על הנחה זו,‏ נראה היה הגיוני לייחס משמעות סמלית לרבים ממאפייני המקדש שראה יחזקאל בחזון,‏ או לראות בהם צללים נבואיים,‏ תוך שימוש בהסברו של פאולוס על המשכן כנקודת התחלה.‏ אולם לאחר מחקר נוסף,‏ תפילות והרהורים בנושא,‏ נראה כי יש צורך בגישה מפושטת על מנת להסביר את חזון המקדש של יחזקאל.‏

5,‏ 6.‏ (‏א)‏ כיצד גילה השליח פאולוס ענווה כאשר דיבר על המשכן?‏ (‏ב)‏ מה אמר פאולוס על פריטים מסוימים במשכן,‏ וכיצד נוכל להחיל את העיקרון הזה על הבנתנו באשר לחזון המקדש של יחזקאל?‏

⁵ נראה כי מוטב לא לחפש משמעות נבואית או סמלית בכל היבט והיבט בחזון המקדש של יחזקאל.‏ מדוע?‏ חשוב על הדוגמה המעניינת הבאה.‏ כאשר פאולוס דיבר על המשכן והמקדש הרוחני,‏ הוא הזכיר פריטים שהיו במשכן,‏ כמו מחתת הזהב,‏ הכפורת וכד הזהב שהכיל את המן.‏ האם הוא ייחס משמעות נבואית לאותם פריטים?‏ רוח הקודש לא הניעה אותו לעשות כן.‏ במקום זאת,‏ הוא כתב:‏ ”‏אין זה הזמן כעת להרחיב על דברים אלה”‏ (‏עב׳ ט׳:‏4,‏ 5‏)‏.‏ פאולוס נכנע להדרכת רוח הקודש וחיכה בענווה שיהוה יחשוף זאת בזמן המתאים (‏עב׳ ט׳:‏8‏)‏.‏

⁶ ניתן להחיל עיקרון דומה על חזון המקדש של יחזקאל.‏ גם הוא עתיר פרטים,‏ ונראה כי מוטב לחכות שיהוה יבהיר פרטים אלה אם יראה לנכון לעשות כן.‏ ‏(‏קרא מיכה ז׳:‏7‏.‏)‏ אך האם זה אומר שרוח יהוה לא שפכה אור נוסף על החזון?‏ נהפוך הוא!‏

7,‏ 8.‏ (‏א)‏ איזה שינוי חל בהבנתנו?‏ (‏ב)‏ כיצד המקדש שבחזון יחזקאל שונה מהמקדש הרוחני שתיאר פאולוס?‏

⁷ כפי שהוזכר קודם לכן,‏ במשך שנים הסבירו פרסומינו שיחזקאל ראה את המקדש הרוחני הגדול של יהוה,‏ אותו מקדש  שעליו כתב השליח פאולוס בהשראת אלוהים באיגרתו אל העברים.‏ אלא שמחקר נוסף מוביל אותנו למסקנה שלא ייתכן שיחזקאל ראה את המקדש הרוחני הגדול.‏ מדוע?‏

⁸ תחילה,‏ תיאור המקדש שראה יחזקאל אינו עולה בקנה אחד עם ההסבר שכתב פאולוס בהשראת אלוהים.‏ למשל,‏ השליח פאולוס הבהיר שהמשכן בימי משה היה צל נבואי וסמל לדבר גדול יותר.‏ המשכן,‏ בדומה למקדש שלמה ולמקדש זרובבל שנבנו על־פי אותה תבנית בסיסית,‏ כלל מדור שנקרא ”‏קודש הקודשים”‏.‏ פאולוס כינה את קודש הקודשים ”‏מקום קדוש מעשה ידי אדם”‏ והסביר כי לא מדובר בדבר האמיתי,‏ אלא ב”‏העתק של האמיתי”‏.‏ מה היה הדבר האמיתי?‏ פאולוס הסביר:‏ ”‏השמיים עצמם”‏ (‏עב׳ ט׳:‏3,‏ 24‏)‏.‏ האם זה מה שראה יחזקאל?‏ לא.‏ אין בחזונו כל רמז לכך שהוא ראה דברים שמימיים (‏השווה דניאל ז׳:‏9,‏ 10,‏ 13,‏ 14‏)‏.‏

9,‏ 10.‏ כיצד המקדש שראה יחזקאל בחזון שונה מהמקדש הרוחני הגדול שתיאר פאולוס בכל הנוגע להקרבת הקורבנות?‏

⁹ הבדל משמעותי אף יותר בין חזון יחזקאל לבין תיאורו של פאולוס הוא הקורבנות.‏ יחזקאל שמע הנחיות מפורטות שניתנו לעם,‏ לנשיאים ולכוהנים לגבי הקרבת הקורבנות.‏ היה עליהם להקריב קורבנות עבור החטאים שלהם.‏ בנוסף,‏ היה עליהם להקריב זבחי שלמים,‏ שאותם גם יכלו לאכול,‏ ככל הנראה בלשכות המקדש (‏יח׳ מ״ג:‏18,‏ 19;‏ מ״ד:‏11,‏ 15,‏ 27;‏ מ״ה:‏15–20,‏ 22–25‏)‏.‏ האם קורבנות חוזרים ונשנים מעין אלה מוקרבים במקדש הרוחני הגדול?‏

¹⁰ התשובה ברורה ופשוטה.‏ פאולוס הסביר:‏ ”‏המשיח,‏ בבואו ככוהן גדול למען הדברים הטובים שכבר קיימים,‏ עבר דרך האוהל הגדול יותר והמושלם יותר שאינו מעשה ידי אדם,‏ כלומר שאינו שייך לבריאה זו.‏ הוא נכנס אחת ולתמיד אל המקום הקדוש,‏ לא עם דם עיזים ופרים צעירים אלא עם דמו שלו,‏ והשיג גאולה נצחית עבורנו”‏ (‏עב׳ ט׳:‏11,‏ 12‏)‏.‏ מכאן שבמקדש הרוחני הגדול הוקרב רק קורבן אחד,‏ אחת ולתמיד — קורבן הכופר.‏ הוא הוקרב על־ידי הכוהן הגדול הנעלה ביותר,‏ ישוע המשיח.‏ אין ספק שהמקדש שבחזון יחזקאל,‏ הכולל קורבנות רבים של עיזים ופרים,‏ לא היה המקדש הרוחני הגדול.‏

11.‏ מדוע בימי יחזקאל עדיין לא הגיעה העת עבור אלוהים לחשוף אמיתות על מקדשו הרוחני הגדול?‏

¹¹ זה מוביל אותנו לסיבה השנייה מדוע לא ייתכן שיחזקאל ראה את המקדש הרוחני הגדול:‏ עדיין לא הגיעה העת עבור אלוהים לחשוף את האמיתות הללו.‏ זכור שחזון יחזקאל הופנה תחילה לגולים היהודים בבבל,‏ שהיו כפופים לתורת משה.‏  בתום הגלות היה עליהם לשוב לירושלים ולבנות מחדש את בית המקדש ואת המזבח על־פי הכתוב בתורה בנוגע לעבודת אלוהים הטהורה.‏ כפי שהתברר מאוחר יותר,‏ הם המשיכו להקריב שם קורבנות במשך קרוב ל־600 שנה.‏ נניח שחזון יחזקאל אכן היה מציג לגולים היהודים את המקדש הרוחני — מקדש שבו הכוהן הגדול הקריב את חייו כקורבן ששם קץ לכל יתר הקורבנות.‏ איך זה היה משפיע עליהם?‏ איך הם היו יכולים להבין חזון שכזה?‏ האם הדבר היה פוגע בנחישותם לקיים את תורת משה?‏ כמו תמיד,‏ יהוה חושף אמיתות רק בזמן הנכון ורק כאשר משרתיו מוכנים לכך.‏

12–14.‏ מה הקשר בין חזון המקדש של יחזקאל לבין ההסבר של פאולוס על המקדש הרוחני?‏ (‏ראה התיבה ”‏מקדשים שונים,‏ לקחים שונים‏”‏.‏)‏

¹² אם כן,‏ מה הקשר בין חזון המקדש של יחזקאל לבין ההסבר של פאולוס על המקדש הרוחני?‏ זכור שפאולוס לא ביסס את הסברו על חזון המקדש של יחזקאל,‏ אלא על המשכן בימי משה.‏ אמת,‏ פאולוס הזכיר מספר מאפיינים שהיו קיימים במקדש שלמה ומקדש זרובבל וכן בחזון המקדש של יחזקאל.‏ אך באופן כללי,‏ יחזקאל ופאולוס התמקדו בנושאים שונים.‏ *  הדברים שכתבו אינם זהים,‏ אבל הם משלימים זה את זה.‏ באיזה מובן?‏

¹³ נוכל להסביר את הקשר שבין שני התיאורים המקראיים באופן הבא:‏ מפאולוס אנחנו לומדים על המסגרת שקבע יהוה לעבודתו,‏ ומיחזקאל אנחנו לומדים על אמות המידה שקבע יהוה לעבודתו.‏ כדי ללמד אותנו על המסגרת שקבע יהוה לעבודתו הטהורה,‏ פאולוס מסביר מאפיינים מסוימים של המקדש הרוחני,‏ כגון הכוהן הגדול,‏ הקורבנות,‏ המזבח וקודש הקודשים.‏ אך כדי להדגיש את אמות המידה הנעלות שקבע יהוה לעבודתו הטהורה,‏ חזון המקדש של יחזקאל מצייר תמונה מפורטת החורטת על לוח ליבנו לקחים רבים הנוגעים לסטנדרטים של יהוה.‏

¹⁴ כיצד משפיעה עלינו הבנתנו המתוקנת?‏ אין זה אומר בשום אופן שחזון יחזקאל פחות רלוונטי עבורנו כיום.‏ כדי להבין כיצד מועיל לנו החזון,‏ הבה נבחן יותר מקרוב כיצד הוא הועיל ליהודים הנאמנים בימיו של יחזקאל ולאחר מכן.‏

15.‏ (‏א)‏ מה היה המסר הנבואי הכללי של חזון יחזקאל?‏ (‏ב)‏ איזה ניגוד אנו מוצאים בין פרק ח׳‏ לבין פרקים מ׳ עד מ״ח בספר יחזקאל‏?‏

¹⁵ כדי למצוא את תשובת המקרא לשאלה הזאת,‏ הבה נבחן סדרת שאלות הקשורות לנושא שיעזרו לנו לקבל תמונה מלאה.‏ ראשית,‏ מה המסר הנבואי הכללי של החזון?‏ במילים פשוטות,‏ המסר הכללי הוא שעבודת אלוהים הטהורה תשוקם!‏ זה היה ברור מאוד ליחזקאל.‏ הוא הרי העלה על הכתב את התיאור המוחשי שהראה לו יהוה לגבי מצבו העגום של המקדש בירושלים,‏ תיאור המופיע כיום בפרק ח׳‏ בספר הנושא את שמו.‏ לכן,‏ כמה הוא ודאי נהנה לתאר בפרטי פרטים את הניגוד החד שאנו מוצאים כעת בפרקים מ׳ עד מ״ח‏.‏ כאן אין מדובר בהשחתת עבודת אלוהים,‏ אלא בעבודת אלוהים הטהורה כפי שהיא צריכה להיראות — אידיאל מזהיר שבו העם עובד את יהוה על־פי תורת משה.‏

16.‏ כיצד חזון המקדש של יחזקאל אישר את מה שניבא ישעיהו מאה שנים קודם לכן?‏

¹⁶ על מנת להשיב את עבודת יהוה על כנה,‏ צריך היה לרומם אותה.‏ יותר ממאה שנים קודם לכן כתב הנביא ישעיהו בהשראת אלוהים:‏ ”‏באחרית הימים יהיה הר בית יהוה נכון מעל ראשי ההרים,‏ ונישא מגבעות”‏ (‏יש׳ ב׳:‏2‏)‏.‏ ישעיהו ניבא בבירור שעבודת יהוה הטהורה תשוקם ותרומם,‏ כשהיא כביכול ניצבת על ההר הגבוה ביותר.‏ והיכן ניצב יחזקאל בחזון שקיבל כעת מאלוהים?‏ הוא היה ”‏על הר גבוה מאוד”‏ והביט בבית יהוה (‏יח׳ מ׳:‏2‏)‏.‏ מכאן שחזון יחזקאל נתן משנה תוקף להבטחה שעבודת אלוהים הטהורה תשוקם.‏

17.‏ תאר בקצרה את הכתוב בפרקים מ׳ עד מ״ח בספר יחזקאל‏.‏

¹⁷ הינה סקירה קצרה של מה שיחזקאל ראה ושמע,‏ ככתוב בפרקים מ׳ עד מ״ח בספר יחזקאל‏.‏ הוא ראה כיצד המלאך מודד את השערים,‏ את החומה,‏ את החצרות ואת היכל המקדש (‏יח׳ מ׳ עד מ״ב‏)‏.‏ אז הגיע רגע מרגש:‏ יהוה נכנס ברוב תפארת למקדש!‏ הוא תיקן את עמו הסורר,‏ את הכוהנים ואת הנשיאים (‏יח׳ מ״ג:‏1–12;‏ מ״ד:‏10–31;‏ מ״ה:‏9–12‏)‏.‏ יחזקאל ראה נהר היוצא מההיכל וזורם לים המלח,‏ כשהוא מעניק חיים וברכות לכל אורכו (‏יח׳ מ״ז:‏1–12‏)‏.‏ והוא ראה את הארץ עצמה מחולקת לחלקות מדויקות,‏ כשעבודת אלוהים הטהורה ניצבת במרכזה (‏יח׳ מ״ה:‏1–8;‏ מ״ז:‏13 עד מ״ח:‏35‏)‏.‏ מה היה המסר הכללי של החזון?‏ הייתה זו למעשה הבטחה מיהוה לעמו שעבודתו הטהורה תשוקם ותרומם.‏ הוא יברך את מקדשו בעצם נוכחותו,‏ ויוציא ממנו זרם של ברכות אשר יעניקו לארץ המשוקמת מרפא,‏ חיים וסדר.‏

18.‏ האם היה צריך להבין את חזון המקדש פשוטו כמשמעו?‏ הסבר.‏

 ¹⁸ שנית,‏ האם היה צריך להבין את החזון פשוטו כמשמעו?‏ לא.‏ יחזקאל והגולים שבפניהם תיאר את החזון ודאי הבינו מייד שהחזון לא יתממש באופן מילולי.‏ מדוע?‏ זכור שיחזקאל ראה את המקדש ”‏על הר גבוה מאוד”‏.‏ אומנם זה עלה בקנה אחד עם נבואתו של ישעיהו,‏ אך זה לא תאם את מיקומו הפיזי של בית המקדש.‏ מקדש שלמה שכן על הר המוריה בירושלים,‏ ושם הוא נועד להיבנות מחדש ביום מן הימים.‏ אך האם המקום נחשב ל”‏הר גבוה מאוד”‏?‏ לא.‏ הר המוריה מוקף הרים הזהים לו בגובהם או גבוהים ממנו.‏ בנוסף,‏ מתחם המקדש שראה יחזקאל היה עצום.‏ הר המוריה היה קטן מכדי להכיל את מלוא היקף החומה שסבבה את המתחם.‏ למעשה,‏ כל שטח העיר של ירושלים בימי שלמה לא יכול היה להכילו!‏ כמו כן,‏ הגולים ודאי לא ציפו שנהר ממשי יזרום מהיכל המקדש כל הדרך לים המלח וירפא את מימיו חסרי החיים.‏ זאת ועוד,‏ תוואי השטח ההררי של הארץ המובטחת לא אפשר למתוח גבולות ישרים ומקבילים בין השבטים כמתואר בחזון.‏ מכאן שהחזון לא נועד להיות מובן פשוטו כמשמעו.‏

19–21.‏ איזו השפעה הייתה אמורה להיות לחזון יחזקאל על עם יהוה,‏ ומדוע?‏

¹⁹ שלישית,‏ איזו השפעה הייתה צריכה להיות לחזון על בני עמו  של יחזקאל?‏ המחשבה על אמות המידה הנעלות של יהוה באשר לעבודתו הטהורה הייתה צריכה לגרום לאנשים להתמלא בושה.‏ יהוה אמר ליחזקאל:‏ ”‏תאר את בית המקדש לבית ישראל”‏.‏ על תיאורו של יחזקאל היה להיות יסודי מספיק כדי שבני ישראל יוכלו ”‏ללמוד את תוכניתו”‏.‏ מדוע היה עליהם ללמוד לעומק את תוכנית המקדש?‏ כאמור,‏ הם לא היו אמורים לבנות אותו.‏ כפי שהצהיר יהוה,‏ המטרה הייתה שהם ”‏יתביישו בעוונותיהם”‏ ‏(‏קרא יחזקאל מ״ג:‏10–12‏)‏.‏

²⁰ מדוע החזון היה אמור לעורר בישרי הלב נקיפות מצפון ולגרום להם לחוש בושה?‏ ראה מה נאמר ליחזקאל:‏ ”‏בן אדם,‏ שים לב,‏ התבונן והקשב היטב לכל אשר אני אומר לך על חוקות בית מקדש יהוה ותורותיו”‏ (‏יח׳ מ״ד:‏5‏)‏.‏ יחזקאל שמע את אותן חוקות ותורות פעם אחר פעם (‏יח׳ מ״ג:‏11,‏ 12;‏ מ״ד:‏24;‏ מ״ו:‏14‏)‏.‏ הוא גם קיבל תזכורות רבות באשר לאמות המידה של יהוה — אפילו באשר לאמות המידה הנוגעות ליחידות האורך והמשקל.‏ (‏יח׳ מ׳:‏5;‏ מ״ה:‏10–12‏;‏ השווה משלי ט״ז:‏11‏.‏)‏ בחזון זה לבדו השתמש יחזקאל בשורש ”‏מדד”‏ יותר מ־50 פעם!‏

²¹ מדוע הדגיש יהוה את המידות,‏ המשקלים,‏ התורות והחוקות?‏ מה הוא ניסה לומר לעמו?‏ נראה כי מטרתו הייתה להזכיר להם בשפה מוחשית את האמת החיונית הבאה:‏ רק הוא קובע את אמות המידה לעבודתו הטהורה.‏ מי שסטו מאמות המידה הללו היו צריכים להתבייש בעצמם!‏ אך כיצד החזון עזר ליהודים להבין זאת?‏ בפרק הבא נבחן כמה דוגמאות ספציפיות.‏ הדבר יעזור לנו להבין טוב יותר כיצד החזון המדהים הזה נוגע לנו כיום.‏