פרק 21
”שם העיר... יהיה יהוה שָׁמה”
במוקד: העיר והתרומה — מה משמעותן?
1, 2. (א) איזה חלק מהארץ צריך היה להיות מוקצה למטרה מיוחדת? (ראה תמונה בגב הספר.) (ב) איזו הבטחה כלל החזון עבור הגולים?
בחזונו האחרון נודע ליחזקאל שחלק מהארץ צריך להיות מוקצה למטרה מיוחדת. אותו חלק לא יינתן כנחלה לאחד משבטי ישראל, אלא כתרומה ליהוה. ליחזקאל גם נודע על עיר יוצאת דופן בעלת שם מסקרן. היבט זה של החזון כולל הבטחה חשובה ביותר עבור הגולים: יהוה יהיה איתם כשיחזרו למולדתם האהובה.
2 יחזקאל מתאר את התרומה בפרוטרוט. תיאורו מכיל משמעות עמוקה עבורנו בתור עובדיו האמיתיים של יהוה. נבחן זאת כעת.
”תרומת קודש יחד עם... העיר”
3. מה הם חמשת החלקים שהרכיבו את החלקה שהבדיל יהוה, ולאיזו מטרה הם שימשו? (ראה התיבה ”התרומה אשר תבדילו”.)
3 אורכה של החלקה המיוחדת מצפון לדרום היה 000,25 אמה (13 קילומטר) ואורכה ממזרח למערב היה גם הוא 000,25 אמה. החלקה המרובעת נקראה ”כל התרומה”. היא חולקה לשלושה חלקים אופקיים. החלק העליון היה מיועד ללוויים, והאמצעי למקדש ולכוהנים. שני החלקים הללו היוו ”תרומת קודש”. החלק התחתון הקטן, או ”השטח הנותר”, יועד ’לשימוש רגיל’ והוקצה לעיר (יח׳ מ״ח:15, 20).
4. איזה לקח נוכל ללמוד מהמסופר על התרומה ליהוה?
4 איזה לקח נוכל ללמוד מהמסופר על התרומה ליהוה? יהוה הקצה קודם כול את החלקה המיועדת לתרומה המיוחדת ורק אחר כך את הנחלות המיועדות לשבטים, וכך הדגיש שיש לתת בראש ובראשונה עדיפות למרכז הרוחני של הארץ (יח׳ מ״ה:1). אין ספק שהגולים למדו רבות מסדר העדיפויות שקבע יהוה בחלוקת הארץ. היה עליהם להציב את עבודת יהוה במקום הראשון בחייהם. באופן דומה, אנו מייחסים כיום חשיבות עליונה לפעילויות רוחניות, כגון לימוד דבר־אלוהים, נוכחות באסיפות והשתתפות בפעילות הבישור. כאשר אנו מחקים את דוגמתו של יהוה ומציבים לעצמנו סדר עדיפויות נכון, אנו מראים יומיום שחיינו סובבים סביב עבודתו.
”העיר תהיה במרכזו”
5, 6. (א) למי הייתה שייכת העיר? (ב) מה לא ייצגה העיר, ומדוע?
5 קרא יחזקאל מ״ח:15. מה הייתה משמעות ”העיר” והשטחים שסבבו אותה? (יח׳ מ״ח:16–18) יהוה אמר ליחזקאל בחזון: ’אחוזת העיר תהיה שייכת לכל בית ישראל’ (יח׳ מ״ה:6, 7). מכאן שהעיר והשטחים הסובבים אותה לא היו שייכים ל’תרומת הקודש’ אשר ’הובדלה ליהוה’ (יח׳ מ״ח:9). משהבנו זאת, הבה נראה מה נוכל ללמוד כיום מאותה עיר סמלית.
6 כדי להבין אילו לקחים נוכל ללמוד מהעיר, עלינו להבין תחילה מה העיר אינה מייצגת. לא ייתכן שהיא מייצגת את העיר ירושלים ואת מקדשה לאחר שנבנו מחדש, כי העיר שראה יחזקאל בחזון לא כללה מקדש. גם לא ייתכן שהעיר מסמלת עיר אחרת בארץ ישראל המשוקמת, כי שבי ציון וצאצאיהם מעולם לא בנו שום עיר בעלת מאפיינים כמו אלה המתוארים בחזון. בנוסף, לא ייתכן שהעיר מייצגת עיר שמימית, כי היא נבנתה על אדמה שיועדה לענייני ”חול”, בניגוד למבנים שנבנו על אדמה שיועדה אך ורק לעבודת קודש (יח׳ מ״ב:20).
7. מהי העיר שראה יחזקאל, ומה היא ככל הנראה מייצגת? (ראה תמונה בתחילת הפרק.)
7 מה העיר שראה יחזקאל כן מסמלת? זכור שהוא ראה את העיר באותו חזון שבו ראה את הארץ (יח׳ מ׳:2; מ״ה:1, 6). דבר־אלוהים מלמד כי הארץ היא ארץ רוחנית, מכאן שהעיר היא ודאי עיר רוחנית. באופן כללי, מה משמעות המילה ”עיר”? המילה מקפלת בתוכה את הרעיון של אנשים החיים יחד כקבוצה ויוצרים מבנה מאורגן. אי לכך, העיר המסודרת והמאורגנת שראה יחזקאל — שתוכננה כריבוע מושלם — מייצגת ככל הנראה מושב מנהלי שבו יושבת הנהגה מאורגנת.
8. מהו תחום ההשפעה של ההנהגה, ומניין לנו זאת?
8 מהו תחום ההשפעה של אותה הנהגה? חזון יחזקאל חושף שהעיר מתפקדת במסגרת הארץ הרוחנית. מכאן שהנהגה זו פועלת במסגרת תחום הפעילות של עם אלוהים. ומה מסמלת העובדה שהעיר שוכנת על אדמה המיועדת לענייני חול? היא מזכירה לנו שהעיר אינה מייצגת הנהגה שמימית, אלא הנהגה ארצית הפועלת לתועלתם של כל מי ששוכנים בגן העדן הרוחני.
9. (א) ממי מורכבת כיום ההנהגה הארצית? (ב) מה יעשה ישוע במהלך אלף שנות שלטונו?
9 ממי מורכבת ההנהגה הארצית? בחזון יחזקאל האיש שעמד בראש הנהגת העיר כונה ’הנשיא’ (יח׳ מ״ה:7). היה לו תפקיד השגחה בעם, אך הוא לא היה כוהן או לוי. הנשיא מזכיר לנו את המשגיחים בקהילות בימינו אשר אינם משוחים. אותם רועים רוחניים אוהבים מקרב ’הכבשים האחרים’ משרתים בענווה את ממשלתו השמימית של המשיח (יוח׳ י׳:16). במהלך אלף שנות שלטונו, ישוע יבחר וימנה ”בכל הארץ” זקנים כשירים, או ”שרים” (תהל׳ מ״ה:16). בהדרכת המלכות השמימית, הם ידאגו למשרתי אלוהים במהלך אלף השנים.
”יהוה שמה”
10. מהו שמה של העיר, ואיזה הבטחה גלומה בכך?
10 קרא יחזקאל מ״ח:35. העיר, הממוקמת במרכז הארץ, נקראת ”יהוה שמה”. שם זה הוא ערובה לכך שנוכחותו של יהוה תורגש בעיר. כשיהוה הראה ליחזקאל את העיר, הוא למעשה אמר לגולים: ’אהיה איתכם שוב!’ איזו הבטחה מעודדת!
11. אילו לקחים נוכל ללמוד משמה של העיר שראה יחזקאל בחזון?
11 אילו לקחים נוכל ללמוד מחלק זה של הנבואה? שם העיר הוא ערובה לכך שיהוה תמיד ישכון בקרב משרתיו הנאמנים עלי אדמות — כעת ובעתיד. שמה המיוחד של העיר גם מבליט עובדה חיונית: העיר לא נועדה להעניק שליטה לאף אדם, אלא להבטיח את יישום העקרונות האוהבים והסבירים של יהוה. לדוגמה, יהוה לא העניק להנהגה את הסמכות לחלק את הארץ כאוות נפשה. הוא מצפה מהמנהיגים הארציים לכבד את החלוקה שקבע — את הזכויות שהוא מחלק למשרתיו, כולל מי שנחשבים ’דלים’ (מש׳ י״ט:17; יח׳ מ״ו:18; מ״ח:29).
12. (א) מהו היבט מרשים נוסף של העיר, ומה הוא ממחיש? (ב) איזו תזכורת חשובה יש בהיבט זה של החזון עבור המשגיחים המשיחיים?
12 מהו היבט מרשים נוסף של העיר הקרויה ”יהוה שמה”? לערים בימי קדם היו חומות הגנה וכמה שפחות שערים. אך בעיר זו יש 12 שערים! (יח׳ מ״ח:30–34) מספר השערים הגבוה (שלושה בכל אחת מצלעות העיר המרובעת) ממחיש כי מנהיגי העיר נגישים וזמינים לכל משרתי אלוהים. זאת ועוד, העובדה שלעיר 12 שערים מדגישה שהיא פתוחה לכל אחד, ”לכל בית ישראל” (יח׳ מ״ה:6). פתיחותה של העיר היא תזכורת חשובה עבור המשגיחים המשיחיים. יהוה רוצה שהם יהיו נגישים וזמינים לכל מי ששוכנים בגן העדן הרוחני.
המשגיחים המשיחיים נגישים וזמינים (ראה סעיף 12)
משרתי אלוהים ”נכנסים להשתחוות” ותומכים בעיר
13. מה ציין יהוה בנוגע לשירותים השונים שיבצעו האנשים?
13 הבה נחזור לתקופתו של יחזקאל ונברר אילו פרטים נוספים העלה על הכתב בנוגע לחזון חלוקת הארץ. יהוה מזכיר אנשים הנוטלים חלק בצורות שירות שונות. הכוהנים — ”משרתי המקדש” — היו צריכים להקריב קורבנות ולקרוב ליהוה כדי לשרתו. והלוויים —”משרתי בית המקדש” — היו צריכים ”לדאוג לעבודתו [של בית המקדש] ולכל הדברים אשר צריכים להיעשות בו” (יח׳ מ״ד:14–16; מ״ה:4, 5). יהוה גם מזכיר עובדים שיעבדו בקרבת העיר. במי מדובר?
14. מה מזכירים לנו העובדים בקרבת העיר?
14 העובדים בקרבת העיר מגיעים ”מכל שבטי ישראל”. יש להם תפקיד תמיכה — הם מגדלים תבואה המספקת ”מזון לעובדי העיר” (יח׳ מ״ח:18, 19). סידור זה מזכיר לנו הזדמנות שניתנת לנו כיום. כל תושבי גן העדן הרוחני כיום יכולים לתמוך בשירותם של אחיו המשוחים של המשיח ובשירותם של אלה מקרב ’ההמון הרב’ שאותם מינה יהוה לשמש כמובילי דרך (ההת׳ ז׳:9, 10). אחת הדרכים העיקריות לתמוך בהם היא ליישם ברצון את הנחיות העבד הנאמן.
15, 16. (א) איזה פרט משמעותי נוסף מוזכר בחזון יחזקאל? (ב) באילו פעילויות דומות מתאפשר לנו ליטול חלק?
15 חזון יחזקאל כולל פרט נוסף שממנו נוכל ללמוד לקח הנוגע לשירותנו. באיזה פרט מדובר? יהוה מציין שמי שאינם שייכים לשבט לוי, בני 12 השבטים האחרים, יהיו פעילים בשני מקומות: בחצר המקדש ובשטחי המרעה של העיר. באיזו פעילות הם עוסקים בכל אחד מהמקומות? כל השבטים נכנסים לחצר המקדש כדי ”להשתחוות” בפני יהוה, או לעבוד אותו, ולהקריב לו קורבנות (יח׳ מ״ו:9, 24). במקביל, בני כל השבטים מגיעים לשטחים שבקרבת העיר כדי לתמוך בה ולעבד את האדמה. מה נוכל ללמוד מדוגמתם?
16 כיום לחברי ההמון הרב יש האפשרות ליטול חלק בפעילויות דומות לאלו שהתבצעו בחזון יחזקאל. הם עובדים את יהוה ”בהיכלו” ומקריבים קורבנות הלל (ההת׳ ז׳:9–15). הם עושים כן כאשר הם מבשרים וכאשר הם מביעים את אמונתם בקול באסיפות המשיחיות. הם מייחסים להיבט זה של עבודת יהוה חשיבות עליונה (דה״א ט״ז:29). בנוסף, רבים ממשרתי אלוהים יכולים לתמוך בארגונו במגוון דרכים מעשיות. למשל, חלקם עוזרים בבנייה ותחזוקה של אולמי מלכות ומתקני סניף ומסייעים בפרויקטים רבים נוספים שמקדם ארגון יהוה. אחרים תומכים בפרויקטים האלה באמצעות תרומות כספיות. כל התמיכה הזאת, המשולה לעיבוד השטחים שבקרבת העיר, היא ”למען כבוד אלוהים” (קור״א י׳:31). הם מבצעים את פעילותם בקנאות ובשמחה מפני שהם יודעים ש”קורבנות כאלה רצויים בעיני אלוהים” (עב׳ י״ג:16). האם אתה מנצל עד תום את האפשרויות הללו?
אילו לקחים אנו לומדים מתיאור יחזקאל בנוגע לפעילויות השונות הנעשות בין כותלי העיר ומחוצה להם? (ראה סעיפים 14–16)
”אנחנו מחכים... לשמיים חדשים ולארץ חדשה”
17. (א) איזו התגשמות גדולה יותר של חזון יחזקאל נראה בעתיד? (ב) למי תועיל ההנהגה המשולה לעיר במהלך אלף השנים?
17 האם נחזה בעתיד בהתגשמות גדולה יותר של חזון יחזקאל על התרומה? כן! שים לב שהחלקה שראה יחזקאל, הקרויה ”תרומת הקודש”, הייתה ממוקמת במרכז הארץ (יח׳ מ״ח:10). באופן דומה, לאחר הר מגידון, יהוה ישכון בקרבנו בכל מקום שבו נחיה בכדור הארץ (ההת׳ כ״א:3). במהלך אלף השנים ההנהגה הארצית המשולה לעיר — מי שיתמנו לדאוג למשרתי אלוהים — תספק הדרכה אוהבת לכל מי שירכיבו את ’הארץ החדשה’, או החברה האנושית החדשה. כך יתרחב תחום השפעתה לעולם כולו (פט״ב ג׳:13).
18. (א) מדוע נוכל להיות בטוחים שההנהגה המשולה לעיר תפעל בהרמוניה עם שלטון אלוהים? (ב) איזו ערובה מעניק לנו שם העיר?
18 מדוע נוכל להיות בטוחים שההנהגה המשולה לעיר תמשיך לפעול בהרמוניה מלאה עם שלטון אלוהים? מפני שדבר־אלוהים מבהיר כי העיר הארצית בעלת 12 השערים משקפת את העיר השמימית בעלת 12 השערים, ירושלים החדשה, המורכבת מ־000,144 שותפיו לשלטון של המשיח (ההת׳ כ״א:2, 12, 21–27). מכאן שההנהגה הארצית תשקף את החלטותיה של מלכות אלוהים בשמיים ותבצע אותן בדקדקנות. שם העיר, ”יהוה שמה”, הוא ערובה עבור כל אחד מאיתנו שעבודת אלוהים הטהורה תמשיך להתקיים ולשגשג לנצח בגן עדן. איזה עתיד נפלא מצפה לנו!
