תיבת לימוד 19א
נהרות של ברכות מיהוה
שים לב למספר קטעים מקראיים העושים שימוש במונחים ”נהר” ו”מים” כדי לתאר את הברכות הנובעות מיהוה. יחד הם מציירים תמונה מעודדת מאוד בנוגע לדרכים שבהן יהוה מברך אותנו.
יואל ג׳:18 הנבואה מתארת מעיין היוצא מהיכל המקדש. הוא ממשיך בזרימתו ומשקה את ”נחל השיטים” היבש. מכאן שגם יואל וגם יחזקאל רואים נהר המעניק חיים למקום צחיח. בשני המקרים הנהר יוצא מבית יהוה, או המקדש.
זכריה י״ד:8 הנביא זכריה רואה ”מים חיים” זורמים מהעיר ירושלים. חציים זורמים אל הים המזרחי, ים המלח, וחציים אל הים המערבי, הים התיכון. ירושלים הייתה ”עירו של המלך הגדול”, יהוה אלוהים (מתי ה׳:35). אזכור העיר על־ידי זכריה מזכיר לנו את שלטונו העתידי של יהוה על כדור הארץ כולו. זה זמן רב שאנו מבינים שהמים בנבואה מצביעים על כך שיהוה יברך שתי קבוצות של בני אדם נאמנים בגן עדן — אלו שיעברו את הצרה הגדולה ואלו שיוקמו לתחייה לאחריה.
ההתגלות כ״ב:1, 2 השליח יוחנן רואה נהר סמלי הדומה מאוד לזה שראה יחזקאל. אולם במקרה זה הנהר אינו נובע מהמקדש, אלא מכיסאו של יהוה. מכאן שנראה כי חזון זה, בדומה לחזון זכריה, מדגיש את הברכות של שלטון אלף השנים.
אומנם קיים הבדל דק בין הברכות הנובעות משלטון יהוה ובין אלו המסומלות על־ידי הנהר שראה יחזקאל בחזון, אך בסופו של דבר כל הברכות הללו נובעות מיהוה וזורמות לכל האנשים הנאמנים.
תהלים מ״ו:4 שים לב כיצד פסוק אחד כולל את שני ההיבטים הללו: עבודת אלוהים ושלטון אלוהים. כאן מתואר נהר המשמח את ”עיר אלוהים” (המסמלת את המלכות ואת השלטון) ואת ”משכנו הגדול והקדוש של העליון” (המסמל את עבודת אלוהים הטהורה).
התמונה הכללית שמצטיירת מהפסוקים האלה היא שיהוה יברך את בני האדם הנאמנים בשתי דרכים. נוכל להפיק תועלת נצחית (1) משלטונו ו־(2) מהסידור שקבע לעבודתו הטהורה. לכן הבה נהיה נחושים כעת להמשיך לשתות מ’המים החיים’ שמספקים יהוה אלוהים ובנו ישוע, מים אשר מסמלים את האמצעים האוהבים שיאפשרו לנו להשיג חיי נצח (יר׳ ב׳:13; יוח׳ ד׳:10).