דוגמאות רלוונטיות:‏

• תה ע״ח:‏40,‏ 41;‏ ק״ו:‏36–46 — יהוה סלח אינספור פעמים לעמו המרדן,‏ אף שמעשיהם הכאיבו לו

• לוק ט״ו:‏11–32 — כדי להמחיש את גודל סלחנותו של יהוה סיפר ישוע משל על אב רחמן שסלח לבנו,‏ אשר סטה מהדרך אך התחרט בכנות

דוגמאות רלוונטיות:‏

• עב ט׳:‏22–28 — השליח פאולוס הסביר שניתן לקבל סליחת חטאים אך ורק באמצעות דמו של המשיח

• התג ז׳:‏9,‏ 10,‏ 14,‏ 15 — השליח יוחנן ראה בחזון ”‏המון רב”‏ אשר נהנים ממעמד רצוי בעיני אלוהים בזכות דמו השפוך של המשיח

דוגמאות רלוונטיות:‏

• איו מ״ב:‏7–10 — לפני שיהוה השיב לאיוב את עושרו ובריאותו,‏ הוא ציווה עליו להתפלל למען שלושת מנחמי השווא שלו

• מתי י״ח:‏21–35 — ישוע סיפר משל עוצמתי כדי להמחיש עד כמה חשוב שנסלח לאחרים אם אנו רוצים שיהוה יסלח לנו

דוגמאות רלוונטיות:‏

• תה ל״ב:‏1–5;‏ נ״א:‏1,‏ 2,‏ 16,‏ 17 — דוד המלך הרגיש שבור ומדוכא בשל חטאיו החמורים,‏ והוא התחרט עליהם במלוא הכנות

• יעק ה׳:‏14–16 — יעקב הסביר שאם נחטא חטא חמור,‏ עלינו לפנות לזקני הקהילה

דוגמאות רלוונטיות:‏

• מלא כ״א:‏27–29;‏ דהב י״ח:‏18–22,‏ 33,‏ 34;‏ י״ט:‏1,‏ 2 — כשהמלך אחאב שמע את המשפט שנחרץ עליו,‏ הוא הביע צער ויהוה המתיק את גזר דינו;‏ אך מכיוון שהוא לא התחרט מעומק ליבו,‏ יהוה עדיין החשיב אותו לאדם רשע והביא למותו

• דהב ל״ג:‏1–16 — המלך מנשה הִרבה לעשות את הרע,‏ אך כשהתחרט על חטאיו,‏ יהוה היה מוכן לסלוח לו.‏ מנשה הוכיח שחרטתו אמיתית משום שהוא ביער את עבודת האלילים מן הארץ וקידם את עבודת אלוהים

 דוגמה רלוונטית:‏

• שמב י״ב:‏13;‏ כ״ד:‏1;‏ מלא ט׳:‏4,‏ 5 — למרות שדוד ביצע חטאים חמורים,‏ יהוה סלח לו ומאוחר יותר הזכיר אותו כדוגמה של אדם שעשה את הישר בעיניו

דוגמאות רלוונטיות:‏

• מתי כ״ו:‏36,‏ 40,‏ 41 — חבריו הקרובים של ישוע נרדמו ברגע שהוא היה זקוק לתמיכתם יותר מכול,‏ אך הוא הגיב בעדינות מתוך התחשבות במגבלותיהם

• מתי כ״ו:‏69–75;‏ לוק כ״ד:‏33,‏ 34;‏ מהש ב׳:‏37–41 — אף שפטרוס התכחש לישוע שלוש פעמים,‏ ישוע סלח לו;‏ לאחר תחייתו,‏ ישוע התגלה אליו באופן אישי,‏ ובשלב מאוחר יותר הפקיד בידיו זכויות מיוחדות בקהילה

דוגמאות רלוונטיות:‏

• מתי כ״ג:‏29–33 — ישוע הזהיר את הסופרים והפרושים שמצפה להם דין גיהינום,‏ כלומר השמדה נצחית

• יוח י״ז:‏12;‏ מר י״ד:‏21 — ישוע קרא ליהודה איש קריות ”‏בן האבדון”‏ וציין שעדיף היה לאותו בוגד אילו לא היה נולד