יעקב הוקיר ערכים רוחניים

חייו של יעקב נשאו חותם של סכסוכים ואסונות.‏ בשל חמתו הרצחנית של אחיו התאום נמלט יעקב על נפשו.‏ במקום לזכות בבחירת לבו,‏ הערימו עליו והוא נשא אישה אחרת,‏ ובסופו של דבר מצא את עצמו עם ארבע נשים ועם לא מעט בעיות (‏בראשית ל׳:‏​1–13‏)‏.‏ במשך 20 שנה עבד אצל אדם שעשק אותו.‏ הוא נאבק במלאך ועקב כך נעשה נכה לכל חייו.‏ בתו נאנסה,‏ ובניו שפכו דם לרוב.‏ אֵבֶל כבד נפל עליו כשנמסר לו שבנו אהובו מת וכשאשתו האהובה נפטרה.‏ לעת זקנה נאלץ מחמת רעב לעקור מארצו,‏ והודה שימיו היו ’‏מעטים ורעים’‏ (‏בראשית מ״ז:‏9‏)‏.‏ ולמרות הכול,‏ יעקב היה אדם רוחני ששם ביטחונו באלוהים.‏ האם אמונתו היתה לשווא?‏ אילו לקחים ניתן ללמוד מן החוויות שעברו על יעקב?‏

אח והיפוכו

בשורש הסכסוך עם אחיו עמד הניגוד בין ההוקרה של יעקב לערכים רוחניים לבין הבוז שרחש להם אחיו.‏ יעקב התעניין בהבטחה שניתנה לאברהם ודאג במסירות מלאה לבני משפחתו שנועדו,‏ על־​פי דברו של אלוהים,‏ להיות ליורשי ההבטחה.‏ משום כך,‏ יהוה ’‏אהב’‏ אותו.‏ יעקב היה איש ”‏תם”‏,‏ כינוי לאדם בעל מעלה מוסרית גבוהה.‏ בניגוד אליו,‏ עשיו זלזל במורשתו הרוחנית ואף מכר אותה בנזיד עדשים.‏ כאשר מימש יעקב,‏ בהסכמת אלוהים,‏ את זכותו וקיבל את הברכה שיועדה לאחיו,‏ רתח עשיו מזעם ותאוות נקם געשה בקרבו.‏ יעקב עזב מאחוריו את כל יקיריו,‏ אך אין ספק שמה שקרה בהמשך חיזק את ידיו (‏מלאכי א׳:‏​2,‏ 3;‏ בראשית כ״ה:‏​27–34;‏ כ״ז:‏​1–45‏)‏.‏

בחלום הראה אלוהים ליעקב מלאכים עולים ויורדים בסולם (‏אולי גרם מדרגות אבן)‏ בין שמים לארץ,‏ והבטיח לו שישמור עליו ועל זרעו.‏ ”‏ונברכו בך כל משפחות האדמה ובזרעך.‏ והנה אנוכי עימָך ושמרתיך בכל אשר תלך והשיבותיך אל האדמה הזאת,‏ כי לא אעזובך עד אשר אם עשיתי את אשר דיברתי לך”‏ (‏בראשית כ״ח:‏​10–15‏)‏.‏

 אין ספק שהחלום רומם את רוחו של יעקב.‏ יהוה נתן בזאת משנה תוקף לכך שההבטחות שנאמרו לאברהם וליצחק יעשירו מבחינה רוחנית את משפחתו של יעקב.‏ המראה המחיש ליעקב שהמלאכים יכולים לשרת את אנשי רצונו של אלוהים,‏ והיה בו משום ערובה להגנה אלוהית.‏ מתוך הכרת טובה נדר יעקב נדר נאמנות ליהוה (‏בראשית כ״ח:‏​16–22‏)‏.‏

יעקב בשום פנים ואופן לא גזל את בכורת עשיו.‏ עוד לפני שהבנים נולדו,‏ קבע יהוה ש”‏רב [‏הבן הגדול]‏ יעבוד צעיר”‏ (‏בראשית כ״ה:‏23‏)‏.‏ יש מי שישאל,‏ ’‏לא עדיף היה שאלוהים יגרום לכך שיעקב ייוולד ראשון?‏’‏ דווקא מתוך השתלשלות האירועים התבררו כמה אמיתות חשובות.‏ אלוהים אינו מייעד ברכות למי שסבורים כי זו זכותם להתברך,‏ אלא נוטה חסדו כלפי הראויים בעיניו.‏ זכות הבכורה הועברה אפוא ליעקב,‏ ולא לאחיו הבכור שלא הוקיר אותה.‏ בדומה לכך,‏ הואיל והיהודים מלידה גילו כאומה גישה דומה לזו של עשיו,‏ עם ישראל הרוחני תפס את מקומם (‏רומים ט׳:‏​6–16,‏ 24‏)‏.‏ יחסים טובים עם יהוה אינם נופלים לאדם בירושה כפרי בשל,‏ גם אם הוא נולד למשפחה או בסביבה של עובדי אלוהים.‏ כל החפצים בברכת אלוהים חייבים להשקיע מאמץ אדירים להיות יראי אלוהים ולהוקיר דברים רוחניים.‏

לבן מקבל את פני יעקב

בהגיעו לפַּדַן אֲרָם כדי למצוא אישה משארי בשרו,‏ פגש יעקב ברחל,‏ בתו של דודו לבן,‏ בקרבת באר.‏ יעקב גולל את האבן הגדולה מעל פי הבאר כדי שרחל תוכל להשקות את הצאן.‏ a רחל אצה לביתה להודיע על בואו של יעקב,‏ ולבן נחפז לקראתו.‏ אם לבן נזכר בשפע המתנות שקיבלה משפחתו מעבדו של אברהם,‏ הרי שנכונה לו אכזבה,‏ שכן יעקב בא בידיים ריקות.‏ אבל לבן ככל הנראה הבחין במשהו שיוכל להצמיח לו טובת הנאה — פועל חרוץ (‏בראשית כ״ח:‏​1–5;‏ כ״ט:‏​1–14‏)‏.‏

יעקב סיפר את הקורות אותו.‏ לא ידוע אם הזכיר את התחבולה שבעזרתה השיג את הבכורה,‏ אך אחרי ששמע לבן ”‏את כל הדברים האלה”‏,‏ אמר:‏ ”‏עצמי ובשרי אתה”‏.‏ פרשן אחד טען כי הצהרה זו אולי היתה משום הזמנה ליעקב להישאר בצל קורתו או פשוט הכרה בכך שקִרבת הדם מחייבת את לבן לפרוש עליו את חסותו.‏ בכל מקרה,‏ לא חלף זמן רב ולבן החל לרקום מזימות כיצד יוכל לנצל את אחיינו.‏

לבן הציג בפניו את מה שהפך להיות לסלע המחלוקת ביניהם במשך 20 השנים שחלפו מאז.‏ ”‏הכי אחי אתה ועבדתני חינם?‏”‏ שאל.‏ ”‏הגידה לי מה משכוּרתֶך?‏”‏ לבן אומנם שיחק את תפקיד הדוד הנדיב,‏ אך הוא צמצם את קשרי הדם בינו לבין יעקב ליחסי עובד מעביד.‏ יעקב שהיה מאוהב ברחל,‏ השיב:‏ ”‏אֶעֱבָדְךָ שבע שנים ברחל בתך הקטנה”‏ (‏בראשית כ״ט:‏​15–20‏)‏.‏

האירוסין היו כרוכים בתשלום מוהר למשפחת הכלה.‏ מאוחר יותר קבעה התורה כי איש שפיתה בתולה ושכב עימה ישלם בעבורה 50 שקלי כסף ויקח אותה לאישה.‏ החוקר גורדון וֶנהם גורס כי מחיר זה היה ”‏מתנת נישואין מרבית”‏ וכי ”‏רובן היו נמוכות בהרבה”‏ (‏דברים כ״ב:‏​28,‏ 29‏)‏.‏ בגין חסרון כיסו הציע יעקב ללבן שבע שנות עבודה.‏ ”‏הואיל ופועלים מזדמנים השתכרו בין מחצית השקל לשקל אחד בחודש בתקופת בבל הקדומה”‏ (‏בין 42 ל־84 שקלים בשבע שנים מלאות)‏,‏ מוסיף ונהם,‏ ”‏הרי שיעקב הציע ללבן מוהר נדיב ביותר כדי לזכות בידה של רחל”‏.‏ לבן נתן את ברכתו ללא היסוס (‏בראשית כ״ט:‏19‏)‏.‏

שבע שנים היו בעיני יעקב ”‏כימים אחדים”‏ מרוב אהבתו לרחל.‏ בסופן דרש את כלתו,‏  שביום כלולותיה היתה רעולת פנים.‏ לא ניקר בלבו שמץ של חשד שלבן זומם להוליכו שולל.‏ דמה בנפשך את ההלם והתדהמה שאחזו בו למחרת בבוקר כשהתחוור לו כי שכב עם לאה ולא עם רחל אחותה!‏ כולו נזעם פנה יעקב אל לבן ושאל:‏ ”‏מה זאת עשית לי?‏ הלוא ברחל עבדתי עימך?‏ ולמה רימיתָני?‏”‏ השיב לבן:‏ ”‏לא יֵעשה כן במקומנו,‏ לתת הצעירה לפני הבכירה.‏ מלא שבוע זאת,‏ וניתנה לך גם את זאת בעבודה אשר תעבוד עימדי עוד שבע שנים אחרות”‏ (‏בראשית כ״ט:‏​20–27‏)‏.‏ בחוסר אונים ועם הגב אל הקיר קיבל יעקב את התנאים כדי לזכות ברחל.‏

שלא כמו שבע השנים הראשונות,‏ מר היה טעמן של שבע השנים הבאות.‏ כיצד יוכל יעקב לעבור לסדר היום על מעשה הרמייה האכזרי של לבן?‏ ומה לגבי לאה שגם ידה היתה במעל?‏ כמובן,‏ לבן לא היה מוטרד כהוא זה מן העתיד הקשה שסידר ללאה ולרחל.‏ טובתו האישית עמדה לנגד עיניו.‏ לצד התרעומת של רחל הסתננה ללבה הקנאה לנוכח העובדה שצרתה לאה ילדה ליעקב ארבעה בנים בזה אחר זה,‏ ואילו רחל נותרה עקרה.‏ בכמיהתה הנואשת לילדים,‏ הציעה רחל את אמתה כאם חלופית,‏ ולאה,‏ יריבתה,‏ נהגה כמותה.‏ יעקב מצא את עצמו עם 4 נשים,‏ 12 ילדים ומשפחה אומללה למדי.‏ למרות הכול,‏ יהוה החליט כי גוי גדול יצא מחלציו של יעקב (‏בראשית כ״ט:‏28 עד ל׳:‏24‏)‏.‏

יהוה מעשיר את יעקב

למרות הקשיים ידע יעקב שאלוהים איתו כפי שהבטיח לו.‏ גם לבן ידע זאת,‏ שהרי המקנה הדל שהיה לו בבוא יעקב התרבה בהשגחת אחיינו לממדים עצומים.‏ לבן לא שש לשחרר את יעקב והציע לו לנקוב בשכרו תמורת המשך העסקתו.‏ בתגובה ביקש יעקב לתת לו אך ורק את הכבשים והעזים הטלואים שייוולדו לעדריו של לבן.‏ אומרים שבאזור ההוא,‏ היו הכבשים בדרך כלל לבנים והעזים שחורות או חומות כהות;‏ רק בני צאן מעטים יצאו מנומרים.‏ במחשבה שנזדמנה לו עסקה טובה,‏ הזדרז לבן לקבל את ההצעה ומייד הרחיק מעדריו את הבהמות המוכתמות למניעת מגע עם הצאן שנותר בהשגחת יעקב.‏ לבן ודאי דימה לעצמו שיעקב לא יֵצא נשכר מההסכם,‏ ובטח לא יקבל 20 אחוז מכל הגדיים והטלאיים — שכר מקובל של רועי צאן בימי קדם.‏ אלא שלבן טעה,‏ כי יהוה היה עם יעקב (‏בראשית ל׳:‏​25–36‏)‏.‏

בהדרכת אלוהים,‏ זיווג יעקב בין בהמות חזקות מהצבעים הרצויים (‏בראשית ל׳:‏​37–42‏)‏.‏ דעותיו בנושא הרבייה לא היו מדויקות.‏ בכל אופן,‏ ”‏כדי להגיע לתוצאות הרצויות היה צורך מבחינה מדעית בזיווג רציף של.‏.‏.‏ בהמות חלקות בעלות גנים רֶצֶסִיביים של גוונים טלואים”‏,‏ מסביר החוקר נחום סרנה,‏ ”‏ובהמות אלו ניתנות לזיהוי בזכות.‏.‏.‏ ההֶטֶרוֹזִיס שלהן (‏און־​יתר של בני־​הכלאיים)‏”‏.‏

למראה התוצאות ניסה לבן לשנות את ההסכם בדבר הכבשים והעזים שיעברו לידי אחיינו — עקודים,‏ ברודים,‏ טלואים או נקודים.‏ לבן חשב רק על תועלתו האישית,‏ אך בכל שינוי שעשה בהסכם,‏ דאג יהוה לכך שיעקב תמיד יצא נשכר.‏ ללבן לא נותר אלא לחרוק שיניו בכעס.‏ עד מהרה צבר יעקב רכוש רב,‏ עדרים,‏ עבדים,‏ גמלים וחמורים,‏ אך לא משום שנינותו אלא תודות לברכת יהוה.‏ בהמשך הסביר יעקב לרחל וללאה:‏ ”‏אביכן התל בי והחליף את משכורתי עשרת מונים,‏ ולא נְתָנוֹ אלוהים להרַע עימדי.‏ .‏.‏.‏ ויַצֵל אלוהים את מקנה אביכם ויתן לי”‏.‏ כמו כן,‏ יהוה הבהיר ליעקב כי מעשי לבן לא נעלמו מעיניו,‏ וסילק מלבו כל דאגה.‏ ”‏שוב לארצך ולמולדתך”‏ אמר לו אלוהים,‏ ”‏ואיטיבה עימך”‏ (‏בראשית ל״א:‏​1–13;‏ ל״ב:‏10‏)‏.‏

לאחר שנפטר סוף סוף מלבן הנוכל,‏ יצא  יעקב אל ביתו.‏ אומנם חלפו כבר 20 שנה,‏ אך יעקב עדיין פחד מאחיו עשיו,‏ ובייחוד כאשר נודע לו שעשיו מתקדם לקראתו בליווי ארבע מאות איש.‏ מה יעשה?‏ כאדם רוחני שתמיד בטח באלוהים,‏ פעל יעקב באמונה.‏ הוא התפלל,‏ הודה כי אין הוא ראוי לנדיבות שהרעיף עליו יהוה והתחנן לאלוהים על בסיס הבטחותיו שהוא ומשפחתו יינצלו מיד עשיו (‏בראשית ל״ב:‏​3–13‏)‏.‏

ואז הבלתי צפוי קרה.‏ איש זר,‏ שהתברר כי מלאך הוא,‏ נאבק עם יעקב בלילה,‏ ובנגיעה אחת הזיז את ירכו של יעקב ממקומה.‏ יעקב לא היו מוכן להרפות מן המלאך אלא רק אחרי שיברכוֹ.‏ מאוחר יותר כתב הנביא הושע שיעקב ”‏בכה ויתחנן לו”‏ (‏הושע י״ב:‏​3–5;‏ בראשית ל״ב:‏​25–30‏)‏.‏ יעקב ידע שהתגלויות קודמות של מלאכים נגעו במימוש הברית עם אברהם דרך זרעו.‏ לכן הוא נאבק בכל כוחו ואכן זכה לברכה.‏ אז שינה אלוהים את שמו לישראל,‏ שפירושו ”‏שׂוֹרֶה [‏נאבק בהתמדה]‏ עם אלוהים”‏ או ”‏אלוהים נאבק”‏.‏

האם אתה מוכן להיאבק?‏

המאבק עם המלאך והאיחוד מחדש עם עשיו לא היו המשברים היחידים שפקדו את יעקב.‏ אך המאורעות שתוארו כאן ממחישים את טיבו כאדם.‏ עשיו היה קצת רעב וויתר על זכות הבכורה כדי להביא משהו אל פיהו,‏ ואילו יעקב נלחם כל חייו,‏ ואף נאבק עם מלאך,‏ כדי להתברך.‏ וכפי שאלוהים הבטיח,‏ יעקב זכה להדרכתו ולהגנתו ונעשה לגוי גדול ולאחד מאבות המשיח (‏מתי א׳:‏​2,‏ 16‏)‏.‏

האם אתה מוכן לעשות כל מאמץ כדי לזכות בברכות,‏ ואפילו במובן מסוים להיאבק לשם כך?‏ כל החפץ למלא את רצון אלוהים חי חיים רצופי קשיים ולחצים ולפעמים זהו מאבק אמיתי לקבל החלטות נכונות.‏ אך דוגמתו הטובה של יעקב היא תמריץ רב עוצמה לאחוז בתקוות הגמול שיהוה מושיט לנו.‏

‏[‏הערת שוליים]‏

‏[‏תמונות בעמוד 31]‏

יעקב נאבק כל חייו כדי להתברך