שאלות של קוראים

האם עדי־יהוה מוכנים לקבל מוצרים רפואיים המופקים מן הדם?‏

המאמר שלהלן הוא הדפסה חוזרת מהוצאת 15 ביוני 2000.‏

התשובה הבסיסית היא שעדי־​יהוה אינם מקבלים דם.‏ אנו מאמינים בכל תוקף כי חוק אלוהים בנושא הדם אינו פתוח לשינויים בהתאם לדעות אלו ואחרות.‏ עם זאת,‏ מאחר שניתן כיום לעבד את הדם ולבודד את מרכיביו העיקריים וכן גם להפריד בין החלקים הקטנים של מרכיביו,‏ מתעוררות סוגיות חדשות.‏ בשאלה אם לקבל מרכיבים אלו או לא,‏ חייב המשיחי להביט אל מעבר ליתרונות ולסיכונים הרפואיים האפשריים.‏ מה שצריך להיות חשוב לו בראש ובראשונה הוא הכתוב במקרא וההשפעה שתהיה להחלטתו על הקשר שלו עם האל הכול־​יכול.‏

גורמי המפתח הם די פשוטים.‏ כדי להיווכח שאכן כך הדבר,‏ תן דעתך לכמה נתונים מקראיים,‏ היסטוריים ורפואיים.‏

יהוה אלוהים אמר לנוח שיש להתייחס אל הדם כאל דבר מיוחד (‏בראשית ט׳:‏​3,‏ 4‏)‏.‏ החוקים שנתן לבני ישראל הצביעו אף הם על קדושת הדם:‏ ”‏ואיש איש מבית ישראל ומן הגֵר הגר בתוכם אשר יאכל כל דם,‏ ונתתי פניי בנפש האוכלת את הדם”‏.‏ נפש שהפרה את החוק עלולה היתה לטמא אחרים,‏ ולכן אלוהים הוסיף:‏ ”‏והכרתי אותה מקרב עמה”‏ (‏ויקרא י״ז:‏10‏)‏.‏ לימים,‏ באסיפה שנערכה בירושלים פסקו השליחים והזקנים שיש ’‏להימנע מדם’‏.‏ ההימנעות מדם הוגדרה כחשובה לא פחות מן ההימנעות מאי־​מוסריות מינית ומעבודת אלילים (‏מעשי השליחים ט״ו:‏​28,‏ 29‏)‏.‏

כיצד ’‏נמנעו’‏ המשיחיים מדם בימים ההם?‏ המשיחיים לא אכלו דם אם טרי ואם קרוש.‏ הם גם לא אכלו בשר חיה שלא הוקז דמה.‏ בנוסף לכך,‏ לא יכולת למצוא על שולחנם מאכלים מתובלים בדם כמו נקניקיות דם.‏ אכילת דם בדרכים אלו נחשבה בעיניהם להפרת חוק אלוהים (‏שמואל א׳.‏ י״ד:‏​32,‏ 33‏)‏.‏

רוב האנשים בימי קדם לא נרתעו מאכילת דם,‏ עובדה הניכרת בכתביו של טרטוליינוס (‏המאות השנייה והשלישית לספירה)‏.‏ בתגובה להאשמות שקריות שלפיהן המשיחיים אוכלים דם,‏ הזכיר טרטוליינוס שבטים שנהגו לחתום על חוזים בלגימת דם.‏ עוד אמר כי ”‏[‏היו]‏ אשר בצימאון חסר כל רסן בלעו את דמם של הפושעים שנהרגו בזירה.‏.‏.‏ במחשבה שכך יירפאו ממחלת הנפילה”‏.‏

הרגלי אכילה אלו (‏גם אם כמה רומאים נהגו על־​פיהם מטעמים רפואיים)‏ נחשבו לפסולים בעיני המשיחיים.‏ ”‏אפילו דמם של בעלי־​חיים אינו עולה על שולחננו”‏,‏ כתב טרטוליינוס.‏ הרומאים נהגו להכין מאכלים בתוספת דם כדי לבחון את נאמנותם של המשיחיים האמיתיים.‏ טרטוליינוס הוסיף:‏ ”‏כעת שואל אני אתכם,‏ כיצד זה,‏ שבשעה שאתם בטוחים שהם [‏המשיחיים]‏ יתחלחלו למראה דם בעלי־​חיים,‏ סבורים אתם כי הם מתאווים לדם אדם?‏”‏

מעטים היום ייחסו חשיבות לחוקיו של האל הכל־​יכול אם ימליץ להם הרופא לקבל דם.‏ עדי־​יהוה מעוניינים לחיות,‏ אך אנו רואים חובה לעצמנו לציית לחוק יהוה בנושא הדם.‏ מה משמע הדבר לאור הטיפולים הרפואיים בימינו?‏

לאחר מלחמת העולם השנייה,‏ כשנעשו עירויי הדם המלא לטיפול שכיח,‏ הבינו עדי־​יהוה שהדבר מנוגד לחוק אלוהים — וזו עמדתנו עד היום.‏ מכל מקום,‏ הרפואה משתנה עם הזמן.‏ כיום,‏ רוב העירויים אינם של דם מלא אלא של מרכיביו העיקריים:‏ (‏1)‏ כדוריות אדומות;‏ (‏2)‏ כדוריות לבנות;‏ (‏3)‏ טסיות דם;‏ (‏4)‏ פלסמה (‏נסיוב הדם)‏,‏ שהיא המרכיב הנוזלי.‏  הרופאים נותנים לחולה,‏ בתלות במצבו,‏ כדוריות דם אדומות,‏ כדוריות דם לבנות,‏ טסיות דם או פלסמה.‏ עירוי של מרכיבי הדם העיקריים מאפשר חלוקה של מנת דם אחת בין כמה חולים.‏ עדי־​יהוה רואים בעירוי של דם מלא או של כל אחד מארבעת מרכיביו העיקריים הפרה של חוק אלוהים.‏ דבקותם בעמדה מקראית זו הגנה עליהם במידה לא־​מבוטלת מסיכונים רבים,‏ ובהם הידבקות בדלקת הכבד ובמחלת האיידס,‏ מחלות העלולות לעבור דרך הדם.‏

הואיל ואפשר לבודד גם חלקיקים של אותם מרכיבי דם עיקריים,‏ מתעוררות שאלות נוספות.‏ כיצד מנוצלים חלקיקים אלו,‏ ומה על המשיחי להביא בחשבון כשהוא ניצב בפני ההחלטה אם לקבל אותם או לא?‏

הדם הוא נוזל מורכב מאוד.‏ אפילו הפלסמה,‏ ש־90 אחוז ממנה הם מים,‏ מכילה כמות עצומה של הורמונים,‏ מלחים לא־​אורגניים,‏ אנזימים ונוטריאנטים (‏חומרים מזינים)‏,‏ כולל מינרלים וסוכר.‏ יש בה גם חלבונים שונים כגון אלבומין,‏ גורמי קרישה ונוגדנים הנלחמים במחלות.‏ סביר להניח שאיש אינו מפיק סוכר מן הפלסמה,‏ אך מופקים ממנה חלבונים רבים לצרכים רפואיים.‏ למשל,‏ גורם הקרישה VIII ניתן לחולי המופיליה המדממים בנקל.‏ לאדם שנחשף למחלות מסוימות עשויים הרופאים להמליץ על זריקות של גאמא־​גלובולין,‏ שמקורו בפלסמה אשר נלקחה מדמם של בני אדם שכבר פיתחו חסינות למחלה זו או אחרת.‏ גם חלבוני פלסמה אחרים יכולים לשמש לצרכים רפואיים.‏ הדוגמאות שלעיל ממחישות שניתן לעבד מרכיב דם עיקרי (‏פלסמה)‏ ולבודד את מרכיביו הזעירים.‏ *

כשם שמן הפלסמה אפשר להפיק חלקיקים שונים,‏ גם את יתר מרכיבי הדם העיקריים (‏כדוריות אדומות,‏ כדוריות לבנות,‏ טסיות דם)‏ ניתן לעבד ולהפריד בין מרכיביהם הקטנים.‏ למשל,‏ מכדוריות דם לבנות מפיקים אינטרפרונים ואינטרלויקינים המשמשים לטיפול בכמה דלקות נגיפיות ובסוגי סרטן שונים.‏ מטסיות דם אפשר להוציא גורם מרפא פצעים.‏ בקרוב יהיו תרופות נוספות שתהליך ייצורן קשור (‏לפחות בתחילה)‏ במרכיבי דם.‏ טיפולים אלו אינם בגדר עירויים של מרכיביו העיקריים של הדם;‏ הם כרוכים על־​פי־​רוב במרכיבי דם או בחלקיקים המופקים מהם.‏ האם רשאי המשיחי לקבל חלקיקים אלו?‏ לא נוכל לקבוע מסמרות בנידון.‏ המקרא אינו מספק פרטים,‏ ולכן כל משיחי חייב להחליט החלטה מצפונית משלו לפני אלוהים.‏

יש שאינם מוכנים לקבל שום דבר שמקורו בדם (‏אפילו לא מרכיבים שתפקידם לספק חיסון פסיבי זמני)‏.‏ זו מבחינתם הדרך לציית למצוות אלוהים ’‏להימנע מדם’‏.‏ הם טוענים שבתורה ציווה אלוהים על עם ישראל ’‏לשפוך על הארץ’‏ את הדם (‏דברים י״ב:‏​22–24‏)‏.‏ מה לזה ולענייננו?‏ ובכן,‏ כדי להכין גאמא־​גלובולין,‏ גורמי קרישה תלויי דם וכיוצא באלה,‏ צריך לאסוף דם ולעבד אותו.‏ לפיכך,‏ יש משיחיים הדוחים מוצרים אלו,‏ באותה מידה שהם דוחים עירויים של דם מלא או של ארבעת מרכיביו העיקריים.‏ יש לכבד את עמדתם הכנה והמצפונית.‏

משיחיים אחרים הגיעו להחלטה שונה.‏ גם הם אינם מוכנים לקבל עירויים של דם מלא או של כדוריות אדומות,‏ של כדוריות לבנות,‏ של טסיות דם או של פלסמה.‏ אך הם מרשים לרופא לטפל בהם בחלקיקים שהופקו ממרכיבי הדם העיקריים.‏ גם במקרה זה ייתכנו הבדלים ממצב אחד למשנהו.‏ משיחי אחד יסכים לקבל זריקת גאמא־​גלובולין,‏ אך אולי לא יהיה מוכן לקבל זריקה המכילה חומר שהופק מכדוריות דם אדומות או לבנות.‏ מאיזו סיבה עשוי המשיחי להסיק שהוא רשאי לקבל חלקיקי דם?‏

במאמר ”‏שאלות של קוראים”‏ בחוברת המצפה מ־1 ביוני 1991 נמסר שחלבוני פלסמה (‏חלקיקים)‏ עוברים ממחזור דמה של אשה הרה אל מחזור דמו הנפרד של העוּבר.‏ אימונוגלובולין העובר מן האם מחזק את המערכת החיסונית של הילד.‏ כשכדוריות הדם האדומות של העובר משלימות את מחזור  חייהן,‏ מתפרק המרכיב נושא החמצן שבהן.‏ אחד מתוצרי הפירוק הוא בילירובין,‏ החוצה את השיליה אל מחזור הדם של האם ומסולק מגופה יחד עם יתר חומרי הפסולת.‏ יש משיחיים המחזיקים בדעה שמאחר שחלקיקי דם עשויים לעבור לאדם אחר בתהליך טבעי,‏ אין שום מניעה מבחינתם לקבל חלקיקי דם שמקורם בפלסמה או בכדוריות הדם.‏

האם העובדה שתיתכנה דעות והחלטות מצפוניות שונות מעידה שהנושא חסר חשיבות?‏ לא.‏ זהו נושא רציני.‏ אך גורמי היסוד פשוטים.‏ החומר שלעיל מורה שעדי־​יהוה אינם מקבלים עירויים של דם מלא או של מרכיביו העיקריים.‏ המקרא מורה למשיחיים ’‏להימנע מזבחי אלילים,‏ מדם ומזנות’‏ (‏מעשי השליחים ט״ו:‏29‏)‏.‏ מעבר לזה,‏ כשמדובר בחלקיקים המופקים ממרכיבים עיקריים אלו,‏ חייב כל משיחי ומשיחי לשקול את העניין לעומקו ולהחליט על־​פי מצפונו הוא.‏

רוב האנשים מוכנים לקבל כל טיפול המציע תועלת מיידית,‏ אפילו טיפולים הכרוכים בסיכונים בריאותיים,‏ כגון שימוש במוצרי דם.‏ משיחי אמיתי ישתדל לראות את הנושא מזווית ראייה רחבה ומאוזנת ולא יתמקד אך ורק בצדדים הפיסיים של העניין.‏ עדי־​יהוה מוקירים את המאמצים להענקת טיפול רפואי איכותי,‏ ושוקלים את היתרונות והחסרונות של כל טיפול.‏ אולם,‏ בכל הקשור למוצרים שמקורם בדם,‏ הם מייחסים חשיבות מיוחדת לדברו של אלוהים בנידון ולקשר האישי שלהם עם מקור החיים (‏תהלים ל״ו:‏10‏)‏.‏

מבורך הוא המשיחי שיכול להחזיק בביטחון כזה שהיה למחבר התהלים אשר כתב:‏ ”‏כי שמש ומגן יהוה אלוהים;‏ חן וכבוד יתן יהוה,‏ לא ימנע טוב להולכים בתמים.‏ יהוה צבאות,‏ אשרי אדם בוטח בך”‏ (‏תהלים פ״ד:‏​12,‏ 13‏)‏.‏

‏[‏הערת שוליים]‏

‏[‏תיבה בעמוד 31]‏

שאלות שמומלץ לשאול את הרופא

אם אתה עומד לעבור ניתוח או טיפול שיהיו כרוכים בקבלת מרכיבי דם,‏ שאל:‏

האם כל הצוות הרפואי יודע שאני,‏ בתור עד־יהוה,‏ מורה שלא לתת לי כל עירוי דם ‏(‏דם מלא,‏ כדוריות אדומות,‏ כדוריות לבנות,‏ טסיות דם או פלסמה)‏ בכל הנסיבות?‏

אם רושמים לך תרופה שאולי הוכנה מפלסמה,‏ מכדוריות אדומות או לבנות,‏ או מטסיות דם,‏ שאל:‏

האם התרופה מורכבת מאחד מארבעת מרכיבי הדם העיקריים?‏ אם כן,‏ האם אתה מוכן להסביר לי ממה בדיוק היא מורכבת?‏

איזו כמות מאותה תרופה שמקורה בדם אני צפוי לקבל,‏ וכיצד?‏

אם מצפוני ירשה לי לקבל זאת,‏ מה הם הסיכונים הרפואיים?‏

אם מצפוני לא ירשה לי לקבל זאת,‏ באיזה טיפול אחר אפשר יהיה לטפל בי?‏

מתי אוכל למסור לך את החלטתי אחרי שאשקול את העניין?‏