עבור לתוכן

עבור לתוכן העניינים

‏”‏חוק יהוה”‏ לא ייכָּזב

‏”‏חוק יהוה”‏ לא ייכָּזב

‏”‏חוק יהוה”‏ לא ייכָּזב

‏”‏אֲסַפְּרָה אל חוק יהוה;‏ אמר אלי:‏ ’‏בני אתה.‏.‏.‏ שאל ממני ואתנה גויים נחלתך’‏”‏ (‏תהלים ב׳:‏​7,‏ 8‏)‏.‏

1.‏ איזה ניגוד קיים בין מטרת אלוהים למטרת העמים?‏

יהוה אלוהים הועיד מטרה לאנושות ולכדור־​הארץ.‏ גם לעמים מטרה משלהם.‏ אך עד כמה שונות המטרות זו מזו!‏ ואין זה מפתיע,‏ שהרי אלוהים אומר:‏ ”‏כי גבהו שמים מארץ,‏ כן גבהו דְרָכַיי מִדַרְכֵיכֶם,‏ ומחשבותיי ממחשבותיכם”‏.‏ מטרת אלוהים גשום תתגשם,‏ מפני שהוא מוסיף:‏ ”‏כי כאשר יֵרד הגשם והשלג מן השמים ושמה לא ישוב,‏ כי אם הרווה את הארץ והולידהּ והצמיחהּ ונתן זרע לזורע ולחם לאוכל,‏ כן יהיה דברי אשר יצא מפי.‏ לא ישוב אלי ריקם,‏ כי אם עשה את אשר חפצתי והצליח אשר שלחתיו”‏ (‏ישעיהו נ״ה:‏​9–11‏)‏.‏

2,‏ 3.‏ מה מתבהר במזמור ב׳‏‏,‏ ואילו שאלות מתעוררות?‏

2 העובדה שמטרת אלוהים ביחס למלך המשיח תתגשם מתבהרת במזמור ב׳‏‏.‏ מחברו,‏ דוד המלך,‏ ניבא ברוח הקודש שתבוא תקופה הרת גורל שבה הגויים יִרְגַשׁוּ.‏ שליטיהם יתייצבו נגד יהוה אלוהים ונגד משיחו.‏ אך נעים זמירות ישראל הוסיף:‏ ”‏אֲסַפְּרָה אל חוק יהוה;‏ אמר אלי:‏ ’‏בני אתה.‏.‏.‏ שאל ממני ואתנה גויים נחלתך ואחוזתך אפסי ארץ’‏”‏ (‏תהלים ב׳:‏​7,‏ 8‏)‏.‏

3 מה אומר ”‏חוק יהוה”‏ לגויים?‏ כיצד משפיע הדבר על האנושות ככלל?‏ איזו משמעות נושאות התפתחויות אלו עבור כלל קוראיו יראי האלוהים של מזמור ב׳‏‏?‏

הגויים רוגשים

4.‏ סכם את הנקודות העיקריות שבתהלים ב׳:‏​1,‏ 2‏.‏

4 בהתייחסו למעשיהם של הגויים ושל מנהיגיהם,‏ פותח המשורר את המזמור במילים:‏ ”‏למה רגשו גויים ולאומים יהגו ריק?‏ יתייצבו מלכי ארץ ורוזנים נוסדו יחד על יהוה ועל משיחו”‏ (‏תהלים ב׳:‏​1,‏ 2‏)‏.‏ *

5,‏ 6.‏ אילו ’‏דברים ריקים הוגים הלאומים’‏?‏

5 אילו ’‏דברים ריקים הוגים הלאומים’‏ בני זמננו?‏ במקום לקבל את משיח אלוהים — המשיח בהא הידיעה — ’‏הוגים’‏ הגויים או מעסיקים את מחשבותיהם בהנצחת סמכותם הם.‏ מילים אלו במזמור ב׳‏ התגשמו גם במאה הראשונה לספירה,‏ כאשר הרשויות היהודיות והרומיות עשו יד אחת כדי להרוג את המלך המיועד מטעם אלוהים,‏ את ישוע המשיח.‏ בכל אופן,‏ ההתגשמות העיקרית החלה ב־​1914 בזמן שישוע עלה על כס מלכותו בשמים.‏ מני אז לא קם גוף פוליטי אחד אשר הכיר במלך שהכתיר אלוהים.‏

6 מחבר המזמור שואל:‏ ’‏למה לאומים יהגו ריק?‏’‏ מה הכוונה?‏ הכוונה היא שמטרתם ריקה מתוכן;‏ היא חסרת ערך ונידונה לכישלון.‏ אין בכוחם להשכין שלום והרמוניה בכדור־​הארץ.‏ אך הם מרחיקים לכת ויוצאים נגד שלטון אלוהים.‏ למעשה,‏ הם נוקטים עמדה עוינת אחידה ונאספים יחדיו נגד האל העליון ונגד משיחו.‏ איזו טיפשות!‏

מלכו המנצח של יהוה

7.‏ למי ייחסו תלמידיו הראשונים של ישוע את הכתוב בתהלים ב׳:‏​1,‏ 2 בתפילתם?‏

7 תלמידי ישוע ייחסו אליו את הכתוב בתהלים ב׳:‏​1,‏ 2‏.‏ הם נרדפו בשל אמונתם והתפללו:‏ ”‏אדני [‏יהוה]‏,‏ אתה אשר עשית את השמים ואת הארץ את הים ואת כל אשר בם,‏ בפי עבדך דוד אבינו אמרת ברוח הקודש:‏ ’‏למה רגשו גויים ולאומים יהגו ריק?‏ יתייצבו מלכי ארץ ורוזנים נוסדו יחד על יהוה ועל משיחו’‏.‏ כי אומנם נאספו בעיר הזאת הורדוס ופונטיוס פילטוס עם גויים ולאומי ישראל על עבדך הקדוש ישוע אשר משחת”‏ (‏מעשי השליחים ד׳:‏​24–27;‏ לוקס כ״ג:‏​1–12‏)‏.‏ * במאה הראשונה לספירה נרקמה קנוניה נגד ישוע,‏ עבדו המשוח של אלוהים.‏ עם זאת,‏ למזמור זה נועדה להיות התגשמות נוספת מאות שנים מאוחר יותר.‏

8.‏ כיצד חל הכתוב בתהלים ב׳:‏3 על העמים בני זמננו?‏

8 בתקופה שבה מָלך על עם ישראל מלך בשר ודם,‏ כמו דוד,‏ נאספו יחדיו האומות והשליטים עובדי האלילים וקמו נגד אלוהים ונגד משיחו המוכתר.‏ ומה בימינו?‏ העמים בני זמננו ממאנים להיענות לדרישותיהם של יהוה ושל המשיח.‏ לפיכך,‏ הם מוצגים כמי שאומרים:‏ ”‏ננתקה את מוסרותֵימוֹ ונשליכה ממנו עֲבוֹתֵימוֹ”‏ (‏תהלים ב׳:‏3‏)‏.‏ שליטים ואומות מתקוממים נגד כל הגבלה מצד אלוהים ומשיחו.‏ כמובן,‏ כל המאמצים לנתק או לקרוע את המוסרות ולהשליך את העבותות הם מלאכה לבטלה.‏

יהוה לועג להם

9,‏ 10.‏ מדוע לועג יהוה לעמים?‏

9 יהוה אינו מוטרד ממאמצי השליטים לכונן ריבונות משלהם.‏ מזמור ב׳‏ ממשיך:‏ ”‏יושב בשמים ישׂחק,‏ אדני ילעג למו”‏ (‏תהלים ב׳:‏4‏)‏.‏ אלוהים ממשיך בהגשמת מטרתו כאילו השליטים הללו לא היו ולא נבראו.‏ הוא צוחק למראה חוצפתם ולועג להם.‏ יבואו נא וידברו גבוהה גבוהה על כוונותיהם.‏ ליהוה הם מטרה ללעג.‏ הוא בז להתנגדותם העקרה.‏

10 במזמורים אחרים מדבר דוד על עמי אויב ועל אויבים ככלל ושר:‏ ”‏ואתה,‏ יהוה אלוהים צבאות,‏ אלוהי ישראל.‏ הקיצה לפקוד כל הגויים.‏ אל תחון כל בוגדי אָוֶן.‏ ישובו לָעֶרֶב;‏ יהמו ככלב וִיסובבו עיר.‏ הנה יַבִּיעוּן בפיהם;‏ חרבות בְּשִׂפתותיהם,‏ כי מי שומע?‏ ואתה,‏ יהוה,‏ תשׂחק למו;‏ תלעג לכל גויים”‏ (‏תהלים נ״ט:‏​6–9‏)‏.‏ יהוה צוחק לשמע דברי הרהב היוצאים מפיהם של העמים ולנוכח הבלבול האוחז בהם בקו פעולתם הטיפשי נגדו.‏

11.‏ מה קורה בעקבות מאמצי העמים לסכל את מטרת אלוהים?‏

11 הכתוב במזמור ב׳‏ מחזק את אמונתנו בכך שאלוהים מסוגל לפתור כל בעיה.‏ אנו יכולים להיות משוכנעים בכל לבנו שהוא תמיד יוציא לפועל את רצונו ולעולם לא ייטוש את משרתיו הנאמנים (‏תהלים צ״ד:‏14‏)‏.‏ אם כן,‏ מה קורה בעקבות מאמצי העמים לסכל את מטרת יהוה?‏ לפי המזמור,‏ אלוהים ’‏ידבר אֵלֵימוֹ באפו’‏ במעין קול רעם מתגלגל.‏ בנוסף לכך,‏ ”‏בחרונו”‏,‏ כלומר בחמתו הבוערת כאש,‏ ’‏הוא יבהילם’‏ כבמכת ברק עזה (‏תהלים ב׳:‏5‏)‏.‏

המלך מתמנה בידי אלוהים

12.‏ על איזו הכתרה מדובר בתהלים ב׳:‏6‏?‏

12 אין ספק שהמשך דבריו של יהוה לעמים ביד המשורר מדיר שינה מעיניהם.‏ אלוהים מצהיר:‏ ”‏ואני נסכתי [‏מיניתי]‏ מלכי על ציון,‏ הר קודשי”‏ (‏תהלים ב׳:‏6‏)‏.‏ הר ציון היה גבעה בירושלים אשר עליה הוכתר דוד למלך על כל ישראל.‏ אבל המלך המשיח לא יֵשב על כיסא מלכותו בעיר זו או במקום אחר על פני כדור־​הארץ.‏ יהוה מינה את ישוע כמלך המשיח על הר ציון השמימי ‏(‏ההתגלות י״ד:‏1‏)‏.‏

13.‏ איזו ברית כרת יהוה עם בנו?‏

13 כעת המלך המשיח מדבר.‏ הוא אומר:‏ ”‏אֲסַפְּרָה אל חוק [‏צו]‏ יהוה [‏אשר קודם לכן כרת עם בנו ברית למלכות]‏;‏ אמר אלי [‏יהוה אלוהים]‏:‏ ’‏בני אתה;‏ אני היום ילדתיך’‏”‏ (‏תהלים ב׳:‏7‏)‏.‏ ישוע דיבר על ברית המלכות באומרו לשליחיו:‏ ”‏אתם עמדתם איתי בנסיונותי,‏ ואני כורת לכם ברית כמו שכרת לי אבי — את המלכות”‏ (‏לוקס כ״ב:‏​28,‏ 29‏,‏ הערת שוליים‏)‏.‏

14.‏ מדוע ניתן לומר שזכות המלוכה שמורה ללא עוררין לישוע?‏

14 כמנובא בתהלים ב׳:‏7‏,‏ יהוה הכיר בישוע כבנו בטבילתו ובתקומתו מן המתים לחיים רוחניים (‏מרקוס א׳:‏​9–11;‏ רומים א׳:‏4;‏ עברים א׳:‏5;‏ ה׳:‏5‏)‏.‏ המלך במלכות שמים הוא בנו יחידו של אלוהים (‏יוחנן ג׳:‏16‏)‏.‏ מתוקף היותו צאצא מלכותי משושלת דוד המלך,‏ זכות המלוכה שמורה ללא עוררין לישוע (‏שמואל ב׳.‏ ז׳:‏​4–17;‏ מתי א׳:‏​6,‏ 16‏)‏.‏ על־​פי המזמור,‏ אומר אלוהים לבנו:‏ ”‏שאל ממני ואתנה גויים נחלתך,‏ ואחוזתך אפסי ארץ”‏ (‏תהלים ב׳:‏8‏)‏.‏

15.‏ מדוע מבקש ישוע את הגויים כנחלה?‏

15 המלך — בן אלוהים — הוא המִשנה ליהוה.‏ ישוע עמד בנסיונות,‏ ויהוה רואה בו דמות נאמנה ואמינה.‏ יתרה מזו,‏ ישוע זכה לנחלה כבכור אלוהים.‏ ישוע המשיח הוא אכן ”‏צלם של האלוהים הבלתי נראה,‏ בכור כל בריאה”‏ (‏קולוסים א׳:‏15‏)‏.‏ לא נותר לו אלא לבקש,‏ ואלוהים ’‏ייתן לו גויים נחלתו ואחוזתו אפסי ארץ’‏.‏ ישוע מבקש זאת שהרי ’‏שעשועיו את בני אדם’‏,‏ כלומר יש לו חיבה לכל הקשור לבני אדם,‏ ומשום רצונו העז למלא את רצון אביו שבשמים כלפי כדור־​הארץ וכלפי האנושות (‏משלי ח׳:‏​30,‏ 31‏)‏.‏

חוק יהוה נגד העמים

16,‏ 17.‏ מה צופן העתיד לעמים,‏ על־​פי תהלים ב׳:‏9‏?‏

16 מאחר שמזמור ב׳ מתגשם בימינו אנו,‏ בתקופת נוכחותו הסמויה של המשיח,‏ מה צופן העתיד לעמים?‏ בקרוב יפעל המלך בהתאם להכרזת אלוהים:‏ ”‏תרועם [‏תשברם]‏ בשבט [‏שרביט]‏ ברזל,‏ ככלי יוצר תנפצֵם”‏ (‏תהלים ב׳:‏9‏)‏.‏

17 שרביטי המלכים בימי קדם היו סמל לסמכותם המלכותית.‏ חלקם היו עשויים ברזל,‏ כדוגמת השבט המוזכר במזמור.‏ התמונה המצטיירת כאן מצביעה על הקלות שבה ישמיד המלך המשיח את העמים.‏ מהלומה חזקה בשבט ברזל מנפצת כליל כלי חרס.‏

18,‏ 19.‏ מה חייבים מלכי הארץ לעשות כדי לזכות בחסדו של אלוהים?‏

18 האם נבצר משליטי האומות להעביר מעליהם את רוע הגזירה?‏ מחבר המזמור דווקא מדבר אל לבם במילים:‏ ”‏ועתה,‏ מלכים,‏ השכילו,‏ היווסרו [‏קחו מוסר]‏ שופטי ארץ”‏ (‏תהלים ב׳:‏10‏)‏.‏ המלכים נקראים לשים לב ולהשכיל,‏ כלומר,‏ לרדת לעומקו של עניין.‏ עליהם לתת את הדעת לריקנות תוכניותיהם,‏ בניגוד למה שתעשה מלכות אלוהים למען האנושות.‏

19 כדי לזכות בחסדו של אלוהים,‏ על מלכי הארץ לשנות את דרכם.‏ הכתוב מורה להם ’‏לעבוד את יהוה ביראה ולגיל ברעדה’‏ (‏תהלים ב׳:‏11‏)‏.‏ ואם ינהגו כך,‏ מה יקרה?‏ במקום לרגוש או להיות בסערת רגשות,‏ הם יגילו בתקווה שהמלך המשיח פורש לפניהם.‏ שליטי העולם חייבים למחול על גאוותם ועל יהירותם המשתקפות בצורת שלטונם.‏ עליהם גם להשתנות ללא דיחוי ולהכיר בעליונותה הייחודית של ריבונות יהוה ובכוחם של אלוהים ושל המלך המשיח,‏ כוח שאין לעמוד בפניו.‏

‏”‏נשקו בר”‏

20,‏ 21.‏ מה פשר המילים ”‏נשקו בר”‏?‏

20 מזמור ב׳‏ מושיט הזמנה מלאת רחמים לשליטי העמים.‏ במקום להתקומם יחדיו,‏ הכתוב מייעץ להם:‏ ”‏נשקו בר [‏בן]‏ פן יֶאֱנַף [‏פן יכעס יהוה אלוהים]‏,‏ ותֹאבדו דרך,‏ כי יבער כמעט אפו”‏ (‏תהלים ב׳:‏​12‏)‏.‏ אם אדני יהוה מצווה,‏ יש להישמע לו.‏ כאשר הכתיר אלוהים את בנו למלך,‏ היה על שליטי הארץ לחדול מ’‏להגות ריק’‏.‏ היה עליהם להכיר מייד במלך ולציית לו באופן מוחלט.‏

21 מדוע ’‏לנשק בר’‏?‏ בתקופה שבה נכתב המזמור,‏ נחשבה הנשיקה כמחווה להבעת ידידות ונהוג היה שהמארח מנשק את אורחיו אשר באו בצל קורתו.‏ הנשיקה היתה גם אות לנאמנות (‏שמואל א׳.‏ י׳:‏1‏)‏.‏ בפסוק זה במזמור ב׳‏ מצווה אלוהים על האומות לנשק או לקדם בברכה את בנו כמלך המוכתר.‏

22.‏ לאיזו אזהרה חייבים שליטי האומות להישמע?‏

22 מי שאינם מוכנים להכיר בסמכותו של המלך אשר בחר אלוהים,‏ מעליבים את יהוה.‏ הם מתכחשים לריבונותו האוניברסלית של יהוה אלוהים וכן גם לסמכותו וליכולתו למנות מלך שיפעל לתועלתה המרבית של האנושות.‏ חרון אפו של אלוהים יבוא על שליטי העמים בהפתעה,‏ בעודם מנסים להוציא אל הפועל את תוכניותיהם.‏ הכתוב אומר כי ”‏יבער כמעט אפו”‏,‏ כלומר,‏ כעסו יבער בחטף ולא ניתן יהיה לעמוד בפניו.‏ שליטי האומות חייבים לקבל אזהרה זו בהכרת טובה ולפעול בהתאם לה.‏ זו שאלה של חיים או מוות.‏

23.‏ מה כל אדם כפרט עדיין יכול לעשות?‏

23 המזמור הדרמתי נחתם במילים:‏ ”‏אשרי כל חוסי בו [‏ביהוה]‏”‏ (‏תהלים ב׳:‏12‏)‏.‏ לכל אדם כפרט טרם חלף הזמן להגיע לחוף מבטחים.‏ הוא הדין גם לגבי כל אחד מהשליטים התומכים בתוכניות העמים.‏ עדיין פתוחה בפניהם הדרך לנוס אל יהוה,‏ המספק מחסה תחת כנפי מלכותו.‏ אך עליהם לפעול לפני שמלכות המשיח תמחץ את האומות המתנגדות.‏

24.‏ כיצד נוכל לחיות חיים מספקים יותר גם בעולם הנוכחי הסוער?‏

24 אם נלמד בשקדנות את כתבי־​הקודש ונפעל על־​פי העצות הגלומות בהם,‏ יהיו לנו חיים מספקים יותר גם בעולם הנוכחי הסוער.‏ יישום עצות המקרא מביא לידי יחסי משפחה מאושרים יותר ופוטר אותנו מדאגות ופחדים רבים האוחזים בעולם.‏ הדבקות בקווים המנחים של המקרא נוסכת בנו את הביטחון שאנו משביעים את רצון הבורא.‏ איש מלבד ריבון היקום אינו יכול לתת לנו הבטחה ”‏לחיים שבהווה ולחיים שלעתיד לבוא”‏,‏ החיים שיבואו אחרי שימחה מכדור־​הארץ את כל דוחי מלכותו היוצאים נגד הטוב והישר בעיניו (‏טימותיאוס א׳.‏ ד׳:‏8‏)‏.‏

25.‏ מאחר ש”‏חוק יהוה”‏ לא ייכָּזב,‏ מה צפוי לקרות בימינו?‏

25 ‏”‏חוק יהוה”‏ לא ייכָּזב.‏ בתור בוראנו יודע אלוהים מה הטוב ביותר לאדם,‏ והוא יממש את מטרתו לברך את עושי רצונו בשלום,‏ בסיפוק ובביטחון בר קיימא תחת מלכות בנו יקירו.‏ באשר לתקופתנו כתב הנביא דניאל:‏ ”‏בימי המלכים האלה יקים אלוהי השמים מלכות שלא תחרב לעולם.‏ .‏.‏.‏ היא תפורר את כל המלכויות האלה ותשים להן קץ והיא תקום לעולם”‏ (‏דניאל ב׳:‏44‏)‏.‏ ללא ספק,‏ זו השעה אפוא ’‏לנשק בר’‏ ולשרת את אדני יהוה!‏

‏[‏הערות שוליים]‏

^ ס׳ 4 דוד המלך היה בתחילה ה”‏משיח”‏,‏ ו”‏מלכי הארץ”‏ היו שליטים פלישתים שאיחדו כוחות נגדו.‏

^ ס׳ 7 פסוקים נוספים בכתבי־​הקודש המשיחיים מעידים אף הם כי ישוע הוא משיח אלוהים המוזכר במזמור ב׳‏‏.‏ כך עולה מתוך השוואה בין תהלים ב׳:‏7 לבין מעשי השליחים י״ג:‏​32,‏ 33 ועברים א׳:‏5;‏ ה׳:‏5‏.‏ ראה גם תהלים ב׳:‏9 וההתגלות ב׳:‏27‏.‏

מהי תשובתך?‏

‏• אילו ’‏דברים ריקים הוגים הלאומים’‏?‏

‏• מדוע לועג יהוה לעמים?‏

‏• מהו חוק אלוהים נגד העמים?‏

‏• מה פשר המילים ”‏נשקו בר”‏?‏

‏[‏שאלות לימוד]‏

‏[‏תמונה בעמוד 16]‏

דוד שר על המלך המשיח המנצח

‏[‏תמונה בעמוד 17]‏

מושלים ואנשי ישראל רקמו קנוניה נגד ישוע המשיח

‏[‏תמונה בעמוד 18]‏

המשיח הוכתר על הר ציון השמימי