הידעת?‏

מתי ביקרו החכמים מן המזרח את ישוע?‏

בספר הבשורה על־פי מתי נמסר לנו ש”‏חכמים מן המזרח”‏ ביקרו את ישוע והביאו לו מתנות (‏מתי ב׳:‏1–12‏)‏.‏ לא מצוין כמה חכמים ביקרו את ישוע בהיותו ילד,‏ ואין כל בסיס איתן לתפיסה המסורתית שהם היו שלושה.‏ בנוסף לכך,‏ שמותיהם אינם מוזכרים במקרא.‏

תרגום מקרא לאנגלית a מציין בהקשר לכתוב במתי ב׳:‏11‏:‏ ”‏בניגוד לדעה המסורתית,‏ החכמים לא ביקרו את ישוע באבוס בלילה שבו נולד כפי שעשו הרועים.‏ הם הגיעו כעבור מספר חודשים וביקרו אותו בביתו בהיותו ’‏ילד’‏”‏.‏ לחיזוק מסקנה זו ניתן לציין את העובדה שהורדוס,‏ אשר רצה במות הילד,‏ ציווה להרוג את כל הבנים בני שנתיים ומטה בכל בית־לחם וסביבותיה.‏ הוא בחר בקבוצת גיל זו משום שחישב ”‏לפי העת אשר קבע מפי החכמים”‏ (‏מתי ב׳:‏16‏)‏.‏

אילו ביקרו החכמים את ישוע בליל לידתו והביאו זהב ומתנות יקרות ערך נוספות,‏ לא מתקבל על הדעת שמרים הייתה מקריבה רק שתי ציפורים כעבור 40 יום כאשר הציגה את ישוע לפני אלוהים בבית המקדש בירושלים (‏לוקס ב׳:‏22–24‏)‏.‏ סידור זה בתורה נועד להקל על עניי העם שידם לא הייתה משגת להקריב שה (‏ויקרא י״ב:‏6–8‏)‏.‏ עם זאת,‏ ייתכן שמתנות יקרות אלו היו בעיתן ושימשו למימון שהותה של משפחת ישוע במצרים (‏מתי ב׳:‏13–15‏)‏.‏

מדוע נדרשו לישוע ארבעה ימים כדי להגיע לקברו של אלעזר?‏

דומה כי ישוע תכנן זאת כך במכוון.‏ מדוע אנו אומרים זאת?‏ בחן בעיון את השתלשלות המאורעות לפי יוחנן פרק י״א‏.‏

כאשר אלעזר,‏ תושב בית עַנְיָה וחברו של ישוע,‏ חלה אנושות,‏ דאגו אחיותיו שייוודע הדבר לישוע (‏פסוקים 1–3‏)‏.‏ באותה עת היה ישוע מהלך יומיים בערך מבית עניה (‏יוחנן י׳:‏40‏)‏.‏ אלעזר כפי הנראה מת בערך בזמן שהגיעה הידיעה לאוזני ישוע.‏ מה עשה ישוע?‏ הוא ”‏שהה עוד יומיים באותו מקום”‏,‏ ואז עשה דרכו לבית עניה (‏פסוקים 6,‏ 7‏)‏.‏ מאחר שהמתין יומיים ואז יצא למסע בן יומיים,‏ הגיע לקבר ארבעה ימים לאחר מות אלעזר (‏פסוק 17‏)‏.‏

קודם לכן הקים ישוע שני אנשים לתחייה — במקרה אחד היה זה מייד לאחר המוות,‏ ובמקרה אחר זמן מה מאוחר יותר ביום מותו של האדם (‏לוקס ז׳:‏11–17;‏ ח׳:‏49–55‏)‏.‏ האם יהיה בכוחו להקים לתחייה אדם שהיה מת כבר ארבעה ימים ושגופתו כבר החלה להרקיב?‏ (‏פסוק 39‏)‏ מעניין לציין שבספר עיון מקראי נאמר שבקרב היהודים רווחה האמונה שאין כל תקווה ”‏לאדם שהיה מת כבר ארבעה ימים;‏ בשלב הזה הגוף כבר נמצא במצב של ריקבון מתקדם,‏ ונשמת המת,‏ שעל־פי האמונה ריחפה מעל הגופה במשך שלושה ימים,‏ כבר הסתלקה”‏.‏

אם למי מאלו שהתאספו ליד הקבר היו ספקות,‏ הם עמדו לראות שביכולתו של ישוע לגבור על המוות.‏ ישוע עמד לפני הקבר הפתוח וקרא:‏ ”‏אלעזר,‏ צא החוצה!‏”‏ ואז,‏ ”‏יצא המת”‏ (‏פסוקים 43,‏ 44‏)‏.‏ רבים מאמינים באמונה המוטעית לפיה הנפש ממשיכה להתקיים לאחר המוות,‏ אך התקווה האמיתית השמורה לשוכני עפר היא תחיית המתים (‏יחזקאל י״ח:‏4;‏ יוחנן י״א:‏25‏)‏.‏

‏[‏הערת שוליים]‏