מהי מטרת החיים?
מהי מטרת החיים?
מדוע התשובה לכך חשובה? מעטים הדברים המעיקים על האדם יותר מאשר המחשבה שלחיים אין משמעות או תכלית. מצד שני, אדם בעל מטרה ברורה ומוגדרת ניחן בכוח עמידה רב. ויקטור א. פרנאקל, נוירולוג ניצול שואה, כתב: ”הריני מעז לומר, כי אין לך דבר בעולם, שעשוי לעזור לאדם להתגבר אף על הגרוע מכול, כמו הידיעה כי יש פשר לחייו”.
אולם ישנן דעות רבות וסותרות בנושא. רבים סבורים שזוהי אחריותו של הפרט לקבוע לעצמו מהי מטרת חייו. לעומת זאת, ישנם אבולוציוניסטים האומרים שלחיים אין משמעות מוחלטת.
לאמיתו של דבר, הדרך ההגיונית ביותר לגלות מהי משמעות החיים היא להיוועץ במקור החיים, יהוה אלוהים. שקול את מה שיש לדברו לומר בנידון.
מה מלמד המקרא
המקרא מלמד שכאשר ברא יהוה אלוהים את אדם וחוה הייתה לו מטרה מוגדרת עבורם. יהוה ציווה על הורינו הראשונים את הדברים הבאים.
בראשית א’:28. ”פרו ורבו ומילאו את הארץ וכיבשוה, ורדו בדגת הים ובעוף השמיים ובכל חיה הרומשת על הארץ”.
מטרת אלוהים הייתה שאדם וחוה וצאצאיהם יהפכו את כל כדור־הארץ לגן עדן. הוא לא התכוון שבני האדם יזדקנו וימותו; ולא רצה שהאדם יזיק לסביבה. אבל בשל הבחירות הלא־נבונות שבחרו הורינו הראשונים, ירשנו חטא ומוות (בראשית ג’:2–6; רומים ה’:12). אף־על־פי־כן, מטרתו של יהוה לא השתנתה. בקרוב יהפוך כדור־הארץ לגן עדן (ישעיהו נ”ה:10, 11).
יהוה חנן אותנו ביכולת הפיזית והשכלית להגשים את מטרתו. הוא לא ברא אותנו כדי שנחיה את חיינו ללא כל תלות בו. שים לב כיצד מוגדרת בפסוקים שלהלן המטרה שהועיד אלוהים לאדם.
קהלת י”ב:13. ”סוף דבר, הכול נשמע: את האלוהים ירָא ואת מצוותיו שמור, כי זה כל האדם”.
מיכה ו’:8. ”מה יהוה דורש ממך: כי אם עשות משפט ואַהֲבַת חסד, והצנע לכת עם אלוהיך”.
מתי כ”ב:37–39. ”ואהבת את יהוה אלוהיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאודך. זאת המצווה הגדולה והראשונה. השנייה דומה לה: ואהבת לרעך כמוך”.
תשובת המקרא משרה שלוות נפש אמיתית
כדי שמנגנון מורכב כלשהו יפעל כשורה, יש להשתמש בו על־פי ייעודו ועל־פי הוראות היצרן. בדומה לכך, כדי שלא נפגע בעצמנו — מבחינה רוחנית, שכלית, רגשית או פיזית — עלינו לחיות את חיינו על־פי הדרך שהתכוון הבורא. ראה כיצד ידיעת מטרת אלוהים יכולה להשרות עלינו שלוות נפש בתחומים הבאים בחיים.
בקביעת סדרי עדיפויות הנטייה הרווחת היא להקדיש את החיים לצבירת עושר ונכסים. אבל ”השואפים להתעשר נלכדים בניסיון ובמלכודת וברוב תאוות אוויליות ומזיקות” (טימותיאוס א’. ו’:9, 10).
מצד שני, מי שלומדים לאהוב את אלוהים ולא את הכסף, מגלים את סוד ההסתפקות העצמית (טימותיאוס א’. ו’:7, 8). הם מבינים עד כמה חשוב לעבוד קשה ויודעים שמחובתם להתפרנס למחייתם (אפסים ד’:28). עם זאת, הם גם מתייחסים ברצינות לאזהרתו של ישוע: ”אין איש יכול לעבוד שני אדונים, שכן או ישנא אחד ויאהב את השני, או יהיה מסור לאחד ויזלזל בשני. אינכם יכולים לעבוד את האלוהים ואת הממון” (מתי ו’:24).
לכן אוהבי אלוהים אינם הופכים את עבודתם החילונית או את רדיפת הממון לעיקר חייהם, אלא מציבים את עשיית רצונו במקום הראשון. הם יודעים שאם יהיו ממוקדים בעשיית רצון אלוהים, יהוה אלוהים ידאג להם. למעשה יהוה רואה חובה לעצמו לעשות זאת (מתי ו’:25–33).
במגעיהם עם הזולת רבים חושבים קודם כול על עצמם. כיום אין שלום בעולם בעיקר משום שלא מעט אנשים ”אוהבי עצמם... [ו]חסרי חיבה טבעית” (טימותיאוס ב’. ג’:2, 3, ע”ח). כאשר מאכזבים אותם או חולקים על דעתם, הם מגיבים ב”חֵמה וכעס וצעקה וגידוף” (אפסים ד’:31). חוסר שליטה עצמית אינו משרה שלווה, אלא רק ’מגרה מדון’ (משלי ט”ו:18).
בניגוד לכך, מי שמצייתים למצוות אלוהים: ואהבת לרעך כמוך, ’טובים איש לרעהו; מלאי רחמים וסולחים איש לרעהו’ (אפסים ד’:32; קולוסים ג’:13). גם כאשר לא נוהגים בהם באדיבות, הם משתדלים לחקות את ישוע ש”לא השיב חירוף” כאשר חירפוהו (פטרוס א’. ב’:23). בדומה לישוע, הם מבינים שיש סיפוק אמיתי בעשייה למען הזולת, גם למען אלה שאולי אינם מעריכים זאת (מתי כ’:25–28; יוחנן י”ג:14, 15; מעשי השליחים כ’:35). יהוה אלוהים מעניק את רוח קודשו למי שמחקים את בנו, ורוח זו מניבה בהם שלוות נפש אמיתית (גלטים ה’:22).
אם כן, כיצד השקפתך על העתיד יכולה להשפיע על שלוות הנפש שלך?
[קטע מוגדל בעמוד 6]
אדם זקוק למטרה ברורה ומוגדרת בחיים
[תמונה בעמוד 7]
ישוע מלמדנו כיצד להשיג שלוות נפש