עבור לתוכן

עבור לתוכן העניינים

הידעת?‏

הידעת?‏

הידעת?‏

מדוע בתפילתו אל יהוה קרא לו ישוע ‏”‏אבא,‏ אבי”‏?‏

המילה אבא היא מילה ארמית שמשמעה ”‏האב”‏,‏ ”‏אבי”‏.‏ התעתיק היווני של המילה ”‏אבא”‏ כתוב שלוש פעמים בכתבי־הקודש המשיחיים,‏ והוא בכל פעם מופיע בתפילה בהקשר לאב השמימי,‏ יהוה.‏ איזו משמעות גלומה במילה זאת?‏

האנציקלופדיה הבינלאומית הסטנדרטית למקרא ‏(‏אנג׳)‏ מציינת:‏ ”‏בשפה המדוברת שרווחה בימי ישוע,‏ שימשה המילה אבא לרוב כביטוי לקרבה העמוקה ולכבוד שחשו הילדים כלפי אבותיהם”‏.‏ הייתה זו מילת פנייה רוויית חיבה,‏ והיא נמנתה בין המילים הראשונות שלמד התינוק.‏ ישוע השתמש במילה זו כשפנה לאביו בתפילה נרגשת במיוחד.‏ בגן גת שמנים,‏ שעות ספורות לפני מותו,‏ פנה ישוע אל יהוה במילים:‏ ‏”‏אבא,‏ אבי”‏ (‏מרקוס י״ד:‏36‏)‏.‏

‏”‏הפנייה לאלוהים במילה אבא בספרות היהודית מן התקופה היוונית־רומית הייתה נדירה מאוד,‏ מכיוון שפנייה אישית כל כך לאלוהים ודאי נתפסה כחילול הקודש”‏,‏ נאמר באנציקלופדיה הנזכרת לעיל.‏ אולם,‏ ”‏השימוש שעושה ישוע במונח זה בתפילה מחזק בעקיפין את טענתו היוצאת דופן לפיה קיימים בינו לבין אלוהים יחסים אישיים הדוקים במיוחד”‏.‏ השליח פאולוס מזכיר פעמיים נוספות את המילה אבא,‏ דבר המראה שגם המשיחיים מן המאה הראשונה השתמשו בה בתפילותיהם (‏רומים ח׳:‏15;‏ גלטים ד׳:‏6‏)‏.‏

מדוע נכתב חלק מן המקרא בשפה היוונית?‏

‏”‏דברי אלוהים”‏ הופקדו בידי היהודים,‏ אמר השליח פאולוס (‏רומים ג׳:‏1,‏ 2‏)‏.‏ לכן רוב חלקו הראשון של המקרא נכתב בשפה העברית,‏ שפתם של היהודים.‏ עם זאת,‏ כתבי־הקודש המשיחיים נכתבו ביוונית.‏ * מדוע?‏

במאה הרביעית לפה״ס דיברו חייליו של אלכסנדר הגדול מספר ניבים של יוונית עתיקה.‏ בתקופה ההיא היו הניבים הללו בעיצומו של תהליך התמזגות שבסופו נוצרה הקוייֶני,‏ או היוונית המשותפת.‏ כיבושיו של אלכסנדר תרמו להפיכת הקוייֶני לשפה הבינלאומית של אותם ימים.‏ בעת מסע כיבושיו כבר היו היהודים פזורים במקומות שונים.‏ רבים מהם לא שבו לישראל לאחר תקופת גלות בבל,‏ אשר הסתיימה מאות שנים קודם לכן.‏ משום כך,‏ יהודים רבים איבדו אט אט את שליטתם בעברית הטהורה והחלו לדבר יוונית (‏מעשי השליחים ו׳:‏1‏)‏.‏ תרגום השבעים,‏ תרגום התנ״ך לקוייני,‏ או היוונית המשותפת,‏ הופק במטרה לסייע לאותם יהודים.‏

אחד ממילוני המקרא (‏Dictionnaire de la Bible)‏ מציין כי לא הייתה אז שפה אחרת שניחנה ב”‏עושר,‏ גמישות ואופי אוניברסאלי ובינלאומי כמו היוונית”‏.‏ בזכות אוצר מילים עשיר ומדויק,‏ בזכות כללי דקדוק מפורטים ובזכות פעלים שהעבירו כהלכה משמעויות דקות,‏ היא הפכה ל”‏כלי יעיל ליצירת תקשורת ולהפצת מידע — בדיוק השפה אשר לה נזקקה [‏דת האמת המשיחית]‏”‏.‏ היה זה בהחלט מתאים להעלות את המסר המשיחי על הכתב בשפה היוונית.‏

‏[‏הערת שוליים]‏

^ ס׳ 7 מספר קטעים קצרים בתנ״ך נכתבו בארמית.‏ הבשורה על־פי מתי ככל הנראה נכתבה בעברית ולאחר מכן תורגמה ליוונית בידי מתי עצמו.‏

‏[‏תמונה בעמוד 13]‏

קטע מכתב יד של תרגום השבעים ביוונית

‏[‏שלמי תודה]‏

Courtesy of Israel Antiquities Authority