האם נגזר גורלנו מראש?
קוראים שואלים
האם נגזר גורלנו מראש?
יש האומרים כי הגורל מכתיב את יום מותנו. אחרים משוכנעים בכך שאלוהים עצמו קובע את המועד שבו עלינו למות. זאת ועוד, הם רואים באירועים החשובים בחיי האדם גזירות משמיים שאין מנוס מהן. האם זוהי גם עמדתך?
כדאי שתשאל את עצמך את השאלות הבאות: ’אם למעשה אין דבר שבכוחנו לעשות כדי לשנות את גורלנו, ואם אלוהים או הגורל עצמו חרצו את התוצאה הסופית של כל דבר ודבר, אז מה הטעם בתפילה? ואם גורלנו נקבע כבר מראש, מדוע עלינו לנקוט אמצעים לשמירת בטיחותנו? לשם מה עלינו לחגור חגורת בטיחות ברכב? או מדוע להימנע מנהיגה בשכרות?’
המקרא בשום אופן אינו מתייחס בסלחנות לרשלנות ולחוסר זהירות. במקום להותיר את העניינים ליד הגורל, ציווה המקרא על בני ישראל להיות ערים לבטיחותם. הם נצטוו, למשל, לבנות חומה נמוכה שתקיף את הגגות השטוחים של בתיהם. היה עליהם לעשות כן כדי לוודא שאיש לא ייפול מהגג. מדוע ציווה זאת אלוהים אם כבר נחרץ גורלו של אדם זה או אחר ליפול מן הגג ולמות? (דברים כ״ב:8).
מה בדבר האנשים הנספים באסונות טבע או באירועים טראגיים אחרים שמעבר לשליטתם? האם נקבעת להם מראש ”פגישה עם המוות”? לא. המלך שלמה, אחד מכותבי ספרי המקרא, אומר לנו ש’עת ופגע יקרה את כולנו’ (קהלת ט׳:11). אם כן, אין זה משנה עד כמה מוזר או בלתי צפוי המתרחש, אירועים טראגיים בחיי האדם אינם נגזרים מראש.
אולם יש שסבורים כי אמירה זו סותרת את דבריו הקודמים של שלמה: ”לכול זמן, ועת לכל חפץ תחת השמיים: עת ללדת ועת למות” (קהלת ג׳:1, 2). אך האם ניתן לומר ששלמה באמת תמך באמונה בגורל? הבה נבחן היטב את דבריו.
שלמה לא אמר שהלידה והמוות ביד הגורל הם. במקום זאת התכוון שלידות ומקרי מוות, כמו דברים רבים בחיים, קורים במחזוריות אינסופית. ידוע לכול כי בחיים יש עליות ומורדות. ”עת לבכות ועת לשחוק”, אומר שלמה. דפוסים חוזרים ונשנים אלו ואסונות בלתי צפויים מאפיינים, לדברי שלמה, את החיים ואת כל מה שנעשה ”תחת השמיים” (קהלת ג׳:1–8; ט׳:11, 12). לכן מסקנתו הייתה שאל לנו לשקוע בענייני היומיום עד כדי התעלמות מן הבורא (קהלת י״ב:1, 13).
אף שהחיים והמוות אינם מחוץ לשליטתו של הבורא, אין הוא גוזר את גורלנו. המקרא מלמד שאלוהים מציע לכולנו את התקווה לחיות לנצח. עם זאת, אין הוא מאלץ אותנו לקבל אותה. תחת זאת, נאמר בדברו: ”החפץ ייקח נא מים חיים חינם” (ההתגלות כ״ב:17).
כן, עלינו לרצות ’לקחת מים חיים’. מכאן שעתידנו אינו נקבע ביד הגורל, אלא מושפע במידה רבה מהחלטותינו, גישותינו ומעשינו.