התקדם נא אל הבגרות — ”קרוב יום יהוה הגדול”
התקדם נא אל הבגרות — ”קרוב יום יהוה הגדול”
”נתקדם נא אל הבגרות” (עב׳ ו׳:1).
1, 2. כיצד נפתחה בפני המשיחיים בני המאה הראשונה בירושלים וביהודה ההזדמנות ’לנוס אל ההרים’?
יום אחד ניגשו התלמידים אל ישוע ושאלוהו: ”מה יהיה האות לנוכחותך ולסיום הסדר העולמי?” (ע״ח) בתשובה לשאלתם ניבא ישוע נבואה אשר התגשמה לראשונה במאה הראשונה לספירה. ישוע דיבר על התפתחות יוצאת דופן שתציין כי הקץ קרוב מאוד. למראה הדבר יהיה על ’הנמצאים ביהודה לנוס אל ההרים’ (מתי כ״ד:1–3, 15–22). האם יזהו התלמידים את האות ויבצעו את הוראותיו של ישוע?
2 בחלוף 30 שנה בערך, בשנת 61 לספירה, כתב השליח פאולוס איגרת תקיפה ופוקחת עיניים אל המשיחיים העבריים שחיו בירושלים ובסביבותיה. מבלי שפאולוס ואחיו לאמונה היו מודעים לכך, המאורע שיציין את השלב הראשוני של ’צרה גדולה’ עמד להתרחש בתוך כחמש שנים בלבד (מתי כ״ד:21). בשנת 66 לספירה תקפו חילות רומא בניצוחו של קסטיוס גלוס את ירושלים, ומתקפתם כמעט הוכתרה בהצלחה. אלא שלפתע נסוגו וכך פתחו בפני המשיחיים בעיר, שהיו נתונים בסכנת חיים, חלון הזדמנות לנוס אל מקום מבטחים.
3. איזו קריאה לפעולה הפנה פאולוס אל המשיחיים העבריים, ומדוע?
3 משיחיים אלו היו צריכים להיות בעלי חדות הבחנה ותפיסה רוחנית כדי לזהות את משמעות המתרחש ולהימלט. אבל חלקם נעשו ’כבדי אוזן’. הם היו כתינוקות רוחניים הזקוקים ל”חלב”. (קרא עברים ה׳:11–13.) גם חלק ממי שהלכו בדרך האמת עשרות שנים, הראו סימנים של ’סטייה מאלוהים חיים’ (עב׳ ג׳:12). היו שעשו להם ל”מנהג” להחמיץ אסיפות משיחיות, דווקא בתקופה שבה ’קָרַב היום’ הגורלי (עב׳ י׳:24, 25). פאולוס פנה אליהם בקריאה שהייתה רלוונטית לימיהם: ”לאחר שעזבנו את השלב הראשון של דבר המשיח, נתקדם נא אל הבגרות” (עב׳ ו׳:1).
4. מדוע עלינו להישאר ערים מבחינה רוחנית, ומה יעזור לנו לעשות כן?
4 אנו חיים בתקופת התגשמותה הסופית של נבואת ישוע. ”קרוב יום יהוה הגדול” — היום שבו ימוגר כל עולמו של השטן (צפ׳ א׳:14). עתה יותר מאי פעם עלינו להישאר ערים ודרוכים מבחינה רוחנית (פט״א ה׳:8). האם אנו אכן ערים ודרוכים? הבגרות המשיחית תעזור לנו להישאר ממוקדים ולזכור היכן אנו בזרם הזמן.
מהי בגרות משיחית
5, 6. (א) מה כרוך בבגרות רוחנית? (ב) באילו שני תחומים דרושים מאיתנו מאמצים בחתירה לבגרות?
5 פאולוס לא רק עודד את המשיחיים העבריים במאה הראשונה להתקדם אל הבגרות, אלא גם אמר להם מה כרוך בבגרות רוחנית. (קרא עברים ה׳:14.) ”מבוגרים” אינם מסתפקים אך ורק ב”חלב”, אלא אוכלים גם ’מאכל מוצק’. מסיבה זו, הם יודעים הן את ה”יסודות” והן את ”עמוקות” האמת (קור״א ב׳:10). בנוסף לכך, חושיהם מורגלים על־ידי הניסיון המעשי — יישום הנלמד — והדבר עוזר להם להבחין בין טוב לרע. הרגלת החושים מאפשרת להם, בעומדם בפני החלטה, להבין אילו עקרונות מקראיים נוגעים לדבר וכיצד ליישמם.
6 ”חייבים אנו לשים ליבנו ביתר שאת אל הדברים ששמענו”, כתב פאולוס, ”פן נסור מן הדרך” (עב׳ ב׳:1). התרחקות זו מן האמונה עלולה לקרות לפני שנרגיש בה. כדי להימנע מכך עלינו ללמוד ב’תשומת לב’ מרובה יותר את אמיתוֹת המקרא, אם באופן אישי ואם בהתכנסויותינו המשיחיות. לפיכך, כל אחד מאיתנו צריך לשאול את עצמו: ’האם אני עדיין חושף את עצמי אך ורק ליסודות? שמא אני בסך הכול פועל בצורה מכאנית או מכוח ההרגל, מבלי שליבי יהיה מעורב לגמרי בָּאמת? כיצד אוכל להתקדם התקדמות רוחנית אמיתית?’ החתירה אל הבגרות דורשת מאיתנו מאמצים בשני תחומים לפחות. עלינו להכיר היטב את דבר־אלוהים, ועלינו ללמוד לציית.
הכר היטב את דברו של אלוהים
7. איזו תועלת יכולה לצמוח לנו מהכרה מעמיקה יותר של דבר־אלוהים?
7 ”כל מי שמאכלו חלב איננו מכיר את דבר הצדק”, כתב פאולוס, ”כי עודנו תינוק” (עב׳ ה׳:13, ע״ח). כדי להגיע לבגרות, עלינו להכיר היטב את דברו של אלוהים, כלומר, את המסר שמטעמו עבורנו. הואיל והמסר הזה טמון בדבר־אלוהים, המקרא, עלינו ללמוד היטב את כתבי־הקודש ואת פרסומי ”העבד הנאמן והנבון” (מתי כ״ד:45–47, דל׳). כך אנו מטמיעים בתוכנו את הלך החשיבה של אלוהים, והדבר מסייע לנו להרגיל את חושינו. הנה דוגמתה של משיחית ששמה אורקד. * היא מספרת: ”העצה שהשפיעה על חיי יותר מכול היא העצה לקרוא במקרא באופן קבוע. נדרשו לי אומנם שנתיים בערך לסיים את המקרא כולו, אבל הרגשתי כאילו אני נפגשת לראשונה עם בוראי. למדתי על דרכיו, על מה שהוא אוהב ושונא, על גודל כוחו ועל עומק חוכמתו. הקריאה היומיומית במקרא נתנה לי את הכוח להחזיק מעמד ברגעים האפלים ביותר בחיי”.
8. כיצד עשוי דבר־אלוהים לפעול בנו?
8 קריאה בדבר־אלוהים על בסיס קבוע מאפשרת למסר שבתוכו ’לפעול’ בנו. (קרא עברים ד׳:12.) הקריאה במקרא יכולה לעצב את האדם הפנימי שבנו ולגרום לנו להיות רצויים יותר בעיני יהוה. האם אתה צריך לְפנות יותר זמן לקריאה במקרא ולהרהורים בכתוב?
9, 10. מה כרוך בהכרת דבר־אלוהים? המחש זאת בעזרת דוגמה.
9 הכרת המקרא אינה מסתכמת בידיעת הכתוב בו. דבר־אלוהים שנכתב ברוח הקודש לא היה בהכרח זר לחלוטין לתינוקות הרוחניים שחיו בימי פאולוס. אך הם לא השתמשו בו אישית ולא עמדו על ערכו כיוון שלא יישמוהו בפועל. הם לא התוודעו אל המסר המקראי משום שלא איפשרו לו להנחות אותם ולסייע להם לקבל החלטות נבונות בחיים.
10 הכרת דבר־אלוהים פירושה לדעת מה כתוב בו ולתרגם את הידע הזה לשפת המעשה. מקרה שקרה לאחות משיחית ששמה קייל ממחיש כיצד ניתן לעשות כן. בין קייל לבין אחת מעמיתותיה לעבודה פרץ ויכוח. מה עשתה כדי ליישר את ההדורים? היא מספרת: ”הפסוק שמייד עלה במוחי היה רומים י״ב:18 האומר: ’עד כמה שהדבר בידכם חיו בשלום עם כל אדם’. לכן קבעתי איתה פגישה אחרי העבודה”. הפגישה הייתה מוצלחת מאוד, וחברתה לעבודה התרשמה מן הצעד שנקטה קייל. ”למדתי שאי אפשר לטעות אם מיישמים את עקרונות המקרא”, אומרת קייל.
לְמד לציית
11. מניין לנו שלא תמיד קל לציית בנסיבות קשות?
11 לא תמיד קל לנו ליישם את מה שאנו לומדים מתוך כתבי־הקודש, בייחוד בנסיבות קשות. לדוגמה, זמן קצר לאחר ששחרר יהוה את בני ישראל מעבדות במצרים, הם ’רבו עם משה’ ו’ניסו את יהוה’. מדוע? בשל מחסור במי שתייה (שמ׳ י״ז:1–4). פחות מחודשיים לאחר שבאו בברית עם אלוהים והסכימו לעשות את ”כל הדברים אשר דיבר יהוה”, הפרו את חוקו האוסר עבודת אלילים (שמ׳ כ״ד:3, 12–18; ל״ב:1, 2, 7–9). האם עשו כן משום שהיעדרותו הממושכת של משה בשעה שהלה קיבל הדרכה בהר חורב הטילה מורא בליבם? האם דימו בנפשם שהעמלקים יתקפו אותם בשנית והם יהיו חסרי אונים ללא משה, אשר בזכות ידיו המורמות נחלו ניצחון במתקפה הראשונה? (שמ׳ י״ז:8–16) ייתכן שכך היה, אך בכל מקרה, בני ישראל ”לא רצו” לציית (מה״ש ז׳:39–41). פאולוס האיץ במשיחיים ’לשקוד למען אשר לא ייכשלו ויהיו לממרים’ כפי שנהגו בני ישראל בשעה שפחדו להיכנס לארץ ההבטחה (עב׳ ד׳:3, 11, דל׳).
12. כיצד למד ישוע לציית, ובמה הועיל הדבר?
12 החתירה אל הבגרות דורשת מאיתנו לשקוד במאמצינו על מנת לשמוע בקול יהוה. כפי שהמחיש זאת ישוע המשיח, הציות נלמד לרוב מתוך דברים שגורמים לנו סבל. (קרא עברים ה׳:8, 9.) בטרם בא אל העולם, ציית ישוע לאביו. אלא שעשיית רצון אביו כאן עלי אדמות הייתה כרוכה בסבל פיזי ונפשי. בציותו תחת מצוקות נוראיות, ”הושלם” ישוע לתפקיד החדש שהועיד לו אלוהים, להיות מלך וכוהן גדול.
13. מה מעיד על כך שלמדנו לציית?
13 מה לגבינו? האם אנו נחושים בדעתנו לציית ליהוה גם כאשר אנו מתמודדים עם בעיות קשות? (קרא פטרוס א׳. א׳:6, 7.) עצות אלוהים בענייני מוסר, יושר, שימוש הולם בלשון, קריאה ולימוד אישיים של כתבי־הקודש, נוכחות באסיפות הקהילה והשתתפות בפעילות הבישור הן עצות ברורות (יהו׳ א׳:8; מתי כ״ח:19, 20; אפ׳ ד׳:25, 28, 29; ה׳:3–5; עב׳ י׳:24, 25). האם אנו מצייתים ליהוה בעניינים אלה גם בשעת קשיים ובעיות? ציותנו הוא מן הסימנים לכך שאנו מתקדמים אל הבגרות.
בגרות משיחית והתועלת שבצידה
14. המחש כיצד החתירה לבגרות יכולה להוות מקור הגנה.
14 חושים המורגלים היטב להבחין בין טוב לרע בעולם ’מנוּון’ הם מקור הגנה של ממש עבור המשיחי (אפ׳ ד׳:19). לדוגמה, אח ששמו ג׳יימס, אשר קורא באופן קבוע את הספרות המקראית ומוקיר אותה מעומק ליבו, החל לעבוד במקום שבו כל עמיתיו לעבודה היו נשים. ”חלק ניכר מהן היו בבירור בלתי מוסריות”, אומר ג׳יימס, ”ואילו אחת העובדות נראתה מכובדת וגילתה עניין בָּאמת המקראית. אבל כשהיינו לבד באחד החדרים, היא החלה לשדר לי מסרים מיניים ונצמדה אליי. חשבתי שהיא מתלוצצת אבל היה לי קשה מאוד לעצור אותה. בדיוק אז נזכרתי במקרה שסופר בחוברת המצפה על אח שנתקל בפיתוי דומה במקום עבודתו. המאמר השתמש בדוגמה של יוסף ואשת פוטיפר. * מייד הדפתי את הבחורה, והיא ברחה החוצה” (בר׳ ל״ט:7–12). ג׳יימס שמח ששום דבר נוסף לא אירע ושהוא שמר על מצפון נקי (טימ״א א׳:5).
15. כיצד החתירה לבגרות מחזקת את ליבנו?
15 הבגרות גם מועילה בזה שהיא מחזקת את ליבנו ומסייעת לנו ’לא להיסחף על־ידי תורות שונות וזרות’. (קרא עברים י״ג:9.) כאשר אנו מתאמצים להתקדם מבחינה רוחנית, שכלנו ממוקד ב”דברים החשובים יותר” (פיל׳ א׳:9, 10, ע״ח). כך גוברת הערכתנו כלפי אלוהים וכלפי כל מה שהוא מעניק לנו לתועלתנו (רומ׳ ג׳:24). משיחי ’המבוגר בהבנתו’ מפתח הכרת תודה זו ונהנה מיחסים הדוקים עם יהוה (קור״א י״ד:20).
16. מה עזר לאחות אחת לפתח ’לב נכון’?
16 אחות ששמה לואיז הודתה שבמשך זמן מה לאחר טבילתה, היה חשוב לה בעיקר מה אחרים חושבים עליה. ”לא עשיתי שום דבר רע”, אמרה, ”אבל בליבי לא בער הרצון לשרת את יהוה. הבנתי שעליי לעשות כמה שינויים כדי לחוש שאני נותנת ליהוה את כל מה שאני יכולה. השינוי הגדול ביותר היה להתמסר בלב שלם לעבודתו”. בזכות המאמצים שהשקיעה, פיתחה לואיז ’לב נכון’, והדבר התברר כחיוני כשסבלה מבעיית בריאות מעיקה (יעקב ה׳:8). לואיז אמרה, ”ההתמודדות הייתה קשה, אבל מאוד התקרבתי ליהוה”.
’הישמע בכל לב’
17. מדוע היה הציות חיוני במיוחד במאה הראשונה?
17 עצתו של פאולוס ’להתקדם אל הבגרות’ הוכיחה עצמה כקריאה מצילת חיים עבור המשיחיים בני המאה הראשונה שחיו בירושלים וביהודה. מי ששעו לה היו בעלי תפיסה רוחנית חדה שהייתה נחוצה לזיהוי הסימן שנתן להם ישוע, סימן שיורה להם ’לנוס אל ההרים’. כאשר ראו את ”השיקוץ המשומם... עומד במקום קדוש”, כלומר, את צבאות רומא מקיפים את ירושלים ופולשים לתוכה, ידעו כי זו העת להימלט (מתי כ״ד:15, 16). המשיחיים נשמעו לאזהרתו הנבואית של ישוע ונסו מירושלים לפני חורבנה. לפי דברי אוסביוס, היסטוריון של הכנסייה, אותם משיחיים התיישבו בעיר פֶּלָה שבאזור הרי גלעד. כך ניצלו מהאסון הנורא ביותר שידעה ירושלים מימיה.
18, 19. (א) מדוע חיוני הציות בימינו? (ב) במה ידון המאמר הבא?
18 ציות הנובע מתוך החתירה אל הבגרות יהיה אף הוא גורם מציל חיים כשנחזה בהתגשמות הגדולה של נבואת ישוע לפיה ”תהיה צרה גדולה” בהיקף חסר תקדים (מתי כ״ד:21). האם נציית לכל הנחיה דחופה שנקבל בעתיד מן ”הסוכן הנאמן”? (לוקס י״ב:42) עד כמה חשוב ללמוד ’להישמע בכל לב’! (רומ׳ ו׳:17).
19 כדי לרכוש בגרות עלינו להרגיל את חושינו. לשם כך, אנו עושים מאמץ להכיר טוב יותר את דבר־אלוהים ולומדים לציית. הצמיחה אל הבגרות המשיחית מציבה קשיים מיוחדים בפני בני הנוער. המאמר הבא ידון בשאלה כיצד ניתן להתמודד בהצלחה עם קשיים אלה.
[הערות שוליים]
^ ס׳ 7 חלק מן השמות בדויים.
^ ס׳ 14 ראה המאמר ”הייה חזק ודחה את הרע” בחוברת המצפה מ־1 באוקטובר 1999.
מה למדת?
• מהי בגרות רוחנית, וכיצד ניתן לרכוש אותה?
• איזה תפקיד ממלאת הכרת דבר־אלוהים בחתירה לבגרות?
• כיצד אנו לומדים לציית?
• באילו דרכים מועילה לנו הבגרות?
[שאלות לימוד]
[תמונה בעמוד 10]
יישום עצות המקרא מסייע לנו להתמודד עם בעיות בצורה בוגרת
[תמונה בעמודים 12, 13]
יישום דבריו של ישוע הציל את חייהם של חלק מן המשיחיים הקדומים