הייה צייתן ואמיץ לב כדוגמת המשיח
הייה צייתן ואמיץ לב כדוגמת המשיח
”איזרו אומץ! אני ניצחתי את העולם” (יוח׳ ט״ז:33, ע״ח).
1. באיזו מידה ציית ישוע לאלוהים?
ישוע המשיח תמיד עשה את רצון אלוהים, ומעולם לא העלה בדעתו להמרות את פי אביו שבשמיים (יוח׳ ד׳:34; עב׳ ז׳:26). אלא שנסיבותיו עלי אדמות לא הקלו עליו לציית. מראשית דרכו כמבשר ניסו אויביו, וביניהם השטן, לשכנע את ישוע, לאלצו או לגרום לו בדרכי רמייה להפר את נאמנותו (מתי ד׳:1–11; לוקס כ׳:20–25). האויבים הסבו לו כאב נפשי, רגשי ופיזי עז. בסופו של דבר, הצליחו להביא למותו על עמוד הוקעה (מתי כ״ו:37, 38; לוקס כ״ב:44; יוח׳ י״ט:1, 17, 18). לאורך כל מה שעבר, וחרף הסבל הרב, ישוע ”ציית עד מוות” (פיליפים ב׳:8).
2, 3. מה יכולים אנו ללמוד מכך שגם בסבלותיו נותר ישוע צייתן?
2 מה שעבר ישוע כאדם בשר ודם לימד אותו היבטים חדשים של מושג הציות (עב׳ ה׳:8). אולי נדמה שלישוע לא היה עוד מה ללמוד בכל הקשור לעבודת יהוה. הרי הוא היה ביחסי קרבה הדוקים עם יהוה למשך אינספור עידנים ושימש כ”אָמוֹן” ביד אלוהים במהלך הבריאה (מש׳ ח׳:30). אף־על־פי־כן, דבקותו האישית באמונה כאדם בשר ודם למרות הסבל הוכיחה את תומתו המלאה. ישוע, בן אלוהים, גדל מבחינה רוחנית. מה יכולים אנו ללמוד ממה שעבר עליו?
3 אף שהיה אדם מושלם, ישוע לא ניסה בכוחות עצמו לציית בצורה מושלמת. הוא התפלל לאלוהים שיעזור לו להישאר צייתן. (קרא עברים ה׳:7.) גם אנו חייבים להיות ענווים ולהרבות בתפילות כדי להישאר צייתנים. משום כך יעץ השליח פאולוס למשיחיים: ”יהא בכם הלך רוח זה אשר היה במשיח ישוע”. הוא ”השפיל עצמו וציית עד מוות” (פיל׳ ב׳:5–8). חייו של ישוע הוכיחו כי בני אדם יכולים לציית לאלוהים גם בקרב חברה מרושעת. אמת, ישוע היה מושלם, אך מה לגבי בני אדם לא־מושלמים כמונו?
ציות חרף אי־שלמות
4. מה כרוך בבחירה החופשית שניתנה לנו?
4 אלוהים ברא את אדם וחוה כיצורים תבוניים בעלי בחירה חופשית. בתור צאצאיהם, גם לנו יש בחירה חופשית. מה משמעות הדבר? משמעות הדבר היא שאנו יכולים להחליט לעשות את הטוב או את הרע. במילים אחרות, אלוהים הקנה לנו את החירות לבחור אם לשמוע בקולו אם לאו. לחירות הגדולה הזו נלווית אחריות. החלטותינו המוסריות משמען עבורנו חיים או מוות, ויש להן השפעה גם על האנשים הסובבים אותנו.
5. באיזה מאבק כולנו נתונים, וכיצד נוכל להצליח בו?
5 בשל האי־שלמות התורשתית המקננת בנו, אין אנו נוטים מטבענו לציית. לא תמיד קל לנו להישמע לחוקי אלוהים. פאולוס היה נתון במאבק זה. הוא כתב: ”באיבריי אני רואה חוק אחר, והוא נלחם נגד החוק שבשכלי ומשעבד אותי לחוק החטא השורר באיבריי” (רומ׳ ז׳:23). כמובן, באין הקרבה, כאב או אי־נוחות, קל יותר לציית. אבל כיצד אנו מגיבים כשנוצרת התנגשות בין הרצון האישי לציית לבין ’תאוות הבשרים ותאוות העיניים’? כוחות שליליים אלו נובעים מאי־שלמותנו ומהשפעת ”רוח העולם” האופפת אותנו, ועוצמתם גדולה מאוד (יוח״א ב׳:16; קור״א ב׳:12). כדי לעמוד בפניהם, עלינו ’להכין את ליבנו’ לפני משבר או פיתוי ולהחליט שאנו נציית ליהוה, יהא אשר יהא (תהל׳ ע״ח:8). ישנן דמויות מקראיות רבות שהצליחו במאבק זה כי הכינו את ליבן (עז׳ ז׳:10; דנ׳ א׳:8).
6, 7. הבא דוגמה הממחישה כיצד הלימוד האישי יכול לעזור לנו להחליט החלטות נבונות.
6 אחת הדרכים להכין את הלב היא ללמוד בחריצות את כתבי־הקודש ואת הספרות המקראית. תאר לעצמך את המצב הבא. זהו הערב שאותו אתה מקדיש ללימוד אישי. זה עתה התפללת ליהוה שיעזור לך ברוחו ליישם את מה שאתה לומד מדברו. אתה מתכנן לצפות למחרת בערב בסרט מסוים בטלוויזיה. שמעת שהסרט זכה לביקורות טובות, אם כי ידוע לך שיש בו קטעים לא־מוסריים או אלימים.
7 אתה חושב על עצתו של פאולוס באפסים ה׳:3: ”כיאה לקדושים, אף לא תעלו על דל שפתיכם מעשי זנות וכל טומאה או תאוותנות”. אתה גם נזכר בעצתו של פאולוס בפיליפים ד׳:8. (קרא.) אתה חושב על העצות האלו שנכתבו ברוח אלוהים ושואל את עצמך, ’אם אחשוף בכוונה תחילה את ליבי ואת שכלי לתוכניות כאלה, האם אחקה את ציותו המוחלט של ישוע לאלוהים?’ מה תעשה? האם בכל זאת תצפה בסרט?
8. מדוע עלינו לשמור על אמות מידה מוסריות ורוחניות גבוהות?
8 תהא זו טעות מצידנו אם ננמיך את אמות המידה המוסריות והרוחניות שלנו, אולי במחשבה שאנו חזקים מספיק לעמוד בפני השפעותיה של חברה רעה, כולל חברה רעה בדמות בידור אלים או לא־מוסרי. תחת זאת, עלינו להגן על עצמנו ועל ילדינו מהשפעותיה המשחיתות של רוח השטן. משתמשי מחשבים עושים מאמצים למניעת חדירת וירוסים זדוניים העלולים להרוס מידע, לפגוע בתפקוד המחשב או להשתלט עליו ולעשות בו שימוש כדי לפגוע במחשבים אחרים. האם עלינו להיות פחות דרוכים במאמצינו להתגונן מפני ”נכלי” השטן? (אפ׳ ו׳:11).
9. מדוע עלינו להיות נחושים יום יום לציית ליהוה?
9 אפשר לומר שכמעט כל יום אנו צריכים לבחור אם לפעול בדרכו של יהוה או לא. כדי להיוושע, חובה עלינו לציית לאלוהים ולחיות על־פי עקרונות הצדק שלו. אם נחקה את הציות שגילה המשיח אפילו ”עד מוות”, נוכיח כי אמונתנו היא אמונה אמיתית. יהוה יגמול לנו על נאמנותנו. ישוע הבטיח: ”המחזיק מעמד עד קץ הוא ייוושע” (מתי כ״ד:13). אין ספק שהדבר דורש מאיתנו פיתוח אומץ לב אמיתי, כדוגמת האומץ שהפגין ישוע (תהל׳ ל״א:25).
ישוע — הדוגמה הנעלה מכול בגילוי אומץ לב
10. באילו סוגי לחצים אנו עלולים להיות נתונים, וכיצד עלינו להגיב?
10 אנו אפופים בגישות ובדפוסי התנהגות עולמיים, ועל כן נדרש לנו אומץ לבל ניטמא. המשיחיים מתמודדים עם לחצים מוסריים, חברתיים, כלכליים ודתיים העלולים להדיח אותם מדרכיו הצודקות של יהוה. רבים סופגים יחס עוין מצד קרובי משפחה. בארצות מסוימות, מוסדות חינוך מקדמים את תורת האבולוציה באגרסיביות הולכת וגוברת, והאתיאיזם צובר יותר ויותר תמיכה. לנוכח לחצים אלה, אין אנו יכולים לשקוע באפס מעשה. חובה עלינו לנקוט פעולה כדי להדוף את הלחצים ולהתגונן. מדוגמתו של ישוע אנו למדים כיצד להצליח בכך.
11. כיצד יכולים ההרהורים בדוגמתו של ישוע להגביר את אומץ ליבנו?
11 ישוע אמר לתלמידיו: ”בעולם — צרה לכם, אך איזרו אומץ! אני ניצחתי את העולם” (יוח׳ ט״ז:33, ע״ח). ישוע אף פעם לא נכנע להשפעת העולם, ובשום אופן לא הרשה לעולם לעצור בעדו מלמלא את תפקידו כמבשר או לגרום לו להנמיך את אמות המידה שלו ביחס לעבודת האלוהים האמיתית ולהתנהגות הולמת. עלינו לנהוג כמותו. בתפילתו אמר ישוע על תלמידיו: ”אין הם מן העולם, כשם שאני אינני מן העולם” (יוח׳ י״ז:16). אם נבחן את אומץ ליבו המופתי של המשיח ונהרהר בו, עשוי הדבר לנסוך בנו את העוז הנחוץ לנו כדי להמשיך להיבדל מן העולם.
למד מישוע להיות אמיץ
12–14. הבא דוגמאות לגילוי אומץ לב מצד ישוע.
12 לאורך שירותו הפגין ישוע אומץ לב רב. מתוקף סמכותו כבן אלוהים נכנס ללא פחד ”לבית המקדש וגירש את כל המוכרים והקונים בבית המקדש והפך את שולחנות מחליפי הכספים ואת כיסאות מוכרי היונים” (מתי כ״א:12). כשבאו חיילים לעצור אותו בלילה האחרון לחייו עלי אדמות, צעד קדימה באומץ לב כדי להגן על תלמידיו ואמר: ”אם אותי אתם מחפשים, הניחו לאלה ללכת” (יוח׳ י״ח:8). כעבור מספר רגעים הורה לפטרוס להרחיק את חרבו, ובזאת הראה שאין הוא שם את בטחונו בכלי נשק ארציים אלא ביהוה (יוח׳ י״ח:11).
13 בלי פחד הוקיע ישוע את מורי השקר נטולי האהבה שחיו בימיו ואת תורות הכזב שלימדו. הוא אמר להם: ”אוי לכם סופרים ופרושים צבועים, כי סוגרים אתם את מלכות השמיים בפני בני אדם. ... [אתם] מזניחים את הדברים החשובים יותר שבתורה — את המשפט, את החסד ואת האמונה. ... מטהרים אתם את הכוס ואת הקערה מבחוץ ותוכָן מלא גזל ותאוותנות” (מתי כ״ג:13, 23, 25). תלמידי ישוע היו זקוקים לאומץ לב דומה כי מנהיגי הדת שלימדו תורות כזב רדפו גם אותם והרגו כמה מהם (מתי כ״ג:34; כ״ד:9).
14 ישוע התייצב באומץ לב גם נגד השדים. מסופר שפעם אחת בא לקראתו אדם אחוז שדים שהיה כה חזק שאיש לא יכול היה לכבול אותו באזיקים. מבלי להירתע גירש ישוע את השדים הרבים שאחזו באיש (מר׳ ה׳:1–13). כיום אלוהים אינו מעניק למשיחיים את הכוח לחולל ניסים כאלה. למרות זאת, בפעילות ההטפה וההוראה חייבים גם אנו להילחם מלחמה רוחנית נגד השטן ’המעוור את שכלם של הבלתי מאמינים’ (קור״ב ד׳:4). כפי שהיה נכון לגבי ישוע, כלי מלחמתנו ”עוצמתם אינה מבשר ודם, אלא עוצמת אלוהים בהם להרוס מבצרים” — אמונות דתיות מוטעות אך עמוקות שורשים (קור״ב י׳:4). יש לנו הרבה מה ללמוד מדוגמתו של ישוע בכל הקשור לשימוש בכלי נשק רוחניים אלה.
15. על מה היה מבוסס אומץ ליבו של ישוע?
15 אומץ ליבו של ישוע לא נבע מתוך העזה יומרנית מצידו, אלא היה מבוסס על אמונה. גם אנו חייבים להיות אמיצים על בסיס אמונה (מר׳ ד׳:40). כיצד נוכל לרכוש אמונה אמיתית? גם בעניין זה משמשת לנו דוגמתו של ישוע מקור הדרכה. הוא הפגין ידע מעמיק בכתבי־הקודש וביטחון מלא בכתובים. הוא לא השתמש בחרב פיזית אלא בחרב הרוח, דבר־אלוהים. שוב ושוב סיפק תימוכין לתורותיו מתוך כתבי־הקודש. לא אחת הקדים ואמר: ”כָּתוב” כשהכוונה היא לדבר־אלוהים. a
16. כיצד נוכל לבנות אמונה חזקה יותר?
16 לבניית אמונה המסוגלת לעמוד בנסיונות הפוקדים באופן בלתי נמנע את תלמידי המשיח, מן ההכרח שנקרא במקרא ונלמד את הכתוב יום יום ונבוא לאסיפות הקהילה. כך נחדיר לשכלנו את האמיתות שעליהן נבנית האמונה (רומ׳ י׳:17). אנו חייבים גם להרהר במה שאנו לומדים, כלומר לחשוב על כך לעומק ולתת לנלמד להיספג בתוך ליבנו. רק אמונה חיה יכולה להניע אותנו לנקוט צעדים אמיצים (יעקב ב׳:17). כמו כן, אנו צריכים לבקש בתפילות את רוח הקודש, כי אמונה היא חלק מפרי הרוח (גל׳ ה׳:22, ע״ח).
17, 18. כיצד הפגינה אחות צעירה אחת אומץ לב בבית־הספר?
17 אחות צעירה ששמה קיטי ראתה מנסיונה כיצד אמונה אמיתית נוסכת אומץ. מגיל צעיר ידעה שאל לה ’לֵבוֹש בבשורת המשיח’ בבית־הספר, והיא רצתה מאוד להעיד על האמת בצורה יעילה באוזני חבריה לספסל הלימודים (רומ׳ א׳:16). b מדי שנה הציבה לעצמה מטרה לגשת לאחרים ולבשר להם את הבשורה, אך לא אזרה את האומץ לעשות כן. בשנות העשרה המאוחרות לחייה עברה לבית־ספר חדש. היא אמרה לעצמה, ”הפעם אפעל אחרת כפיצוי על כל ההזדמנויות שהחמצתי”. קיטי התפללה לאלוהים שייתן לה את האומץ שאפיין את המשיח ושיעניק לה תבונה והזדמנות מתאימה.
18 ביום הראשון ללימודים התבקשו התלמידים להציג את עצמם בזה אחר זה. חלקם סיפרו מה הרקע הדתי שלהם והוסיפו שהם לא ממש מקיימים את מצוות דתם. קיטי הבינה שזו ההזדמנות שבעבורה התפללה. בהגיע תורה אמרה בביטחון, ”אני אחת מעדי־יהוה, והמקרא הוא בשבילי מקור הדרכה בענייני דת ומוסר”. בזמן שדיברה, חלק מהתלמידים גלגלו עיניים. אבל אחרים הקשיבו ואחר כך שאלו שאלות. המורה אפילו הציג את קיטי כדוגמה לאדם הדבק באמונותיו. קיטי שמחה מאוד על כך שחיקתה את אומץ ליבו המופתי של ישוע.
הַראה אמונה ואומץ לב כדוגמת המשיח
19. (א) במה כרוכה אמונה אמיתית? (ב) כיצד יכולים אנו לשמח את יהוה?
19 גם השליחים הבינו שפעולותיהם האמיצות חייבות להתבסס על אמונה. הם הפצירו בישוע: ”הוסף לנו אמונה”. (קרא לוקס י״ז:5, 6.) אמונה אמיתית אינה מסתכמת בהכרה בקיומו של אלוהים. היא כרוכה ברקימת יחסי אמון עמוקים עם יהוה, כיחסים בין ילד קטן לבין אביו הטוב והאוהב. ברוח הקודש כתב שלמה: ”בני, אם חכם ליבך, ישמח ליבי גם אני. ותעלוזנה כליותיי בְּדַבֵּר שפתיך מישרים” (מש׳ כ״ג:15, 16). באותו אופן, דבקותנו האמיצה בעקרונות הצדק משמחת את יהוה, וידיעת הדבר מגבירה את אומץ ליבנו. אם כן, הבה נחקה תמיד את דוגמתו של ישוע ונדבק בצדקה באומץ לב!
[הערות שוליים]
a לדוגמה, ראה מתי ד׳:4, 7, 10; י״א:10; כ״א:13; כ״ו:31; מר׳ ט׳:13; י״ד:27; לוקס כ״ד:46; יוח׳ ו׳:45; ח׳:17.
b בארצות מסוימות אין זה חוקי לנסות להמיר דתם של קטינים.
התוכל להסביר?
• מה יאפשר לנו להישאר צייתנים חרף אי־שלמותנו?
• על מה מבוססת אמונה אמיתית, וכיצד יסייע לנו הדבר לגלות אומץ?
• אם נהיה צייתנים ונגלה אומץ כדוגמת המשיח, אילו פירות יניב הדבר?
[שאלות לימוד]
[תמונה בעמוד 13]
האם אתה ’מכין את ליבך’ לעמוד בפני פיתויים?
[תמונה בעמוד 15]
כדוגמת ישוע, אנו יכולים לגלות אומץ לב על בסיס אמונה