כתב יד וטיקנוס — מדוע נחשב לאוצר?
כתב יד וטיקנוס — מדוע נחשב לאוצר?
בוותיקן ניתן למצוא אוסף של אוצרות אמיתיים. ציורי הקיר, הפסלים ומבניו האדריכליים זוכים להערכה רבה בשל יופיים והדרם. ברם, הגישה לאחד מאוצרותיו החשובים ביותר הייתה מוגבלת במשך מאות שנים. בספריית הוותיקן שוכן כתב יד יקר ערך השופך אור על חלקים מדבר־אלוהים שנכתבו לפני אלפי שנים. כתב יד זה מוכר ככתב יד וטיקנוס. a
לכתבי היד אַלֶכּסַנדרינוּס וסינַאִיטיקוּס — שני כתבי יד מקראיים מוקדמים נוספים המוערכים מאוד בקרב החוקרים — היסטוריה מרתקת של סיפור גילויים והצלתם מהשמדה. לעומת זאת, מקורו של כתב יד וטיקנוס לוט בערפל.
אוצר חבוי
מה מוצאו של כתב היד? האזכור המוקדם ביותר שלו מופיע ברישום מהמאה ה־15 בקטלוג ספריית הוותיקן. החוקרים סוברים שמקורו במצרים או בקיסריה או ברומא. לאחר בחינת תיאוריות אלה, הגיע פרופסור ג׳. נוויל בירדזול מאוניברסיטת ברמינגהם שבאנגליה, למסקנה הבאה: ”בקיצור, איננו יכולים לקבוע בוודאות את גילו או את מוצאו המדויקים של קודקס וטיקנוס, ועל אף מאמצי החוקרים, איננו יכולים להתחקות אחר תולדותיו לפני המאה החמש עשרה”. אף־על־פי־כן, כתב יד וטיקנוס נחשב לאחד מכתבי היד המקראיים החשובים ביותר. מדוע?
במהלך הדורות נוצרו מספר טעויות העתקה בטקסט המקראי. אם כן, המשימה העומדת לפתחם של מתרגמים המחפשים נאמנות טקסטואלית היא למצוא כתבי יד מהימנים המעבירים את מה שהיה כתוב בכתבי היד המקוריים. לכן תאר לעצמך עד כמה להוטים היו החוקרים לבחון את כתב יד וטיקנוס, כתב יד יווני המתוארך למאה הרביעית לספירה — פחות מ־300 שנה לאחר השלמת כתיבת המקרא! כתב יד זה מכיל נוסח מלא של התנ״ך ושל כתבי־הקודש המשיחיים, להוציא קטעים בודדים שאבדו עם השנים.
במשך זמן רב לא ששו רשויות הוותיקן להעמיד את כתב היד לרשות חוקרי המקרא. חוקר כתבי היד המפורסם, סר פרדריק קניון, מציין: ”בשנת 1843, לאחר המתנה של מספר חודשים, קיבל [חוקר המקרא קונסטנטין פון] טישנדורף אישור לראות את כתב היד למשך שש שעות. ... בשנת 1845 הותר אומנם לחוקר האנגלי הדגול טרֶגֶלַס לעיין בכתב היד אך נאסר עליו להעתיק אף לא מילה אחת”. טישנדורף הגיש בקשה לעיון חוזר בכתב היד, אבל בקשתו נדחתה לאחר שהעתיק 20 עמודים. אולם, כפי שאומר קניון, ”בקשה חוזרת שהגיש זיכתה אותו בשישה ימי לימוד נוספים, ובסך הכול בארבעה עשר ימי לימוד בני שלוש שעות כל אחד; תודות לניצול מרבי
של הזמן, עלה בידי טישנדורף לפרסם ב־1867 את המהדורה המושלמת ביותר של כתב היד שהופיעה עד אז”. מאוחר יותר העמיד הוותיקן לרשות החוקרים עותק משופר יותר של כתב היד.”שימור מדוקדק”
מה טיב הטקסט המופיע בכתב יד וטיקנוס? ספר עיון אחד מציין ש”ניכרים בו איות עקבי והעתקה מדויקת ואיכות המאפיינת נוסח שהועתק בכזו קפדנות” (The Oxford Illustrated History of the Bible). אותו מקור ממשיך ומציין: ”ניתן אפוא להסיק שנוסח זה הינו תוצר של מסורת העתקה בידי למדנים”.
שני מלומדים ידועי שם שהופתעו מאיכויותיו של כתב יד וטיקנוס היו ב. פ. ווסטקוט ופ. ג׳. א. הורט. הברית החדשה ביוונית המקורית, שיצאה בעריכתם ב־1881 והתבססה על כתבי היד וטיקנוס וסינַאִיטיקוּס, משמשת עד היום כבסיס העיקרי למספר תרגומים מודרניים של כתבי־הקודש המשיחיים, כולל תרגומו של ג׳. ב. רוֹתֶרְהֶם (The Emphasised Bible) ותרגום עולם חדש.
עם זאת, מספר מבקרי מקרא טוענים כי לא היה מקום לאמון שנתנו ווסטקוט והורט בכתב יד וטיקנוס. האם כתב היד משקף נאמנה את הנוסח המקורי? פרסומו של פפירוס בּוֹדמֶר בין השנים 1956–1961 ריגש את החוקרים כיוון שהפפירוס הכיל קטעים מהספרים לוקס ויוחנן מתחילת המאה השלישית לספירה. האם קטעים אלו תאמו למה שהופיע מאוחר יותר בכתב יד וטיקנוס?
”ניתן למצוא קווי דמיון בלתי רגילים בין הנוסח של כתב יד וטיקנוס ובין שרידי הטקסט של פפירוס בודמר”, כתבו פיליפ ב. פּיין ופול קאנארט בספרם (Novum Testamentum). ”לאור קווי דמיון אלה, הגיוני להסיק שהעורך המקורי של כתב יד וטיקנוס העתיק מתוך כתב יד הדומה מאוד לפפירוס בודמר. מכאן שהכותב ודאי העתיק מכתב יד עתיק מאוד או מאחד שהיה מבוסס על כתב יד עתיק מאוד”. פרופסור בירדזול מציין: ”שני כתבי היד חופפים מאוד זה לזה. ... [הקודקס] הוא נוסח מוקפד מאוד: עריכתו מעידה על מסורת של שימור מדוקדק של הטקסט שהתקבל”.
שימושי למתרגמים
יש לציין שכתבי היד העתיקים ביותר אינם נחשבים בהכרח לנאמנים ביותר לנוסח המקורי. אולם ההשוואה בין כתב יד וטיקנוס לבין כתבי יד אחרים מסייעת מאוד לחוקרים לקבוע מה הופיע בנוסח המקורי. לדוגמה, במה שנותר מכתב היד סינַאִיטיקוּס, גם הוא מן המאה הרביעית לספירה, חסרים רוב הספרים ההיסטוריים מבראשית ועד דברי הימים א׳. אך הימצאותם בכתב יד וטיקנוס מאמתת את שייכותם לקאנון המקראי.
על־פי ספר עיון אחד (The Oxford Illustrated History of the Bible) ”קטעים הנוגעים לדמותו של המשיח ולשילוש הקדוש” היו מן הגורמים העיקריים למחלוקות בקרב החוקרים. כיצד עזר כתב יד וטיקנוס לשפוך אור על קטעים אלו?
הנה דוגמה. על־פי הכתוב ביוחנן ג׳:13, ישוע אמר: ”איש לא עלה השמיימה מלבד זה שירד מן השמיים — בן־האדם”. מספר מתרגמים הוסיפו את המילים ”אשר הוא בשמיים”. מילים נוספות אלו רומזות שישוע היה בו־זמנית גם בשמיים וגם עלי אדמות — רעיון התומך במושג השילוש. תוספת זו מופיעה במספר כתבי יד מהמאות החמישית והעשירית לספירה. אך על סמך היעדרותה מכתבי היד המוקדמים יותר — וטיקנוס וסינַאִיטיקוּס — החליטו מתרגמים מודרניים רבים להסיר את הטקסט הנוסף. הדבר מונע בלבול באשר לדמותו של המשיח ועולה בקנה אחד עם שאר כתבי־הקודש. במקום להיות בשני מקומות באותה עת, ישוע בא מן השמיים ויחזור בקרוב לשמיים, כלומר, ’יעלה’ לאביו (יוחנן כ׳:17).
כתב יד וטיקנוס שופך אור גם על פסוקים הנוגעים למטרת אלוהים לגבי כדור־הארץ. הנה דוגמה: על־פי תרגום דליטש, השליח פטרוס ניבא ש”הארץ והמעשים אשר עליה יישרפו” (פטרוס ב׳. ג׳:10). נוסח דומה מופיע בתרגומים אחרים, וזאת על בסיס קודקס אַלֶכּסַנדרינוּס מהמאה החמישית ועל בסיס כתבי יד מאוחרים יותר. משום כך, קוראי מקרא כנים רבים הגיעו למסקנה שאלוהים ישמיד את כדור־הארץ.
אך כמאה שנה לפני שקודקס אַלֶכּסַנדרינוּס הועלה על הכתב, תורגמה נבואתו של פטרוס בכתב יד וטיקנוס (ובכתב היד סינַאִיטיקוּס בן זמנו) בזו הלשון: ”הארץ והמעשים אשר עליה יתגלו”. האם הדבר עולה בקנה אחד עם שאר הכתוב במקרא? בהחלט! הארץ ’לא תימוט עולם ועד’ (תהלים ק״ד:5). אם כן, כיצד ’תתגלה’ הארץ? פסוקים אחרים מראים שהמונח ”ארץ” משמש גם במשמעות מושאלת. ”הארץ” יכולה לדבר ולשיר (בראשית י״א:1; תהלים צ״ו:1). מכאן שניתן לייחס את המושג ”ארץ” לאנושות, או לחברה האנושית. עד כמה מנחם לדעת שאלוהים לא ישמיד את כדור־הארץ אלא יחשוף כליל את הרשע ואת עושיו וישים להם קץ!
”יקום לעולם”
למרבה הצער, הגישה לכתב יד וטיקנוס הייתה מאוד מוגבלת במשך מאות שנים, וקוראי המקרא הותעו לא אחת באשר למשמעותם האמיתית של פסוקים מסוימים. עם זאת, מאז פרסומו עזרו כתב יד וטיקנוס ותרגומי מקרא מודרניים מהימנים לשוחרי האמת לראות מה באמת מלמד המקרא.
מעתיקים קדומים הוסיפו פעמים רבות את ההערה הבאה לכתבי היד שלהם: ”היד שכתבה [את זה] נרקבת בקבר, אבל הכתוב נותר לדורי דורות”. כיום אנו מעריכים את מאמציהם הבלתי נלאים של מעתיקים אנונימיים אלה. אך את שימור המקרא יש לזקוף בסופו של דבר לזכות מחברו, אשר בהשראתו כתב לפני זמן רב אחד מנביאיו: ”יבש חציר נבל ציץ ודבר אלוהינו יקום לעולם” (ישעיהו מ׳:8).
[הערת שוליים]
a כתב היד נקרא גם כתב יד ותיקן 1209 או קודקס וטיקנוס, ועל־פי מרבית החוקרים סימונו הוא ”B”. הקודקס (מצחף) היה אב טיפוס של הספר בן זמננו. ראה המאמר ”ממגילה למִצְחַף — כיצד הפך המקרא לספר”, בחוברת המצפה מ־1 ביוני 2007.
[מסגרת בעמוד 20]
תיארוך כתבי יד עתיקים
מספר מעתיקים ציינו את תאריך סיום עבודתם, אך נתון זה חסר ברוב כתבי היד היווניים. אם כן, כיצד יכולים החוקרים לתארך את כתבי היד? כשם ששפות ויצירות אומנות משתנות מדור לדור, כך גם סגנון הכתיבה. לדוגמה, השימוש באותיות אוּנקיאַליות, אותיות גדולות ומעוגלות בשורות טקסט אחידות, היה נהוג במאה הרביעית ונמשך מאות שנים. חוקרים קפדנים שהשוו בין כתבי יד אונקיאליים לא־מתוארכים ובין מסמכים מתוארכים דומים, יכולים לקבוע בדיוק רב יותר מתי חוברו כתבי היד הקדומים.
מובן שלשיטה זו יש מגבלות. פרופסור ברוס מצגר, מהסמינר התיאולוגי על שם פרינסטון, אומר: ”מאחר שסגנון כתב היד של אדם נשאר פחות או יותר זהה במשך חייו, אין זה הגיוני לנסות לקבוע תאריך בטווח שגיאה קטן מחמישים שנה”. בהתבסס על ניתוחים קפדניים אלה, קיימת הסכמה כללית בקרב החוקרים שכתב יד וטיקנוס הוא מהמאה הרביעית לספירה.