עבור לתוכן

עבור לתוכן העניינים

כתב יד וטיקנוס — מדוע נחשב לאוצר?‏

כתב יד וטיקנוס — מדוע נחשב לאוצר?‏

כתב יד וטיקנוס — מדוע נחשב לאוצר?‏

בוותיקן ניתן למצוא אוסף של אוצרות אמיתיים.‏ ציורי הקיר,‏ הפסלים ומבניו האדריכליים זוכים להערכה רבה בשל יופיים והדרם.‏ ברם,‏ הגישה לאחד מאוצרותיו החשובים ביותר הייתה מוגבלת במשך מאות שנים.‏ בספריית הוותיקן שוכן כתב יד יקר ערך השופך אור על חלקים מדבר־אלוהים שנכתבו לפני אלפי שנים.‏ כתב יד זה מוכר ככתב יד וטיקנוס.‏ a

לכתבי היד אַלֶכּסַנדרינוּס וסינַאִיטיקוּס — שני כתבי יד מקראיים מוקדמים נוספים המוערכים מאוד בקרב החוקרים — היסטוריה מרתקת של סיפור גילויים והצלתם מהשמדה.‏ לעומת זאת,‏ מקורו של כתב יד וטיקנוס לוט בערפל.‏

אוצר חבוי

מה מוצאו של כתב היד?‏ האזכור המוקדם ביותר שלו מופיע ברישום מהמאה ה־15 בקטלוג ספריית הוותיקן.‏ החוקרים סוברים שמקורו במצרים או בקיסריה או ברומא.‏ לאחר בחינת תיאוריות אלה,‏ הגיע פרופסור ג׳.‏ נוויל בירדזול מאוניברסיטת ברמינגהם שבאנגליה,‏ למסקנה הבאה:‏ ”‏בקיצור,‏ איננו יכולים לקבוע בוודאות את גילו או את מוצאו המדויקים של קודקס וטיקנוס,‏ ועל אף מאמצי החוקרים,‏ איננו יכולים להתחקות אחר תולדותיו לפני המאה החמש עשרה”‏.‏ אף־על־פי־כן,‏ כתב יד וטיקנוס נחשב לאחד מכתבי היד המקראיים החשובים ביותר.‏ מדוע?‏

במהלך הדורות נוצרו מספר טעויות העתקה בטקסט המקראי.‏ אם כן,‏ המשימה העומדת לפתחם של מתרגמים המחפשים נאמנות טקסטואלית היא למצוא כתבי יד מהימנים המעבירים את מה שהיה כתוב בכתבי היד המקוריים.‏ לכן תאר לעצמך עד כמה להוטים היו החוקרים לבחון את כתב יד וטיקנוס,‏ כתב יד יווני המתוארך למאה הרביעית לספירה — פחות מ־300 שנה לאחר השלמת כתיבת המקרא!‏ כתב יד זה מכיל נוסח מלא של התנ״ך ושל כתבי־הקודש המשיחיים,‏ להוציא קטעים בודדים שאבדו עם השנים.‏

במשך זמן רב לא ששו רשויות הוותיקן להעמיד את כתב היד לרשות חוקרי המקרא.‏ חוקר כתבי היד המפורסם,‏ סר פרדריק קניון,‏ מציין:‏ ”‏בשנת 1843,‏ לאחר המתנה של מספר חודשים,‏ קיבל [‏חוקר המקרא קונסטנטין פון]‏ טישנדורף אישור לראות את כתב היד למשך שש שעות.‏ .‏.‏.‏ בשנת 1845 הותר אומנם לחוקר האנגלי הדגול טרֶגֶלַס לעיין בכתב היד אך נאסר עליו להעתיק אף לא מילה אחת”‏.‏ טישנדורף הגיש בקשה לעיון חוזר בכתב היד,‏ אבל בקשתו נדחתה לאחר שהעתיק 20 עמודים.‏ אולם,‏ כפי שאומר קניון,‏ ”‏בקשה חוזרת שהגיש זיכתה אותו בשישה ימי לימוד נוספים,‏ ובסך הכול בארבעה עשר ימי לימוד בני שלוש שעות כל אחד;‏ תודות לניצול מרבי של הזמן,‏ עלה בידי טישנדורף לפרסם ב־1867 את המהדורה המושלמת ביותר של כתב היד שהופיעה עד אז”‏.‏ מאוחר יותר העמיד הוותיקן לרשות החוקרים עותק משופר יותר של כתב היד.‏

‏”‏שימור מדוקדק”‏

מה טיב הטקסט המופיע בכתב יד וטיקנוס?‏ ספר עיון אחד מציין ש”‏ניכרים בו איות עקבי והעתקה מדויקת ואיכות המאפיינת נוסח שהועתק בכזו קפדנות”‏ (‏The Oxford Illustrated History of the Bible)‏. אותו מקור ממשיך ומציין:‏ ”‏ניתן אפוא להסיק שנוסח זה הינו תוצר של מסורת העתקה בידי למדנים”‏.‏

שני מלומדים ידועי שם שהופתעו מאיכויותיו של כתב יד וטיקנוס היו ב.‏ פ.‏ ווסטקוט ופ.‏ ג׳.‏ א.‏ הורט.‏ הברית החדשה ביוונית המקורית,‏ שיצאה בעריכתם ב־1881 והתבססה על כתבי היד וטיקנוס וסינַאִיטיקוּס,‏ משמשת עד היום כבסיס העיקרי למספר תרגומים מודרניים של כתבי־הקודש המשיחיים,‏ כולל תרגומו של ג׳.‏ ב.‏ רוֹתֶרְהֶם (‏The Emphasised Bible)‏ ותרגום עולם חדש.‏

עם זאת,‏ מספר מבקרי מקרא טוענים כי לא היה מקום לאמון שנתנו ווסטקוט והורט בכתב יד וטיקנוס.‏ האם כתב היד משקף נאמנה את הנוסח המקורי?‏ פרסומו של פפירוס בּוֹדמֶר בין השנים 1956–1961 ריגש את החוקרים כיוון שהפפירוס הכיל קטעים מהספרים לוקס ויוחנן מתחילת המאה השלישית לספירה.‏ האם קטעים אלו תאמו למה שהופיע מאוחר יותר בכתב יד וטיקנוס?‏

‏”‏ניתן למצוא קווי דמיון בלתי רגילים בין הנוסח של כתב יד וטיקנוס ובין שרידי הטקסט של פפירוס בודמר”‏,‏ כתבו פיליפ ב.‏ פּיין ופול קאנארט בספרם (‏Novum Testamentum)‏. ”‏לאור קווי דמיון אלה,‏ הגיוני להסיק שהעורך המקורי של כתב יד וטיקנוס העתיק מתוך כתב יד הדומה מאוד לפפירוס בודמר.‏ מכאן שהכותב ודאי העתיק מכתב יד עתיק מאוד או מאחד שהיה מבוסס על כתב יד עתיק מאוד”‏.‏ פרופסור בירדזול מציין:‏ ”‏שני כתבי היד חופפים מאוד זה לזה.‏ .‏.‏.‏ [‏הקודקס]‏ הוא נוסח מוקפד מאוד:‏ עריכתו מעידה על מסורת של שימור מדוקדק של הטקסט שהתקבל”‏.‏

שימושי למתרגמים

יש לציין שכתבי היד העתיקים ביותר אינם נחשבים בהכרח לנאמנים ביותר לנוסח המקורי.‏ אולם ההשוואה בין כתב יד וטיקנוס לבין כתבי יד אחרים מסייעת מאוד לחוקרים לקבוע מה הופיע בנוסח המקורי.‏ לדוגמה,‏ במה שנותר מכתב היד סינַאִיטיקוּס,‏ גם הוא מן המאה הרביעית לספירה,‏ חסרים רוב הספרים ההיסטוריים מבראשית ועד דברי הימים א׳.‏ אך הימצאותם בכתב יד וטיקנוס מאמתת את שייכותם לקאנון המקראי.‏

על־פי ספר עיון אחד (‏The Oxford Illustrated History of the Bible)‏ ”‏קטעים הנוגעים לדמותו של המשיח ולשילוש הקדוש”‏ היו מן הגורמים העיקריים למחלוקות בקרב החוקרים.‏ כיצד עזר כתב יד וטיקנוס לשפוך אור על קטעים אלו?‏

הנה דוגמה.‏ על־פי הכתוב ביוחנן ג׳:‏13‏,‏ ישוע אמר:‏ ”‏איש לא עלה השמיימה מלבד זה שירד מן השמיים — בן־האדם”‏.‏ מספר מתרגמים הוסיפו את המילים ”‏אשר הוא בשמיים”‏.‏ מילים נוספות אלו רומזות שישוע היה בו־זמנית גם בשמיים וגם עלי אדמות — רעיון התומך במושג השילוש.‏ תוספת זו מופיעה במספר כתבי יד מהמאות החמישית והעשירית לספירה.‏ אך על סמך היעדרותה מכתבי היד המוקדמים יותר — וטיקנוס וסינַאִיטיקוּס — החליטו מתרגמים מודרניים רבים להסיר את הטקסט הנוסף.‏ הדבר מונע בלבול באשר לדמותו של המשיח ועולה בקנה אחד עם שאר כתבי־הקודש.‏ במקום להיות בשני מקומות באותה עת,‏ ישוע בא מן השמיים ויחזור בקרוב לשמיים,‏ כלומר,‏ ’‏יעלה’‏ לאביו (‏יוחנן כ׳:‏17‏)‏.‏

כתב יד וטיקנוס שופך אור גם על פסוקים הנוגעים למטרת אלוהים לגבי כדור־הארץ.‏ הנה דוגמה:‏ על־פי תרגום דליטש,‏ השליח פטרוס ניבא ש”‏הארץ והמעשים אשר עליה יישרפו”‏ (‏פטרוס ב׳.‏ ג׳:‏10‏)‏.‏ נוסח דומה מופיע בתרגומים אחרים,‏ וזאת על בסיס קודקס אַלֶכּסַנדרינוּס מהמאה החמישית ועל בסיס כתבי יד מאוחרים יותר.‏ משום כך,‏ קוראי מקרא כנים רבים הגיעו למסקנה שאלוהים ישמיד את כדור־הארץ.‏

אך כמאה שנה לפני שקודקס אַלֶכּסַנדרינוּס הועלה על הכתב,‏ תורגמה נבואתו של פטרוס בכתב יד וטיקנוס (‏ובכתב היד סינַאִיטיקוּס בן זמנו)‏ בזו הלשון:‏ ”‏הארץ והמעשים אשר עליה יתגלו”‏.‏ האם הדבר עולה בקנה אחד עם שאר הכתוב במקרא?‏ בהחלט!‏ הארץ ’‏לא תימוט עולם ועד’‏ (‏תהלים ק״ד:‏5‏)‏.‏ אם כן,‏ כיצד ’‏תתגלה’‏ הארץ?‏ פסוקים אחרים מראים שהמונח ”‏ארץ”‏ משמש גם במשמעות מושאלת.‏ ”‏הארץ”‏ יכולה לדבר ולשיר (‏בראשית י״א:‏1;‏ תהלים צ״ו:‏1‏)‏.‏ מכאן שניתן לייחס את המושג ”‏ארץ”‏ לאנושות,‏ או לחברה האנושית.‏ עד כמה מנחם לדעת שאלוהים לא ישמיד את כדור־הארץ אלא יחשוף כליל את הרשע ואת עושיו וישים להם קץ!‏

‏”‏יקום לעולם”‏

למרבה הצער,‏ הגישה לכתב יד וטיקנוס הייתה מאוד מוגבלת במשך מאות שנים,‏ וקוראי המקרא הותעו לא אחת באשר למשמעותם האמיתית של פסוקים מסוימים.‏ עם זאת,‏ מאז פרסומו עזרו כתב יד וטיקנוס ותרגומי מקרא מודרניים מהימנים לשוחרי האמת לראות מה באמת מלמד המקרא.‏

מעתיקים קדומים הוסיפו פעמים רבות את ההערה הבאה לכתבי היד שלהם:‏ ”‏היד שכתבה [‏את זה]‏ נרקבת בקבר,‏ אבל הכתוב נותר לדורי דורות”‏.‏ כיום אנו מעריכים את מאמציהם הבלתי נלאים של מעתיקים אנונימיים אלה.‏ אך את שימור המקרא יש לזקוף בסופו של דבר לזכות מחברו,‏ אשר בהשראתו כתב לפני זמן רב אחד מנביאיו:‏ ”‏יבש חציר נבל ציץ ודבר אלוהינו יקום לעולם”‏ (‏ישעיהו מ׳:‏8‏)‏.‏

‏[‏הערת שוליים]‏

a כתב היד נקרא גם כתב יד ותיקן 1209 או קודקס וטיקנוס,‏ ועל־פי מרבית החוקרים סימונו הוא ”‏B”‏.‏ הקודקס (‏מצחף)‏ היה אב טיפוס של הספר בן זמננו.‏ ראה המאמר ‏”‏ממגילה למִצְחַף — כיצד הפך המקרא לספר”‏‏,‏ בחוברת המצפה מ־1 ביוני 2007.‏

‏[‏מסגרת בעמוד 20]‏

תיארוך כתבי יד עתיקים

מספר מעתיקים ציינו את תאריך סיום עבודתם,‏ אך נתון זה חסר ברוב כתבי היד היווניים.‏ אם כן,‏ כיצד יכולים החוקרים לתארך את כתבי היד?‏ כשם ששפות ויצירות אומנות משתנות מדור לדור,‏ כך גם סגנון הכתיבה.‏ לדוגמה,‏ השימוש באותיות אוּנקיאַליות,‏ אותיות גדולות ומעוגלות בשורות טקסט אחידות,‏ היה נהוג במאה הרביעית ונמשך מאות שנים.‏ חוקרים קפדנים שהשוו בין כתבי יד אונקיאליים לא־מתוארכים ובין מסמכים מתוארכים דומים,‏ יכולים לקבוע בדיוק רב יותר מתי חוברו כתבי היד הקדומים.‏

מובן שלשיטה זו יש מגבלות.‏ פרופסור ברוס מצגר,‏ מהסמינר התיאולוגי על שם פרינסטון,‏ אומר:‏ ”‏מאחר שסגנון כתב היד של אדם נשאר פחות או יותר זהה במשך חייו,‏ אין זה הגיוני לנסות לקבוע תאריך בטווח שגיאה קטן מחמישים שנה”‏.‏ בהתבסס על ניתוחים קפדניים אלה,‏ קיימת הסכמה כללית בקרב החוקרים שכתב יד וטיקנוס הוא מהמאה הרביעית לספירה.‏