לך בעקבות אמונתם

הוא נאבק בפחדים ובספקות

פטרוס חתר בכל כוחו ותלה עיניו בחשכת הליל.‏ האם מה שראה היה אור שהחל להפציע באופק המזרחי ובישר סוף סוף את עלות השחר?‏ שרירי גוו וכתפיו ייסרו אותו כתוצאה משעות חתירה ארוכות.‏ הרוח פרעה את שערו וחוללה סערה בים כינרת.‏ בזה אחר זה התנפצו הגלים אל חרטומה של סירת הדייגים,‏ והוא ספג את רסיסי המים הקרים.‏ הוא לא חדל מחתירתו.‏

פטרוס ושותפיו השאירו את ישוע לבדו בחוף היכן שהוא.‏ באותו היום,‏ ראו כיצד האכיל ישוע אלפי אנשים שהיו רעים,‏ כשכל מה שהיה ברשותו הוא מעט כיכרות לחם ודגים.‏ בתגובה לנס רצה ההמון להמליך אותו,‏ אך ישוע לא רצה להיות מעורב בעניינים פוליטיים.‏ יתרה מזו,‏ הוא אף גמר אומר לעזור לתלמידיו להימנע מלפתח שאיפות דומות.‏ בשעה שחמק מן ההמון,‏ דחק ישוע בתלמידיו להיכנס לסירה ולהפליג אל הצד השני,‏ ואילו הוא יצא לבדו אל ההר כדי להתפלל (‏מרקוס ו׳:‏35–45;‏ יוחנן ו׳:‏14,‏ 15‏)‏.‏

ירח כמעט מלא היה תלוי גבוה מעל לראשם של התלמידים כאשר עלו לסירה;‏ עתה הוא צלל לו לאיטו אל עבר האופק המערבי.‏ למרות זאת,‏ התלמידים לא הצליחו להרחיק יותר מקילומטרים ספורים.‏ החתירה המאומצת,‏ יללות הרוח שנשבה ללא הפסק ושאון הגלים הסוערים היקשו עליהם לנהל שיחה.‏ פטרוס,‏ ככל הנראה,‏ שקע אז במחשבות.‏

והיה לו הרבה על מה לחשוב!‏ הוא התלווה לישוע מנצרת יותר משנתיים שהיו רצופות אירועים.‏ הוא אומנם למד רבות,‏ אך היה לו עוד הרבה מה ללמוד.‏ נכונותו לעשות כן — להיאבק במכשולים כמו ספקות ופחדים — הופכת אותו לדמות שבהחלט ראוי שנלך בעקבותיה.‏ הבה נראה כיצד.‏

‏”‏מצאנו את המשיח”‏!‏

פטרוס לעולם לא ישכח את היום שבו פגש את ישוע מנצרת.‏ אחיו,‏ אנדרי,‏ היה הראשון שבישר לו את הבשורה המדהימה:‏ ”‏מצאנו את המשיח”‏.‏ מילים אלו שינו את חייו של פטרוס,‏ והם לא ישובו להיות עוד כשהיו (‏יוחנן א׳:‏41‏)‏.‏

פטרוס התגורר בכפר נחום,‏ עיר לחופה של הכינרת.‏ הוא ואנדרי היו שותפים בעסקי הדיג עם יעקב ויוחנן בני זבדי.‏ עם בני ביתו של פטרוס נמנו לא רק אשתו,‏ אלא גם חמותו ואחיו אנדרי,‏ וכדי לפרנסם נדרשו ממנו בוודאי כוחות,‏ תושייה ועמל רב.‏ אנו יכולים לתאר לעצמנו את הלילות הארוכים והרבים שתבעה ממנו עבודת הדיג — הגברים פרשו את המכמורות בין שתי סירות ואחר כך העלו אליהן את כל הדגים שהים סיפק להם.‏ אנו יכולים גם לדמיין את שעות היום המייגעות;‏ היה עליהם למיין את הדגים ולמכור אותם,‏ לתקן את הרשתות ולנקות אותן.‏

המקרא מספר לנו כי אנדרי היה אחד מתלמידיו של יוחנן המטביל.‏ פטרוס הקשיב בוודאי בעניין ובלהט למה שסיפר אחיו אודות הדברים שלימד יוחנן.‏ יום אחד,‏ ראה אנדרי את יוחנן מצביע על ישוע מנצרת ואומר:‏ ”‏הנה שה  האלוהים!‏”‏ בו במקום הפך אנדרי לתלמידו של ישוע,‏ ובהתלהבות סיפר את הבשורה המרגשת הזאת לפטרוס:‏ המשיח בא!‏ (‏יוחנן א׳:‏35–40‏)‏ לאחר פרוץ המרד בגן עדן שאירע כ־000,‏4 שנה קודם לכן,‏ הבטיח יהוה אלוהים שיבוא מישהו מיוחד כדי לספק לאנושות תקווה אמיתית (‏בראשית ג׳:‏15‏)‏.‏ אנדרי פגש את אותו מושיע,‏ את המשיח בכבודו ובעצמו!‏ פטרוס לא השתהה לרגע ורצה גם הוא להכיר את ישוע.‏

עד אותו היום היה מוכר פטרוס כשמעון.‏ אך ישוע הסתכל עליו ואמר:‏ ”‏אתה שמעון בן יוחנן,‏ אתה תיקרא כיפא”‏,‏ שתרגומו ביוונית הוא פטרוס (‏יוחנן א׳:‏42‏)‏.‏ ”‏כיפא”‏,‏ הינו שם עצם כללי שמשמעו ”‏אבן”‏ או ”‏סלע”‏.‏ מסתבר שדברי ישוע היו נבואיים.‏ הוא חזה מראש שפטרוס יהיה בקרב תלמידי המשיח כסלע — יציב,‏ איתן ומהימן.‏ האם פטרוס ראה את עצמו באותו אופן?‏ נראה שלא.‏ אפילו היום,‏ יש מקרב קוראי ספרי הבשורה אשר אינם רואים כי פטרוס ניחן בתכונות דמויות סלע.‏ יש שאומרים כי הוא היה אדם לא־יציב,‏ הפכפך והססן.‏

לפטרוס היו חולשות.‏ ישוע לא היה עיוור להן.‏ אבל בדומה לאביו יהוה,‏ הוא תמיד חיפש את הטוב באנשים.‏ ישוע ראה את הפוטנציאל הרב שהיה לפטרוס,‏ ולכן רצה לעזור לו לבנות על אותן התכונות הטובות.‏ יהוה ובנו מחפשים גם כיום את הטוב שיש בנו.‏ אולי אנו מתקשים להאמין שהם יכולים למצוא בנו הרבה דברים טובים.‏ אולם,‏ עלינו לסמוך על האופן שבו הם רואים אותנו ולהיות ערוכים ומוכנים לתת להם להכשיר ולעצב אותנו,‏ כפי שפטרוס היה מוכן לעשות (‏יוחנן א׳.‏ ג׳:‏19,‏ 20‏)‏.‏

‏”‏אל תירא”‏

פטרוס התלווה ככל הנראה לישוע בחלק ממסע ההטפה שלו לאחר מכן.‏ לפיכך אפשר שראה את הנס הראשון שחולל ישוע,‏ שבו הפך מים ליין במסיבת החתונה בכפר קנה.‏ חשוב מכך,‏ הוא שמע את דברי ישוע הנפלאים ומלאי התקווה אודות מלכות אלוהים.‏ עם זאת,‏ נפרד מישוע וחזר לעסקי הדיג.‏ אולם,‏ כעבור מספר חודשים שוב נתקל פטרוס בישוע — והפעם הזמין אותו ישוע ללכת אחריו ולהפוך זאת לקריירה לכל החיים.‏

פטרוס סיים לא מזמן משמרת לילה מפרכת ומייאשת.‏ שוב ושוב השליכו הדייגים את רשתותיהם אל המים,‏ אך לשווא.‏ פטרוס גייס בוודאי את כל ניסיונו ותושייתו כדי למצוא דגים — הוא ניסה נקודות שונות באגם כדי לאתר את המקומות שבהם הדגים אוכלים.‏ אין ספק שהיו רגעים שפטרוס,‏ כמו דייגים אחרים,‏ חשב בליבו:‏ ’‏לו רק יכולתי להביט במים הקודרים ולראות את להקות הדגים או לגרום להן להיכנס בדרך כלשהי לרשתותיי’‏.‏ כמובן,‏ זה רק העצים את תסכולו.‏ הדיג לא היה תחביב שעסק בו להנאתו;‏ אנשים היו תלויים במקור פרנסה זה.‏ בסופו של דבר,‏ חזר לחוף בידיים ריקות.‏ בכל זאת,‏ את הרשתות היה צריך לנקות.‏ לכן,‏ כשישוע ניגש אליו הוא היה עסוק ראשו ורובו בעבודתו.‏

מסביבו של ישוע נדחק המון רב של אנשים אשר בלעו בשקיקה כל מילה שיצאה מפיו.‏ מאחר שההמון הקיף אותו,‏ נכנס ישוע לסירתו של פטרוס וביקש ממנו להתרחק מעט מהיבשה.‏ המים נשאו היטב את קולו של ישוע,‏ והוא לימד את האנשים.‏ פטרוס הקשיב קשב רב  לכל מילה,‏ וכך עשו גם האנשים שהיו בחוף.‏ הוא אף פעם לא התעייף לשמוע את ישוע מפתח את הנושא העיקרי של בשורתו — מלכות אלוהים.‏ איזו זכות נהדרת תהיה זו לעזור למשיח להפיץ את מסר התקווה הזה ברחבי הארץ!‏ אבל האם יהיה זה צעד מעשי?‏ ממה יתפרנסו?‏ אולי פטרוס חשב שוב על הלילה הארוך והעקר שעבר עליו (‏לוקס ה׳:‏1–3‏)‏.‏

כאשר סיים ישוע את דבריו,‏ אמר לפטרוס וחבריו:‏ ”‏שוט אל העומק והטילו את רשתותיכם לדוג”‏.‏ פטרוס היה מלא ספקות.‏ הוא אמר:‏ ”‏אדוני,‏ כל הלילה יגענו ולא לכדנו כלום,‏ אך על־פי דברך אטיל את הרשתות”‏.‏ הדבר האחרון שפטרוס בוודאי רצה לעשות היה להטיל שוב את הרשתות — בייחוד עכשיו,‏ כשאין זו השעה שבה הדגים אוכלים!‏ למרות זאת,‏ הוא שמע בקולו של ישוע,‏ וככל הנראה סימן לשותפיו שהיו בסירה השנייה לעקוב אחריהם (‏לוקס ה׳:‏4,‏ 5‏)‏.‏

כאשר החל פטרוס למשוך את הרשתות הוא לא ציפה שהן יהיו כל כך כבדות.‏ הוא לא האמין למראה עיניו ומשך חזק יותר.‏ עד מהרה יכול היה להבחין בכמות העצומה של הדגים שפירפרו ברשתו!‏ כולו נרגש סימן לחבריו שהיו בסירה השנייה לחוש לעזרתם.‏ כשהם באו,‏ התברר עד מהרה שסירה אחת לא תוכל להכיל את כל הדגים.‏ הם מילאו את שתי הסירות,‏ ועדיין היו יותר מדי דגים — הסירות כרעו תחת הכובד והחלו לשקוע.‏ פטרוס הוכה בתדהמה.‏ הוא כבר היה עד לכוחו של המשיח,‏ אבל המקרה הזה נגע לו אישית!‏ לפניו ניצב אדם שבכוחו היה אפילו לגרום לדגים להיכנס לרשתות!‏ פחד אחז בפטרוס.‏ הוא כרע על ברכיו ואמר:‏ ”‏אדוני,‏ לך נא ממני,‏ כי איש חוטא אני”‏.‏ כיצד יהיה אי פעם ראוי להתרועע עם האחד אשר ניתנה לו הסמכות להשתמש בכוחו של אלוהים בדרכים האלה?‏ (‏לוקס ה׳:‏6–9‏)‏.‏

‏”‏אל תירא”‏,‏ אמר לו ישוע בנועם,‏ ”‏מעתה תדוג בני אדם”‏ (‏לוקס ה׳:‏10,‏ 11‏)‏.‏ לא היה זה הזמן לספקות ולפחדים מצד פטרוס.‏ ספקותיו באשר לענייני היומיום,‏ כמו דיג,‏ היו חסרי בסיס;‏ פחדיו באשר לחולשותיו האישיות ובאשר לאי־כשירותו היו נטולי כל יסוד.‏ ישוע היה צריך לבצע מלאכה אדירה,‏ פעילות שצפויה היתה לשנות את פני ההיסטוריה.‏ הוא שירת אל אשר ”‏ירבה לסלוח”‏ (‏ישעיהו נ״ה:‏7‏)‏.‏ יהוה ידאג לצורכיהם,‏ הן חומרית והן רוחנית (‏מתי ו׳:‏33‏)‏.‏

פטרוס הגיב ללא שהיות,‏ וכך עשו גם יעקב  ויוחנן.‏ הם ”‏הביאו את הסירות אל היבשה עזבו את הכול והלכו אחריו”‏ (‏לוקס ה׳:‏11‏)‏.‏ פטרוס האמין בישוע ובמי ששלח אותו.‏ זו הייתה ההחלטה הטובה ביותר שיכול היה להחליט.‏ כיום,‏ משיחיים שהתגברו על הספקות והפחדים שאחזו בהם לפני שהחליטו לשרת את אלוהים,‏ מגלים אמונה כדוגמת פטרוס.‏ ביטחון זה ביהוה הוא תמיד הדבר הנכון לעשותו (‏תהלים כ״ב:‏5,‏ 6‏)‏.‏

‏”‏מדוע עלה ספק בליבך?‏”‏

שנתיים בערך לאחר שפגש את ישוע,‏ חתר פטרוס במשך אותו לילה סוער בים כינרת,‏ כפי שתואר בפתיח.‏ כמובן,‏ איננו יכולים לדעת אילו זכרונות חלפו במוחו — והיו לו זכרונות רבים מספור!‏ ישוע ריפא את חמותו של פטרוס.‏ הוא נשא את דרשת ההר.‏ שוב ושוב,‏ המחיש באמצעות הוראתו וניסיו שהוא היה בחיר יהוה,‏ המשיח.‏ חולשותיו של פטרוס,‏ למשל נטייתו לנהוג באימפולסיביות,‏ להיכנע לפחד ולהטיל ספק,‏ גוועו ככל הנראה במידה רבה ככל שהחודשים חלפו.‏ ישוע אפילו בחר בו להיות אחד מ־12 השליחים!‏ אך פטרוס עדיין לא גבר על הפחדים והספקות,‏ ואת זה הוא עומד להבין בקרוב.‏

במהלך האשמורת הרביעית של אותו הלילה,‏ כלומר בין השעה 00:‏3 לפנות בוקר לבין עלות השחר,‏ הפסיק פטרוס פתאום לחתור והתיישב זקוף.‏ שם,‏ מעבר לגלים,‏ משהו זז!‏ האם היה זה אור הירח שהשתקף ברסיסי המים שהתיזו הגלים?‏ לא,‏ היה זה משהו יציב מדי,‏ אנכי מדי.‏ היה זה בן אדם!‏ כן,‏ אדם,‏ והוא הולך על המים!‏ ככל שהדמות התקרבה,‏ נראה היה שהיא פוסעת היישר אליהם.‏ התלמידים המבועתים חשבו שהיתה זו רוח רפאים.‏ הדמות דיברה:‏ ”‏חיזקו,‏ אני הוא.‏ אל תפחדו”‏.‏ היה זה ישוע!‏ (‏מתי י״ד:‏25–28‏)‏.‏

פטרוס ענה:‏ ”‏אדוני,‏ אם אתה הוא,‏ צווני לבוא אליך על פני המים”‏.‏ הדחף הראשוני שלו נבע מאומץ לב.‏ מלא התרגשות מהנס המיוחד הזה,‏ רצה פטרוס לתת לאמונתו תימוכין נוספים.‏ הוא רצה להיות חלק ממה שהתרחש.‏ ישוע קרא לו באדיבותו.‏ פטרוס טיפס מעל צידה של הסירה,‏ וירד מטה אל פני המים שהתנודדו בגלל הגלים.‏ תאר לעצמך כיצד חש כאשר הניח את רגליו ונוכח שהשטח מתחתיו היה יציב ואז נעמד על פני המים.‏ הוא ודאי התמלא פליאה בשעה שהלך לקראת ישוע.‏ אולם,‏ עד מהרה השתלטה עליו תחושה אחרת (‏מתי י״ד:‏29‏)‏.‏

 פטרוס היה צריך להתמקד בישוע.‏ היה זה ישוע — אשר השתמש בכוחו של יהוה — שדאג שפטרוס יעמוד מעל לגלים.‏ וישוע עשה זאת בתגובה לאמון שנתן בו פטרוס.‏ אבל דעתו של פטרוס החלה להיות מוסחת.‏ אנו קוראים:‏ ”‏כשראה את הרוח הסוערת פחד”‏.‏ פטרוס לטש עיניו בגלים שהתנפצו אל הסירה,‏ התיזו מים וקצף אל האוויר,‏ ונתפס לבהלה.‏ קרוב לוודאי שדמיין כיצד הוא שוקע באגם וטובע.‏ הפחד שהציף את לבבו הטביע את ספינת אמונתו.‏ האיש שנקרא ”‏סלע”‏ משום שהיה לו הפוטנציאל להיות יציב,‏ החל לשקוע כמו אבן מפני שאמונתו התנודדה.‏ פטרוס היה שחיין מיומן,‏ אבל עתה הוא לא נשען על מיומנותו זו.‏ הוא צעק:‏ ”‏אדוני,‏ הצל אותי!‏”‏ ישוע תפש אותו בידו ומשך אותו מעלה.‏ ואז,‏ בעודם על פני המים הדגיש בפני פטרוס את הלקח החשוב הבא:‏ ”‏קטן אמונה,‏ מדוע עלה ספק בליבך?‏”‏ (‏מתי י״ד:‏30,‏ 31‏)‏.‏

‏”‏עלה ספק”‏ — אילו מילים קולעות!‏ ספקות עלולים להיות כוח הרסני לאין שיעור.‏ אם ניכנע לספק הוא יכול לכרסם באמונתנו ולגרום לנו לשקוע רוחנית.‏ עלינו להשיב מלחמה שערה!‏ כיצד?‏ בכך שנתמקד בדבר הנכון.‏ אם נתרכז במה שמפחיד אותנו,‏ במה שמרפה את ידינו,‏ במה שמסיח את דעתנו מיהוה ומבנו,‏ אזי נגלה שהספקות שלנו ילכו ויגדלו.‏ אם נתמקד ביהוה ובבנו,‏ במה שעשו,‏ במה שהם עושים,‏ ובמה שיעשו למען מי שאוהבים אותם,‏ אזי לא יהיה מקום בליבנו לספקות הרסניים.‏

כשעלה אחרי ישוע לסירה,‏ ראה פטרוס שהסערה שככה.‏ הכינרת רגעה.‏ הוא הצטרף לדברי חבריו:‏ ”‏באמת בן־האלוהים אתה”‏ (‏מתי י״ד:‏33‏)‏.‏ כשעלה השחר מעל הכינרת,‏ פטרוס חש בוודאי התרוממות רוח וליבו התמלא הערכה.‏ הוא למד לא להיכנע לספקות ולפחדים.‏ אמת,‏ היה עליו לעבור עוד כברת דרך ארוכה לפני שיהפוך לאותו משיחי דמוי הסלע שעליו דיבר ישוע.‏ אך הוא היה נחוש בדעתו להמשיך לנסות,‏ להמשיך לצמוח.‏ האם גם אתה נחוש כמותו?‏ לבטח תגלה שכדאי ללכת בעקבות אמונתו של פטרוס.‏

‏[‏תמונה בעמודים 22,‏ 23]‏

ישוע ראה שיש לדייג עניו זה פוטנציאל רב

‏[‏תמונה בעמוד 23]‏

‏’‏אדוני,‏ איש חוטא אני’‏

‏[‏תמונה בעמודים 24,‏ 25]‏

‏”‏כשראה את הרוח הסוערת פחד”‏