מדוע הם דחו את המשיח?‏

כאשר ישוע חי עלי אדמות,‏ השתומם המון העם לשמע דבריו ונדהם לראות את הניסים שחולל.‏ מסיבה זו,‏ רבים ”‏האמינו בו”‏ וקיבלו אותו כמשיח המובטח.‏ הם אמרו:‏ ”‏כאשר יבוא המשיח,‏ האם יעשה ניסים יותר מאשר עשה זה?‏”‏ (‏יוחנן ז׳:‏31‏)‏.‏

חרף הראיות הרבות לכך שישוע אכן היה המשיח,‏ רוב האנשים שראו את מעשיו של ישוע ושמעו את דבריו לא האמינו בו.‏ למרבה הצער,‏ אפילו כמה שהאמינו בו בהתחלה פנו לו עורף מאוחר יותר.‏ מדוע רבים כל כך דחו את ישוע,‏ למרות הראיות החותכות לכך שהוא המשיח?‏ נבחן כעת את הסיבות לכך.‏ במהלך קריאת המאמר,‏ שאל את עצמך:‏ ’‏האם קיימת סכנה שגם אני אעשה טעות דומה?‏’‏

ציפיות לא־ממומשות

בתקופה שבה נולד ישוע,‏ ציפו יהודים רבים לבואו של המשיח.‏ כאשר ישוע הובא בינקותו לבית־המקדש,‏ היו במקדש אנשים אשר חיכו למשיח המובטח שיביא ”‏לגאולה בירושלים”‏ (‏לוקס ב׳:‏38‏)‏.‏ מאוחר יותר רבים אשר ראו את מעשיו של יוחנן המטביל תהו ”‏שמא הוא המשיח”‏ (‏לוקס ג׳:‏15‏)‏.‏ אך מה ציפו היהודים במאה הראשונה שהמשיח יעשה?‏

 הסברה שרווחה באותם ימים בקרב היהודים הייתה שהמשיח יבוא וישחרר אותם מעול הרומאים וישיב את המלכות לישראל.‏ לפני שישוע החל בפעילותו,‏ קמו מספר מנהיגים כריזמטיים שעודדו מרד אלים נגד השלטון הרומי באותה תקופה.‏ למעשיהם ודאי הייתה השפעה על הציפיות של האנשים בנוגע למשיח.‏

ישוע היה ההיפך הגמור מאותם משיחי שקר.‏ הוא לא עודד שימוש באלימות אלא לימד את מאזיניו לאהוב את אויביהם ולהיכנע לרשויות (‏מתי ה׳:‏41–44‏)‏.‏ הוא דחה את נסיונות העם להמליכו.‏ תחת זאת,‏ הוא לימד שמלכותו ”‏איננה מן העולם הזה”‏ (‏יוחנן ו׳:‏15;‏ י״ח:‏36‏)‏.‏ עם זאת,‏ התפיסות המוקדמות שרווחו באותה תקופה בנוגע למשיח השפיעו במידה עצומה על האנשים.‏

יוחנן המטביל ראה ושמע באופן אישי עדויות פלאיות שהוכיחו חד־משמעית שישוע הוא בנו של אלוהים.‏ אולם כשיוחנן שהה במאסר,‏ הוא שלח את תלמידיו לשאול את ישוע:‏ ”‏אתה הוא אשר נועד לבוא,‏ או נחכה לאחר?‏”‏ (‏מתי י״א:‏3‏)‏ ייתכן שיוחנן תהה אם ישוע הוא אכן המושיע המובטח שיממש את הציפיות של היהודים.‏

שליחיו של ישוע התקשו להבין שהוא עתיד היה להיהרג ולאחר מכן לקום לתחייה.‏ במקרה אחד כשישוע הסביר שעל המשיח לסבול ולמות,‏ השליח פטרוס ”‏לקח אותו.‏.‏.‏ הצידה והחל לגעור בו”‏ (‏מרקוס ח׳:‏31,‏ 32‏)‏.‏ בשלב ההוא פטרוס לא היה מסוגל להבין כיצד מותו של ישוע משתלב עם תפקידו כמשיח.‏

כשישוע נכנס לירושלים זמן קצר לפני חג הפסח ב־33 לספירה,‏ הריעו לו המוני העם בהתלהבות וקראו לו מלך (‏יוחנן י״ב:‏12,‏ 13‏)‏.‏ אך מהר מאוד השתנה המצב!‏ עוד באותו שבוע ישוע נעצר והוצא להורג.‏ לאחר מותו,‏ אמרו שניים מתלמידיו בעצב:‏ ”‏אנחנו קיווינו כי הוא זה אשר עתיד לגאול את ישראל”‏ (‏לוקס כ״ד:‏21‏)‏.‏ אפילו לאחר שישוע קם לתחייה והופיע לפני תלמידיו,‏ הם עדיין חשבו שהמשיח עתיד לכונן מלכות ארצית.‏ הם שאלו:‏ ”‏אדוננו,‏ האם בזמן הזה תשיב את המלכות לישראל?‏”‏ ברור אפוא שלמאזיניו של ישוע היו ציפיות מוטעות בנוגע למשיח,‏ ציפיות שהיו מושרשות עמוק בליבם ובשכלם (‏מעשי השליחים א׳:‏6‏)‏.‏

לאחר שישוע עלה השמיימה ולאחר שרוח הקודש נשפכה על תלמידיו,‏ הם הבינו בבירור שהמשיח עתיד לשלוט כמלך שמימי (‏מעשי השליחים ב׳:‏1–4,‏ 32–36‏)‏.‏ השליחים פטרוס ויוחנן בישרו באומץ על אודות תחיית ישוע וחוללו ניסים שהצביעו על כך שאלוהים תומך בהם (‏מעשי השליחים ג׳:‏1–9,‏ 13–15‏)‏.‏ אלפים בירושלים הגיבו בחיוב למסר שבפיהם והפכו למאמינים.‏ אך הדבר לא מצא חן בעיני מנהיגי הדת היהודים.‏ בדיוק כשם שהם התנגדו לישוע,‏ הם התנגדו כעת לשליחיו ולתלמידיו.‏ מדוע דחו מנהיגי הדת היהודים את ישוע בצורה כה עיקשת?‏

מדוע מנהיגי הדת דחו אותו?‏

עוד לפני תקופת חייו של ישוע עלי אדמות,‏ כבר אימצו היהודים תפיסות ומנהגים דתיים שהיו רחוקים מאוד מהכתוב בתנ״ך.‏ מנהיגי הדת באותה תקופה — הצדוקים,‏ הפרושים והסופרים — דבקו במסורות של בני אדם,‏ וייחסו להן חשיבות רבה יותר מאשר לדברו הכתוב של אלוהים.‏ פעם אחר פעם הם האשימו את ישוע בכך שהוא הפר את התורה כיוון שחולל ניסי ריפוי בשבת.‏ ישוע הפריך לחלוטין את תורותיהם הלא־מקראיות ובכך ערער על סמכותם והוכיח שבניגוד לטענותיהם אין להם מעמד רצוי לפני אלוהים.‏ בניגוד אליהם,‏ ישוע גדל במשפחה פשוטה והוא לא רכש השכלה דתית רשמית.‏ אין פלא אפוא שלגברים גאים אלה היה כל כך קשה לקבל את ישוע כמשיח!‏ עימותים אלו הכעיסו אותם מאוד והם ”‏טיכסו  עצה להכחיד את ישוע”‏ (‏מתי י״ב:‏1–8,‏ 14;‏ ט״ו:‏1–9‏)‏.‏

עם זאת,‏ כיצד הסבירו מנהיגי הדת את יכולתו של ישוע לחולל ניסים?‏ הם לא הכחישו שהניסים קרו.‏ במקום זאת,‏ הם ניסו לערער את אמונת העם בישוע כשטענו שהשטן הוא זה שעומד מאחורי הניסים.‏ בכך הם למעשה חיללו את שם אלוהים.‏ הם אמרו:‏ ”‏זה איננו מגרש את השדים אלא בעזרת בעל זבול שר השדים”‏ (‏מתי י״ב:‏24‏)‏.‏

הייתה סיבה שורשית נוספת לסירובם העיקש להכיר בכך שישוע הוא המשיח.‏ לאחר שישוע הקים לתחייה את אלעזר,‏ נועצו יחדיו מנהיגי הכיתות הדתיות השונות,‏ ואמרו:‏ ”‏מה נעשה?‏ הרי האיש הזה עושה אותות רבים!‏ אם נניח לו כך,‏ הכול יאמינו בו והרומאים יבואו ויחריבו את מקומנו ואת אומתנו”‏.‏ מנהיגי הדת פחדו לאבד את כוחם ואת מעמדם,‏ ולכן הם רקמו מזימה להרוג גם את ישוע וגם את אלעזר (‏יוחנן י״א:‏45–53;‏ י״ב:‏9–11‏)‏.‏

דעות קדומות ורדיפות

בשל גישתם של מנהיגי הדת היהודים במאה הראשונה,‏ נוצרה אווירה חברתית שהקשתה מאוד על אנשים לקבל את ישוע בתור המשיח.‏ הם התגאו במעמד הגבוה שלהם ובזו לכל מי שגילה אמונה בישוע.‏ הם אמרו:‏ ”‏כלום האמין בו מישהו מהמנהיגים או מהפרושים?‏”‏ (‏יוחנן ז׳:‏13,‏ 48‏)‏ כמה ממנהיגי הדת היהודים,‏ למשל נקדימון ויוסף איש רמתיים,‏ הפכו לתלמידיו של ישוע,‏ אך הם פחדו לספר על אמונתם (‏יוחנן ג׳:‏1,‏ 2;‏ י״ב:‏42;‏ י״ט:‏38,‏ 39‏)‏.‏ ראשי היהודים קבעו שיש ”‏לנדות את כל מי שיודה כי [‏ישוע]‏ הוא המשיח”‏ (‏יוחנן ט׳:‏22‏)‏.‏ מי שהאמינו בישוע גורשו מבתי הכנסת,‏ נודו מן החברה והפכו מושא ללעג.‏

ההתנגדות כלפי שליחיו ותלמידיו של ישוע הלכה וגברה ובסופו של דבר הפכה להתנגדות אלימה.‏ השליחים בישרו באומץ,‏ ולכן סבלו בידי הסנהדרין,‏ בית הדין העליון היהודי (‏מעשי השליחים ה׳:‏40‏)‏.‏ מתנגדים העלילו עלילות שווא על התלמיד סטפנוס והאשימו אותו בחילול שם אלוהים.‏ הוא הורשע על־ידי הסנהדרין ונסקל למוות.‏ לאחר מכן ”‏החלה רדיפה גדולה נגד הקהילה בירושלים וכולם נפוצו באזורי יהודה ושומרון,‏ חוץ מן השליחים”‏ (‏מעשי השליחים ו׳:‏8–14;‏ ז׳:‏54 עד ח׳:‏1‏)‏.‏ שאול,‏ שלימים הפך לשליח פאולוס,‏ לקח חלק במסע רדיפות שזכה לתמיכתם הרשמית של הכוהן הגדול והסנהדרין (‏מעשי השליחים ט׳:‏1,‏ 2;‏ כ״ב:‏4,‏ 5‏)‏.‏

על אף הנסיבות הקשות הללו,‏ גדלה הקהילה המשיחית במהירות בשנים שלאחר מותו של ישוע.‏ אך אף־על־פי שאלפים הפכו למאמינים,‏ המשיחיים עדיין נותרו מיעוט בארץ ישראל במאה הראשונה.‏ אדם שבחר להזדהות באופן פומבי כתלמידו של ישוע הסתכן בכך שהוא ינודה מן החברה ואף יספוג אלימות.‏

אל תעשה את אותה הטעות

כאמור,‏ תפיסות מוטעות,‏ לחץ חברתי ורדיפות מנעו מרבים במאה הראשונה להאמין בישוע.‏ כיום,‏ דעות מוטעות לגבי ישוע ותורתו עלולות להשפיע על אנשים באופן דומה.‏ לדוגמה,‏ רבים למדו שמלכות אלוהים שוכנת בליבם,‏ או שהיא תבוא בזכות מאמציהם של בני אדם.‏ יש שהגיעו למסקנה שהמדע או הטכנולוגיה יכולים לפתור את בעיות האנושות,‏ ולכן הם אינם מרגישים צורך לגלות אמונה במשיח.‏ מבקרי מקרא רבים בימינו טוענים שהדברים הכתובים במקרא על אודות חייו של  ישוע אינם נכונים מבחינה היסטורית,‏ ובכך גורמים לאחרים לפקפק בכך שישוע הוא המשיח.‏

בשל דעות ותיאוריות אלו,‏ רבים מבולבלים בנוגע לתפקיד של המשיח או אינם רואים כל צורך לבחון את העניין.‏ אולם מי שמוכנים לבחון את הראיות,‏ ייווכחו שבהשוואה למאה הראשונה ישנן כיום אף יותר הוכחות לכך שישוע הוא המשיח.‏ כיום אנו יכולים לקרוא בתנ״ך נבואות רבות בנוגע לדברים שהמשיח עתיד היה לעשות,‏ ועומדים לרשותנו ארבעת ספרי הבשורה המתעדים כיצד הגשים ישוע נבואות אלה.‏ a

בידי כל אחד מאיתנו יש ללא ספק די ראיות כדי לקבל החלטה מִדעת בעניין זה.‏ וחיוני שנגיע להחלטה בהקדם האפשרי.‏ מדוע?‏ כיוון שהמקרא חושף שישוע המשיח,‏ המלך במלכות אלוהים,‏ יפעל בקרוב על מנת להשמיד את כל משחיתי הארץ ויכונן שלטון צדק שיאפשר לכל נתיניו הצייתניים לחיות לנצח בגן עדן עלי אדמות (‏דניאל ב׳:‏44;‏ ההתגלות י״א:‏15,‏ 18;‏ כ״א:‏3–5‏)‏.‏ גם אתה תוכל ליהנות מעתיד נפלא זה אם תעשה כבר עתה מאמץ ללמוד על ישוע ותגלה בו אמונה.‏ נצור עמוק בליבך את דבריו של ישוע:‏ ”‏כה אהב אלוהים את העולם עד כי נתן את בנו יחידו למען לא יאבד כל המאמין בו,‏ אלא ינחל חיי עולם”‏ (‏יוחנן ג׳:‏16‏)‏.‏

‏[‏הערת שוליים]‏

‏[‏קטע מוגדל בעמוד 20]‏

האם היית מזהה את המשיח אילו היית חי בימיו של ישוע?‏

‏[‏תמונה בעמוד 21]‏

אל תיתן לתפיסות מוקדמות למנוע ממך ללמוד את האמת על ישוע