האם חובה עליך לשלם מיסים?
האם חובה עליך לשלם מיסים?
מי אוהב לשלם מיסים? רבים חשים שכספי המיסים שהם משלמים מבוזבזים בגלל חוסר יעילות, מעילות או תרמיות. יש המסרבים לשלם מיסים מטעמים מוסריים. תושבי אחת הערים במזרח התיכון מנמקים את סירובם לשלם מיסים באומרם: ”אנחנו לא מוכנים לממן את הקליעים שהורגים את הילדים שלנו”.
דעות אלו אינן חריגות או חדשות. המנהיג ההודי המנוח מוהנדס ק. גנדי ביטא את עמדתו המצפונית בזו הלשון: ”אדם או אישה התומכים במדינה בעלת צבא — בין אם ישירות ובין אם בעקיפין — שותפים לחטא. כל אדם, צעיר או מבוגר, שותף לחטא זה כאשר הוא משלם מיסים ותורם בכך לקיומה של המדינה”.
בדומה לכך, הביא הפילוסוף בן המאה ה־19 הנרי דיוויד ת’ורו טיעונים מוסריים כדי להצדיק את סירובו לשלם מיסים המשמשים לתמיכה במלחמה. הוא שאל: ”האם חייב האזרח לרגע, או במידה הקטנה ביותר, להכניע את מצפונו לטובת המחוקק? מדוע אם כן יש לכל אדם מצפון?”
סוגיה זו נוגעת למשיחיים, מפני שהמקרא מלמד בבירור שעליהם לשמור על מצפון טהור בכל דבר (טימותיאוס ב׳. א׳:3). מאידך, המקרא גם מכיר בזכותן של רשויות השלטון לגבות מיסים. שהרי כתוב: ”כל אדם ייכנע לרשויות השלטון [ממשלות האדם], שהרי אין שלטון אלא מטעם אלוהים, והשלטונות הנוכחיים נקבעו מטעם אלוהים. ... לכן עליך להיכנע לא רק בגלל הזעם, אלא גם בגלל המצפון. ולכן אתם גם משלמים מיסים, כי משרתי אלוהים הם השוקדים על מילוי תפקידם זה. תנו לכל אדם מה שמגיע לו: מס למי שעל המס” (רומים י״ג:1, 5–7).
מסיבה זו, משיחיים בני המאה הראשונה לספירה היו ידועים כמי ששילמו מיסים מרצון, אף שחלק ניכר מכספי המיסים שימש לתמיכה בצבא. הדבר נכון גם לגבי עדי־יהוה בימינו. * כיצד ניתן ליישב את הסתירה לכאורה? האם על המשיחי להתעלם מצו מצפונו כאשר הוא נדרש לשלם מיסים?
מיסים ומצפון
כאמור חלק מכספי המיסים שנדרשו המשיחיים בני המאה הראשונה לספירה לשלם שימש לצרכים צבאיים. זו הסיבה שעמדה מאחורי סירובם המצפוני של גנדי ות’ורו לשלם מיסים.
שים לב שהמשיחיים צייתו לצו שברומים פרק י״ג לא רק כדי להתחמק מעונש אלא גם ”בגלל המצפון” שלהם (רומים י״ג:5). ובכן, מצפונו של המשיחי דורש ממנו לשלם מיסים, גם אם הם משמשים לתמיכה בפעילויות שאינן מקובלות עליו באופן אישי. כדי להבין סתירה זו לכאורה, עלינו להבין עובדה חשובה בנוגע למצפוננו — הקול הפנימי שלנו האומר לנו אם אנו פועלים בדרך נכונה או לא.
לכל אחד יש קול פנימי, כפי שעולה מדבריו של ת’ורו, אבל אין זה אומר בהכרח שניתן לבטוח בו. על מנת שנוכל להשביע את רצון אלוהים, מצפוננו צריך להיות מודרך על־פי עקרונות המוסר שלו. לא אחת עלינו להתאים את אופן חשיבתנו ואת השקפתנו לאלו של אלוהים, מאחר שמחשבותיו נעלות על שלנו (תהלים י״ט:8). לפיכך עלינו להתאמץ להבין את השקפתו של אלוהים על ממשלות האדם. מהי השקפתו?
שים לב שהשליח פאולוס כינה את ממשלות האדם ”משרתי אלוהים” (רומים י״ג:6). למה הכוונה? הכוונה היא שהממשלות שומרות על הסדר ומספקות שירותים חיוניים לציבור. אפילו הממשלות המושחתות ביותר דואגות בדרך כלל לחלוקת דואר, להשכלה ציבורית, לשירותי כיבוי אש, לאכיפת החוק וכדומה. אלוהים אומנם מודע לחלוטין למגרעותיהן של הממשלות, אך הוא מאפשר להן להתקיים לזמן מה ומצווה עלינו לשלם מיסים מתוך כבוד לסידור שקבע — סידור המתיר לממשלות אלו לשלוט על בני האדם.
אולם אלוהים ירשה לממשלות האדם לשלוט רק לזמן קצר. הוא חפץ להחליף את כולן בממשלתו השמימית, ובסופו של דבר לבטל את כל הנזק שהסב שלטון האדם לאורך הדורות (דניאל ב׳:44; מתי ו׳:10). אך בינתיים אלוהים אינו מתיר למשיחיים להשתתף במרי אזרחי ולסרב לשלם מיסים או למרוד בכל דרך אחרת.
מה אם, בדומה לגנדי, אתה עדיין סבור שזהו חטא לשלם מיסים המופנים לצרכים צבאיים? ובכן, כדי למצוא נקודת תצפית טובה יותר על אזור מסוים עלינו לטפס למקום גבוה יותר. בדומה לכך, יהיה לנו קל יותר להתאים את חשיבתנו לזו של אלוהים, אם נהרהר בכך שהשקפתו של אלוהים נעלה בהרבה על שלנו. ביד הנביא ישעיהו אמר אלוהים: ”כי גבהו שמיים מארץ, כן גבהו דרכיי מדרכיכם, ומחשבותיי ממחשבותיכם” (ישעיהו נ״ה:8, 9).
סמכות מוחלטת?
אין להסיק מעמדת המקרא בנוגע לתשלום מיסים שממשלות האדם יכולות לתבוע סמכות מוחלטת על נתיניהן. ישוע לימד שאלוהים מעניק לממשלות אלו סמכות מוגבלת בלבד. כאשר נשאל האם בעיני אלוהים ראוי לשלם מיסים לממשל הרומי, אמר ישוע את הדברים החשובים הבאים: ”את אשר לקיסר תנו לקיסר ואת אשר לאלוהים — לאלוהים” (מרקוס י״ב:13–17).
ממשלות — המיוצגות על־ידי ה”קיסר” — מנפיקות מטבעות או שטרות על מנת לשמור על ערכו של הכסף. לכן בעיני אלוהים יש להן זכות לדרוש שהכסף ישולם להן בחזרה בצורת מיסים. אך ישוע הראה שאף מוסד אנושי אינו יכול לדרוש את מה ששייך לאלוהים — את חיינו ואת שירותנו אותו. כאשר דרישות האדם או חוקיו מתנגשים עם חוקי אלוהים, המשיחיים ’צריכים להישמע לאלוהים יותר מאשר לבני אדם’ (מעשי השליחים ה׳:29).
המשיחיים כיום אולי מוטרדים מהשימוש שנעשה בחלק מכספי המיסים שלהם, אבל הם אינם מנסים להשפיע על פעולות הממשלה או לחתור תחתיה והם אינם מסרבים לשלם מיסים. מעשה זה יסגיר חוסר ביטחון בפתרונו של אלוהים לסבלות האדם. תחת זאת, הם ממתינים בסבלנות למועד שבו יתערב אלוהים בענייני האדם באמצעות שלטון בנו, ישוע, שאמר: ”מלכותי איננה מן העולם הזה” (יוחנן י״ח:36).
התועלת הצומחת מיישום הכתוב במקרא
אם תיישם את הכתוב במקרא בנוגע לתשלום מיסים, יועיל לך הדבר במספר דרכים. אתה תחסוך מעצמך את העונש המגיע למפירי חוק ולא תצטרך לפחד פן תיתפס (רומים י״ג:3–5). חשוב מכך, יהיה לך מצפון נקי לפני אלוהים, ואתה תסב לו כבוד בתור אזרח שומר חוק. גם אם תספוג הפסד כספי מסוים לעומת מי שאינם משלמים מיסים או מי שמעלימים מיסים, תוכל להישען על הבטחת אלוהים לדאוג למשרתיו הנאמנים. דוד, אחד מכותבי המקרא, ניסח זאת במילים הבאות: ”נער הייתי, גם זקנתי, ולא ראיתי צדיק נעזב, וזרעו מבקש לחם” (תהלים ל״ז:25).
לבסוף, הבנת הצו המקראי בנוגע לתשלום מיסים וציות לו, יעניקו לך שלוות נפש. אלוהים אינו רואה בך אחראי לכל פעולות הממשלה הממומנות על־ידי המיסים שאתה משלם, כשם שהחוק אינו רואה בך אחראי למה שבעל הבית שלך עושה בכספי שכר הדירה שאתה משלם לו. לפני שלמד את האמת המקראית, ניסה סטלביו במשך שנים להשיג שינוי פוליטי בדרום אירופה. הוא מסביר מדוע חדל מניסיונותיו: ”הייתי צריך להכיר בכך שהאדם אינו מסוגל להביא צדק, שלום ואחווה לעולם. רק מלכות אלוהים יכולה להביא שינוי אמיתי ולכונן חברה טובה יותר”.
בדומה לסטלביו, אם תוכיח נאמנות ו’תיתן את אשר לאלוהים — לאלוהים’, גם אתה תוכל ליהנות מהבטחה זו. אתה תזכה לראות את העת שבה יכונן אלוהים שלטון צדק בכדור־הארץ כולו ויבטל את הנזק והאי־צדק שהסב שלטון האדם.
[הערת שוליים]
^ ס׳ 6 למידע אודות המוניטין של עדי־יהוה כמשלמי מיסים, ראה המצפה מ־1 בנובמבר 2002, עמוד 12, סעיף 15 ומ־1 במאי 1996, עמוד 16, סעיף 7.
[קטע מוגדל בעמוד 22]
עלינו להתאים את השקפותינו לאלו של אלוהים, מאחר שמחשבותיו נעלות על שלנו
[קטע מוגדל בעמוד 23]
כאשר המשיחיים מגלים צייתנות ומשלמים מיסים, הם שומרים בכך על מצפון טהור לפני אלוהים ומראים שהם בוטחים בו שהוא יספק את צורכיהם
[תמונות בעמוד 22]
”את אשר לקיסר תנו לקיסר ואת אשר לאלוהים — לאלוהים”
[שלמי תודה]
Copyright British Museum
