מתי נחרבה ירושלים הקדומה?‏ ‏— חלק ב׳‏

מה באמת עולה מכתובות החרס?‏

מאמר זה,‏ שחלקו הראשון התפרסם בהוצאה הקודמת של המצפה,‏ דן בשאלות שהעלו למדנים שונים בנוגע לתאריך חורבנה הראשון של ירושלים.‏ מאמרים אלה הם פרי מחקר מעמיק,‏ והם מספקים תשובות מקראיות לשאלות שעלו במוחם של מספר קוראים.‏

חלק א׳ התמקד בנקודות הבאות:‏

▪ היסטוריונים חילוניים אומרים שירושלים נחרבה ב־587 לפה״ס.‏

▪ הכרונולוגיה המקראית מצביעה על כך שהחורבן אירע ב־607 לפה״ס.‏

▪ מסקנותיהם של היסטוריונים חילוניים נשענות על כתביהם של היסטוריונים קלאסיים ועל הקאנון של תלמי.‏

▪ חלק מכתביהם של ההיסטוריונים הקלאסיים מכילים טעויות מהותיות ואינם תואמים תמיד לתיעוד המופיע בלוחות חרס שונים.‏ *

במקרא נאמר שהשבויים היהודים יהיו גולים בבבל עד ’‏מלאות שבעים שנה,‏ כדבר יהוה בפי ירמיהו’‏.‏ מתי שוחררו משביים?‏ ”‏בשנת אחת לכורש מלך פרס”‏,‏ כלומר בשנת שלטונו הראשונה (‏דברי הימים ב׳.‏ ל״ו:‏21,‏ 22‏)‏.‏ על־פי ההיסטוריה המקראית והחילונית,‏ גלות זו הסתיימה לאחר שכורש כבש את בבל ושחרר את היהודים,‏ ששבו לירושלים ב־537 לפה״ס.‏ המקרא מציין מפורשות שהגלות נמשכה 70 שנה,‏ ומכאן שהיא החלה ב־607 לפה״ס.‏

אולם רוב החוקרים טוענים שירושלים נחרבה ב־587 לפה״ס,‏ ואם כך הדבר הרי שהיהודים היו בגלות רק 50 שנה.‏ כיצד הם הגיעו למסקנה זו?‏ הם מבססים את חישוביהם על כתובות קדומות בכתב יתדות המספקות פרטים אודות נבוכדנאצר השני ויורשיו.‏¹ רבות מכתובות אלה נכתבו על־ידי אנשים שחיו בימי חורבנה של ירושלים או בסמוך לתקופה זו.‏ אך עד כמה מהימנים החישובים המצביעים על שנת 587 לפה״ס?‏ מה באמת עולה מכתובות אלה?‏

כדי להשיב על שאלות אלה תן דעתך לשלושה סוגי מסמכים שהחוקרים מרבים להסתמך עליהם:‏ (‏1)‏ הכרוניקות הבבליות,‏ (‏2)‏ לוחות כלכליים ו־(‏3)‏ לוחות אסטרונומיים.‏

● הכרוניקות הבבליות.‏

מה הן?‏ מדובר בלוחות המתעדים אירועים בולטים בהיסטוריה הבבלית.‏²

 מה אומרים המומחים?‏ ר.‏ ה.‏ סאק,‏ בר סמכא ידוע בחקר מסמכים בכתב יתדות,‏ מציין שהכרוניקות מספקות מידע חלקי בנוגע למאורעות חשובים.‏ * הוא כתב שההיסטוריונים חייבים לבחון ”‏מקורות נוספים.‏.‏.‏ כדי לקבוע מה באמת אירע”‏.‏

מה מלמדים המסמכים?‏ ישנם ”‏חורים”‏ בתיעוד ההיסטורי שבכרוניקות הבבליות.‏³ ‏(‏ראה  תיבה למטה‏.‏)‏ הגיוני אפוא לשאול:‏ עד כמה ניתן לסמוך על מסקנות המתבססות על רשומות חלקיות אלה?‏

● לוחות כלכליים.‏

מה הם?‏ רוב הלוחות הכלכליים מהתקופה הניאו־בבלית הם קבלות חוקיות.‏ על גבי הלוחות צוינו היום,‏ החודש והשנה לשלטון המלך.‏ למשל,‏ לוח אחד מציין שעסקה מסוימת התרחשה ב”‏ניסן,‏ היום ה־27,‏ השנה ה־11 לנבוכדראצר [‏המוכר גם כנבוכדנאצר השני]‏,‏ מלך בבל”‏.‏⁴

כאשר המלך מת או הודח מכיסאו ועל כס המלוכה עלה מלך חדש,‏ נחשבו החודשים הנותרים של שנת שלטונו של המלך הקודם לשנת עלייתו לשלטון של המלך החדש.‏ *⁵ במילים אחרות,‏ חילופי המלכים התרחשו באותה שנה בלוח השנה הבבלי.‏ ההיגיון אומר אפוא שלוחות משנת עלייתו לשלטון של המלך החדש צריכים להיות מתוארכים לחודשים שלאחר החודש האחרון של המלך הקודם.‏

מה אומרים המומחים?‏ ר.‏ ה.‏ סאק בחן לוחות כלכליים רבים מהתקופה הניאו־בבלית.‏ בשנת 1972 הוא כתב שטקסטים חדשים שעדיין לא פורסמו,‏ אשר נמסרו לו מהמוזיאון הבריטי,‏ ”‏הפכו על פיהן”‏ את המסקנות הקודמות בנוגע לחילופי השלטון בין נבוכדנאצר השני לבנו אמיל־מרדוך (‏המוכר גם כאויל־מרודך)‏.‏⁶ מה הכוונה?‏ סאק ידע שעל־פי לוחות שונים נבוכדנאצר השני עדיין שלט בחודש השישי לשנת  שלטונו האחרונה (‏השנה ה־43)‏.‏ אך לאחר שפוענחו הלוחות החדשים משנת העלייה לשלטון של המלך הבא,‏ אמיל־מרדוך,‏ התברר כי הם מתוארכים לחודשים הרביעי והחמישי של מה שנחשב לאותה שנה.‏⁷ אין ספק שיש כאן סתירה.‏

מה מלמדים הלוחות?‏ קיימות סתירות נוספות בנוגע לחילופי השלטון בין מלך אחד למשנהו.‏ למשל,‏ המסמכים מראים שנבוכדנאצר השני עדיין היה בשלטון בחודש העשירי — שישה חודשים לאחר שיורשו החל על־פי הסברה לשלוט.‏⁸ סתירה דומה קיימת בין תקופות שלטונם של אמיל־מרדוך ויורשו,‏ נריגליסר.‏⁹

מדוע חשוב לתת את הדעת לסתירות אלה?‏ כפי שהוזכר קודם לכן,‏ ה”‏חורים”‏ בתיעוד ההיסטורי שבכרוניקות הבבליות מצביעים על כך שאין בידנו תיעוד כרונולוגי רציף.‏¹⁰ הייתכן שהיו אחרים ששלטו בין תקופות שלטונם של מלכים אלה?‏ אם כך אכן היה,‏ אזי יש להוסיף מספר שנים לתקופה הניאו־בבלית.‏ לכן לא ניתן להסתמך לא על הכרוניקות הבבליות ולא על הלוחות הכלכליים כדי לקבוע בוודאות שירושלים נחרבה ב־587 לפה״ס.‏ *

● לוחות אסטרונומיים.‏

מה הם?‏ אלה לוחות בכתב יתדות המכילים תיאורים של מיקומי השמש,‏ הירח,‏ כוכבי הלכת והכוכבים,‏ וכן מידע היסטורי כגון שנת שלטונו של מלך כלשהו.‏ למשל,‏ ביומן האסטרונומי המופיע למטה מתועד ליקוי ירח שהתרחש בחודש הראשון בשנה הראשונה לשלטונו של המלך מוכּין־זרי.‏¹¹

מה אומרים המומחים?‏ המומחים תמימי דעים שהבבלים פיתחו טבלאות ותרשימים מקיפים כדי לחזות מתי התרחשות הליקויים היא הצפויה ביותר.‏¹²

אבל האם הבבלים יכלו לחשב לאחור כדי לקבוע מתי התרחשו ליקויים בעבר?‏ פרופסור ג׳ון סטיל מציין:‏ ”‏ייתכן שכמה מהתחזיות המוקדמות ביותר נערכו בעת חיבור הטקסט על־ידי חישוב לאחור בעזרת התרשימים”‏.‏ (‏ההדגשה שלנו.‏)‏¹³ פרופסור דיוויד בראון,‏ הסבור שהטבלאות האסטרונומיות כללו תחזיות שנעשו זמן קצר לפני התרחשות המאורעות המתועדים בהן,‏ מודה שמתקבל על הדעת שחלקן היו ‏”‏חישובים לאחור שנערכו על־ידי כותבים במאה ה־4 ובמאות מאוחרות יותר לפני הספירה”‏.‏¹⁴ אם מדובר בחישובים לאחור,‏ הניתן באמת להסתמך עליהם לגמרי ללא ראיות תומכות נוספות?‏

 גם אם אכן אירע ליקוי בתאריך מסוים,‏ האם משמע הדבר שהמידע ההיסטורי שכותב הלוח קושר לתאריך זה הוא מידע מדויק?‏ לא בהכרח.‏ החוקר ר.‏ י.‏ ואן דר סְפֶּק מסביר:‏ ”‏המחברים היו אסטרולוגים,‏ לא היסטוריונים”‏.‏ הוא מגדיר קטעים מסוימים בלוחות המכילים תיעודים היסטוריים כ”‏פחות או יותר אגביים”‏ ומציין שיש ”‏לגלות זהירות”‏ כאשר נעזרים במידע היסטורי זה.‏¹⁵

מה מלמדים הלוחות?‏ תן דעתך למצוין בלוח 4956 VAT. בשורה הראשונה בלוח זה נכתב:‏ ”‏שנת 37 לנבוכדנאצר,‏ מלך בבל”‏.‏¹⁶ לאחר מכן מופיע תיאור מפורט של מיקומי הירח וכוכבי הלכת ביחס לכוכבים ולקבוצות כוכבים.‏ כמו כן,‏ ניתן למצוא בו תיאור של ליקוי ירח אחד.‏ חוקרים אומרים שכל גרמי השמיים היו במיקומים האלה ב־567/‏568 לפה״ס,‏ ולפיכך השנה ה־18 לנבוכדנאצר השני,‏ השנה שבה החריב את ירושלים,‏ היא 587 לפה״ס.‏ אך האם הנתונים האסטרונומיים האלה מצביעים חד־משמעית רק על 567/‏568 לפה״ס?‏

הלוח מזכיר ליקוי ירח שעל־פי החישובים התרחש ב־15 בסימָנוּ (‏סיוון)‏,‏ החודש הבבלי השלישי.‏ ליקוי ירח התרחש עובדתית בחודש זה בשנת 568 לפה״ס,‏ ב־4 ביולי לפי לוח השנה היוליאני.‏ אולם גם 20 שנה קודם לכן התרחש ליקוי ירח,‏ ב־15 ביולי 588 לפה״ס.‏¹⁷

אם 588 לפה״ס היא השנה ה־37 לנבוכדנאצר השני,‏ אזי השנה ה־18 לשלטונו היא 607 לפה״ס — אותה השנה שהכרונולוגיה המקראית מצביעה עליה כשנת חורבנה של ירושלים!‏ (‏ ראה ציר הזמן למטה‏.‏)‏ אך האם לוח 4956 VAT מספק ראיות תומכות ביחס לשנת 607 לפה״ס?‏

בנוסף לליקוי הירח שהוזכר קודם לכן,‏ מצוינות בלוח 13 תצפיות ירח ו־15 תצפיות של כוכבי לכת.‏ תצפיות אלו מתארות את מיקום הירח או את מיקום כוכבי הלכת ביחס לכוכבים אחרים או קבוצות כוכבים מסוימות.‏¹⁸ בלוח מתוארים גם שמונה מרווחי זמן בין הזריחות והשקיעות של השמש והירח.‏^18א

מאחר שניתן לסמוך לחלוטין על מיקומי הירח,‏ ניתחו החוקרים בקפידה את 13 מיקומי הירח המוזכרים בלוח 4956 VAT. הם ניתחו את הנתונים בעזרת תוכנת מחשב המסוגלת להראות את מיקומם של הגרמים השמימיים ביום כלשהו בעבר.‏¹⁹ מה העלתה בדיקתם?‏ לא כל אותם מיקומי ירח תאמו לשנת 567/‏568 לפה״ס.‏ אולם כל 13 המיקומים תאמו על־פי החישובים למיקומי הגרמים השמימיים 20 שנה קודם לכן — שנת 587/‏588 לפה״ס.‏

 אחת הדוגמאות שבהן תצפיות הירח מתאימות לשנת 588 לפה״ס אף יותר מאשר לשנת 568 לפה״ס מופיעה בלוח שבעמוד הקודם.‏ בשורה 3 בלוח זה אנו קוראים שהירח היה במיקום מסוים ב”‏ליל ה־9 [‏בניסנו]‏”‏.‏ אולם החוקרים שתארכו לראשונה את המאורע ל־568 לפה״ס (‏שנה אסטרונומית 567–)‏ ידעו שבאותה שנה היה הירח במיקום זה ”‏ב־8 בניסנו ולא ב־9”‏.‏ על מנת לתמוך בתארוך הלוח לשנת 568 לפה״ס הם הניחו שהכותב כתב בטעות ”‏9”‏ במקום ”‏8”‏.‏²⁰ אבל מיקום הירח המוזכר בשורה 3 מתאים בדיוק ל־9 בניסנו 588 לפה״ס.‏²¹

ברור אפוא שנתונים אסטרונומיים רבים בלוח 4956 VAT מצביעים על שנת 588 לפה״ס כשנה ה־37 לשלטונו של נבוכדנאצר השני.‏ לפיכך נתונים אלה תומכים בכך ששנת 607 לפה״ס היא שנת חורבנה של ירושלים — כפי שעולה מהמקרא.‏

מדוע הגיוני לבטוח במקרא?‏

רוב ההיסטוריונים החילוניים כיום סבורים שירושלים נחרבה ב־587 לפה״ס.‏ אולם כותבי המקרא ירמיהו ודניאל מציינים בבירור שהיהודים היו בגלות במשך 70 שנה ולא 50 שנה (‏ירמיהו כ״ה:‏1,‏ 2,‏ 11;‏ כ״ט:‏10;‏ דניאל ט׳:‏2‏)‏.‏ דבריהם מצביעים בצורה שאינה משתמעת לשתי פנים שירושלים נחרבה ב־607 לפה״ס.‏ כפי שניתן לראות מהראיות שלעיל,‏ מסקנה זו נתמכת גם על־ידי כמה מקורות חילוניים.‏

פעם אחר פעם פקפקו מומחים חילוניים בדיוקו של התיעוד המקראי.‏ אולם ככל שנחשפו יותר ראיות,‏ הוכיח המקרא שוב ושוב את מהימנותו.‏ * מי שבוטחים במקרא סומכים עליו מסיבות טובות.‏ בטחונם מתבסס על הוכחות המראות שהוא מדויק מבחינה היסטורית ומדעית ומכיל נבואות מדויקות.‏ על סמך ראיות אלה הם מאמינים כי המקרא נכתב בהשראת אלוהים,‏ כפי שנטען בו (‏טימותיאוס ב׳.‏ ג׳:‏16‏)‏.‏ הנך מוזמן לבדוק את ההוכחות בעצמך.‏ אם תעשה כן,‏ אולי תגיע גם אתה לאותה המסקנה.‏

‏[‏תיבה/‏תרשים בעמוד 23]‏

‏(‏ לתרשים מעומד,‏ ראה המהדורה המודפסת)‏

הכרוניקות הבבליות — תיעוד היסטורי לא־שלם

הכרוניקות הבבליות מציגות תיעוד של 35 שנה בלבד מהתקופה הניאו־בבלית,‏ אשר על־פי הדעה הרווחת ארכה כ־88 שנה.‏

◻שנה שאינה מתועדת בכרוניקות הבבליות

◼שנה המתועדת בכרוניקות הבבליות

21901 BM

21946 BM

35382 BM

התקופה הניאו־בבלית

הפרסים

נבופלאסר

נבוכדנאצר השני

אמיל־מרדוך

נבונאיד

נריגליסר

לבשי־מרדוך

25127 BM

22047 BM

25124 BM

‏[‏שלמי תודה]‏

BM 21901 and BM 35382: Photograph taken by courtesy of the British Museum;BM 21946: Copyright British Museum; BM 22047, 25124, 25127: © The Trustees of the British Museum

‏[‏תיבה/‏תמונה בעמוד 24]‏

היומן האסטרונומי 32238 BM

לוח זה מכיל תיעוד של ליקויי ירח,‏ אבל המידע שבלוח נכתב רק לאחר הליקוי האחרון,‏ שאירע כ־400 שנה לאחר הליקוי הראשון.‏ מאחר שהמחבר לא היה עד לכל אותם ליקויים,‏ הוא ככל הנראה עשה חישובים מתמטיים כדי לקבוע מתי אירעו הליקויים המוקדמים יותר.‏ כל עוד אין ראיות תומכות נוספות המאששות את מסקנותיו,‏ לא ניתן להסתמך לחלוטין על חישובים אלה כמקור מידע כרונולוגי אמין.‏

‏[‏שלמי תודה]‏

The Trustees of the British Museum ©

 ‏[‏תיבה/‏תמונות בעמודים 26,‏ 27]‏

מה באמת כתוב בלוח 4956 VAT?‏

מדוע זה חשוב?‏ בשורה השלישית בלוח זה כתוב שב”‏ליל ה־9”‏ בחודש הראשון (‏ניסנו/‏ניסן)‏,‏ ”‏ניצב הירח במרחק של אמה אחת מול ß בתולה”‏.‏ אולם נויגבאואר ווינדר כתבו ב־1915 בנוגע לשנה 568 לפה״ס (‏אשר מצביעה על שנת 587 לפה״ס כשנת חורבנה של ירושלים)‏ ש”‏הירח ניצב אמה אחת לפני כוכב זה ב־8 בניסן,‏ ולא ב־9 בניסן”‏.‏ ‏(‏ההדגשה שלנו.‏)‏ אולם מיקום הירח ב־9 בניסן בשנה 588 לפה״ס מתאים בדיוק לתיאור שבלוח,‏ עובדה המצביעה על השנה 607 לפה״ס.‏

מה הנתון הנכון — היום ה־9 או היום ה־8?‏

‏(‏1‏)‏ בתמונה המצורפת ניתן לראות בבירור שבלוח מופיעה הספרה 9 בשפה האכדית.‏

‏(‏2‏)‏ כאשר נויגבאואר ווינדר תִעתקו טקסט זה,‏ הכתוב בכתב יתדות,‏ הם שינו את הספרה ”‏9”‏ לספרה ”‏8”‏.‏

‏(‏3‏)‏ רק בהערת השוליים מצוין שבטקסט המקורי הופיעה הספרה ”‏9”‏.‏

‏(‏4‏)‏ גם בתרגום שלהם לגרמנית הם רשמו את הספרה ”‏8”‏.‏

‏(‏5‏)‏ בשנת 1988 פרסמו זאקס והונגר את הטקסט כפי שהוא מופיע במקור ורשמו את הספרה ”‏9”‏.‏

‏(‏6‏)‏ אולם בתרגום שלהם לאנגלית הם שימרו את השינוי שנעשה כשהוסיפו אחרי הספרה ”‏9”‏ את ההערה ”‏צריך להיות:‏ 8”‏.‏

‏[‏שלמי תודה]‏

Teßmer .‏SMB / Olaf M ,‏bpk / Vorderasiatisches Museum

 ‏[‏תיבה בעמוד 28]‏

הערות למאמר ”‏מתי נחרבה ירושלים הקדומה?‏ — חלק ב׳”‏

1.‏ כתב יתדות הינו כתב שסימניו דמויי יתדות.‏ כתב יתדות הוא שיטת כתיבה שבה הסופר חרט סימנים שונים על פני לוח חומר רך בעזרת חרט חד בעל חוד בצורת יתד.‏

2.‏ 8 by A. K. Grayson, published 1975, 2000 reprint, page ,‏Assyrian and Babylonian Chronicles.‏

3.‏ התקופה הניאו־בבלית התחילה במאה השביעית לפה״ס,‏ כאשר במעצמה הבבלית שלטה שושלת המלכים הכשדית.‏ המלך הראשון היה נבופלאסר,‏ אביו של נבוכדנאצר השני.‏ התקופה הסתיימה כאשר המלך האחרון,‏ נבונאיד,‏ הודח מכיסאו ב־539 לפה״ס על־ידי כורש מלך פרס.‏

4.‏ 33 by Ellen Whitley Moore, published 1935, page ‏,Neo-Babylonian Business and Administrative Documents

5.‏ ‏.‏36 Observations and Predictions of Eclipse Times by Early Astronomers,” by John M. Steele, published 2000, page“ ‏,Archimedes, Volume 4, New Studies in the History and Philosophy of Science and Technology

6.‏ ‏.‏3 page ‏,‏1972 published ‏,‏by Ronald H. Sack ‏,Amel-Marduk 562-560 B.C.—A Study Based on Cuneiform, Old Testament, Greek, Latin and Rabbinical Sources. With Plates

7.‏ הלוחות 80920 BM ו־58872 BM מתוארכים לחודשים הרביעי והחמישי של שנת עלייתו לשלטון של אויל־מרודך.‏ ממצאים אלו פורסמו על־ידי סאק בספרו‏.‏106 ,90 ,3 pages ‏,With Plates

8.‏ הלוח במוזיאון הבריטי (‏55806 BM)‏ מתוארך לחודש העשירי,‏ השנה ה־43.‏

9.‏ הלוחות 75106 BM ו־61325 BM מתוארכים לחודשים השביעי והעשירי של מה שנחשב כשנה האחרונה (‏השנייה)‏ לשלטונו של המלך אויל־מרודך.‏ אולם הלוח 75489 BM מתוארך לחודש השני של שנת עלייתו לשלטון של נריגליסר,‏ יורשו [‏35 ,25 by Erle Leichty, J. J. Finkelstein, and C.B.F. Walker, published 1988, pages (‏3 Tablets From Sippar)‏ ,Volume VIII ‏,Catalogue of the Babylonian Tablets in the British Museum. 36 by Erle Leichty and A. K. Grayson, published 1987, page (‏2 Tablets From Sippar)‏ ,Volume VII ‏,Catalogue of the Babylonian Tablets in the British Museum. 232 by Ronald H. Sack, published 1994, page ‏,Neriglissar—King of Babylon. החודש המופיע על גבי לוח זה הוא איארו (‏אייר,‏ החודש השני)‏]‏.‏

10.‏ תן דעתך לדוגמתו של נריגליסר.‏ בכתובת מלכותית אחת מצוין שהוא ”‏בנו של בל־שום־אִשכון”‏,‏ ‏”‏מלך בבל”‏.‏ ‏(‏ההדגשה שלנו.‏)‏ כתובת נוספת מכנה את בל־שום־אִשכון ”‏הנסיך החכם”‏.‏ המילה בשפת המקור המתורגמת ל”‏נסיך”‏,‏ רוּבּוּ,‏ היא תואר שמשמעותו הנוספת היא ”‏מלך,‏ שליט”‏.‏ היות וקיימת סתירה ברורה בין תקופת שלטונו של נריגליסר ובין תקופת שלטונו של קודמו,‏ אמיל־מרדוך,‏ האם ייתכן ש”‏מלך בבל”‏ זה,‏ בל־שום־אִשכון,‏ שלט תקופה מסוימת ביניהם?‏ פרופסור ר.‏ פ.‏ דוהרטי מודה ש”‏אין להתעלם מהראיות לייחוסו האצילי של נריגליסר”‏ .[‏61 by Raymond P. Dougherty, published 1929, page ‏,Nabonidus and Belshazzar—A Study of the Closing Events of the Neo-Babylonian Empire‏]‏

11.‏ 2-3 Volume V, edited by Hermann Hunger, published 2001, pages ‏,Astronomical Diaries and Related Texts From Babylonia.‏

12.‏ 282-283 Volume 2, No. 4, 1948, “A Classification of the Babylonian Astronomical Tablets of the Seleucid Period,” by A. Sachs, pages ‏,Journal of Cuneiform Studies.‏

13.‏ 391 Volume V, page ‏,Astronomical Diaries and Related Texts From Babylonia.‏

14.‏ 201-202 ,164 by David Brown, published 2000, pages ‏,Mesopotamian Planetary Astronomy-Astrology.‏

15.‏ 102 ,94 L N° 1/2, Januari-Maart, 1993, “The Astronomical Diaries as a Source for Achaemenid and Seleucid History,” by R. J. van der Spek, pages ‏,Bibliotheca Orientalis.‏

16.‏ 47 Volume I, by Abraham J. Sachs, completed and edited by Hermann Hunger, published 1988, page ‏,Astronomical Diaries and Related Texts From Babylonia.‏

17.‏ 186 by Peter J. Huber and Salvo De Meis, published 2004, page ‏,Babylonian Eclipse Observations From 750 BC to 1 BC. על־פי לוח 4956 VAT ליקוי זה אירע ב־15 בחודש הבבלי השלישי,‏ דבר המצביע על כך שחודש סימָנוּ (‏סיוון)‏ החל 15 יום קודם לכן.‏ אם הליקוי אירע ב־15 ביולי 588 לפה״ס לפי לוח השנה היוליאני,‏ אזי היום הראשון לחודש סימנו היה 30 ביוני/‏1 ביולי 588 לפה״ס.‏ לכן החודש הבבלי הראשון (‏ניסנו,‏ כלומר ניסן)‏ פתח את השנה החדשה חודשיים קודם לכן,‏ ב־3/‏2 במאי.‏ אומנם השנה שבה התרחש ליקוי זה הייתה אמורה להתחיל ב־4/‏3 באפריל,‏ אך לוח 4956 VAT מציין בשורה 6 שחודש נוסף ‏(‏חודש מעובר)‏ התווסף לשנה הקודמת לאחר החודש השנים עשר (‏האחרון)‏,‏ חודש (‏אדרו,‏ כלומר אדר)‏.‏ (‏בלוח נכתב:‏ ”‏ה־8 בחודש ה־‏₂XII [‏החודש השלושה עשר]‏”‏.‏)‏ משמע הדבר שהשנה החדשה התחילה רק ב־3/‏2 במאי.‏ מכאן שתארוך הליקוי ל־588 לפה״ס מתאים היטב לנתונים שבלוח.‏

18.‏ על־פי Berichte über die Verhandlungen der Königl. Sächsischen Gesellschaft der Wissenschaften zu Leipzig; כרך 67;‏ 1 במאי 1915;‏ במאמר ‏”Ein astronomischer Beobachtungstext aus dem 37. Jahre Nebukadnezars II“ מאת פאול ו.‏ נויגבאואר וארנסט פ.‏ וידנר,‏ עמודים 67–76,‏ ישנן 13 תצפיות ירח אשר מתארות את מיקום הירח ביחס לכוכב מסוים או לקבוצת כוכבים.‏ ישנן גם 15 תצפיות של כוכבי לכת (‏עמודים 72–76)‏.‏ הסימן בכתב יתדות לירח ברור ואינו משתמע לשתי פנים,‏ אך חלק מהסימנים של שמות כוכבי הלכת ושל מיקומיהם אינם ברורים (‏53-57 by David Brown, published 2000, pages ‏,Mesopotamian Planetary Astronomy—Astrology‏)‏. בשל כך תצפיות כוכבי הלכת פתוחות להשערות ולפירושים שונים.‏ מאחר שקל לעקוב אחר מסלולו של הירח,‏ ניתן לזהות בוודאות מספקת את מיקומם של שאר הגרמים השמימיים ביחס לירח כמתואר בלוח 4956 VAT ולדעת באיזה תאריך הם נמצאו במיקומים הללו.‏

18א.‏ מרווחי זמן אלה הם פרקי הזמן שנמדדו,‏ למשל,‏ משקיעת השמש לשקיעת הירח ביום הראשון של החודש ובמהלך שני מועדים נוספים באותו חודש.‏ חוקרים קשרו בין מרווחי זמן אלה לתאריכים קלנדריים (‏420-428 edited by John M. Steele and Annette Imhausen, published 2002, pages ‏,Under One Sky—Astronomy and Mathematics in the Ancient Near East The Earliest Datable Observation of the Aurora Borealis,” by F. R. Stephenson and David M. Willis, in“)‏. התצפיתנים הקדומים השתמשו בסוג מסוים של שעון כדי למדוד פרק זמן זה.‏ אך מדידות אלו לא היו אמינות (‏65-66 Observations and Predictions of Eclipse Times by Early Astronomers,” by John M. Steele, published 2000, pages“ ‏,Archimedes, Volume 4, New Studies in the History and Philosophy of Science and Technology‏)‏. לעומת זאת,‏ חישובי מיקום הירח ביחס לגופים שמימיים אחרים היו מהימנים יותר.‏

19.‏ ניתוח זה נעשה בעזרת תוכנת אסטרונומיה הקרויה ™TheSky6. הניתוח נתמך גם על־ידי התוכנה החינמית המקיפה (‏CDC)‏ Cartes du Ciel/Sky Charts ועל־ידי ממיר תאריכים שסופק מטעם מצפה הכוכבים של צי ארה״ב (‏U.S. Naval Observatory)‏. היות ורבים מהסימנים בכתב יתדות המציינים את מיקומם של כוכבי הלכת פתוחים להשערות ולפירושים שונים,‏ מיקומים אלה לא נכללו בניתוח זה לחישוב השנה שאליה התכוון כותב היומן האסטרונומי.‏

20.‏ 41 by Paul V. Neugebauer and Ernst F. Weidner, page ,”(‏567/66-‏‏)‏ ,‏Ein astronomischer Beobachtungstext aus dem 37. Jahre Nebukadnezars II“ ‏;1915 ,1 Volume 67; May ;‏Berichte über die Verhandlungen der Königl. Sächsischen Gesellschaft der Wissenschaften zu Leipzig.‏

21.‏ בלוח 4956 VAT נכתב בשורה שלוש:‏ ”‏ניצב הירח במרחק של אמה אחת [‏כלומר 2 מעלות]‏ מול ß בתולה”‏.‏ מהניתוח שהוזכר קודם לכן עולה כי ב־9 בניסנו הירח ניצב ʹ2°04 מול הכוכב ß בתולה ו־0° מתחתיו.‏ הדבר נחשב להתאמה מדויקת.‏

‏[‏תרשים בעמוד 25]‏

 ‏(‏לתרשים מעומד,‏ ראה המהדורה המודפסת)‏

על איזו שנה מצביע לוח 4956 VAT כשנה שבה נחרבה ירושלים — 587 לפה״ס או 607 לפה״ס?‏

◼ הלוח מתאר מאורעות אסטרונומיים שאירעו בשנה ה־37 לשלטונו של המלך נבוכדנאצר השני.‏

◼ נבוכדנאצר השני החריב את ירושלים בשנה ה־18 לשלטונו (‏ירמיהו ל״ב:‏1‏)‏.‏

אם השנה ה־37 של נבוכדנאצר השני הייתה 568 לפה״ס,‏ אזי ירושלים נחרבה ב־587 לפה״ס.‏

610 לפה״ס

600

590

580

570

560

אם השנה ה־37 של נבוכדנאצר השני הייתה 588 לפה״ס,‏ אזי ירושלים נחרבה ב־607 לפה״ס,‏ כפי שעולה מהכרונולוגיה המקראית.‏

◼ הנתונים בלוח 4956 VAT מתאימים יותר לשנת 607 לפה״ס.‏

‏[‏שלמי תודה בתמונה בעמוד 22]‏

Photograph taken by courtesy of the British Museum