מדוע עלינו להציב את שירות יהוה במקום הראשון?
מדוע עלינו להציב את שירות יהוה במקום הראשון?
”פי יספר צדקתך, כל היום תשועתך” (תהל׳ ע״א:15).
השב על השאלות הבאות:
אילו גורמים עיצבו את אורח חייהם של נוח, משה, ירמיהו ופאולוס?
מה יכול לעזור לך לקבוע כיצד לנצל את חייך?
מדוע אתה נחוש בדעתך להציב את שירות יהוה במקום הראשון בחייך?
1, 2. (א) על מה מצביעה ההקדשה ליהוה? (ב) כיצד נוכל להפיק תועלת מניתוח הבחירות שעשו נוח, משה, ירמיהו ופאולוס?
כאשר אתה הופך לתלמיד מוקדש וטבול של ישוע, אתה נוקט צעד רציני מאוד. ההקדשה לאלוהים היא ההחלטה החשובה ביותר שאתה כפרט יכול לקבל. אתה בעצם אומר: ’יהוה, אני רוצה שאתה תהיה אדונִי בכל היבט בחיי. אני משרתך. אני רוצה שאתה תקבע כיצד עליי לנצל את זמני, מה יהיה סדר העדיפויות שלי וכיצד אני צריך להשתמש במשאביי ובכישוריי’.
2 אם אתה משיחי מוקדש, זה למעשה מה שהבטחת ליהוה. אתה ראוי לשבח על החלטתך; זה היה הדבר הנכון והחכם לעשות. אולם כיצד משפיעה העובדה שאתה מכיר ביהוה כאדונך על האופן שבו אתה מנצל את זמנך? דוגמתם של נוח, משה, ירמיהו והשליח פאולוס יכולה לסייע לנו לבחון נושא זה. כל אחד מהם היה משרת יהוה מסור. מצבנו דומה לשלהם. ההחלטות שהם קיבלו הראו מה היה סדר העדיפויות שלהם, ויש בהן כדי לעודד אותנו לבחון כיצד אנו מנצלים את הזמן העומד לרשותנו (מתי כ״ח:19, 20; טימ״ב ג׳:1).
לפני המבול
3. כיצד דומים ימינו לימי נוח?
3 ישוע השווה בין תקופתו של נוח לבין ימינו ואמר: ”כימי נוח כן יהיה בואו של בן האדם”. בני דורו של נוח ”היו אוכלים ושותים ומתחתנים עד היום שנכנס נוח לתיבה ולא ידעו [”לא שמו לב”, ע״ח] עד שבא המבול וסחף את הכול” (מתי כ״ד:37–39). מרבית האנשים כיום חיים את חייהם מבלי לתת את הדעת לדחיפות הזמנים. הם אינם שמים לב לאזהרות שמשמיעים משרתי אלוהים. בדומה לבני דורו של נוח, רבים אף לועגים לרעיון לפיו אלוהים יתערב בענייני האדם (פט״ב ג׳:3–7). אך כיצד השתמש נוח בזמן שעמד לרשותו בסביבה עוינת זו?
4. כיצד ניצל נוח את הזמן שעמד לרשותו אחרי שקיבל את התפקיד שהטיל עליו יהוה, ומדוע?
4 משהודיע לו אלוהים על כוונותיו ומשקיבל את התפקיד שהוטל עליו, בנה נוח תיבה כדי להציל בני אדם ובעלי חיים (בר׳ ו׳:13, 14, 22). נוח גם הכריז על משפטו ההולך וקרב של יהוה. השליח פטרוס מכנה אותו ”מטיף הצדק”, דבר המצביע על כך שנוח השתדל לעזור לאחרים להכיר בחומרת מצבם. (קרא פטרוס ב׳. ב׳:5.) האם לדעתך היה זה הגיוני אילו נוח ובני משפחתו היו משקיעים את מרב מאמציהם בניסיון לפתח עסק, לעלות בסולם החברתי או ליצור לעצמם חיים נוחים? ודאי שלא! הם ידעו מה עומד לקרות, ולכן נמנעו מהסחות דעת אלו.
בחירותיו של נסיך מצרי
5, 6. (א) לְמה ככל הנראה נועד החינוך שקיבל משה? (ב) מדוע דחה משה את האפשרויות שהיו פתוחות בפניו במצרים?
5 נבחן כעת את דוגמתו של משה. הוא גדל בארמון מצרי והיה בנה המאומץ של בת פרעה. בתור נסיך צעיר הוא התחנך ”בכל חוכמת המצרים” (מה״ש ז׳:22; שמ׳ ב׳:9, 10). חינוך זה ככל הנראה נועד להכשירו לקריירה בחצר פרעה. הוא יכול היה להפוך לאדם בולט בממשלה החזקה ביותר בימיו וליהנות מהשפע, מהזכויות ומהתענוגות הנלווים למעמד זה. אך האם מטרתו של משה הייתה להשיג את הדברים הללו?
6 בזכות ההכשרה שקיבל בשנות חייו הראשונות מהוריו האמיתיים, משה ודאי ידע מה הבטיח יהוה לאבותיו אברהם, יצחק ויעקב והאמין בהבטחות הללו. הוא ללא ספק חשב לעומק על עתידו ועל נאמנותו ליהוה. לכן כשהגיעה העת לבחור בין להיות נסיך מצרי לבין להיות עבד עברי, מה הייתה החלטתו? משה בחר ”להתענות עם עַם אלוהים מלהתענג לשעה בתענוגי החטא”. (קרא עברים י״א:24–26.) בהמשך, נשמע להדרכת יהוה בנוגע לאופן שבו היה עליו לנצל את חייו (שמ׳ ג׳:2, 6–10). מדוע עשה כן? כיוון שהאמין בהבטחות אלוהים. הוא הגיע למסקנה שאין לו עתיד במצרים. ואכן, זמן מה לאחר מכן הנחית אלוהים על אומה זו את עשר המכות. האם אתה רואה בכך לקח עבור מי שמוקדשים כיום ליהוה? במקום להתמקד בקריירה או בתענוגות כלשהם שמציע הסדר העולמי הזה, עלינו להתמקד ביהוה ובשירותו.
ירמיהו ידע מה עומד לקרות
7. במה דומה מצבו של ירמיהו למצבנו?
7 גם הנביא ירמיהו הציב את שירות יהוה במקום הראשון. יהוה הטיל עליו את התפקיד לבשר מסר של משפט על ירושלים ויהודה הכופרות. במובן מסוים חי ירמיהו ”באחרית הימים” (יר׳ כ״ג:19, 20). הוא ידע היטב כי הסדר שבו חי לא יימשך כפי שהיה.
8, 9. (א) מדוע היה על ברוך לתקן את צורת חשיבתו? (ב) מה עלינו לזכור כאשר אנו עורכים תוכניות?
8 מה הניעה אותו אמונתו של ירמיהו לעשות? הוא לא ניסה לבנות לעצמו עתיד בסדר הנידון לכליה. הרי לא היה בכך כל היגיון! אולם במשך זמן מה לא ראה מזכירו ברוך את הדברים בצורה ברורה. אי לכך ברוח אלוהים אמר ירמיהו למזכירו: ”הנה! אשר בניתי אני הורס, ואת אשר נטעתי אני נותש, ואת כל הארץ היא. ואתה, תבקש לך גדולות. אל תבקש. כי הנני מביא רעה על כל בשר, ... ונתתי לך את נפשך לשלל על כל המקומות אשר תלך שם” (יר׳ מ״ה:4, 5).
9 איננו יכולים לדעת בוודאות אילו ”גדולות” ביקש לעצמו ברוך. * אבל אנו כן יודעים שהיו אלה דברים ללא עתיד, דברים אשר באו אל קיצם כאשר כבשו הבבלים את ירושלים ב־607 לפה״ס. האם אתה רואה בכך לקח עבורנו? אומנם על מנת לדאוג לצרכינו הבסיסיים, עלינו לתכנן קדימה (מש׳ ו׳:6–11). אך האם יהיה זה נבון להשקיע הרבה זמן וכוחות ברדיפה אחר דברים שאין להם תועלת לטווח הארוך? אמת, ארגון יהוה ממשיך לתכנן תוכניות לאולמי מלכות חדשים, למשרדי סניפים ולפרויקטים תיאוקרטיים אחרים. אבל לתוכניות הללו יש עתיד, כיוון שמטרתן לקדם את ענייני המלכות. יהיה זה הולם עבור כל משרתיו המוקדשים של יהוה להציב לעצמם סדר עדיפויות דומה כאשר הם עורכים תוכניות. האם אתה יכול לומר בלב שלם שאתה ’מבקש תחילה את מלכותו ואת צדקתו’ של יהוה? (מתי ו׳:33).
”אני חושבם לפסולת”
10, 11. (א) במה מיקד פאולוס את מאמציו טרם הפך למשיחי? (ב) מדוע השתנו מטרותיו של פאולוס מן הקצה אל הקצה?
10 נבחן לבסוף את דוגמתו של פאולוס. טרם הפך למשיחי, נדמה היה כי צפוי לו עתיד מזהיר. הוא למד את דיני היהדות אצל אחד מהמורים המפורסמים ביותר בימיו. הוא קיבל סמכות מאת הכוהן הגדול והתעלה ביהדות על רבים מבני דורו (מה״ש ט׳:1, 2; כ״ב:3; כ״ו:10; גל׳ א׳:13, 14). אולם הכול השתנה כאשר הבין שיהוה חדל לברך את היהודים כאומה.
11 פאולוס הבין כי מנקודת מבטו של יהוה כבר לא היה כל ערך לקריירה בסדר היהודי; לא היה לכך כל עתיד (מתי כ״ד:2). הפרוש לשעבר אף אמר שבהשוואה להבנתו החדשה והברורה יותר באשר למטרות אלוהים ולזכות הכרוכה בשירות המשיחי, הדברים שהוא החשיב בעבר לחשובים נראו כעת בעיניו כ”פסולת”. פאולוס זנח את המטרות שלהן חתר ביהדות והקדיש את שארית ימיו עלי אדמות להטפת הבשורה הטובה (קרא פיליפים ג׳:4–8, 15; מה״ש ט׳:15).
בחן את סדר העדיפויות שלך
12. במה התמקד ישוע אחרי טבילתו?
12 נוח, משה, ירמיהו, פאולוס ורבים אחרים הקדישו את מרבית זמנם וכוחם למטרות תיאוקרטיות, והם משמשים מופת עבורנו. כמובן, גדול משרתיו המוקדשים של יהוה הוא ישוע (פט״א ב׳:21). אחרי שנטבל הקדיש ישוע את שארית חייו עלי אדמות להטפת הבשורה הטובה ולהסבת כבוד ליהוה. המסקנה המתבקשת עבור כל משיחי המכיר ביהוה כאדונו היא שעליו לתת בחייו עדיפות עליונה לשירותו. האם כך נכון לגביך? וכיצד ניתן לשלב בין רדיפה אחר מטרות תיאוקרטיות לבין עיסוק בפעילויות חילוניות הכרחיות? (קרא תהלים ע״א:15; קמ״ה:2).
13, 14. (א) מה נקראים כל המשיחיים המוקדשים לשקול? (ב) מאיזה סיפוק יכולים ליהנות משרתי אלוהים?
13 לאורך השנים עודד ארגון יהוה שוב ושוב את המשיחיים לשקול בליווי תפילות אם יש באפשרותם לשרת כחלוצים. מסיבות כאלו ואחרות, נסיבותיהם של חלק ממשרתיו הנאמנים של יהוה אינן מאפשרות להם להתמסר לפעילות הבישור ולהקדיש לה בממוצע 70 שעות בחודש. אין הם צריכים להרגיש רע בשל כך (טימ״א ה׳:8). אך מה לגביך? האם החלוציות באמת מעבר ליכולתך?
14 חשוב על השמחה שחוו משרתי אלוהים רבים כל כך במהלך עונת ערב הזיכרון השנה. במהלך חודש מרס, סידור מיוחד איפשר לחלוצים העוזרים לבחור אם להקדיש 30 או 50 שעות לשירות השדה (תהל׳ ק״י:3). מיליונים שירתו כחלוצים עוזרים, ונראה היה כי הקהילות קורנות במיוחד מהתרגשות ומשמחה. התוכל לארגן את תוכניותיך על מנת לחוות לעיתים קרובות יותר את השמחה הזו? משיחי מוקדש יחוש סיפוק עצום אם יוכל לומר בסוף כל יום: ”יהוה, עשיתי כל מה שיכולתי בשירותך”.
15. איזו מטרה צריך משיחי צעיר להציב לעצמו בנוגע להשכלה חילונית?
15 אם אתה מתקרב לסיום חוק לימודיך, סביר להניח שאתה נהנה מבריאות טובה ושלא מוטלת עליך אחריות רבה. האם שקלת ברצינות את האפשרות להצטרף לשורות החלוצים הרגילים? יועצי בית־הספר ללא ספק מאמינים בכנות כי הדבר הטוב ביותר עבורך הוא לרכוש השכלה גבוהה ולתכנן קריירה חילונית. עם זאת, הם בוטחים במערכת חברתית וכלכלית חסרת עתיד ממשי. מנגד, אם תרדוף אחר קריירה תיאוקרטית, למעשה תרדוף אחר מטרות שבאמת יועילו לך לטווח הארוך. כך גם תלך בעקבות דוגמתו המושלמת של ישוע. החלטה נבונה זו תסב לך אושר ותגן עליך. היא גם תראה שאתה נחוש לקיים את הקדשתך ליהוה (מתי ו׳:19–21; טימ״א ו׳:9–12).
16, 17. אילו שאלות מתעוררות בנוגע לעבודה חילונית ולמטרות אחרות?
16 רבים ממשרתי אלוהים כיום עובדים שעות ארוכות כדי לספק את צורכי המחיה הבסיסיים של משפחתם. אך חלקם אולי עובדים יותר מכפי שנחוץ (טימ״א ו׳:8). עולם המסחר עושה כל שביכולתו על מנת לשכנע אותנו שאיננו יכולים לחיות בלי מוצריו הרבים ובלי כל דגם חדש שיוצא לשוק. אבל המשיחיים האמיתיים אינם רוצים שעולם השטן יכתיב להם את סדר העדיפויות שלהם (יוח״א ב׳:15–17). ומה לגבי מי שפרשו לגמלאות? היש דרך טובה יותר לנצל את הזמן מאשר להציב את שירות יהוה במקום הראשון ולשרת כחלוצים?
17 כל משרתיו המוקדשים של יהוה יכולים לשאול את עצמם: מהי מטרתי העיקרית בחיים? האם אני מציב את ענייני המלכות במקום הראשון? האם אני מחקה את ההקרבה העצמית שגילה ישוע? האם אני נשמע להוראתו ללכת אחריו בכל עת? האם אני יכול לערוך שינוי בלוח הזמנים שלי במטרה להקדיש יותר זמן למלאכת הטפת הבשורה ולמטרות תיאוקרטיות אחרות? גם אם נסיבותיי אינן מאפשרות לי בשלב זה להרחיב את שירותי, האם אני ממשיך לטפח רוח של הקרבה עצמית?
’לרצות ולפעול’
18, 19. על מה ניתן להתפלל, ומדוע יהיה זה לשביעות רצונו של יהוה?
18 קנאותם של משרתי אלוהים היא מראה משובב לב. עם זאת, יש שאולי אינם חשים רצון מיוחד לשרת כחלוצים או חשים לא־כשירים לעשות כן — גם אם נסיבותיהם מאפשרות זאת (שמ׳ ד׳:10; יר׳ א׳:6). אם כן, מה ניתן לעשות? זהו בהחלט נושא מתאים לתפילה. פאולוס אמר לאחיו לאמונה: ”אלוהים הוא הפועל בכם גם שתרצו וגם שתפעלו כטוב בעיניו” (פיל׳ ב׳:13). אם אין לך הנכונות להרחיב את שירותך, בקש מיהוה שיעניק לך הן את הרצון והן את היכולת לעשות כן (פט״ב ג׳:9, 11).
19 נוח, משה, ירמיהו, פאולוס וישוע היו כולם גברים מסורים. הם ניצלו את זמנם ואת מרצם כדי להכריז מסר אזהרה מטעם יהוה ולא הרשו לשום דבר להסיח את דעתם. קץ הסדר העולמי הנוכחי ממשמש ובא; לכן על כל מי שהקדיש את חייו לאלוהים לוודא שהוא ממשיך ללכת כמיטב יכולתו בעקבות הדוגמאות המקראיות המצוינות הללו (מתי כ״ד:42; טימ״ב ב׳:15). אם נעשה כן, נשמח את יהוה ונקצור שפע ברכות (קרא מלאכי ג׳:10).
[הערת שוליים]
^ ראה הספר מה אומר לנו אלוהים ביד ירמיהו, עמודים 104–106 (אנג׳).
[שאלות לימוד]
[תמונה בעמוד 21]
אנשים התעלמו מאזהרותיו של נוח
[תמונה בעמוד 24]
האם שקלת ברצינות את האפשרות להצטרף לשורות החלוצים הרגילים?
