”רוח הקודש הניעה בני אדם”
”רוח הקודש הניעה בני אדם”
”מעולם לא יצאה נבואה על־פי רצון האדם, אלא רוח הקודש הניעה בני אדם לדבר מטעם אלוהים” (פט״ב א׳:21).
נקודות למחשבה:
כיצד העבירה רוח הקודש את המסר מטעם אלוהים לכותבי המקרא?
אילו ראיות מוכיחות שהמקרא נכתב בהשראת אלוהים?
מה תוכל לעשות מדי יום על מנת לשמור על הערכתך לדבר־אלוהים?
1. מדוע אנו זקוקים לדבר־אלוהים שנכתב בהשראה?
מניין באנו? מדוע אנו כאן? לאן מועדות פנינו? מדוע אלה הם פני העולם? מה קורה לנו לאחר המוות? אנשים ברחבי תבל שואלים שאלות אלו. כיצד היינו יכולים לדעת את התשובות לשאלות אלו ולשאלות חשובות אחרות אילולא עמד לרשותנו דבר־אלוהים שנכתב בהשראה? ללא כתבי־הקודש, המדריך העיקרי שלנו היה נסיוננו האישי. ואם היינו מודרכים על־ידי נסיוננו האישי, לא היינו יכולים לחוש כפי שחש מחבר התהלים כלפי ”תורת יהוה” (קרא תהלים י״ט:8).
2. מה יסייע לנו לשמור על הערכתנו למקרא ולהמשיך לראות בו מתנה יקרה מאלוהים?
2 אולם למרבה הצער יש אשר איפשרו לאהבתם הראשונה לאמת המקראית להתקרר. (השווה ההתגלות ב׳:4.) הם אינם מתהלכים עוד בדרך הרצויה בעיני יהוה (יש׳ ל׳:21). אך אין זה צריך לקרות לנו. אנו יכולים וצריכים לעשות כל מאמץ כדי לשמור על הערכתנו למקרא ולעיקרי האמונה שבו. המקרא הוא מתנה חשובה מבוראנו האוהב (יעקב א׳:17). מה יעזור לנו להעמיק את הערכתנו ל”דבר האלוהים”? עלינו לחשוב כיצד הונחו בני אדם לכתוב את המקרא ולהיזכר בחלק משפע הראיות לכך שהוא נכתב בהשראת הרוח. הדבר ידרבן אותנו לקרוא בדבר־אלוהים מדי יום וליישם את העצות המצויות בו (עב׳ ד׳:12).
כיצד ’הניעה אותם רוח הקודש’?
3. באיזה מובן ’הניעה רוח הקודש’ את הנביאים ואת כותבי המקרא?
3 המקרא נכתב בידי כ־40 גברים שונים על פני תקופה בת 610,1 שנים — מ־1513 לפה״ס עד 98 לספירה. גברים אלה כללו נביאים רבים ונאמר עליהם ש”רוח הקודש הניעה אותם”. (קרא פטרוס ב׳. א׳:20, 21.) הביטוי היווני שתורגם כ”הניעה” מקפל את המשמעות של ”לשאת או להעביר ממקום למקום” ו”ניתן לתרגמו בין היתר כך: להיעתק, להיסחף, לאפשר למשהו להזיזך”. * במעשי השליחים כ״ז:15 ביטוי זה מתאר אונייה אשר נלכדה ונסחפה על־ידי הרוח במסלול מסוים. ”רוח הקודש הניעה” את הנביאים ואת כותבי המקרא במובן זה שאלוהים תיקשר איתם, הניע אותם לפעולה והנחה אותם באמצעות כוחו הפעיל. מכאן שהם לא העלו על הכתב את מחשבותיהם שלהם, אלא את מחשבותיו של אלוהים. לפעמים הנביאים והכותבים ניבאו וכתבו בהשראת הרוח מבלי להבין אפילו את משמעות הדברים (דנ׳ י״ב:8, 9). כן, ”כל הכתוב נכתב ברוח אלוהים”, והוא חף מדעות אישיות (טימ״ב ג׳:16).
4–6. באילו דרכים העביר יהוה את המסר שלו לכותבי המקרא? הבא דוגמה.
4 אך כיצד העבירה רוח הקודש את המסר מטעם אלוהים לכותבי המקרא? האם הוכתבו להם הדברים מילה במילה או שרק הועברו רעיונות מסוימים וניתן להם להביע זאת במילים משלהם? חשוב כיצד איש עסקים מחבר מכתב. כאשר נדרש ניסוח מדויק, הוא כותב את המכתב בעצמו או מכתיב למזכירתו את הדברים מילה במילה. המזכירה מעלה על הכתב את דבריו, והמכתב נושא את חתימתו של איש העסקים. במקרים אחרים, הוא מוסר לה רק את הרעיונות העיקריים, והמזכירה מכינה את המכתב לפי סגנון הכתיבה ואוצר המילים שלה. אחרי כן איש העסקים בודק את המכתב ומבקש ממזכירתו להכניס את התיקונים הדרושים. בסופו של דבר המכתב נושא את חתימתו והוא נחשב למחברו.
5 בדומה לכך, חלקים מסוימים מן המקרא נכתבו ”באצבע אלוהים” (שמ׳ ל״א:18). יהוה גם הכתיב את דבריו כאשר ניסוח מדויק היה הכרחי. לדוגמה, בשמות ל״ד:27 אנו קוראים: ”ויאמר יהוה אל משה: ’כתוב לך את הדברים האלה, כי על־פי הדברים האלה כרתי איתך ברית ואת ישראל’”. באופן דומה אמר יהוה לנביא ירמיהו: ”כתוב לך את כל הדברים אשר דיברתי אליך אל ספר” (יר׳ ל׳:2).
6 אולם ברוב המקרים לא הכתיב אלוהים מילים ספציפיות, אלא הוא העביר את מחשבותיו באורח פלא לליבם ולשכלם של כותבי המקרא, ובתוך כך איפשר להם להביע את מחשבותיו במילים משלהם. בקהלת י״ב:10 נאמר: ”ביקש קהלת למצוא דברי חפץ וכָתוּב יושר דברי אמת”. לוקס, מכותבי ספרי הבשורה, אמר: ”לאחר שהתחקיתי היטב על כל הדברים מראשיתם, חשבתי גם אני לנכון לכתבם... כסדרם” (לוקס א׳:3). רוח הקודש הבטיחה שחוסר שלמותם של הכותבים לא תכתים את המסר שמטעם אלוהים.
7. מדוע העובדה שאלוהים השתמש בבני אדם לכתיבת המקרא מעידה על חוכמתו?
7 העובדה כי אלוהים השתמש בבני אדם לכתיבת המקרא מעידה על חוכמתו האדירה. מילים אינן מעבירות רק מידע, אלא גם רגשות ותחושות. נניח שיהוה היה משתמש במלאכים לכתיבת המקרא. האם היו מצליחים להעביר עם מגע אנושי תחושות כגון פחד, עצב ואכזבה, תחושות שכה מוכרות למין האנושי? בזכות כך שאיפשר לבני אדם לא־מושלמים לנסח בעצמם את הרעיונות שקיבלו באמצעות רוח הקודש, העביר אלוהים את המסר שלו בחמימות, ברבגוניות ועם רגשות אנושיים משובבי נפש.
זכור את הראיות
8. מדוע ניתן לומר שהמקרא נבדל מכל ספר דת אחר?
8 ישנן שפע ראיות המוכיחות שהמקרא הוא דברו של אלוהים שנכתב בהשראה. המקרא מלמד אותנו על אודות אלוהים כפי שאף ספר דתי אחר לא עושה. לדוגמה, כתביהם של ההינדים כוללים ספרי מזמורים הקרויים וֶדוֹת, אסופת פירושים טקסיים למזמורים אלה, מסות פילוסופיות הקרויות אוּפַּנִישַדוֹת וסיפורים אפיים הקרויים רַמַייַנָה ומַהַבְּהַרַטָה. הבּהגַווַדְגיטה הוא ספר הכולל הדרכות מוסריות והוא חלק מהמַהַבְּהַרַטָה. אחד הכרכים של הטִיפִּיטַקַה (שלושת הסלים) הבודהיסטי עוסק בעיקרו בחוקים ותקנות הנוגעים לאורח חייהם של הנזירים והנזירות. כרך אחר דן בעיקר בדוקטרינות בודהיסטיות, ואילו כרך שלישי מתעד את הדברים שלימד בודהה בעל־פה. בודהה עצמו לא טען שהוא אל ואמר מעט מאוד בנוגע לאלוהים. כתבי הקונפוציאניזם מורכבים מאוסף של תיעוד אירועים, חוקי מוסר, נוסחאות קסם ושירים. אומנם ספר הקודש של האיסלאם מורה על אמונה באל אחד ומציג אותו כאל אשר יודע הכול וחוזה את העתיד, אך אין הוא מגלה אפילו את שמו של אלוהים, יהוה, המופיע אלפי פעמים במקרא.
9, 10. מה נוכל ללמוד על אלוהים מתוך המקרא?
9 בעוד מרבית הספרים הדתיים מוסרים מעט מאוד מידע, אם בכלל, על אלוהים, המקרא עוזר לנו להכיר את יהוה ואת פעליו. הוא עוזר לנו לראות את הצדדים הרבים באישיותו. המקרא לא רק מתאר את אלוהים כאל כול יכול, חכם וצודק, אלא גם כאל האוהב אותנו. (קרא יוחנן ג׳:16; יוחנן א׳. ד׳:19.) נוסף על כך, המקרא אומר לנו: ”אלוהים איננו נושא פנים, אלא בכל עם ועם מי שירא אותו ועושה צדק רצוי לפניו” (מה״ש י׳:34, 35). במובן מסוים, נגישותו של המקרא מעידה על אמת זו. לדברי בלשנים, כ־100 מתוך 700,6 השפות המדוברות כיום ברחבי תבל שגורות בפי 90 אחוז מאוכלוסיית העולם. אף־על־פי־כן, המקרא תורגם, בשלמותו או בחלקו, ליותר מ־400,2 שפות. הוא מצוי, לפחות בחלקו, בהישג ידו של כמעט כל אדם בעולם.
10 ישוע אמר: ”אבי פועל עד עתה וגם אני פועל” (יוח׳ ה׳:17). ’יהוה הוא אל מעולם עד עולם’. לכן חשוב על כל מה שעשה! (תהל׳ צ׳:2) המקרא לבדו מסייע לנו להכיר את פעליו של אלוהים בעבר ובהווה ומגלה לנו מה יעשה בעתיד. כתבי־הקודש גם מלמדים אותנו מה רצוי בעיניו ומה מעורר את מורת רוחו, והם מראים כיצד נוכל לקרוב אליו (יעקב ד׳:8). בל נאפשר לעניינים אישיים או לדאגות כלשהן להרחיקנו ממנו.
11. מדוע ניתן לומר שבין דפי המקרא מצויה חוכמה רבה ומהימנה?
11 החוכמה הרבה והמהימנה המצויה במקרא מעידה גם היא כי לספר זה מקור נעלה יותר מבני אדם. השליח פאולוס כתב: ”מי תיכּן את רוח יהוה ואיש עצתו יודיענו?” כלומר מי יכול להבין את צורת חשיבתו של יהוה ולייעץ לו דבר? (קור״א ב׳:16) התשובה, כמובן, היא אף אחד. אין פלא אפוא שיישום עצות המקרא לגבי נישואין, ילדים, בילויים, התרועעות חברתית, חריצות, יושר ומוסריות מניב תוצאות נעלות! עצות המקרא לעולם לא יהיו עצות רעות. מנגד, בני אדם פשוט אינם חכמים דיים כדי להמליץ על דרך פעולה שתמיד תוביל לתוצאות טובות (יר׳ י׳:23). הם מעדכנים את עצותיהם בכל פעם שמתחוור להם שעצותיהם הקודמות לוקות בחסר. המקרא אומר ש’מחשבות האדם המה הבל’ (תהל׳ צ״ד:11).
12. אילו ניסיונות נעשו במשך הדורות להשמיד את המקרא?
12 המאמצים שנעשו לאורך ההיסטוריה כדי להשמיד את המסר הטמון במקרא מהווים קו ראיות נוסף לכך שמחברו הוא אלוהי האמת. ב־168 לפה״ס ניסה המלך הסורי אנטיוכוס ה־4 למצוא את ספרי התורה שנכתבו בהשראה ולשורפם. ב־303 לספירה ציווה הקיסר הרומי דִיוֹקְלֶטְייַנוּס להרוס את מקומות התאספותם של המשיחיים ולשרוף את כתבי־הקודש שלהם. ההרס נמשך עשור. אחרי המאה ה־11 הובילו האפיפיורים השונים את המאמצים לדכא את הפצת הידע המקראי, ובתוך כך התנגדו לתרגומם של כתבי־הקודש לשפת ההמונים. על אף ניסיונות אלו ואחרים מצד השטן ונציגיו, שרד המקרא עד ימינו. יהוה לא הרשה לאף אחד להשמיד את מתנתו למין האנושי.
ראיות אשר שיכנעו רבים
13. אילו ראיות מצביעות על כך שהמקרא נכתב בהשראה?
13 ישנן ראיות נוספות לכך שהמקרא נכתב בהשראה: ההרמוניה הפנימית, הדיוק המדעי, הנבואות שהתגשמו, גילוי הלב היוצא דופן של כותביו, הכוח לשנות חיים, המהימנות ההיסטורית והתשובות המספקות לשאלות שהוזכרו בסעיף 1. שים לב מה עזר לכמה להיווכח כי מחבר המקרא הוא אלוהים.
14–16. (א) מה שיכנע מוסלמי, הינדית ואגנוסטיקנית שאלוהים הוא מקור המקרא? (ב) באילו ראיות אתה אוהב להשתמש בשירות כדי להוכיח שהמקרא נכתב בהשראת אלוהים?
14 אַנְווַאר * גדל כמוסלמי באחת ממדינות המזרח התיכון. כאשר התגורר זמנית בצפון אמריקה, דפקו עדי־יהוה על דלת ביתו. ”באותה תקופה”, אומר אַנְווַאר, ”הייתה לי דעה שלילית על דתות הנצרות בשל מסעות הצלב והאינקוויזיציה. אבל בגלל שאני סקרן מטבעי, הסכמתי לקבל שיעורי מקרא”. לא עבר זמן רב ואַנְווַאר שב למולדתו, וניתַק הקשר עם העדים. כעבור שנים עבר להתגורר באירופה, שם חידש את שיעורי המקרא והגיע למסקנה הבאה: ”התגשמות נבואות המקרא, ההרמוניה הפנימית של כתבי־הקודש, היעדר הסתירות במקרא והאהבה השוררת בין עובדי יהוה שיכנעו אותי שהמקרא הוא דברו של אלוהים”. אַנְווַאר נטבל ב־1998.
15 אָשָא בת השש עשרה באה ממשפחה הינדית הדוקה. ”התפללתי רק כשהלכתי למקדש או בזמנים קשים”, היא אומרת, ”אבל כשהחיים האירו לי פנים, אף פעם לא חשבתי על אלוהים”. היא ממשיכה ואומרת: ”אבל כשעדי־יהוה דפקו על דלתי, חלה תפנית של 180 מעלות בחיי”. אָשָא החלה לקבל שיעורי מקרא ולמדה להכיר את אלוהים ולראות בו ידיד שלה. * מה שיכנע אותה שהמקרא נכתב בהשראת אלוהים? היא מסבירה: ”המקרא השיב על כל שאלה שהייתה לי. הוא עזר לי להאמין גם מבלי לראות את אלוהים — כלומר גם מבלי ללכת למקדש כדי להשתחוות לצלם”.
16 פאולה גדלה בבית קתולי, אך כאשר התבגרה החשיבה עצמה לאגנוסטיקנית. אז אירעה תפנית. ”פגשתי חבר שאותו לא ראיתי זה חודשים”, היא מספרת. ”זה היה בתקופה ההיפית. כשראיתי כמה הוא השתנה — כמה נקי, מסודר ומאושר הוא היה — שאלתי אותו: ’מה קרה לך, ואיפה היית?’ הוא אמר שהוא מקבל שיעורי מקרא מעדי־יהוה ואז בישר לי”. כאשר ראתה איזו השפעה עצומה הייתה לאמת המקראית על חברהּ, נמשכה אגנוסטיקנית לשעבר זו למסר המקראי והשתכנעה שהמקרא נכתב בהשראת אלוהים.
”נר לרגלי דברך”
17. כיצד ישפיעו עליך קריאה יומיומית בדבר־אלוהים והרהורים בו?
17 המקרא הוא מתנה נהדרת שהעניק לנו יהוה באמצעות רוח קודשו. אם תקרא בו בהנאה מדי יום, תלך ותתעצם אהבתך לספר זה ולמחברו (תהל׳ א׳:1, 2). בכל פעם שתלמד את המקרא, התפלל תחילה ובקש שרוח אלוהים תנחה את מחשבותיך (לוקס י״א:13). המקרא מכיל את מחשבותיו של אלוהים, לכן כאשר אתה מהרהר בכתוב בו, אתה למעשה מאמץ את אורח חשיבתו של אלוהים.
18. מדוע אתה חפץ להמשיך ללמוד את המקרא?
18 המשך לגדול בידע מדויק על האמת וליישם בחייך את מה שאתה לומד. (קרא תהלים קי״ט:105.) השקף אל תוך כתבי־הקודש, כלומר התבונן בהם כמו במראה. אם תראה שעליך לערוך שינויים כלשהם, עשה זאת (יעקב א׳:23–25). השתמש בדבר־אלוהים כבחרב על מנת להגן על אמונתך וכדי לעקור תורות כזב מלב הענווים (אפ׳ ו׳:17). בעודך עושה כן, הייה אסיר תודה על כך שרוח הקודש אכן ”הניעה בני אדם” ונביאים להעלות על הכתב את המסר המקראי.
[הערות שוליים]
^ לקסיקון יווני־אנגלי של הברית החדשה ושל ספרות משיחית קדומה אחרת.
^ חלק מהשמות בדויים.
^ בארצות מסוימות אין זה חוקי לנסות להמיר דתם של קטינים.
[שאלות לימוד]
[קטע מוגדל בעמוד 29]
קרא מדי יום במקרא, ואהבתך למחברו תלך ותתעצם
[תמונה בעמוד 26]
מי שחתום על מכתב נחשב למחברו
