לכל בני משפחתנו יש שמות פרטיים.‏ האין זה הגיוני שלאלוהים יהיה שם?‏ לאלוהים יש תארים רבים במקרא,‏ כגון ”אל שדי”,‏ ”אדני” ו”בורא”,‏ אבל יש לו גם שם פרטי ‏(‏קרא ישעיהו מ״ב:‏8‏)‏.‏

אלוהים מעוניין שהכול ידעו את שמו.‏ בתהלים פ״ג:‏19 נאמר:‏ ”ויֵדעו כי אתה,‏ שמך יהוה,‏ לבדך עליון על כל הארץ”.‏

אלוהים רוצה שנשתמש בשמו הפרטי.‏ כאשר אנו משוחחים עם אנשים שאנו אוהבים,‏ כמו עם חברינו הקרובים,‏ אנו משתמשים בשמם הפרטי — במיוחד אם הם מבקשים זאת מאתנו.‏ האם המצב צריך להיות שונה כאשר אנו פונים לאלוהים?‏ בימי המקרא השתמשו משרתי יהוה נאמנים בשם אלוהים בחופשיות,‏ הן במסגרת עבודתם אותו והן בחיי היומיום ‏(‏קרא תהלים ק״ה:‏1;‏ רות ב׳:‏4‏)‏.‏

אולם כדי להיות ידידי אלוהים אין זה מספיק רק לדעת את שמו.‏ עלינו גם לדעת עליו דברים נוספים.‏ למשל,‏ איזו מין אישיות יש לאלוהים?‏ האם באמת אפשר לקרוב אליו?‏ תוכל למצוא את התשובות לשאלות הללו במקרא.‏