יהוה — מעון לנו
”אדני [יהוה], מעון אתה היית לנו בדור ודור” (תהל׳ צ׳:1).
1, 2. מה חשים משרתי אלוהים לגבי הסדר העולמי הזה, ובאיזה מובן יש להם בית?
האם אתה מרגיש בבית בעולם הזה? אם לא, אתה נמצא בחברה טובה. לאורך הדורות כל מי שבאמת אהבו את יהוה חשו זרים בעולם הזה. לדוגמה, כאשר העתיקו משרתי אלוהים נאמנים את מחנותיהם ממקום למקום בארץ כנען, הם למעשה ”הכריזו לכול שהם זרים ותושבים ארעיים” (עב׳ י״א:13).
2 בדומה להם, תלמידיו המשוחים של המשיח, אשר ’אזרחותם בשמיים’, מחשיבים עצמם ”כזרים ותושבים ארעיים” בסדר העולמי הזה (פיל׳ ג׳:20; פט״א ב׳:11). גם ’כבשיו האחרים’ של המשיח ’אינם חלק מן העולם, כשם שהוא אינו חלק מן העולם’ (יוח׳ י׳:16; י״ז:16). אף־על־פי־כן, משרתי אלוהים אינם חסרי בית. אנו למעשה נהנים מההגנה של הבית הבטוח והאוהב ביותר שניתן להעלות על הדעת, בית שניתן להבחין בו בעיני אמונתנו. משה כתב: ”אדני [יהוה], מעון אתה היית לנו בדור ודור” (תהל׳ צ׳:1). כיצד היה יהוה ”מעון”, או בית, עבור משרתיו הנאמנים בימי קדם? כיצד הוא ”מעון” עבור העם הנושא את שמו בימינו? וכיצד בעתיד הוא יהיה מקום המבטחים היחידי?
יהוה — ”מעון” עבור משרתיו בימי קדם
3. מה הם הנושא, הדימוי ונקודת הדמיון בתיאור שבתהלים צ׳:1?
3 בדומה לתיאורים ציוריים רבים במקרא, גם בתהלים צ׳:1 יש נושא, דימוי ונקודת דמיון. הנושא הוא יהוה. הדימוי הוא מעון, או מקום מגורים. מקום מעין זה מיטיב לתאר את יהוה. למשל, יהוה מספק הגנה לעמו. הדבר עולה בקנה אחד עם העובדה שהוא התגלמות האהבה (יוח״א ד׳:8). הוא גם אל של שלום, ותודות לכך משרתיו הנאמנים יכולים ’לשבת לבטח’ (תהל׳ ד׳:9). תן דעתך, למשל, למגעיו עם האבות הנאמנים, החל מאברהם.
4, 5. כיצד היה אלוהים ”מעון” עבור אברהם?
4 נוכל רק לדמיין לעצמנו מה חש אברהם (שנקרא אז אברם) כאשר אמר לו יהוה: ”לך לך מארצך וממולדתך... אל הארץ אשר אראך”. אם אברהם חש דאגה מסוימת, היא ודאי התפוגגה כאשר אמר לו יהוה את המילים הבאות: ”ואעשך לגוי גדול ואברכך ואגדלה שמך. ... ואברכה מברכיך, ומקללך אאור” (בר׳ י״ב:1–3).
5 המילים הללו ממחישות שיהוה נטל על עצמו את התפקיד לשמש כמעון בטוח עבור אברהם וצאצאיו (בר׳ כ״ו:1–6). יהוה קיים את הבטחתו. לדוגמה, הוא מנע מפרעה מלך מצרים ומאבימלך מלך גרר לחלל את כבודה של שרה ולהרוג את אברהם. הוא הגן על יצחק ורבקה באופן דומה (בר׳ י״ב:14–20; כ׳:1–14; כ״ו:6–11). אנו קוראים: ’יהוה לא הניח לאדם לעושקם, ויוכח עליהם מלכים. הוא אומר: ”אל תיגעו במשיחיי, ולנביאיי אל תָרֵעו”’ (תהל׳ ק״ה:14, 15).
6. מה הורה יצחק ליעקב לעשות, ומה אולי חש יעקב?
6 יעקב, נכדו של אברהם, נמנה עם הנביאים הללו. כאשר הגיעה העת שיעקב ייקח לעצמו אישה, אמר לו יצחק אביו: ”לא תיקח אישה מבנות כנען. קום, לך פַּדֶנָה ארם ביתה בתואל אבי אמך, וקח לך משם אישה מבנות לבן” (בר׳ כ״ח:1, 2). יעקב ציית ליצחק ללא דיחוי. הוא עזב את חיק משפחתו הקרובה בכנען וגמא, ככל הנראה לבדו, מרחק של מאות קילומטרים לאזור חרן (בר׳ כ״ח:10). ייתכן ששאל את עצמו: ’למשך כמה זמן איעדר? האם דודי יקבל את פניי בחום וייתן לי אישה יראת אלוהים?’ אם מחשבות מעין אלה הטרידו את יעקב, הן קרוב לוודאי נמוגו כשהגיע ללוז, הממוקמת כ־100 קילומטר מבאר שבע. מה אירע בלוז?
7. כיצד נסך אלוהים ביטחון ביעקב כאשר נגלה אליו בחלום?
7 בלוז נגלה יהוה אל יעקב בחלום ואמר לו: ”הנה אנוכי עמך ושמרתיך בכל אשר תלך והשיבותיך אל האדמה הזאת, כי לא אעזובך עד אשר אם עשיתי את אשר דיברתי לך” (בר׳ כ״ח:15). עד כמה הרגיעו מילים יפות אלה את יעקב ועודדו אותו. תאר לעצמך את יעקב ממשיך אחרי כן במסעו ומשתוקק לראות כיצד יגשים אלוהים את הבטחתו. אם עזבת את ביתך, אולי כדי לשרת בארץ זרה, אתה ככל הנראה יכול להזדהות עם רגשותיו המעורבים של יעקב. אך ודאי למדת מניסיונך שיהוה דואג לך.
8, 9. כיצד היה יהוה ”מעון” ליעקב, ומה אנו למדים מכך?
8 כאשר הגיע יעקב לחרן, קיבל אותו דודו לבן בסבר פנים יפות ובהמשך נתן לו את לאה ורחל. אולם לימים ניסה לבן לנצל את יעקב ושינה את משכורתו עשר פעמים! (בר׳ ל״א:41, 42) למרות זאת, יעקב החזיק מעמד לנוכח אי־צדק זה מתוך ביטחון שיהוה ימשיך לדאוג לו — והוא אכן עשה כן! שהרי כשאמר אלוהים ליעקב לשוב לכנען, הוא כבר החזיק בבעלותו ”צאן רבות ושפחות ועבדים וגמלים וחמורים” (בר׳ ל׳:43). בלב שופע הערכה התפלל יעקב: ”קטונתי מכל החסדים ומכל האמת אשר עשית את עבדך, כי במקלי עברתי את הירדן הזה ועתה הייתי לשני מחנות” (בר׳ ל״ב:11).
9 הדברים שאמר משה בתפילה אכן התבררו כנכונים: ”אדני [יהוה], מעון אתה היית לנו בדור ודור” (תהל׳ צ׳:1). מילים אלה נכונות באותה מידה גם בימינו משום שיהוה, ”אשר אינו מתחלף או משתנה כצללים הנעים”, ממשיך להיות מעון נעים ובטוח עבור נאמניו (יעקב א׳:17). הבה נראה כיצד.
יהוה — ”מעון” לנו כיום
10. מדוע אנו יכולים להיות בטוחים שיהוה ימשיך להיות מעון בטוח למשרתיו?
10 תאר לעצמך את התרחיש הבא: אתה מעיד בבית משפט נגד ארגון פשע בינלאומי. מי שעומד בראשו הוא אדם פיקח ורב־עוצמה, הוא שקרן ורוצח חסר רחמים. כיצד תרגיש בסוף היום כשתצא מבית המשפט? האם תחוש ביטחון? כלל וכלל לא! למעשה, תהיה לך סיבה טובה לבקש הגנה. התרחיש הזה משקף את מצבם של משרתי יהוה, אשר מעידים באומץ על יהוה וחושפים בעוז את גדול אויביו, השטן המרושע! (קרא ההתגלות י״ב:17.) אולם האם השטן מצליח לסכור את פיהם של משרתי אלוהים? לא! אנו ממשיכים לשגשג מבחינה רוחנית — מציאות שניתן להסביר רק בדרך אחת: יהוה עדיין מחסה, או ”מעון”, לנו, בייחוד במהלך אחרית ימים זו. (קרא ישעיהו נ״ד:14, 17.) אך יחד עם זאת, יהוה לא יהיה מעון בטוח לנו אם נרשה לשטן לפתות אותנו להתרחק ממעוננו.
11. איזה לקח אנו יכולים להפיק מהאבות?
11 נבחן שוב את דוגמתם של האבות. אף־על־פי שהתגוררו בכנען, נבדלו מיושבי הארץ ותיעבו את מעשיהם המרושעים והלא־מוסריים (בר׳ כ״ז:46). הם היו אנשים בעלי עקרונות אשר לא נשענו על רשימה ארוכה של עשה ואל תעשה. הידע שהיה להם על יהוה ועל אישיותו היה די הצורך עבורם. כיוון שיהוה היה מעונם, הם לא רצו להתקרב לעולם קרוב ככל האפשר, אלא התרחקו ממנו עד כמה שניתן. איזו דוגמה טובה הם הציבו לנו! האם אתה נחוש לחקות את דוגמתם של האבות הנאמנים בכל הנוגע לבחירות שאתה עושה באשר להתרועעות ובילויים? למרבה הצער, כמה בקהילה המשיחית מראים שבמידה מסוימת הם חשים בנוח בעולמו של השטן. אם אתה חש כך, גם אם רק במעט, התפלל על כך. זכור, זהו עולמו של השטן, והוא משקף את רוחו האנוכית והקרה (קור״ב ד׳:4; אפ׳ ב׳:1, 2).
12. (א) כיצד יהוה דואג לבני ביתו הרוחניים? (ב) מה אתה חש לגבי האמצעים שיהוה מספק לנו?
12 כדי להדוף את מזימותיו הערמומיות של השטן, עלינו לנצל עד תום את האמצעים הרוחניים שיהוה מספק לבני ביתו הנאמנים — מי שהופכים אותו למעונם. אמצעים אלה כוללים את האסיפות המשיחיות, את התוכנית הרוחנית המשפחתית ואת ה”מתנות בבני אדם” — רועים שאלוהים מינה כדי לנחם אותנו ולתמוך בנו בעודנו מתמודדים עם קשיי החיים (אפ׳ ד׳:8–12). אח ג׳ורג׳ גַנגַס, ששירת מספר שנים כחבר בגוף המנהל, כתב: ”כאשר אני ביניהם [בין משרתי אלוהים] אני מרגיש כמו בבית, בחברת המשפחה שלי, בגן עדן רוחני”. האם גם אתה חש כך?
13. איזה לקח חשוב נוכל להפיק מהכתוב בעברים י״א:13?
13 מאפיין נוסף של האבות הראוי לחיקוי הוא נכונותם להראות לסובבים אותם שהם שונים. כפי שצוין בסעיף 1, הם ”הכריזו לכול שהם זרים ותושבים ארעיים בארץ” (עב׳ י״א:13). האם אתה נחוש להראות לסובבים אותך שאתה שונה? יש להודות שאין זה תמיד קל לעשות זאת. אך תוכל להצליח בעזרת אלוהים ובאמצעות תמיכתם של אחיך לאמונה. זכור, אינך לבד במערכה. כל מי שרוצים לשרת את יהוה נתונים במאבק! (אפ׳ ו׳:12) בכל זאת, נוכל לנצח במאבק זה אם נבטח ביהוה ונהפוך אותו למעוננו הבטוח.
14. לאיזו ”עיר” מחכים משרתי יהוה?
14 דבר חשוב נוסף שעלינו לעשות הוא לחקות את דוגמתו של אברהם שהתמקד בפרס (קור״ב ד׳:18). השליח פאולוס כתב שאברהם ”חיכה לעיר שיש לה יסודות אמיתיים, אשר אדריכלה ומקימה הוא אלוהים” (עב׳ י״א:10). בהמשך התברר שה”עיר” הזו היא מלכות המשיח. אברהם כמובן היה צריך לחכות ל”עיר” הזו. במובן מסוים איננו צריכים לחכות. העיר הזו מולכת כעת בשמיים. זאת ועוד, בימינו יותר ויותר ראיות מצביעות על כך שבקרוב תהיה לה שליטה מלאה על הארץ. האם המלכות הזו ממשית עבורך? האם היא משפיעה על גישתך לחיים, על השקפתך באשר לעולם הנוכחי ועל סדרי העדיפויות שלך? (קרא פטרוס ב׳. ג׳:11, 12).
יהוה ימשיך להיות ”מעון” לנו
15. מה יעלה בגורלם של מי ששמים את מבטחם בסדר העולמי הנוכחי?
15 ככל שקרב קצו של עולם השטן, יחמירו ”הצרות והייסורים” המאפיינים אותו (מתי כ״ד:7, 8). אין ספק שהמצב יחמיר במהלך הצרה הגדולה. תשתיות יקרסו, ואנשים יחששו לחייהם (חב׳ ג׳:16, 17). מתוך ייאוש עמוק הם יחפשו מסתור ”במערות ובין סלעי ההרים” (ההת׳ ו׳:15–17). אולם מערות פיזיות וארגונים פוליטיים ומסחריים דמויי הרים לא יוכלו לספק להם שום הגנה.
16. מה צריכה להיות גישתנו כלפי הקהילה המשיחית, ומדוע?
16 אך משרתי יהוה ימשיכו ליהנות מהגנתו של יהוה אלוהים, ’מעונם’. בדומה לנביא חבקוק הם ’יעלוזו ביהוה’; הם ’יגילו באלוהי ישעם’ (חב׳ ג׳:18). כיצד יהיה יהוה ”מעון” לנו בתקופה סוערת זו? עלינו לחכות ולראות. אך נוכל להיות בטוחים שבדומה לבני ישראל בעת יציאת מצרים, ’ההמון הרב’ ימשיך להיות מאורגן וערני יותר מתמיד להנחיותיו של אלוהים. (ההת׳ ז׳:9; קרא שמות י״ג:18.) למעשה, נראה שיש קשר בין אלפי הקהילות ברחבי העולם לבין ’החדרים’ המספקים הגנה שעליהם נובא בישעיהו כ״ו:20. (קרא.) האם אתה מוקיר את אסיפות הקהילה? האם אתה פועל מייד על־פי ההנחיות שמספק יהוה דרך הקהילה? (עב׳ י״ג:17).
17. כיצד יהוה הוא ”מעון” גם למשרתיו הנאמנים שמתו?
17 יהוה ימשיך להיות ”מעון” גם למשרתיו שימותו נאמנים לפני פרוץ הצרה הגדולה. כיצד? זמן רב לאחר שמתו האבות הנאמנים, אמר יהוה למשה: ”אנוכי אלוהי... אברהם, אלוהי יצחק ואלוהי יעקב” (שמ׳ ג׳:6). לאחר שציטט את המילים הללו, הוסיף ישוע: ”אין הוא אלוהי המתים כי אם אלוהי החיים, שכן הם כולם חיים בעיניו” (לוקס כ׳:38). ואכן, משרתיו המסורים של יהוה שמתו נאמנים עדיין חיים בעיניו; תחייתם ודאית (קהלת ז׳:1).
18. כיצד יהיה יהוה ”מעון” למשרתיו במובן מיוחד בעולם החדש?
18 בעולם החדש הקרב ובא יהיה יהוה ”מעון” למשרתיו במובן נוסף. בההתגלות כ״א:3 נאמר: ”הנה אוהל אלוהים עם בני האדם, והוא ישכון אתם”. תחילה, ישכון יהוה עם נתיניו הארציים דרך נציגו ישוע המשיח. בתום אלף השנים ימסור ישוע את המלכות לאביו, לאחר שיגשים לחלוטין את מטרת אלוהים כלפי כדור הארץ (קור״א ט״ו:28). אחרי כן בני האדם המושלמים לא יזדקקו עוד לישוע כמתווך; יהוה יהיה אתם. איזו תוחלת נפלאה ערוכה לפנינו! בינתיים, הבה נהיה נחושים לחקות דורות של נאמנים מימי קדם בכך שנהפוך את יהוה ’למעוננו’.