השתמש בדבר־אלוהים כדי לעזור לעצמך ולאחרים
”כל פיקודֵי כל יִשרתי” (תהל׳ קי״ט:128).
1. מדוע עלינו לשים את מלוא מבטחנו בדבר־אלוהים?
כאשר זקני־הקהילה דנים בכשירותו של תלמיד מקרא ליטול חלק בשירות השדה, הם שואלים את עצמם: ’האם במוצא פיו מראה התלמיד כי הוא מאמין שהמקרא הוא דברו של אלוהים שנכתב ברוחו?’ * עבור מי שרוצה להיות מבשר מלכות — ולמעשה עבור כל אחד ממשרתי אלוהים — התשובה ללא ספק חייבת להיות ”כן”. מדוע? כיוון שאם נבטח בדבר־אלוהים ונשתמש בו בשירות, נוכל לעזור לאחרים להכיר את יהוה ולהיוושע.
2. מדוע עלינו ’להמשיך לנהוג על־פי הדברים שלמדנו’?
2 השליח פאולוס הדגיש את חשיבותו של דבר־אלוהים כאשר כתב אל טימותיאוס: ”המשך לנהוג על־פי הדברים שלמדת ושוכנעת באמיתותם”. ”הדברים” שהזכיר פאולוס הם אמיתות מקראיות שהניעו את טימותיאוס להאמין בבשורה הטובה. לאמיתות אלה הייתה אותה ההשפעה עלינו בעבר, וכעת הן ממשיכות לסייע לנו ’להחכים לישועה’ (טימ״ב ג׳:14, 15). אנו משתמשים לעיתים קרובות במה שאמר פאולוס בפסוק הבא כדי להראות לאחרים שהמקרא נכתב בהשראת אלוהים, אך נוכל גם להפיק תועלת אישית מן הכתוב בטימותיאוס ב׳. ג׳:16. (קרא.) הבה נבחן פסוק זה בצורה מפורטת יותר. כך נחזק את ביטחוננו בכך שכל מה שיהוה מלמד ’ישר’ וצודק (תהל׳ קי״ט:128).
”מועיל הוא להוראה”
3–5. (א) כיצד הגיב הקהל לנאומו של פטרוס בחג השבועות, ומדוע? (ב) מדוע רבים קיבלו את האמת בתסלוניקי? (ג) מה עשוי להרשים אנשים כיום באשר לשירותנו?
3 ישוע אמר לעם ישראל: ”הנני שולח אליכם נביאים וחכמים ומורים” (מתי כ״ג:34). ישוע דיבר כאן על תלמידיו, שאותם לימד כיצד להשתמש בכתבי־הקודש בשירותם. בחג השבועות שנת 33 לספירה נאם השליח פטרוס, אחד מ”מורים” אלה, בפני קהל רב בירושלים וציטט מספר פסוקים מהתנ״ך. רבים ממאזיניו של פטרוס ”נעצבו עד מאוד בלבם” כאשר שמעו אותו מסביר פסוקים אלה. הם התחרטו על חטאי העבר שלהם. כשלושת אלפים מן הנוכחים ביקשו את מחילתו של אלוהים והפכו למשיחיים (מה״ש ב׳:37–41).
4 הרחק מירושלים בישר מורה נוסף, השליח פאולוס, את הבשורה הטובה. לדוגמה, הוא דיבר בעיר המקדונית תסלוניקי עם אנשים שהתפללו בבית הכנסת. במשך שלוש שבתות ”ניהל אתם [פאולוס] דיונים על בסיס הכתובים, בהסבירו ובהוכיחו על־פי הכתוב שהמשיח היה צריך לסבול ולקום מן המתים”. מה אירע בעקבות זאת? ’כמה מהיהודים הפכו למאמינים’, וכן גם ”המוני יוונים” (מה״ש י״ז:1–4).
5 כיום רבים מתרשמים מן האופן שבו משתמשים משרתי אלוהים במקרא. לאחר שבעל בית בשווייץ הקשיב לאחת מאחיותינו שהקריאה לו פסוק, הוא שאל: ”את מי את מייצגת?” היא השיבה: ”אני ושותפתי עדות־יהוה”. הוא אמר: ”הייתי צריך לדעת. רק עדי־יהוה יכולים לבוא לביתי כדי לקרוא את המקרא”.
6, 7. (א) כיצד יכולים מי שמלמדים בקהילה להשתמש במקרא ביעילות? (ב) מדוע כה חשוב להשתמש בכתבי־הקודש ביעילות במהלך שיעורי מקרא ביתיים?
6 כיצד נוכל להשתמש במקרא במידה נרחבת יותר בהוראתנו? אם יש לך הזכות ללמד בקהילה מעל הבמה, הפנה את הקהל לפסוקים ספציפיים במקרא. במקום לנסח במילים משלך פסוקי מפתח או לקרוא אותם מתוך דף מודפס או ממכשיר אלקטרוני, פתח את המקרא וקרא ממנו, ועודד גם את הקהל לעשות כן. בנוסף, הקדש זמן כדי לעזור לקהל להבין כיצד ניתן ליישם את הפסוקים ולקרוב אל יהוה. במקום להשתמש בדוגמאות ובחוויות מורכבות שבעיקר מבדרות את הקהל, נצל את הזמן כדי להסביר את דבר־אלוהים.
7 מה עלינו לזכור כאשר אנו מנהלים שיעורי מקרא ביתיים? עלינו להקפיד לא לפסוח על ההפניות למקרא כאשר אנו משתמשים בפרסומים שלנו. אנו צריכים לעודד את התלמיד לקרוא את הפסוקים המוזכרים ולעזור לו להבין את משמעותם. כיצד? על־ידי כך שנעודד אותו לבטא את עצמו ולא על־ידי כך שניתן לו הסברים מפורטים שיהפכו את השיעור לסדרה של הרצאות. במקום לומר לו במה להאמין וכיצד עליו לנהוג, נוכל לשאול אותו שאלות שחשבנו עליהן מראש על מנת לסייע לו להסיק את המסקנות הנכונות. *
”מועיל... לתוכחה”
8. עם איזה מאבק פנימי התמודד פאולוס?
8 לרוב אנו רואים בזקני־הקהילה כמי שמוטל עליהם התפקיד לתת ”תוכחה”. ואכן, על המשגיחים מוטלת האחריות ’להוכיח את המתהלכים בחטא’ (טימ״א ה׳:20; טיט׳ א׳:13). אך חשוב גם ’להוכיח’ את עצמנו. פאולוס היה משיחי למופת שנהנה ממצפון נקי (טימ״ב א׳:3). למרות זאת, הוא כתב: ”בגופי אני רואה חוק אחר אשר נלחם בחוק שבשכלי, והוא מוליך אותי בשבי ומוסר אותי לידי חוק החטא”. בחינת ההקשר של דברי פאולוס תסייע לנו להבין טוב יותר את המאבק שהיה עליו להיאבק כדי לשלוט בטבעו החוטא (קרא רומים ז׳:21–25).
9, 10. (א) עם אילו חולשות ייתכן שנאבק פאולוס? (ב) כיצד ככל הנראה נלחם פאולוס בטבעו החוטא?
9 באילו חולשות נלחם פאולוס? הוא לא ציין אותן מפורשות, אך בכתבו לטימותיאוס הזכיר שהוא היה ”עז מצח” (טימ״א א׳:13). לפני שהפך למשיחי קצף פאולוס על המשיחיים. הוא סיפר כיצד חש כלפי תלמידי המשיח והודה ש’זעם’ עליהם מאוד (מה״ש כ״ו:11). פאולוס למד לשלוט במזגו, אך לעיתים היה עליו להיאבק על מנת לשלוט ברגשותיו ובמוצא פיו (מה״ש ט״ו:36–39). מה עזר לו להצליח?
10 כאשר כתב אל המשיחיים בקורינתוס, הסביר פאולוס מה סייע לו ’להוכיח’ את עצמו. (קרא קורינתים א׳. ט׳:26, 27.) הוא היכה בטבעו הלא־מושלם במכות אגרוף רוחניות מדויקות. סביר להניח שהוא חיפש הדרכה בנושא בכתבי־הקודש, התחנן ליהוה שיעזור לו ליישם אותה ועשה מאמצים רבים כדי להשתפר. * מאחר שאנו נתונים במאבק דומה בנטיותינו הלא־מושלמות, נוכל להפיק תועלת מדוגמתו.
11. כיצד נוכל ’לבדוק תמיד’ את עצמנו כדי לוודא שאנו אכן מתהלכים בדרך האמת?
11 לעולם אל לנו להיות שאננים לגבי עבודתנו את אלוהים. תחת זאת, עלינו ’לבדוק תמיד’ את עצמנו כדי לוודא שאנו אכן מתהלכים בדרך האמת (קור״ב י״ג:5). כאשר אנו קוראים פסוקים כגון קולוסים ג׳:5–10, נוכל לשאול את עצמנו: ’האם אני מתאמץ להמית את נטיותיי החוטאות או שמא אני נחלש מבחינה מוסרית? כאשר אני גולש באינטרנט ונתקל באתר לא־מוסרי, האם אני סוגר אותו או ממשיך לגלוש באתרים לא־הולמים?’ אם ניישם את העצות שבדבר־אלוהים בחיינו, יסייע לנו הדבר ’להישאר ערים ומפוכחים’ (תסל״א ה׳:6–8).
”מועיל... לתיקון”
12, 13. (א) מה צריכה להיות מטרתנו כאשר אנו מנסים ’לתקן’ את צורת חשיבתם של אחרים, וכיצד נוכל לחקות את דוגמתו של ישוע בכך? (ב) כאשר אנו מנסים ’לתקן’ אחרים, מאיזו צורת דיבור עלינו להימנע?
12 המונח היווני המתורגם כ”תיקון” משמעו ”לעשות מעשה טוב, לשקם, להחזיר דבר למצבו התקין”. לעיתים כאשר אחרים אינם מבינים אותנו או את מעשינו, עלינו לפעול לתיקון המצב. לדוגמה, מנהיגי הדת היהודים התלוננו על כך שישוע נהג בטוב לב עם ”מוכסים וחוטאים”. ישוע השיב: ”לא הבריאים זקוקים לרופא, אלא החולים. לכו אפוא ולִמדו מה משמע: ’ברחמים חפץ אני ולא בזבח’” (מתי ט׳:11–13). הוא הסביר לכול את דברי אלוהים בסבלנות ובאדיבות. תודות לכך, למדו הענווים להכיר את יהוה כ”אל רחום וחנון, ארך אפיים ורב חסד ואמת” (שמ׳ ל״ד:6). בעקבות מאמציו של בן אלוהים ’לתקן’ את חשיבתם של האנשים, רבים החלו להאמין בבשורה הטובה.
13 מדוגמתו של ישוע אנו למדים כיצד עלינו לעזור לאחרים. אדם נרגז עלול לדבר בגסות בניסיון לתקן את צורת חשיבתו של אדם אחר. אך אין זו כוונת הכתוב בטימותיאוס ב׳. ג׳:16. ”כל הכתוב” אינו נותן לנו את הסמכות לגעור באחרים. ביקורת נוקבת היא כ”מדקרות חרב”, והיא מסבה לרוב כאב רב ורק לעיתים נדירות מועילה, אם בכלל (מש׳ י״ב:18).
14–16. (א) כיצד זקני־הקהילה יכולים ’לתקן’ אחרים באופן שיעזור להם לפתור את בעיותיהם? (ב) מדוע חשוב מאוד שההורים ישתמשו בכתבי־הקודש כאשר הם ’מתקנים’ את ילדיהם?
14 כיצד נוכל אפוא להשתמש במקרא בסבלנות ובאדיבות ”לתיקון”? תן דעתך לבני זוג נשואים הפונים לזקן־קהילה כדי שיסייע להם לשים קץ לוויכוחיהם התכופים. מה הוא יעשה? מבלי לצדד באחד הצדדים, הוא יכול לדון אתם בעקרונות מקראיים, כגון אלו שבפרק 3 בספר הסוד לחיי־משפחה מאושרים. בזמן שזקן־הקהילה מנהל את הדיון, ייתכן שהבעל והאישה יבינו איזו עצה כל אחד מהם צריך ליישם טוב יותר. כעבור זמן מה יברר זקן־הקהילה מה מצבה של המשפחה ויציע עזרה נוספת לפי הצורך.
15 כיצד יכולים ההורים ’לתקן’ את ילדיהם באופן שיחזק אותם מבחינה רוחנית? תארו לעצמכם שאתם רוצים לסייע לבתכם המתבגרת להימנע מקשרי חברות מזיקים. ראשית, עליכם לברר את העובדות. אחרי כן, אם יש מקום לדאגה, תוכלו לשוחח אתה, ואולי להשתמש בנקודות מהספר צעירים שואלים... תשובות מעשיות. בימים שלאחר מכן הקדישו לה זמן נוסף. תוכלו גם לשים לב לגישה שלה בשירות או במהלך בילוי במסגרת המשפחה. אם תגלו סבלנות וטוב לב, בתכם תחוש בדאגתכם האוהבת. סביר להניח שהדבר יניע אותה ליישם את עצותיכם ולהימנע מלקבל החלטה הרת אסון.
16 בדומה לכך, נוכל לעודד בסבלנות ובאדיבות את מי שמודאגים באשר למצב בריאותם, מדוכאים לאחר שאיבדו את מקום עבודתם או אינם מבינים כמה הדרכות מקראיות. משרתיו של יהוה מפיקים תועלת רבה כאשר הם משתמשים בדבר־אלוהים לשם ”תיקון”.
”מועיל... להטלת מוסר בצדקה”
17. מדוע עלינו להוקיר את המוסר הניתן לנו?
17 ”שום מוסר אינו נחשב בתחילה לדבר משמח כי אם לדבר מכאיב; אך לאחר מכן הוא מניב פרי של שלום וצדקה למי שהתחנכו על־ידיו” (עב׳ י״ב:11). רוב המבוגרים המשיחיים יאמרו שהמוסר שקיבלו מהוריהם המאמינים סייע להם. כמו כן, כאשר אנו מקבלים את מוסר יהוה, מוסר הניתן לנו באמצעות זקני־הקהילה, מסייע לנו הדבר לא לסור מן הדרך המובילה לחיים (מש׳ ד׳:13).
18, 19. (א) מדוע העצה שבמשלי י״ח:13 כה חשובה ב”הטלת מוסר בצדקה”? (ב) אילו תוצאות ניתן להשיג לרוב כאשר זקני־הקהילה מגלים ענווה ואהבה במגעיהם עם חוטאים?
18 הטלת מוסר ביעילות היא מיומנות. יהוה הורה למשיחיים להטיל מוסר ”בצדקה” (טימ״ב ג׳:16). לכן עלינו לאפשר לעקרונות המקרא לשמש לנו כמדריך. אחד העקרונות הוא זה שבמשלי י״ח:13: ”משיב דבר בטרם ישמע, איוולת היא לו וכלימה”. לפיכך כאשר זקני־הקהילה צריכים לדבר עם אדם שנאשם בביצוע חטא חמור, עליהם לחקור את העניין ביסודיות על מנת לברר את כל העובדות (דב׳ י״ג:15). רק לאחר מכן הם יוכלו להטיל מוסר ”בצדקה”.
19 יתר על כן, דבר־אלוהים מדריך את זקני־הקהילה לתקן אחרים ”בענווה”. (קרא טימותיאוס ב׳. ב׳:24–26.) אמת, אדם עלול להמיט חרפה על יהוה ולפגוע באנשים חפים מפשע. אך זקן־קהילה המגיב בכעס כאשר הוא מתקן את אותו אדם, למעשה אינו עוזר לו. אדרבה, כאשר זקני־הקהילה מחקים את ”טובו” של אלוהים, הם עשויים להניע את החוטא לגלות חרטה (רומ׳ ב׳:4).
20. אילו עקרונות על ההורים ליישם כאשר הם מטילים מוסר על ילדיהם?
20 הורים החפצים לגדל את ילדיהם ”במוסר יהוה ובתוכחתו” חייבים ליישם את עקרונות המקרא (אפ׳ ו׳:4). על האב להימנע מלהעניש את בנו לאחר ששמע רק את אחד הצדדים בעניין כלשהו. אין מקום לכעס אלים במשפחה המשיחית. ’עמוקה חיבתו של יהוה ורחום הוא’, ולכן מי שרובצת עליהם האחריות להטיל מוסר על צעירים צריכים להתאמץ לגלות את אותן תכונות אוהבות (יעקב ה׳:11).
מתנתו היקרה מכול של יהוה
21, 22. אילו ביטויים מתהלים קי״ט:97–104 מתארים בצורה הטובה ביותר את רגשותיך כלפי דברו של יהוה?
21 אדם ירא אלוהים מימי קדם חשף מדוע הוא אהב את תורת יהוה. (קרא תהלים קי״ט:97–104.) תודות לכך שלמד תורה זו, הוא רכש חוכמה, תובנה והבנה. יישום הדרכותיה סייע לו להימנע מלהתהלך בדרכים מוטעות המסבות כאב וצער לאחרים. הוא שאב הנאה וסיפוק מלימוד כתבי־הקודש. הוא היה נחוש לציית לאלוהים, אשר העניק לו הנחיות שהועילו לו רבות בחייו.
22 האם אתה מוקיר את ”כל הכתוב”? בזכות כתבי־הקודש עולה בידך לבנות את אמונתך שאלוהים יגשים את מטרתו. עצות המקרא שנכתבו בהשראת אלוהים מגנות עליך מפני ההשלכות הקטלניות של דרכי החטא. בנוסף, כאשר אתה מסביר את כתבי־הקודש במיומנות, מתאפשר לך לעזור לאחרים להתהלך בדרך המוליכה לחיים ולא לסור ממנה. מי ייתן וננצל עד תום את ”כל הכתוב” ונמשיך לשרת את האל האוהב והחכם מכול, יהוה.
^ ראה מאורגנים לעשיית רצון יהוה, עמוד 79.
^ כאשר לימד ישוע, הוא שאל תכופות את מאזיניו: ”מה דעתכם?” לאחר מכן הוא המתין לתגובה (מתי י״ח:12; כ״א:28; כ״ב:42).
^ איגרותיו של פאולוס מכילות דברי עידוד רבים המסייעים להתגבר על נטיות החטא (רומ׳ ו׳:12; גל׳ ה׳:16–18). קרוב לוודאי שהוא יישם בעצמו את העצות שנתן לאחרים (רומ׳ ב׳:21).