בחירות נבונות יסייעו לך לנצור את נחלתך
”תעבו את הרע ודִבקו בטוב” (רומ׳ י״ב:9).
1, 2. (א) מה עזר לך לבחור לשרת את אלוהים? (ב) על אילו שאלות בנוגע לנחלתנו הרוחנית נקבל מענה?
מיליוני אנשים בחרו בחוכמה לשרת את יהוה אלוהים וללכת בעקבות ישוע המשיח בקפידה (מתי ט״ז:24; פט״א ב׳:21). אין אנו מקלים ראש בהקדשתנו לאלוהים. בחירתנו נעשתה לא על סמך ידע שטחי של כמה פסוקים, אלא על סמך לימוד מעמיק של דבר־אלוהים. כתוצאה מכך, למדנו פרטים מחזקי אמונה רבים על הנחלה שהכין יהוה עבור אלה שרוכשים ידע עליו ועל זה אשר שלח, ישוע המשיח (יוח׳ י״ז:3; רומ׳ י״ב:2).
2 כדי להמשיך להיות רצויים בעיני יהוה, עלינו לבחור בחירות אשר משביעות את רצון אבינו השמימי. לפיכך, מאמר זה ידון בשאלות חשובות אלה: מהי נחלתנו? כיצד עלינו להתייחס אליה? כיצד נוכל לוודא שנקבל את נחלתנו? ומה יעזור לנו לבחור בחירות נבונות?
מהי נחלתנו?
3. איזו נחלה צפויים לקבל (א) המשוחים (ב) ’הכבשים האחרים’?
3 מספר קטן יחסית של משיחיים מייחלים לקבל ”נחלה שלא תכלה, שאין בה טומאה ושלא תימוג” — הזכות היקרה לאין ערוך למלוך עם המשיח בשמיים (פט״א א׳:3, 4). כדי לקבל נחלה זו, הם חייבים ’להיוולד מחדש’ (יוח׳ ג׳:1–3). מהי נחלתם של מיליוני ’כבשיו האחרים’ של ישוע, השותפים לתלמידיו המשוחים במלאכת הטפת הבשורה הטובה על מלכות אלוהים? (יוח׳ י׳:16) הכבשים האחרים יקבלו את הנחלה שאדם וחוה החוטאים לא קיבלו מעולם — חיי נצח בגן עדן עלי אדמות ללא סבל, מוות או אבל (ההת׳ כ״א:1–4). לכן ישוע יכול היה להבטיח לפושע שמת לצדו: ”אמן אומר אני לך היום, אתה תהיה אתי בגן עדן” (לוקס כ״ג:43).
4. לאילו ברכות אנו כבר זוכים?
4 גם כיום אנו מפיקים תועלת מהיבטים מסוימים של נחלתנו. עקב אמונתנו ב”כופר ששילם המשיח ישוע” אנו זוכים לשלווה פנימית וליחסים קרובים עם אלוהים (רומ׳ ג׳:23–25). יש לנו הבנה ברורה של ההבטחות היקרות המצויות בדבר־אלוהים. מעבר לכך, אנו חווים שמחה עצומה מעצם היותנו חלק מאגודת אחים בינלאומית ששוררת בה אהבה. וזו אכן זכות מבורכת להיות אחד מעדי־יהוה. אין פלא שאנו מוקירים את נחלתנו!
5. מה מנסה השטן לעשות למשרתי אלוהים, ומה יכול לעזור לנו לעמוד איתן נגד מזימותיו הערמומיות?
5 אולם על מנת לאחוז בחוזקה בנחלתנו הנהדרת אנו חייבים לשמור על ערנות בנוגע לתכסיסי השטן. הוא תמיד ניסה לגרום למשרתי אלוהים לבחור בחירות שבעטיין תיגזל מהם נחלתם (במ׳ כ״ה:1–3, 9). בידיעה שקצו קרוב מגביר השטן את מאמציו להתעותנו. (קרא ההתגלות י״ב:12, 17.) כדי ”לעמוד איתן נגד מזימותיו הערמומיות של השטן”, עלינו להמשיך להוקיר את נחלתנו (אפ׳ ו׳:11). בעניין זה, דוגמתו השלילית של עשיו בנו של יצחק מלמדת אותנו לקחים שחשוב שנתייחס אליהם בכובד ראש.
אל תנהג כעשיו
6, 7. מי היה עשיו, ואיזו נחלה יכולה הייתה ליפול בחלקו?
6 לפני קרוב ל־000,4 שנה נולדו ליצחק ורבקה תאומים, עשיו ויעקב. עם חלוף השנים ניכר היה שהתאומים נבדלו זה מזה במזגם ובתחומי ההתעניינות שלהם. ”ויהי עשיו איש יודע ציד איש שדה”, ולעומתו ”יעקב [היה] איש תם יושב אוהלים” (בר׳ כ״ה:27). המילה ”תם”, לדברי מתרגם המקרא רוברט אלטר, ”מרמזת על יושרה או אף על תמימות”.
7 כשעשיו ויעקב היו בני 15 שנה מת אברהם סבם, אך הבטחתו של יהוה לאברהם נותרה בעינה. בהמשך חזר יהוה על הבטחתו ליצחק והצביע על כך שכל גויי הארץ יתברכו באמצעות זרע אברהם. (קרא בראשית כ״ו:3–5.) הבטחה זו גילתה שהמשיח — ’הזרע’ הנאמן המוזכר בבראשית ג׳:15 — יבוא מצאצאי אברהם. לעשיו הייתה זכות חוקית לקבל את אותה הבטחה בתור בנו בכורו של יצחק. איזו נחלה נהדרת יכולה הייתה ליפול בחלקו! האם הוא העריך אותה?
אל תסכן את נחלתך הרוחנית
8, 9. (א) מה בחר עשיו בנוגע לנחלתו? (ב) מה התחוור לעשיו באשר לבחירתו שנים לאחר מכן, וכיצד הוא הגיב?
8 יום אחד כאשר חזר עשיו מן השדה הוא ראה את יעקב מבשל ”נזיד”. עשיו אמר לו בלשון זירוז: ”הלְעִיטֵני נא מן האדום האדום הזה, כי עייף אנוכי”. בתגובה אמר יעקב לעשיו: ”מִכרה כיום את בכורתך לי!” במה בחר עשיו? למרבה הפלא הוא אמר: ”למה זה לי בכורה?” עשיו בחר בקערת נזיד על פני זכות הבכורה. כדי לתת תוקף חוקי למכירת הבכורה, התעקש יעקב: ”השָבְעָה לי כיום”. ללא היסוס עשיו ויתר על בכורתו. לאחר מכן ”יעקב נתן לעשיו לחם ונזיד עדשים, ויאכל ויֵשְתְ ויקום וילך, ויִבז עשיו את הבכורה” (בר׳ כ״ה:29–34).
9 שנים לאחר מכן כאשר יצחק חשב שהוא עומד למות, רבקה עשתה מעשה כדי להבטיח שיעקב אכן יקבל את הבכורה שויתר עליה עשיו. כשהתחוור לבסוף לעשיו איזו בחירה טיפשית הוא בחר, הוא התחנן ליצחק: ”בָרֲכֵנִי גם אני אבי! ... הלא אָצַלְתָ [הקצית] לי ברכה?” כאשר ציין יצחק שאין הוא יכול לשנות את הברכה שכבר נתן ליעקב, ’נשא עשיו קולו ויֵבְךְ’ (בר׳ כ״ז:30–38).
10. מה הייתה השקפתו של יהוה ביחס לעשיו וליעקב, ומדוע?
10 איזה היבט באישיותו של עשיו מובלט בכתבי־הקודש? הוא הראה שהיה לו חשוב יותר לספק את תאוות הבשר שלו מאשר לזכות בברכות העתידיות שהיו נלוות לנחלתו. עשיו לא הוקיר את בכורתו ואין ספק שהוא לא באמת אהב את אלוהים. יתר על כן, עשיו התעלם מההשפעה שתהיה לקו פעולתו על צאצאיו. יעקב, לעומתו, העריך מעומק לבו את נחלתו. לדוגמה, הוא פעל בהתאם להדרכת הוריו באשר לבחירת אישה (בר׳ כ״ז:46 עד כ״ח:3). בשל בחירתו זו של יעקב שדרשה ממנו סבלנות והקרבה עצמית, הוא זכה להימנות עם אבות המשיח. מה הייתה השקפתו של אלוהים ביחס לעשיו וליעקב? יהוה אמר באמצעות הנביא מלאכי: ”אוהַב את יעקב ואת עשיו שנאתי” (מל׳ א׳:2, 3).
11. (א) מדוע דוגמתו של עשיו נוגעת לנו כמשיחיים? (ב) מדוע הזכיר פאולוס את הזנות בהקשר למה שעשה עשיו?
11 האם הפרשה המקראית אודות עשיו נוגעת למשיחיים כיום? אכן כן. השליח פאולוס הזהיר את אחיו לאמונה ’פן יהיה ביניהם זונֶה או איש שאינו מעריך דברים קדושים, כמו עשיו, אשר ויתר על זכויות הבכורה שלו תמורת ארוחה אחת’ (עב׳ י״ב:16). אזהרה זו עדיין חלה על המשיחיים. אנו חייבים לשמור על הערכתנו לדברים קדושים כדי שתאוות הבשר לא יכריעו אותנו ושלא נאבד את נחלתנו הרוחנית. אך מדוע הזכיר פאולוס את הזנות בהקשר למה שעשה עשיו? כיוון שאם יש לאדם גישה בלתי רוחנית כפי שהייתה לעשיו, רבים הסיכויים שהוא יוותר על דברים קדושים בתמורה לתאוות פסולות, כגון זנות.
הכן את לבך כעת
12. (א) כיצד השטן מנסה לפתותנו? (ב) הבא דוגמאות מקראיות היכולות לעזור לנו כאשר אנו עומדים בפני בחירות קשות.
12 כמשרתיו של יהוה, אנו עושים כל מאמץ להימנע ממצבים מפתים שעלולים להוביל לאי־מוסריות מינית. במקום זאת, אנו מתפללים ליהוה אלוהים שלא יניח לנו ליפול כשמישהו מפתה אותנו להמרות את פיו (מתי ו׳:13). אך השטן מנסה ללא הרף לערער את רוחניותנו בעודנו מתאמצים לשמור על תומתנו בעולם מושחת זה (אפ׳ ו׳:12). השטן, אלוהי הסדר העולמי המרושע הזה, יודע כיצד לנצל את התשוקות הלא־מושלמות שלנו ומציב בדרכנו פיתויים — פיתויים הבאים על כלל בני האדם הלא־מושלמים (קור״א י׳:8, 13). לדוגמה, דמיין לעצמך שאתה נמצא במצב שבו יש לך הזדמנות לספק תשוקה מסוימת באופן לא־מוסרי. מה תבחר לעשות? האם תנהג כמו עשיו ותאמר: ’מהר! תן לי את זה!’ או שתעמוד בפיתוי ותימלט ממנו כפי שנהג יוסף בנו של יעקב כאשר אשת פוטיפר פיתתה אותו? (קרא בראשית ל״ט:10–12).
13. (א) כיצד נהגו רבים בימינו כמו יוסף, וכיצד נהגו אחרים כמו עשיו? (ב) מה חיוני שנעשה לאור העובדה שיש הנוהגים כפי שנהג עשיו?
13 רבים מאחינו ואחיותינו נתקלו במצבים שבהם נאלצו לבחור אם לנהוג כמו עשיו או כמו יוסף. רובם פעלו בחוכמה ושימחו את לבו של יהוה (מש׳ כ״ז:11). לעומתם, כאשר ניצבו בפני פיתוי, כמה מאחינו לאמונה בחרו לנהוג כמו עשיו, ובכך סיכנו את נחלתם הרוחנית. למעשה, מדי שנה ישנם מקרים שבהם נדרש לנקוט צעדים שיפוטיים או לנדות חוטאים, וברבים מהמקרים הסיבה לכך היא אי־מוסריות מינית. עד כמה חיוני שנכין את לבבנו כעת, לפני שנימצא במצבים שיעמידו את תומתנו למבחן (תהל׳ ע״ח:8). אנו יכולים לנקוט לפחות בשני צעדים שיגנו עלינו מפני פיתויים ושיעזרו לנו לבחור בחירות נבונות בהמשך.
הרהר בהשלכות וחזק את מערך ההגנה שלך
נוכל לחזק את מערך הגנתנו אם נבקש את חוכמת יהוה
14. באילו שאלות עלינו להרהר כדי ’לתעב את הרע ולדבוק בטוב’?
14 הצעד הראשון הוא להרהר בהשלכות הנובעות ממעשינו. עומק הערכתנו לנחלתנו הרוחנית תלוי במידה רבה בעומק אהבתנו ליהוה — מקור נחלה זו. אחרי הכול, אם אנו אוהבים מישהו, איננו רוצים לפגוע בו. תחת זאת, אנו עושים מאמצים על מנת למצוא חן בעיניו. אם כן, מוטב שנקדיש זמן להרהר בהשלכות שיהיו עלינו ועל אחרים אם ניכנע לתשוקות הבשר הטמאות. עלינו לשאול את עצמנו: ’איזו השפעה תהיה להתנהגותי האנוכית על יחסיי עם יהוה? איזו השפעה תהיה למעשה הפסול על משפחתי? כיצד זה ישפיע על אחיי ואחיותיי בקהילה? האם אכשיל אחרים?’ (פיל׳ א׳:10) כמו כן, נוכל לשאול: ’האם הסבל שייגרם כתוצאה מבחירתי שווה רגעים ספורים של הנאה פסולה? האם אני רוצה למצוא את עצמי במצבו של עשיו, בוכה בכי מר לאחר שהבנתי מה עשיתי?’ (עב׳ י״ב:17) הרהורים בשאלות אלה יעזרו לנו ’לתעב את הרע ולדבוק בטוב’ (רומ׳ י״ב:9). אהבה ליהוה תניע אותנו יותר מכל לדבוק בנחלתנו (תהל׳ ע״ג:28).
15. מה יעזור לנו לחזק את מערך ההגנה שלנו מפני גורמים המסכנים את רוחניותנו?
15 הצעד השני הוא לחזק את מערך ההגנה שלנו. יהוה סיפק אמצעים רבים לחיזוק מערך ההגנה שלנו מפני גורמים בעולם המסכנים את רוחניותנו. אמצעים אלה כוללים לימוד המקרא, אסיפות משיחיות, שירות השדה ותפילות (קור״א ט״ו:58). בכל פעם שאנו שופכים את לבנו ליהוה בתפילה, ובכל עת שאנו נוטלים חלק משמעותי בשירות המשיחי, אנו מחזקים את מערך הגנתנו מפני פיתויים. (קרא טימותיאוס א׳. ו׳:12, 19.) החוזק של מערך ההגנה שלנו תלוי במידה רבה במאמצינו האישיים (גל׳ ו׳:7). הדבר מובלט בפרק השני של ספר משלי.
”אם תבקשנה”
16, 17. כיצד נוכל לרכוש את היכולת לבחור בחירות נבונות?
16 משלי פרק ב׳ מעודד אותנו לרכוש חוכמה וכושר חשיבה. מתנות אלה עוזרות לנו לבחור בין טוב לרע — בין שליטה עצמית לבין סיפוק תאוותינו. אך נוכל להצליח רק אם נהיה מוכנים להשקיע מאמצים. המקרא מבליט עובדה בסיסית זו במילים: ”בני, אם תקח אמריי ומצוותיי תצפון אתָך, להקשיב לחוכמה אוזנך, תטה לבך לתבונה. כי אם לבינה תקרא, לתבונה תיתן קולך, אם תבקשנה ככסף, וכמטמונים תחפשנה, אז תבין יראת יהוה, ודעת אלוהים תמצא. כי יהוה ייתן חוכמה, מפיו דעת ותבונה” (מש׳ ב׳:1–6).
17 ברור אפוא שעל מנת לרכוש את היכולת לבחור בחירות נבונות עלינו לעמוד בתנאים המוזכרים בפסוקים אלה. לכן אם נאפשר לדברי יהוה לעצב את האדם הפנימי שלנו, אם נתפלל בהתמדה להכוונת אלוהים ואם נמשיך לבקש את דעת אלוהים כמי שמחפשים אחר מטמונים, רק אז יעלה בידינו לדחות פיתויים.
18. מה אתה נחוש להמשיך לעשות, ומדוע?
18 יהוה נותן דעת, בינה, תבונה וחוכמה למי שעושים מאמצים לבקש מתנות אלה. ככל שנבקש אותן ונשתמש בהן כך נקרב יותר אל יהוה, מקור אותן מתנות. יחסינו הקרובים עם יהוה אלוהים יגנו עלינו בשעה שנעמוד בפני פיתוי. קרבה ליהוה ויראה כלפיו יעזרו לנו להימנע מעשיית מעשים פסולים (תהל׳ כ״ה:14; יעקב ד׳:8). מי ייתן וידידותנו עם יהוה ויישום חוכמתו בחיינו יניעו את כולנו להמשיך לבחור בחירות שישמחו את לבו וינצרו את נחלתנו.
