1,‏ 2.‏ (‏א)‏ אילו דברים חיוני לעשות על מנת לשמור על יחסים קרובים עם יהוה?‏ (‏ב)‏ איזו תועלת נפיק מבחינת פרשות מקראיות באשר לתגובתם של אנשים למוסר שמאת אלוהים?‏

 ‏”‏ואני קרבת אלוהים לי טוב.‏ שַתי באדני יהוה מחסי”‏ (‏תהל׳ ע״ג:‏28‏)‏.‏ מחבר התהלים מבטא כאן את ביטחונו באלוהים.‏ מה הוביל אותו למסקנה עמוקה זו?‏ כאשר ראה רשעים חיים בשלווה,‏ הוא חש תחילה מרירות בלבו.‏ הוא קונן:‏ ”‏אך ריק זיכיתי לבבי וארחץ בניקיון כפיי”‏ (‏תהל׳ ע״ג:‏2,‏ 3,‏ 13,‏ 21‏)‏.‏ אולם כאשר הוא הגיע ”‏אל מקדשי אֵל”‏ התאפשר לו לתקן את חשיבתו ולשמור על יחסים קרובים עם אלוהים (‏תהל׳ ע״ג:‏16–18‏)‏.‏ חוויה זו לימדה אדם ירא אלוהים זה לקח חשוב:‏ כדי לשמור על יחסים קרובים עם יהוה חיוני להימצא בקרב משרתיו,‏ לקבל עצות ברוח טובה וליישמן (‏תהל׳ ע״ג:‏24‏)‏.‏

² גם אנו חפצים ביחסי קרבה עם האל החי והאמיתי.‏ על מנת להשיג מטרה זו,‏ חיוני שנאפשר לעצותיו או למוסר שלו לעצב אותנו כך שנישא חן בעיניו.‏ בימי קדם סיפק אלוהים ברחמיו הזדמנויות ליחידים ולאומות להגיב למוסר שלו.‏ תגובתם למוסר מתועדת במקרא ”‏להדרכתנו”‏ ו”‏כדי להזהיר אותנו,‏ אנחנו אשר קצי העולמות הגיעו אלינו”‏ (‏רומ׳ ט״ו:‏4;‏ קור״א י׳:‏11‏)‏.‏ בחינה עמוקה של פרשות אלה תקנה לנו תובנה על אישיותו של יהוה ותלמד אותנו כיצד נוכל להפיק תועלת מהעיצוב שלו.‏

3.‏ למה מדומה סמכותו של יהוה על בני אדם בישעיהו ס״ד:‏7 ובירמיהו י״ח:‏1–6‏?‏ (‏ראה תמונה בפתיח המאמר)‏

³ בישעיהו ס״ד:‏7 מתוארת סמכותו של יהוה על יחידים ועל אומות בלשון ציורית,‏ שם נאמר:‏  ‏”‏יהוה,‏ אבינו אתה.‏ אנחנו החומר ואתה יוצרנו.‏ ומעשה ידך כולנו”‏.‏ ליוצר יש סמכות מלאה לעצב את החומר לכל כלי שיבחר.‏ לחומר אין כל שליטה על כך.‏ ניתן לומר זאת גם בנוגע ליחס שבין האדם לאלוהים.‏ בדומה לחומר שאינו יכול להתווכח עם היוצר שמעצב אותו במו ידיו,‏ גם לאדם אין זכות להתווכח עם יוצרו,‏ אלוהים ‏(‏קרא ירמיהו י״ח:‏1–6‏)‏.‏

4.‏ האם אלוהים מעצב אנשים או אומות באופן שרירותי?‏ הסבר.‏

⁴ יהוה עיצב את עם ישראל הקדום כפי שיוצר מעצב חומר.‏ אך ישנו הבדל משמעותי.‏ בהתאם ליכולותיו היוצר יכול ליצור כל כלי מגוש חֵמר.‏ האם יהוה מעצב אנשים או אומות באופן שרירותי ויוצר חלק טובים וחלק רעים?‏ המקרא משיב על כך בשלילה.‏ יהוה העניק לאנושות מתנה יקרת ערך — מתת הבחירה החופשית.‏ הוא אינו מפעיל את סמכותו כריבון בדרך המבטלת את מתנתו.‏ בני אדם צריכים לבחור אם להניח לבוראם,‏ יהוה,‏ לעצב אותם ‏(‏קרא ירמיהו י״ח:‏7–10‏)‏.‏

5.‏ כיצד מפעיל יהוה את סמכותו על אנשים המתנגדים לעיצובו?‏

⁵ מה אם אנשים מסרבים בעקשנות שהיוצר הגדול יעצב אותם?‏ כיצד סמכותו האלוהית באה לידי ביטוי במקרה כזה?‏ חשוב מה קורה לחומר כאשר אין הוא מתאים עוד למטרה המיועדת לו:‏ היוצר יוכל ליצור מאותו חומר כלי מסוג אחר,‏ או פשוט להיפטר ממנו.‏ כאשר כבר לא ניתן להשתמש בחומר,‏ בדרך כלל האשמה היא ביוצר עצמו.‏ לעולם לא ניתן לומר זאת על היוצר שלנו (‏דב׳ ל״ב:‏4‏)‏.‏ כאשר אדם לא מאפשר ליהוה לעצב אותו,‏ האשמה תמיד מונחת על האדם עצמו.‏ יהוה מפעיל את סמכותו על בני האדם כיוצר בכך שהוא מתאים את יחסו אליהם על־פי תגובתם לעיצובו.‏ מי שמגיבים בחיוב לעיצוב הופכים לכלים מועילים בידיו.‏ לדוגמה,‏ המשיחיים המשוחים הם ”‏כלֵי רחמים”‏ המעוצבים ל’‏כלים לשימוש מכובד’‏.‏ לעומת זאת,‏ מי שבעקשנות מתנגדים לאלוהים הופכים ל”‏כלֵי זעם הראויים להשמדה”‏ (‏רומ׳ ט׳:‏19–23‏)‏.‏

6,‏ 7.‏ במה הייתה שונה תגובתו של דוד המלך לתוכחת יהוה מזו של שאול המלך?‏

 ⁶ דרך אחת שבה יהוה מעצב אנשים היא על־ידי מתן עצות או הטלת מוסר.‏ כעת נדון בשני מלכיה הראשונים של ישראל,‏ שאול ודוד,‏ כדי להבין כיצד יהוה מפעיל את סמכותו על מי שהוא מעצב.‏ כאשר נאף דוד המלך עם בת שבע,‏ מעשיו הזיקו לו ולאחרים.‏ יהוה לא חשך מדוד מוסר נוקב,‏ אף שהיה מלך.‏ אלוהים שלח את הנביא נתן כדי שיעביר לדוד מסר תקיף (‏שמ״ב י״ב:‏1–12‏)‏.‏ כיצד הגיב דוד?‏ הוא התחרט עד עמקי נשמתו,‏ ובעקבות זאת זכה לרחמי אלוהים ‏(‏קרא שמואל ב׳.‏ י״ב:‏13‏)‏.‏

 ⁷ בניגוד לכך,‏ המלך שאול,‏ קודמו של דוד,‏ לא הגיב בחיוב לתוכחה שקיבל.‏ יהוה פקד על שאול באמצעות הנביא שמואל:‏ השמד את כל העמלקים ואת צאנם ובקרם.‏ שאול לא ציית למצווה זו שמאת אלוהים.‏ הוא חס על חיי אגג המלך ועל מיטב הצאן והבקר.‏ מדוע?‏ לפחות במידה מסוימת,‏ כיוון שהוא רצה להסב כבוד לעצמו (‏שמ״א ט״ו:‏1–3,‏ 7–9,‏ 12‏)‏.‏ כאשר קיבל שאול תוכחה,‏  היה עליו לרכך את לבו ולאפשר ליוצר הגדול לעצב אותו.‏ במקום זאת,‏ התנגד שאול לעיצוב.‏ הוא הצדיק את התנהגותו וטען שמעשיו כשרים,‏ מפני שניתן היה להקריב לאלוהים את הצאן והבקר.‏ שאול המעיט בחשיבותה של התוכחה שקיבל משמואל.‏ יהוה מאס בשאול כמלך והוא מעולם לא שיקם את יחסיו עם האל האמיתי ‏(‏קרא שמואל א׳.‏ ט״ו:‏13–15,‏ 20–23‏)‏.‏

8.‏ מה נוכל ללמוד מתגובת עם ישראל לעיצובו של יהוה?‏

⁸ יהוה נותן לא רק ליחידים אלא גם לאומות הזדמנות להגיב לעיצוב שלו.‏ ב־1513 לפה״ס שוחררו בני ישראל מעבדות במצרים ובאו ביחסי ברית עם אלוהים.‏ עם ישראל היה עמו הנבחר והייתה לו הזכות להיות מעוצב על־ידו,‏ כביכול כחומר על אובני היוצר הגדול.‏ אולם העם עשה את הרע בעיני יהוה שוב ושוב,‏ ואף סגד לאלילי עמי הסביבה.‏ פעם אחר פעם,‏ שלח יהוה נביאים כדי להשיב אותם למוטב,‏ אך העם מיאן להקשיב (‏יר׳ ל״ה:‏12–15‏)‏.‏ עקב קו פעולתם העיקש,‏ הטיל יהוה עונש כבד על עם ישראל.‏ בדומה לכלי הראוי להשמדה ממלכת עשרת השבטים הצפונית נכבשה בידי האשורים וממלכת שני השבטים הדרומית נכבשה בידי הבבלים.‏ איזה לקח רב־עוצמה עבורנו!‏ העיצוב של יהוה יועיל לנו רק אם נגיב לו בחיוב.‏

9,‏ 10.‏ כיצד הגיבו אנשי נינווה לאזהרתו של אלוהים?‏

 ⁹ יהוה נתן גם לאנשי נינווה,‏ בירת אשור,‏ הזדמנות להגיב לאזהרתו.‏ הוא אמר ליונה:‏ ”‏קום,‏ לך אל נינווה העיר הגדולה,‏ וקרא עליה כי עלתה רעתם לפניי”‏.‏ אלוהים הכריז השמדה על העיר נינווה (‏יונה א׳:‏1,‏ 2;‏ ג׳:‏1–4‏)‏.‏

¹⁰ אולם כאשר הכריז יונה את מסר ההשמדה ’‏האמינו אנשי נינווה באלוהים,‏ קראו צום ולבשו שקים,‏ מגדולם ועד קטנם’‏.‏ נאמר על מלכם:‏ ”‏ויקום מכיסאו ויעבר אדרתו מעליו ויכס שק ויֵשב על האפר”‏.‏ תושבי נינווה הגיבו בחיוב לניסיון של יהוה לעצב אותם והתחרטו על חטאיהם.‏ כתוצאה מכך יהוה לא הביא עליהם את הרעה (‏יונה ג׳:‏5–10‏)‏.‏

11.‏ איזו תכונה של יהוה מובלטת במגעיו עם בני ישראל ועם אנשי נינווה?‏

¹¹ על אף היותם העם הנבחר לא מנע אלוהים מוסר מעם ישראל.‏ לעומתם,‏ אנשי נינווה לא היו ביחסי ברית עם אלוהים.‏ בכל זאת,‏ יהוה שלח אליהם את יונה להכריז מסר של משפט,‏ וכאשר הם הוכיחו עצמם כחומר קל לעיצוב בידיו,‏ הוא גילה כלפיהם רחמים.‏ שתי דוגמאות אלה ממחישות לנו בצורה חיה שיהוה אלוהינו ”‏לא ישא פנים”‏ (‏דב׳ י׳:‏17‏)‏.‏

12,‏ 13.‏ (‏א)‏ מדוע משנה אלוהים את קו פעולתו בהתאם לתגובת האנשים לעיצובו?‏ (‏ב)‏ כיצד יהוה ’‏ניחם’‏ במקרה של שאול ושל אנשי נינווה?‏

¹² מן הדרך שבה אלוהים מעצב אותנו ניתן לראות שהוא סביר וגמיש.‏ הדבר בא לידי ביטוי במצבים בהם שופט יהוה בצדק אנשים ובעקבות כך מחליט לנקוט פעולה כלשהי,‏ אך לאחר מכן משנה את החלטתו בהתאם לתגובתם.‏ כתבי־הקודש מציינים לגבי המלך הראשון של ישראל שיהוה ’‏ניחם כי המליך את שאול למלך’‏ (‏שמ״א ט״ו:‏11‏)‏.‏ כאשר התחרטו אנשי נינווה ושבו בתשובה ממעשיהם הרעים,‏ נאמר במקרא:‏ ”‏ויינחם האלוהים על הרעה אשר דיבר לעשות להם;‏ ולא עשה”‏ (‏יונה ג׳:‏10‏)‏.‏

¹³ המילה ’‏ניחם’‏ מורה על שינוי בגישה או בכוונה.‏ גישתו של יהוה כלפי שאול השתנתה,‏ תחילה הוא בחר בו למלך,‏ ולאחר מכן דחה אותו מעל פניו.‏ השינוי חל לא מפני שיהוה שגה כשבחר בשאול,‏ אלא כיוון ששאול נהג בחוסר אמונה והמרה את פי יהוה.‏ האל האמיתי ניחם במקרה של אנשי נינווה,‏ כלומר הוא שינה את כוונתו לגביהם.‏ עד כמה מנחם לדעת שיהוה יוצרנו סביר וגמיש,‏ חנון ורחום,‏ והוא מוכן לשנות את קו פעולתו בהתאם לשינויים חיוביים מצד חוטאים.‏

14.‏ (‏א)‏ כיצד יהוה מעצב אותנו כיום?‏ (‏ב)‏ כיצד עלינו להגיב לעיצוב מטעם אלוהים?‏

¹⁴ יהוה מעצב אותנו כיום בעיקר באמצעות דברו,‏ המקרא,‏ ובאמצעות ארגונו (‏טימ״ב ג׳:‏16,‏ 17‏)‏.‏ עלינו לקבל ברוח טובה כל עצה ומוסר המגיעים דרך אמצעים אלה.‏ אין זה משנה לפני כמה זמן נטבלנו או כמה זכויות שירות קיבלנו,‏ עלינו להמשיך להגיב בחיוב לעצותיו של יהוה ולאפשר לו לעצב אותנו כדי שנהיה כלים לשימוש מכובד.‏

15,‏ 16.‏ (‏א)‏ אילו רגשות שליליים עלולים לצוץ כאשר קבלת מוסר כרוכה באובדן זכויות?‏ הבא דוגמה להמחשה.‏ (‏ב)‏ מה יכול לעזור לנו להתמודד עם רגשות שליליים הנלווים לקבלת מוסר?‏

 ¹⁵ לעיתים המוסר שאנו מקבלים יכול לבוא בדמות של הדרכה או תיקון.‏ במקרים אחרים נצטרך לקבל מוסר כי נהגנו שלא כשורה.‏ מוסר מעין זה עלול להיות כרוך באובדן זכויות.‏ תן דעתך לדוגמתו של דניס * ששירת כזקן־קהילה.‏ הוא עשה מעשה פסול עקב שיקול דעת לקוי בענייני עסקים,‏ והוא קיבל תוכחה בפרטיות.‏ כיצד חש דניס בערב שבו הודיעו לקהילה שהוא חדל לשרת כזקן־קהילה?‏ ”‏הציפה אותי תחושת כישלון”‏,‏ הוא אומר.‏ ”‏במהלך 30 השנה שקדמו לכך היו לי זכויות רבות.‏ הייתי חלוץ רגיל,‏ שירתי בבית־אל,‏ התמניתי למשרת עוזר ולאחר מכן לזקן־קהילה.‏ גם הגשתי את נאומי הראשון בכינוס המחוזי.‏ פתאום איבדתי הכול.‏ מלבד הבושה והמבוכה שחשתי,‏ חשבתי שאין לי עוד מקום בארגון”‏.‏

¹⁶ דניס היה צריך לשנות את דרכיו ולחדול מהתנהגותו הפסולה שבגללה הוא קיבל תיקון.‏ אך מה עזר לו להתמודד עם רגשות שליליים?‏ הוא מסביר:‏ ”‏הייתי נחוש לשמור על שגרה רוחנית טובה.‏ גם התמיכה שקיבלתי מאגודת האחים המשיחית והעידוד שהפקתי מהפרסומים שלנו היו חשובים לי מאוד.‏ המאמר ‏’‏האם שירתת בעבר?‏ התוכל לשרת שוב?‏’‏ בהוצאת המצפה מ־15 באוגוסט 2009,‏ היה כמו מכתב אישי שענה לתפילותיי.‏ העצה שהוקרתי במיוחד הייתה:‏ ’‏כל זמן שאינך ממלא תפקידי אחריות בקהילה,‏ התמקד בחיזוק רוחניותך’‏”‏.‏ כיצד הפיק דניס תועלת מהמוסר?‏ לאחר מספר שנים הוא אומר:‏ ”‏יהוה בירך אותי שוב בזכות לשרת כמשרת עוזר”‏.‏

17.‏ כיצד יכול הנידוי לתרום לשיקום החוטא?‏ הבא דוגמה להמחשה.‏

¹⁷ הנידוי הוא גם אמצעי של יהוה להטלת מוסר.‏ הנידוי מגן על הקהילה מהשפעה רעה והוא יכול לעזור בשיקום החוטא (‏קור״א ה׳:‏6,‏ 7,‏ 11‏)‏.‏ רוברט היה מנודה קרוב ל־16 שנה,‏ ובכל אותה תקופה דבקו הוריו ואחיו בנחישות ובנאמנות בהדרכה שבדבר־אלוהים להפסיק להתרועע עם חוטאים ואף לא לברך אותם בברכת שלום.‏ רוברט הוחזר לקהילה לפני כמה שנים והוא מתקדם יפה מבחינה רוחנית.‏ כאשר הוא נשאל מה הניע אותו לחזור ליהוה ולמשרתיו לאחר זמן כה רב,‏ הוא השיב שהעמדה הנחושה של משפחתו השפיעה עליו.‏ ”‏אם משפחתי הייתה מתרועעת אתי ולו במעט,‏ אפילו רק כדי לבדוק מה קורה אתי,‏ התרועעות מזערית זו הייתה מספקת אותי,‏ ואז כמיהתי להתרועע אתם לא הייתה מספיק חזקה כדי להניע אותי לשוב לאלוהים”‏.‏

18.‏ איזה סוג של חומר עלינו להיות בידיו של היוצר הגדול?‏

¹⁸ ייתכן שלא נצטרך לקבל מוסר כזה,‏ אך איזה סוג של חומר נהיה בידיו של היוצר הגדול?‏ כיצד נגיב כאשר יטילו עלינו מוסר?‏ האם ננהג כמו דוד או כמו שאול?‏ היוצר הגדול הוא אבינו.‏ לעולם אל תשכח ”‏כי את אשר יאהב יהוה יוכיח,‏ וכאב את בן ירצה”‏.‏ לכן ’‏אל תמאס במוסר יהוה,‏ ואל תָקוֹץ בתוכחתו’‏ (‏מש׳ ג׳:‏11,‏ 12‏)‏.‏