1.‏ מה אנו להוטים לדעת בדומה לשליחים?‏

 שירותו של ישוע עלי אדמות עמד להסתיים ותלמידיו היו להוטים לדעת מה צופן להם העתיד.‏ לכן מספר ימים בלבד לפני מותו,‏ שאלו אותו ארבעה משליחיו:‏ ”‏מתי יהיו הדברים האלה,‏ ומה יהיה האות לנוכחותך ולאחרית הסדר העולמי?‏”‏ (‏מתי כ״ד:‏3;‏ מר׳ י״ג:‏3‏)‏ בתגובה לשאלתם סיפק להם ישוע נבואה מקיפה המתועדת בספר מתי פרקים כ״ד ו־‏כ״ה‏.‏ בנבואה זו ניבא ישוע מאורעות רבים הראויים לציון.‏ לדבריו יש משמעות עמוקה עבורנו משום שגם לנו יש עניין רב במה שצופן העתיד.‏

2.‏ (‏א)‏ באיזה נושא ביקשנו לרכוש הבנה ברורה יותר במשך השנים?‏ (‏ב)‏ באילו שלוש שאלות נדון?‏

² במשך השנים בחנו משרתי יהוה בליווי תפילות את נבואתו של ישוע בנוגע לאחרית הימים.‏ הם ביקשו לרכוש הבנה ברורה יותר בנוגע למועדי התגשמות דבריו של ישוע.‏ כדי להמחיש כיצד התבהרה הבנתנו,‏ נדון כעת בשלוש שאלות הקשורות למועדים אלה:‏ מתי מתחילה ’‏הצרה הגדולה’‏?‏ מתי שופט ישוע את האנשים כ”‏כבשים”‏ וכ”‏עזים”‏?‏ ומתי ’‏בא’‏ או מגיע ישוע?‏ (‏מתי כ״ד:‏21;‏ כ״ה:‏31–33‏)‏.‏

3.‏ מה הייתה הבנתנו בעבר בנוגע למועד התרחשותה של הצרה הגדולה?‏

³ במשך מספר שנים חשבנו שהצרה הגדולה החלה ב־1914 עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה,‏ ושיהוה ’‏קיצר את הימים ההם’‏ עם סיום המלחמה ב־1918 כדי שלשארית תהיה הזדמנות לבשר את הבשורה הטובה לכל העמים (‏מתי כ״ד:‏21,‏ 22‏)‏.‏ לאחר השלמת מלאכת ההטפה יישמד עולמו של השטן.‏ לכן סברנו שלצרה הגדולה יש שלושה שלבים:‏ התחלה (‏מ־1914 עד 1918)‏,‏ הפסקה (‏מ־1918 ואילך)‏,‏ וסיום במלחמת הר מגידון.‏

4.‏ מה הוביל להבנה ברורה יותר של נבואת ישוע בנוגע לאחרית הימים?‏

 ⁴ אולם לאחר בחינה נוספת של נבואת ישוע באשר לאחרית הימים התברר לנו שלחלק מנבואתו יש שתי התגשמויות (‏מתי כ״ד:‏4–22‏)‏.‏ הנבואה התגשמה תחילה ביהודה במאה הראשונה לספירה,‏ והיא מתגשמת בקנה מידה כלל עולמי בימינו.‏ הבנה זו הובילה למספר הבהרות.‏ *

5.‏ (‏א)‏ איזו תקופה קשה החלה ב־1914?‏ (‏ב)‏ לאיזו תקופה במאה הראשונה לספירה מקבילה תקופה קשה זו?‏

⁵ הבנו גם שהחלק הראשון של הצרה הגדולה לא החל ב־1914.‏ מדוע?‏ כיוון שמתוך נבואת המקרא עולה שהצרה הגדולה לא תחל במלחמה בין אומות,‏ אלא בהתקפה על דתות הכזב.‏ אי לכך,‏ האירועים שהחלו ב־1914 לא ציינו את תחילת הצרה הגדולה,‏ אלא את ”‏ראשית הצרות והייסורים”‏ (‏מתי כ״ד:‏8‏)‏.‏ ”‏הצרות והייסורים”‏ האלה מקבילים למה שהתרחש בירושלים וביהודה מ־33 לספירה עד 66 לספירה.‏

6.‏ מה יסמן את תחילת הצרה הגדולה?‏

⁶ מה יסמן את תחילת הצרה הגדולה?‏ ישוע ניבא:‏ ”‏כאשר תראו את השיקוץ הגורם לשממה,‏ כנאמר בפי דניאל הנביא,‏ עומד במקום קדוש (‏על הקורא לבחון בתבונה את הכתוב)‏,‏ אז יהיה על הנמצאים ביהודה לנוס אל ההרים”‏ (‏מתי כ״ד:‏15,‏ 16‏)‏.‏ בהתגשמות הראשונה הצבא הרומי (‏”‏השיקוץ”‏)‏ ’‏עמד במקום קדוש’‏ ב־66 לספירה כאשר תקף את ירושלים ואת מקדשה (‏מקום שנתפס כקדוש בעיני היהודים)‏.‏ בהתגשמות הגדולה יותר ארגון האומות המאוחדות (‏”‏השיקוץ”‏ בתקופה המודרנית)‏ ’‏יעמוד במקום קדוש’‏ כאשר יתקוף את הנצרות (‏שהיא קדושה בעיני הנוצרים)‏ ואת יתר בבל הגדולה.‏ ההתקפה מתוארת בההתגלות י״ז:‏16–18‏.‏ מאורע זה יציין את תחילת הצרה הגדולה.‏

7.‏ (‏א)‏ כיצד ’‏ניצל בשר’‏ במאה הראשונה?‏ (‏ב)‏ מה נוכל לצפות שיתרחש בעתיד?‏

 ⁷ ישוע גם ניבא:‏ ”‏יקוצרו הימים ההם”‏.‏ ההתגשמות הראשונה אירעה ב־66 לספירה כאשר ’‏קיצר’‏ הצבא הרומי את התקפתו.‏ בעקבות זאת ברחו המשיחיים המשוחים שבירושלים וביהודה כדי ש’‏בשרם [‏או חייהם]‏ יינצל’‏ ‏(‏קרא מתי כ״ד:‏22;‏ מל׳ ג׳:‏17‏)‏.‏ אם כן,‏ מה נוכל לצפות שיקרה במהלך הצרה הגדולה הקרבה ובאה?‏ יהוה ’‏יקצר’‏ את ההתקפה של ארגון האומות המאוחדות על דתות הכזב ולא יאפשר לדת האמת להישמד יחד עם דתות הכזב.‏ הדבר יבטיח שעמו של אלוהים יינצל.‏

8.‏ (‏א)‏ אילו מאורעות יתרחשו לאחר סיום השלב הראשון של הצרה הגדולה?‏ (‏ב)‏ באיזה שלב,‏ ככל הנראה,‏ יקבל אחרון חברי ה־000,‏144 את גמולו השמימי?‏ (‏ראה הערת שוליים.‏)‏

 ⁸ מה יקרה לאחר סיום השלב הראשון של הצרה הגדולה?‏ דברי ישוע מצביעים על כך שתחלוף תקופה מסוימת עד תחילת הר מגידון.‏ אילו מאורעות יתרחשו במהלך אותו מרווח זמן?‏ התשובה מתועדת ביחזקאל ל״ח:‏14–16 ובמתי כ״ד:‏29–31‏.‏ (‏קרא.‏‏)‏ * לאחר מכן נהיה עדים להר מגידון,‏ שיא הצרה הגדולה,‏ המקביל לחורבן ירושלים ב־70 לספירה (‏מל׳ ג׳:‏19‏)‏.‏ הצרה הגדולה הקרבה ובאה,‏ אשר בשיאה תפרוץ מלחמת הר מגידון,‏ תהיה מאורע ייחודי — מאורע ’‏אשר לא היה כמותו מראשית העולם’‏ (‏מתי כ״ד:‏21‏)‏.‏ אחרי כן יחלו אלף שנות שלטון המשיח.‏

9.‏ כיצד משפיעה נבואתו של ישוע בנוגע לצרה הגדולה על עמו של יהוה?‏

⁹ מדוע נבואה זו על הצרה הגדולה מחזקת אותנו?‏ מכיוון שהיא מבטיחה לנו שיהיו אשר יהיו הקשיים שיעמדו בדרכנו,‏ עמו של יהוה כקבוצה יינצל מהצרה הגדולה (‏ההת׳ ז׳:‏9,‏ 14‏)‏.‏ מעל  לכול,‏ אנו שואבים שמחה מעצם הידיעה שבהר מגידון יצדיק יהוה את ריבונותו ויקדש את שמו (‏תהל׳ פ״ג:‏19;‏ יח׳ ל״ח:‏23‏)‏.‏

10.‏ מה הייתה הבנתנו בעבר בנוגע למועד משפטם של הכבשים והעזים?‏

¹⁰ תן דעתך כעת למועד ההתגשמות של חלק נוסף בנבואתו של ישוע — המשל על משפט הכבשים והעזים (‏מתי כ״ה:‏31–46‏)‏.‏ בעבר חשבנו שהאנשים נשפטים ככבשים או כעזים במהלך כל תקופת אחרית הימים משנת 1914 ואילך.‏ הסקנו שמי שדוחים את מסר המלכות ומתים לפני תחילת הצרה הגדולה נחשבים לעזים,‏ ואין להם כל תקווה לקום לתחייה.‏

11.‏ מדוע אין זה ייתכן שישוע החל לשפוט את האנשים ככבשים או כעזים מ־1914?‏

¹¹ באמצע שנות ה־90 דן המצפה שוב בכתוב במתי כ״ה:‏31 שאומר:‏ ”‏כאשר יבוא בן האדם בתפארתו וכל המלאכים אתו,‏ יֵשב על כיסא כבודו”‏.‏ המצפה ציין שישוע אומנם הפך למלך במלכות אלוהים ב־1914,‏ אך הוא לא ’‏יָשב על כיסא כבודו’‏ כשופט ‏”‏כל העמים”‏.‏ (‏מתי כ״ה:‏32‏;‏ השווה דניאל ז׳:‏13‏.‏)‏ אלא שמשל הכבשים והעזים מתאר את ישוע בעיקר כשופט.‏ ‏(‏קרא מתי כ״ה:‏31–34,‏ 41,‏ 46‏.‏‏)‏ היות וישוע עדיין לא פעל כשופט כל העמים ב־1914,‏ אין זה ייתכן שהוא החל לשפוט את האנשים ככבשים או כעזים באותה שנה.‏ * אם כן,‏ מתי יתחיל ישוע לשפוט?‏

12.‏ (‏א)‏ מתי יפעל ישוע לראשונה כשופט כל העמים?‏ (‏ב)‏ אילו מאורעות מתוארים במתי כ״ד:‏30,‏ 31 ובמתי כ״ה:‏31–33,‏ 46‏?‏

 ¹² נבואתו של ישוע על אחרית הימים מגלה שהוא יפעל לראשונה כשופט כל העמים לאחר השמדת דתות הכזב.‏ כמוזכר  בסעיף 8‏,‏ חלק מהמאורעות שיתרחשו במהלך תקופה זו מתועדים במתי כ״ד:‏30,‏ 31‏.‏ מניתוח פסוקים אלה עולה שכמה מהמאורעות שעליהם ניבא ישוע דומים לאלה המוזכרים במשל הכבשים והעזים.‏ לדוגמה:‏ בן האדם בא בתפארתו והמלאכים אתו;‏ כל השבטים והעמים נאספים;‏ אלה שנשפטים ככבשים ’‏מרימים ראשם’‏ כי הם צפויים לרשת ”‏חיי עולם”‏.‏ * אלה שנשפטים כעזים ’‏טופחים על לבם לאות אבל’‏ בידיעה שילכו ”‏לאבדון עולם”‏ (‏מתי כ״ה:‏31–33,‏ 46‏)‏.‏

13.‏ (‏א)‏ מתי ישפוט ישוע את האנשים ככבשים או כעזים?‏ (‏ב)‏ כיצד משפיעה הבנה זו על השקפתנו באשר לשירותנו?‏

¹³ נוכל להסיק מכך שישוע ישפוט אנשים מכל העמים ככבשים או כעזים כאשר הוא יבוא במהלך הצרה הגדולה.‏ לאחר מכן בשיאה של הצרה הגדולה — בהר מגידון — ילכו דמויי העזים ”‏לאבדון עולם”‏.‏ כיצד משפיעה הבנה זו על השקפתנו באשר לשירותנו?‏ היא עוזרת לנו לראות עד כמה חשובה פעילות הבישור שאנו מבצעים.‏ עד שתחל הצרה הגדולה עדיין יש לאנשים זמן לשנות את חשיבתם ולהתחיל ללכת בדרך הצרה ”‏המובילה לחיים”‏ (‏מתי ז׳:‏13,‏ 14‏)‏.‏ אמת,‏ אנשים מתנהגים כיום כדמויי כבש או כדמויי עז.‏ עם זאת,‏ עלינו לזכור שהמשפט הסופי שיקבע מי הם הכבשים ומי הם העזים יתקיים במהלך הצרה הגדולה.‏ לכן יש לנו סיבה טובה להמשיך לתת לרבים ככל האפשר את ההזדמנות להקשיב ולהגיב בחיוב למסר המלכות.‏

14,‏ 15.‏ ציין ארבעה פסוקים המצביעים על בואו העתידי של ישוע כשופט.‏

¹⁴ האם עיון נוסף בנבואת ישוע מגלה שיש לתקן את הבנתנו באשר למועד התרחשותם של מאורעות חשובים אחרים?‏ אם נבחן את הנבואה עצמה נוכל למצוא את התשובה.‏

¹⁵ בקטע מנבואתו המתועד במתי כ״ד:‏29 עד כ״ה:‏46‏,‏ התמקד ישוע בעיקר במה שיתרחש במהלך תקופה זו של אחרית הימים ובמהלך הצרה הגדולה הקרבה ובאה.‏ בקטע זה המיוחס לישוע מופיע שמונה פעמים הפועל היווני אֵרְחוֹמָאי בהטיות שונות ומתורגם ל’‏בא’‏ או ל’‏הגיע’‏.‏ הוא אמר בנוגע לצרה הגדולה:‏ ”‏ויראו את בן האדם בא בענני השמיים”‏.‏ ”‏אינכם יודעים באיזה יום יבוא אדונכם”‏.‏ ”‏בשעה שלא תעלה על דעתכם יבוא בן האדם”‏.‏ ובמשלו על הכבשים והעזים ציין ישוע:‏ ‏”‏יבוא בן האדם בתפארתו”‏ (‏מתי כ״ד:‏30,‏ 42,‏ 44;‏ כ״ה:‏31‏)‏.‏ כל ארבעת האזכורים האלה מצביעים על בואו העתידי של ישוע כשופט.‏ היכן אנו מוצאים בנבואתו של ישוע את ארבעת האזכורים הנותרים?‏

16.‏ באילו פסוקים אחרים מוזכר בואו של ישוע?‏

¹⁶ ישוע אמר בנוגע לעבד הנאמן והנבון:‏ ”‏אשרי העבד ההוא אשר יבוא אדונו וימצא אותו עושה כן!‏”‏ במשל העלמות אמר ישוע:‏ ”‏בשעה שהלכו לקנות [‏שמן]‏ הגיע [‏”‏בא”‏,‏ תרגום המלכות בן השיטין (‏אנג׳)‏]‏ החתן”‏.‏ במשל כיכרי הכסף ציין ישוע:‏ ”‏אחרי זמן רב בא אדונם של העבדים”‏.‏ באותו משל האדון אומר:‏ ‏”‏בבואי אקבל את מה ששייך לי”‏ (‏מתי כ״ד:‏46;‏ כ״ה:‏10,‏ 19,‏ 27‏)‏.‏ לאיזו תקופה מתייחסים ארבעת האזכורים האלה של ביאת ישוע?‏

17.‏ מה ציינו בעבר לגבי הביאה המוזכרת במתי כ״ד:‏46‏?‏

¹⁷ בעבר ציינו בפרסומים שלנו שארבעת האזכורים האחרונים מתייחסים  להגעתו או לבואו של ישוע ב־1918.‏ תן דעתך,‏ לדוגמה,‏ לדבריו של ישוע בנוגע ל”‏עבד הנאמן והנבון”‏.‏ ‏(‏קרא מתי כ״ד:‏45–47‏.‏‏)‏ הבנו שה’‏ביאה’‏ המוזכרת בפסוק 46 קשורה לעת שבה הגיע ישוע כדי לבחון את מצבם הרוחני של המשוחים ב־1918,‏ ושהעבד הופקד על כל נכסי האדון ב־1919 (‏מל׳ ג׳:‏1‏)‏.‏ אך בחינה נוספת של נבואת ישוע מצביעה על הצורך בתיקון הבנתנו בנוגע למועדם של היבטים מסוימים בנבואתו.‏ מדוע?‏

18.‏ לאיזו מסקנה אנו מגיעים לגבי ביאתו של ישוע מניתוח נבואתו בכללותה?‏

¹⁸ בפסוקים שלפני מתי כ״ד:‏46 המילים ”‏יבוא”‏ ו”‏בא”‏ מתייחסות באופן עקבי לזמן שבו מגיע ישוע לחרוץ ולהוציא לפועל את משפט אלוהים במהלך הצרה הגדולה (‏מתי כ״ד:‏30,‏ 42,‏ 44‏)‏.‏ כמו כן,‏ כפי שדנו  בסעיף 12‏,‏ ’‏בואו’‏ של ישוע המוזכר במתי כ״ה:‏31 מתייחס לאותה עת משפט עתידית.‏ לכן הגיוני להסיק שגם ביאת ישוע שבמהלכה הוא מפקיד את העבד הנאמן על כל נכסיו,‏ על־פי הכתוב במתי כ״ד:‏46,‏ 47‏,‏ מתייחסת לביאתו העתידית במהלך הצרה הגדולה.‏ לאמיתו של דבר,‏ מניתוח נבואתו של ישוע בכללותה עולה בבירור שכל שמונת אזכורי בואו מתייחסים לעת משפט העתידה לבוא במהלך הצרה הגדולה.‏

19.‏ באילו שינויים בהבנתנו דנו במאמר זה,‏ ואילו שאלות יזכו למענה במאמרים הבאים?‏

¹⁹ לסיכום,‏ מה למדנו מדיון זה?‏ בתחילת המאמר העלינו שלוש שאלות הקשורות למועדי התגשמות דבריו של ישוע.‏ תחילה ציינו שהצרה הגדולה לא החלה ב־1914.‏ היא תתחיל כאשר יתקוף ארגון האומות המאוחדות את בבל הגדולה.‏ לאחר מכן הסברנו מדוע משפטו של ישוע על הכבשים והעזים לא החל ב־1914.‏ הוא יתרחש במהלך הצרה הגדולה.‏ לבסוף בחנו מדוע ניתן להסיק שישוע לא בא להפקיד את כל נכסיו בידי העבד הנאמן ב־1919.‏ הוא יעשה זאת במהלך הצרה הגדולה.‏ אם כן,‏ כל שלושת המועדים האלה קשורים בעצם לאותה תקופה עתידית — לצרה הגדולה.‏ כיצד השקפה מתוקנת זו משפיעה על הבנתנו באשר להיבטים נוספים במשל על העבד הנאמן?‏ בנוסף,‏ כיצד היא משפיעה על הבנתנו באשר למשלים אחרים של ישוע הזוכים להתגשמות במהלך תקופה זו של הקץ?‏ שאלות חשובות אלה יידונו במאמרים הבאים.‏