”אמור לנו, מתי יהיו הדברים האלה?”
”מה יהיה האות לנוכחותך ולאחרית הסדר העולמי?” (מתי כ״ד:3).
1. מה אנו להוטים לדעת בדומה לשליחים?
שירותו של ישוע עלי אדמות עמד להסתיים ותלמידיו היו להוטים לדעת מה צופן להם העתיד. לכן מספר ימים בלבד לפני מותו, שאלו אותו ארבעה משליחיו: ”מתי יהיו הדברים האלה, ומה יהיה האות לנוכחותך ולאחרית הסדר העולמי?” (מתי כ״ד:3; מר׳ י״ג:3) בתגובה לשאלתם סיפק להם ישוע נבואה מקיפה המתועדת בספר מתי פרקים כ״ד ו־כ״ה. בנבואה זו ניבא ישוע מאורעות רבים הראויים לציון. לדבריו יש משמעות עמוקה עבורנו משום שגם לנו יש עניין רב במה שצופן העתיד.
2. (א) באיזה נושא ביקשנו לרכוש הבנה ברורה יותר במשך השנים? (ב) באילו שלוש שאלות נדון?
2 במשך השנים בחנו משרתי יהוה בליווי תפילות את נבואתו של ישוע בנוגע לאחרית הימים. הם ביקשו לרכוש הבנה ברורה יותר בנוגע למועדי התגשמות דבריו של ישוע. כדי להמחיש כיצד התבהרה הבנתנו, נדון כעת בשלוש שאלות הקשורות למועדים אלה: מתי מתחילה ’הצרה הגדולה’? מתי שופט ישוע את האנשים כ”כבשים” וכ”עזים”? ומתי ’בא’ או מגיע ישוע? (מתי כ״ד:21; כ״ה:31–33).
מתי מתחילה הצרה הגדולה?
3. מה הייתה הבנתנו בעבר בנוגע למועד התרחשותה של הצרה הגדולה?
3 במשך מספר שנים חשבנו שהצרה הגדולה החלה ב־1914 עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה, ושיהוה ’קיצר את הימים ההם’ עם סיום המלחמה ב־1918 כדי שלשארית תהיה הזדמנות לבשר את הבשורה הטובה לכל העמים (מתי כ״ד:21, 22). לאחר השלמת מלאכת ההטפה יישמד עולמו של השטן. לכן סברנו שלצרה הגדולה יש שלושה שלבים: התחלה (מ־1914 עד 1918), הפסקה (מ־1918 ואילך), וסיום במלחמת הר מגידון.
4. מה הוביל להבנה ברורה יותר של נבואת ישוע בנוגע לאחרית הימים?
4 אולם לאחר בחינה נוספת של נבואת ישוע באשר לאחרית הימים התברר לנו שלחלק מנבואתו יש שתי התגשמויות (מתי כ״ד:4–22). הנבואה התגשמה תחילה ביהודה במאה הראשונה לספירה, והיא מתגשמת בקנה מידה כלל עולמי בימינו. הבנה זו הובילה למספר הבהרות. *
5. (א) איזו תקופה קשה החלה ב־1914? (ב) לאיזו תקופה במאה הראשונה לספירה מקבילה תקופה קשה זו?
5 הבנו גם שהחלק הראשון של הצרה הגדולה לא החל ב־1914. מדוע? כיוון שמתוך נבואת המקרא עולה שהצרה הגדולה לא תחל במלחמה בין אומות, אלא בהתקפה על דתות הכזב. אי לכך, האירועים שהחלו ב־1914 לא ציינו את תחילת הצרה הגדולה, אלא את ”ראשית הצרות והייסורים” (מתי כ״ד:8). ”הצרות והייסורים” האלה מקבילים למה שהתרחש בירושלים וביהודה מ־33 לספירה עד 66 לספירה.
6. מה יסמן את תחילת הצרה הגדולה?
6 מה יסמן את תחילת הצרה הגדולה? ישוע ניבא: ”כאשר תראו את השיקוץ הגורם לשממה, כנאמר בפי דניאל הנביא, עומד במקום קדוש (על הקורא לבחון בתבונה את הכתוב), אז יהיה על הנמצאים ביהודה לנוס אל ההרים” (מתי כ״ד:15, 16). בהתגשמות הראשונה הצבא הרומי (”השיקוץ”) ’עמד במקום קדוש’ ב־66 לספירה כאשר תקף את ירושלים ואת מקדשה (מקום שנתפס כקדוש בעיני היהודים). בהתגשמות הגדולה יותר ארגון האומות המאוחדות (”השיקוץ” בתקופה המודרנית) ’יעמוד במקום קדוש’ כאשר יתקוף את הנצרות (שהיא קדושה בעיני הנוצרים) ואת יתר בבל הגדולה. ההתקפה מתוארת בההתגלות י״ז:16–18. מאורע זה יציין את תחילת הצרה הגדולה.
7. (א) כיצד ’ניצל בשר’ במאה הראשונה? (ב) מה נוכל לצפות שיתרחש בעתיד?
7 ישוע גם ניבא: ”יקוצרו הימים ההם”. ההתגשמות הראשונה אירעה ב־66 לספירה כאשר ’קיצר’ הצבא הרומי את התקפתו. בעקבות זאת ברחו המשיחיים המשוחים שבירושלים וביהודה כדי ש’בשרם [או חייהם] יינצל’ (קרא מתי כ״ד:22; מל׳ ג׳:17). אם כן, מה נוכל לצפות שיקרה במהלך הצרה הגדולה הקרבה ובאה? יהוה ’יקצר’ את ההתקפה של ארגון האומות המאוחדות על דתות הכזב ולא יאפשר לדת האמת להישמד יחד עם דתות הכזב. הדבר יבטיח שעמו של אלוהים יינצל.
8. (א) אילו מאורעות יתרחשו לאחר סיום השלב הראשון של הצרה הגדולה? (ב) באיזה שלב, ככל הנראה, יקבל אחרון חברי ה־000,144 את גמולו השמימי? (ראה הערת שוליים.)
8 מה יקרה לאחר סיום השלב הראשון של הצרה הגדולה? דברי ישוע מצביעים על כך שתחלוף תקופה מסוימת עד תחילת הר מגידון. אילו מאורעות יתרחשו במהלך אותו מרווח זמן? התשובה מתועדת ביחזקאל ל״ח:14–16 ובמתי כ״ד:29–31. (קרא.) * לאחר מכן נהיה עדים להר מגידון, שיא הצרה הגדולה, המקביל לחורבן ירושלים ב־70 לספירה (מל׳ ג׳:19). הצרה הגדולה הקרבה ובאה, אשר בשיאה תפרוץ מלחמת הר מגידון, תהיה מאורע ייחודי — מאורע ’אשר לא היה כמותו מראשית העולם’ (מתי כ״ד:21). אחרי כן יחלו אלף שנות שלטון המשיח.
9. כיצד משפיעה נבואתו של ישוע בנוגע לצרה הגדולה על עמו של יהוה?
9 מדוע נבואה זו על הצרה הגדולה מחזקת אותנו? מכיוון שהיא מבטיחה לנו שיהיו אשר יהיו הקשיים שיעמדו בדרכנו, עמו של יהוה כקבוצה יינצל מהצרה הגדולה (ההת׳ ז׳:9, 14). מעל לכול, אנו שואבים שמחה מעצם הידיעה שבהר מגידון יצדיק יהוה את ריבונותו ויקדש את שמו (תהל׳ פ״ג:19; יח׳ ל״ח:23).
מתי שופט ישוע את הכבשים ואת העזים?
10. מה הייתה הבנתנו בעבר בנוגע למועד משפטם של הכבשים והעזים?
10 תן דעתך כעת למועד ההתגשמות של חלק נוסף בנבואתו של ישוע — המשל על משפט הכבשים והעזים (מתי כ״ה:31–46). בעבר חשבנו שהאנשים נשפטים ככבשים או כעזים במהלך כל תקופת אחרית הימים משנת 1914 ואילך. הסקנו שמי שדוחים את מסר המלכות ומתים לפני תחילת הצרה הגדולה נחשבים לעזים, ואין להם כל תקווה לקום לתחייה.
11. מדוע אין זה ייתכן שישוע החל לשפוט את האנשים ככבשים או כעזים מ־1914?
11 באמצע שנות ה־90 דן המצפה שוב בכתוב במתי כ״ה:31 שאומר: ”כאשר יבוא בן האדם בתפארתו וכל המלאכים אתו, יֵשב על כיסא כבודו”. המצפה ציין שישוע אומנם הפך למלך במלכות אלוהים ב־1914, אך הוא לא ’יָשב על כיסא כבודו’ כשופט ”כל העמים”. (מתי כ״ה:32; השווה דניאל ז׳:13.) אלא שמשל הכבשים והעזים מתאר את ישוע בעיקר כשופט. (קרא מתי כ״ה:31–34, 41, 46.) היות וישוע עדיין לא פעל כשופט כל העמים ב־1914, אין זה ייתכן שהוא החל לשפוט את האנשים ככבשים או כעזים באותה שנה. * אם כן, מתי יתחיל ישוע לשפוט?
12. (א) מתי יפעל ישוע לראשונה כשופט כל העמים? (ב) אילו מאורעות מתוארים במתי כ״ד:30, 31 ובמתי כ״ה:31–33, 46?
12 נבואתו של ישוע על אחרית הימים מגלה שהוא יפעל לראשונה כשופט כל העמים לאחר השמדת דתות הכזב. כמוזכר בסעיף 8, חלק מהמאורעות שיתרחשו במהלך תקופה זו מתועדים במתי כ״ד:30, 31. מניתוח פסוקים אלה עולה שכמה מהמאורעות שעליהם ניבא ישוע דומים לאלה המוזכרים במשל הכבשים והעזים. לדוגמה: בן האדם בא בתפארתו והמלאכים אתו; כל השבטים והעמים נאספים; אלה שנשפטים ככבשים ’מרימים ראשם’ כי הם צפויים לרשת ”חיי עולם”. * אלה שנשפטים כעזים ’טופחים על לבם לאות אבל’ בידיעה שילכו ”לאבדון עולם” (מתי כ״ה:31–33, 46).
13. (א) מתי ישפוט ישוע את האנשים ככבשים או כעזים? (ב) כיצד משפיעה הבנה זו על השקפתנו באשר לשירותנו?
13 נוכל להסיק מכך שישוע ישפוט אנשים מכל העמים ככבשים או כעזים כאשר הוא יבוא במהלך הצרה הגדולה. לאחר מכן בשיאה של הצרה הגדולה — בהר מגידון — ילכו דמויי העזים ”לאבדון עולם”. כיצד משפיעה הבנה זו על השקפתנו באשר לשירותנו? היא עוזרת לנו לראות עד כמה חשובה פעילות הבישור שאנו מבצעים. עד שתחל הצרה הגדולה עדיין יש לאנשים זמן לשנות את חשיבתם ולהתחיל ללכת בדרך הצרה ”המובילה לחיים” (מתי ז׳:13, 14). אמת, אנשים מתנהגים כיום כדמויי כבש או כדמויי עז. עם זאת, עלינו לזכור שהמשפט הסופי שיקבע מי הם הכבשים ומי הם העזים יתקיים במהלך הצרה הגדולה. לכן יש לנו סיבה טובה להמשיך לתת לרבים ככל האפשר את ההזדמנות להקשיב ולהגיב בחיוב למסר המלכות.
מתי ’בא’ או ’מגיע’ ישוע?
14, 15. ציין ארבעה פסוקים המצביעים על בואו העתידי של ישוע כשופט.
14 האם עיון נוסף בנבואת ישוע מגלה שיש לתקן את הבנתנו באשר למועד התרחשותם של מאורעות חשובים אחרים? אם נבחן את הנבואה עצמה נוכל למצוא את התשובה.
15 בקטע מנבואתו המתועד במתי כ״ד:29 עד כ״ה:46, התמקד ישוע בעיקר במה שיתרחש במהלך תקופה זו של אחרית הימים ובמהלך הצרה הגדולה הקרבה ובאה. בקטע זה המיוחס לישוע מופיע שמונה פעמים הפועל היווני אֵרְחוֹמָאי בהטיות שונות ומתורגם ל’בא’ או ל’הגיע’. הוא אמר בנוגע לצרה הגדולה: ”ויראו את בן האדם בא בענני השמיים”. ”אינכם יודעים באיזה יום יבוא אדונכם”. ”בשעה שלא תעלה על דעתכם יבוא בן האדם”. ובמשלו על הכבשים והעזים ציין ישוע: ”יבוא בן האדם בתפארתו” (מתי כ״ד:30, 42, 44; כ״ה:31). כל ארבעת האזכורים האלה מצביעים על בואו העתידי של ישוע כשופט. היכן אנו מוצאים בנבואתו של ישוע את ארבעת האזכורים הנותרים?
16. באילו פסוקים אחרים מוזכר בואו של ישוע?
16 ישוע אמר בנוגע לעבד הנאמן והנבון: ”אשרי העבד ההוא אשר יבוא אדונו וימצא אותו עושה כן!” במשל העלמות אמר ישוע: ”בשעה שהלכו לקנות [שמן] הגיע [”בא”, תרגום המלכות בן השיטין (אנג׳)] החתן”. במשל כיכרי הכסף ציין ישוע: ”אחרי זמן רב בא אדונם של העבדים”. באותו משל האדון אומר: ”בבואי אקבל את מה ששייך לי” (מתי כ״ד:46; כ״ה:10, 19, 27). לאיזו תקופה מתייחסים ארבעת האזכורים האלה של ביאת ישוע?
17. מה ציינו בעבר לגבי הביאה המוזכרת במתי כ״ד:46?
17 בעבר ציינו בפרסומים שלנו שארבעת האזכורים האחרונים מתייחסים להגעתו או לבואו של ישוע ב־1918. תן דעתך, לדוגמה, לדבריו של ישוע בנוגע ל”עבד הנאמן והנבון”. (קרא מתי כ״ד:45–47.) הבנו שה’ביאה’ המוזכרת בפסוק 46 קשורה לעת שבה הגיע ישוע כדי לבחון את מצבם הרוחני של המשוחים ב־1918, ושהעבד הופקד על כל נכסי האדון ב־1919 (מל׳ ג׳:1). אך בחינה נוספת של נבואת ישוע מצביעה על הצורך בתיקון הבנתנו בנוגע למועדם של היבטים מסוימים בנבואתו. מדוע?
18. לאיזו מסקנה אנו מגיעים לגבי ביאתו של ישוע מניתוח נבואתו בכללותה?
18 בפסוקים שלפני מתי כ״ד:46 המילים ”יבוא” ו”בא” מתייחסות באופן עקבי לזמן שבו מגיע ישוע לחרוץ ולהוציא לפועל את משפט אלוהים במהלך הצרה הגדולה (מתי כ״ד:30, 42, 44). כמו כן, כפי שדנו בסעיף 12, ’בואו’ של ישוע המוזכר במתי כ״ה:31 מתייחס לאותה עת משפט עתידית. לכן הגיוני להסיק שגם ביאת ישוע שבמהלכה הוא מפקיד את העבד הנאמן על כל נכסיו, על־פי הכתוב במתי כ״ד:46, 47, מתייחסת לביאתו העתידית במהלך הצרה הגדולה. לאמיתו של דבר, מניתוח נבואתו של ישוע בכללותה עולה בבירור שכל שמונת אזכורי בואו מתייחסים לעת משפט העתידה לבוא במהלך הצרה הגדולה.
19. באילו שינויים בהבנתנו דנו במאמר זה, ואילו שאלות יזכו למענה במאמרים הבאים?
19 לסיכום, מה למדנו מדיון זה? בתחילת המאמר העלינו שלוש שאלות הקשורות למועדי התגשמות דבריו של ישוע. תחילה ציינו שהצרה הגדולה לא החלה ב־1914. היא תתחיל כאשר יתקוף ארגון האומות המאוחדות את בבל הגדולה. לאחר מכן הסברנו מדוע משפטו של ישוע על הכבשים והעזים לא החל ב־1914. הוא יתרחש במהלך הצרה הגדולה. לבסוף בחנו מדוע ניתן להסיק שישוע לא בא להפקיד את כל נכסיו בידי העבד הנאמן ב־1919. הוא יעשה זאת במהלך הצרה הגדולה. אם כן, כל שלושת המועדים האלה קשורים בעצם לאותה תקופה עתידית — לצרה הגדולה. כיצד השקפה מתוקנת זו משפיעה על הבנתנו באשר להיבטים נוספים במשל על העבד הנאמן? בנוסף, כיצד היא משפיעה על הבנתנו באשר למשלים אחרים של ישוע הזוכים להתגשמות במהלך תקופה זו של הקץ? שאלות חשובות אלה יידונו במאמרים הבאים.
^ סעיף 4: למידע נוסף, ראה הוצאת המצפה מ־1 באפריל 1994, עמודים 7–18 ומ־1 במאי 1999, עמודים 8–20.
^ סעיף 8: אחד מהמאורעות המוזכרים בפסוקים אלה הוא ’קיבוץ הבחירים’ (מתי כ״ד:31). לפיכך נראה כי כל המשוחים שעדיין ייוותרו על הארץ בסיום החלק הראשון של הצרה הגדולה יעלו השמיימה בשלב כלשהו לפני פרוץ מלחמת הר מגידון. זהו תיקון למה שצויין בנושא ב”שאלות של קוראים” בהוצאת המצפה מ־15 באוגוסט 1990, עמוד 30 [אנג׳].
^ סעיף 11: ראה הוצאת המצפה מ־1 בנובמבר 1995, עמודים 13–21.
^ סעיף 12: ראה את הקטע המקביל בלוקס כ״א:28.