”הנה אני אתכם כל הימים”
”הנה אני אתכם כל הימים עד אחרית הסדר העולמי” (מתי כ״ח:20).
1. (א) סכם את משל החיטים והעשבים הרעים. (ב) כיצד הסביר ישוע את המשל?
באחד ממשליו של ישוע על אודות המלכות מתואר חקלאי שזורע זרעי חיטה טובים ואויב שזורע עשבים רעים בין הזרעים הטובים. העשבים הרעים גדלים ומכסים את מרבית שדה החיטים. עם זאת, החקלאי מורה לעבדיו ’להניח לשניהם לגדול יחד עד הקציר’. בעת הקציר העשבים הרעים מושמדים והחיטים נאספות. ישוע הסביר את המשל. (קרא מתי י״ג:24–30, 37–43.) מה חושף בפנינו משל זה? (ראה הטבלה ”החיטים והעשבים הרעים”).
2. (א) מה מסמלים אירועים המתרחשים בשדה של החקלאי? (ב) באיזה חלק של המשל נדון?
2 מה שמתרחש בשדה של החקלאי ממחיש כיצד ומתי אוסף ישוע מקרב האנושות את כל כיתת החיטים — משיחיים משוחים שימלכו אתו במלכותו. הזריעה החלה בחג השבועות שנת 33 לספירה. האיסוף יושלם כאשר המשוחים שיהיו בחיים בבוא הקץ על הסדר העולמי הנוכחי ייחתמו סופית ואז יילקחו השמיימה (מתי כ״ד:31; ההת׳ ז׳:1–4). כפי שנקודת תצפית על הר מספקת לאדם נוף רחב ידיים, כך גם משל זה מספק לנו מבט מקיף על ההתפתחויות המתרחשות לאורך תקופה של כ־000,2 שנה. באילו התפתחויות הקשורות למלכות אנו מבחינים ממיקומנו בציר הזמן? המשל מתאר פרקי זמן של זריעה, צמיחה וקציר. מאמר זה יתמקד בעיקר בעת הקציר. *
דאגתו והשגחתו של ישוע
3. (א) איזה מצב התפתח לאחר המאה הראשונה לספירה? (ב) איזו שאלה הועלתה על־פי הכתוב במתי י״ג:28, ועל־ידי מי? (ראה גם הערת שוליים.)
3 בראשית המאה השנייה לספירה ’נראו העשבים הרעים’ כאשר הופיעו משיחיים מדומים בשדה העולם (מתי י״ג:26). עד למאה הרביעית לספירה עלה בהרבה מספרם של המשיחיים דמויי העשבים הרעים ממספרם של המשיחיים המשוחים. זכור שבמשל ביקשו העבדים רשות מאדונם לעקור את העשבים הרעים * (מתי י״ג:28). כיצד הגיב האדון?
4. (א) מה התגלה בתשובתו של האדון המסמל את ישוע? (ב) מתי התבהרה זהותה של כיתת החיטים?
4 כשישוע דיבר על החיטים והעשבים הרעים הוא אמר: ”הניחו לשניהם לגדול יחד עד הקציר”. הוראה זו מגלה שמאז המאה הראשונה לספירה ועד היום תמיד היו על פני כדור הארץ משיחיים משוחים דמויי חיטים. מסקנה זו מתאשרת במה שאמר ישוע מאוחר יותר לתלמידיו: ”אני אתכם כל הימים עד אחרית הסדר העולמי” (מתי כ״ח:20). אם כן, ישוע דאג להגן על המשיחיים המשוחים כל הימים עד עת הקץ. אולם הואיל והמשיחיים דמויי העשבים הרעים התפשטו וכיסו את המשיחיים המשוחים, איננו יודעים בוודאות מי השתייכו לכיתת החיטים במהלך תקופה ארוכה זו. אך כמה עשורים לפני תחילת עת הקציר התבהרה זהותה של כיתת החיטים. כיצד?
שליח ש’מפנה דרך’
5. כיצד התגשמה נבואת מלאכי במאה הראשונה לספירה?
5 מאות שנים לפני שסיפר ישוע את משל החיטים והעשבים הרעים, ניבא הנביא מלאכי ברוח יהוה מאורעות המקבילים לאלה שבמשלו של ישוע. (קרא מלאכי ג׳:1–4.) יוחנן המטביל היה ה’מלאך [שליח] שפינה את הדרך’ (מתי י״א:10, 11). כאשר החל את שירותו ב־29 לספירה עמדה בפתח עת משפטו של עם ישראל. השליח השני המוזכר במלאכי הוא ישוע. הוא טיהר את המקדש בירושלים פעמיים — בפעם הראשונה בתחילת שירותו ובפעם השנייה לקראת תום שירותו (מתי כ״א:12, 13; יוח׳ ב׳:14–17). לפיכך מלאכת הטיהור שביצע ישוע נמשכה לאורך תקופה מסוימת.
6. (א) כיצד זכתה נבואת מלאכי להתגשמות גדולה יותר? (ב) מתי בחן ישוע את המקדש הרוחני? (ראה גם הערת שוליים.)
6 כיצד זכתה נבואת מלאכי להתגשמות גדולה יותר? בעשורים שקדמו לשנת 1914 ביצעו צ׳. ט. ראסל ועמיתיו הקרובים מלאכה דומה לזו של יוחנן המטביל. על מנת לקיים מלאכה חיונית זו היה צורך ללמד מחדש אמיתות מקראיות שהוסתרו במשך שנים. תלמידי המקרא לימדו את משמעותו האמיתית של קורבן הכופר של המשיח, חשפו את התורה הכוזבת של אש גיהינום והכריזו שעתות הגויים עומדות להסתיים. עם זאת, היו קבוצות דתיות רבות שטענו שהן תלמידי המשיח, לכן עמדה על הפרק שאלה מכרעת: מי מבין אותן קבוצות היו החיטים? על מנת ליישב סוגיה זו החל ישוע לבחון את המקדש הרוחני ב־1914. בחינה זו ומלאכת הטיהור נמשכו לאורך תקופה מסוימת — משנת 1914 ועד תחילת 1919. *
בחינה וטיהור לאורך שנים
7. מה גילה ישוע כאשר החל את בחינתו ב־1914?
7 מה גילה ישוע כאשר החלה בחינה זו? הוא מצא קבוצה קטנה של תלמידי מקרא נלהבים שבמשך יותר מ־30 שנה הקדישו מכוחם ומהונם כדי לערוך מבצע הטפה נמרץ. * איזו שמחה ודאי חשו ישוע והמלאכים כאשר ראו שהעשבים הרעים של השטן לא חנקו את גבעולי החיטים, שהיו מעטים יחסית אך חזקים! אולם התעורר צורך ’לטהר את בני לוי’, כלומר את המשוחים (מל׳ ג׳:2, 3; פט״א ד׳:17). מדוע?
8. אילו התפתחויות חלו לאחר 1914?
8 בסוף שנת 1914 רפו ידיהם של כמה תלמידי מקרא משום שהם לא עלו השמיימה. בשנים 1915 ו־1916 בעקבות התנגדות שספגו מחוץ לארגון, האטו את הקצב בפעילות הבישור. חמור מכך, לאחר מותו של אח ראסל באוקטובר 1916 התעוררה התנגדות מתוך הארגון. ארבעה מתוך שבעת מנהלי חברת המצפה לכתבי־הקודש ועלונים יצאו נגד ההחלטה שאח רתרפורד יעמוד בראש הפעילות. הם ניסו לגרום לפילוגים בין האחים, אך באוגוסט 1917 הם עזבו את בית־אל. היה זה טיהור של ממש! בנוסף, היו תלמידי מקרא שנכנעו לחרדת אדם. עם זאת, כקבוצה הם הגיבו בחיוב לטיהור שביצע ישוע וערכו את השינויים הדרושים. על כן ישוע שפט אותם כ”חיטים” — כמשיחיים אמיתיים — ודחה את כל המשיחיים המדומים, לרבות כל חברי כנסיות הנצרות (מל׳ ג׳:5; טימ״ב ב׳:19). מה התרחש לאחר מכן? כדי למצוא את התשובה הבה נחזור למשל החיטים והעשבים הרעים.
מה מתרחש לאחר תחילת עת הקציר?
9, 10. (א) במה נדון כעת בנוגע לעת הקציר? (ב) מה הייתה ההתפתחות הראשונה שהתרחשה במהלך עת הקציר?
9 ”עת הקציר היא אחרית הסדר העולמי”, אמר ישוע (מתי י״ג:39). עת קציר זו החלה ב־1914. נדון בחמש התפתחויות בתקופה זו שעליהן ניבא ישוע.
10 ראשית, מלקטים את העשבים הרעים. ישוע אמר: ”בעת הקציר אומַר לקוצרים: לקטו תחילה את העשבים הרעים ואִגדו אותם לאלומות”. לאחר 1914 החלו המלאכים ’ללקט’ את המשיחיים דמויי העשבים הרעים על־ידי כך שהפרידו אותם מ”בני המלכות” משוחי הרוח (מתי י״ג:30, 38, 41).
11. מה מבדיל עד עתה בין המשיחיים האמיתיים לבין המדומים?
11 ככל שנמשכה פעילות הליקוט, ההבחנה בין שתי הקבוצות הלכה ונעשתה ברורה יותר (ההת׳ י״ח:1, 4). בשנת 1919 התברר שבבל הגדולה כבר נפלה. במה נבדלו במיוחד המשיחיים האמיתיים מהמדומים? במלאכת ההטפה. מובילי הדרך בקרב תלמידי המקרא החלו להדגיש עד כמה חשוב שכל אחד ייטול חלק בפעילות הכרזת המלכות. לדוגמה, הספרון בידי מי הופקדה המלאכה שיצא לאור באנגלית ב־1919 האיץ בכל המשיחיים המשוחים לבשר מבית לבית. הספרון ציין: ”המלאכה אומנם נראית אדירה, אך היא מטעם האדון ובכוחו נוכל לבצעה. יש לכם הזכות להשתתף בה”. מה הייתה התגובה? מאז ואילך, על־פי הנאמר בכתב העת המצפה מ־1922, הגבירו תלמידי המקרא את פעילותם במלאכת הבישור. תוך זמן קצר הפכה פעילות ההטפה מבית לבית לסימן ההיכר של המשיחיים הנאמנים, והדבר נכון עד עצם היום הזה.
12. ממתי נאספת כיתת החיטים?
12 שנית, אוספים את החיטים. ישוע ציווה על מלאכיו: ”לכו, אספו את החיטים והכניסו אותן לאסמי” (מתי י״ג:30). מאז שנת 1919 נאספים משיחיים משוחי רוח אל תוך הקהילה המשיחית המשוקמת. עבור המשיחיים המשוחים שיחיו עלי אדמות בבוא הקץ על סדר עולמי זה, יתרחש האיסוף הסופי בעת קבלת גמולם השמימי (דנ׳ ז׳:18, 22, 27).
13. מה נחשף בההתגלות י״ח:7 בנוגע לגישתה הנוכחית של הזונה הגדולה, או בבל הגדולה, לרבות הנצרות?
13 שלישית, בוכים וחורקים שיניים. מה מתרחש לאחר שהמלאכים מאגדים את העשבים הרעים לאלומות? ישוע ציין בנוגע למצבם של כיתת העשבים הרעים: ”שם יבכו ויחרקו שיניים” (מתי י״ג:42). האם מצב זה מתרחש כעת? לא. כיום הנצרות, כחלק מהזונה הגדולה, עדיין אומרת על עצמה: ”אני יושבת כמלכה ואינני אלמנה, ולעולם לא אראה אבל” (ההת׳ י״ח:7). ואכן הנצרות סבורה שהיא שולטת בעניינים; היא אף מתיימרת ’לשבת כמלכה’ מעל למנהיגים הפוליטיים. נכון להיום מי שמסומלים על־ידי העשבים הרעים מתרברבים ואינם בוכים. אך המצב הולך להשתנות.
היחסים ההדוקים של הנצרות עם מנהיגים פוליטיים עומדים להגיע אל קצם (ראה סעיף 13)
14. (א) מתי המשיחיים המדומים ”יחרקו שיניים”, ומדוע? (ב) כיצד ההבנה המתוקנת של הכתוב במתי י״ג:42 עולה בקנה אחד עם הנאמר בתהלים קי״ב:10? (ראה הערת שוליים.)
14 במהלך הצרה הגדולה, לאחר שיושמדו כל דתות הכזב המאורגנות, ירוצו תומכיהן לשעבר לתפוס מחסה, אך לא ימצאו שום מקום מסתור בטוח (לוקס כ״ג:30; ההת׳ ו׳:15–17). ואז, כאשר יתחוור להם שאין אפשרות לברוח מההשמדה, הם יבכו ברוב ייאוש ו”יחרקו שיניים” בכעס. כפי שניבא ישוע בנבואתו על הצרה הגדולה, בשעה חשוכה זו הם ”יטפחו על לבם לאות אבל” * (מתי כ״ד:30; ההת׳ א׳:7).
15. מה יקרה לעשבים הרעים, ומתי?
15 רביעית, מושלכים אל כבשן האש. מה יקרה לעשבים הרעים? המלאכים ”ישליכו אותם אל כבשן האש” (מתי י״ג:42). מכאן שהם יושמדו כליל. לפיכך מי שתמכו בארגוני דתות הכזב יושמדו במהלך השלב האחרון של הצרה הגדולה, כלומר בהר מגידון (מל׳ ג׳:19).
16, 17. (א) מהו המאורע הסופי שמתאר ישוע במשלו? (ב) מדוע אנו מסיקים שהתגשמות מאורע זה טמונה בחיק העתיד?
16 חמישית, מאירים כשמש. ישוע סיים את נבואתו כשאמר: ”באותה עת יאירו הצדיקים כשמש במלכות אביהם” (מתי י״ג:43). מתי והיכן יתרחש הדבר? התגשמות דברים אלה טמונה בחיק העתיד. דבריו הנבואיים של ישוע אינם מתייחסים לפעילות המתבצעת כעת על הארץ, אלא למאורע עתידי שיתרחש בשמיים. * להלן שני טעמים למסקנה זו.
17 ראשית, שים לב לדברי ישוע באשר למועד ההתרחשות. הוא אמר: ”באותה עת יאירו הצדיקים”. המילים ”באותה עת” ודאי מתייחסות למאורע שהזכיר ישוע בדיוק לפני כן — ’השלכת העשבים הרעים אל כבשן האש’. מאורע זה יתרחש בשלב האחרון של הצרה הגדולה. הואיל וכך, המשוחים ’יאירו’ באותה עת עתידית. שנית, תן דעתך לדברי ישוע באשר למיקום ההתרחשות. הוא אמר שהצדיקים ’יאירו במלכות’. מה משמע הדבר? כל המשוחים הנאמנים שעדיין ייוותרו על הארץ בתום השלב הראשון של הצרה הגדולה כבר קיבלו את חתימתם הסופית. לאחר מכן, כפי שמצוין בנבואתו של ישוע על הצרה הגדולה, הם ייקבצו במובן זה שהם יילקחו השמיימה (מתי כ״ד:31). שם הם יאירו ”במלכות אביהם” וזמן קצר לאחר מלחמת הר מגידון הם יהוו חלק מכיתת הכלה המאושרת של ישוע ב”חתונת השה” (ההת׳ י״ט:6–9).
איזו תועלת צומחת לנו?
18, 19. איזו תועלת אישית צומחת לנו מהבנת משלו של ישוע על החיטים והעשבים הרעים?
18 איזו תועלת אישית אנו מפיקים מהמבט המקיף שמספק משל זה? ראשית, אנו זוכים להבנה מעמיקה יותר. המשל חושף בפנינו סיבה חשובה שבגללה מניח יהוה לרשע להתקיים. הוא ”סבל... כלֵי זעם” כדי להכין את ’כלי הרחמים’ — כיתת החיטים * (רומ׳ ט׳:22–24). שנית, ביטחוננו מתחזק. ככל שמתקרב הקץ, יגבירו אויבינו את מאבקם נגדנו, אך הם ’לא יוכלו לנו’. (קרא ירמיהו א׳:19.) כפי שהגן יהוה במהלך הדורות על כיתת החיטים, כך יהיה אתנו אבינו שבשמיים באמצעות ישוע והמלאכים ”כל הימים” העתידים לבוא (מתי כ״ח:20).
19 שלישית, המשל מאפשר לנו לזהות את כיתת החיטים. מדוע הדבר כה חשוב? זיהוי המשיחיים דמויי החיטים חיוני על מנת למצוא תשובה לשאלה שהציג ישוע בנבואתו המקיפה על אחרית הימים. הוא שאל: ”מיהו באמת העבד הנאמן והנבון?” (מתי כ״ד:45) שני המאמרים הבאים יספקו תשובה משביעת רצון לשאלה זו.
^ סעיף 2: כדי לרענן את זיכרונך לגבי משמעות ההיבטים האחרים של המשל, אנו מעודדים אותך לקרוא את המאמר ”יזהירו הצדיקים כשמש” בהוצאת המצפה מ־15 במרס 2010 עמודים 19–21, סעיפים 1–9.
^ סעיף 3: מאחר ששליחי ישוע כבר מתו והשארית המשוחה שנותרה על הארץ הומשלה לחיטים ולא לעבדים, עבדים אלה מסמלים את המלאכים. בהמשך המשל קוצרי העשבים הרעים מזוהים כמלאכים (מתי י״ג:39).
^ סעיף 6: זהו שינוי בהבנתנו. בעבר חשבנו שהבחינה שערך ישוע התרחשה ב־1918.
^ סעיף 7: משנת 1910 ועד 1914 חילקו תלמידי המקרא קרוב ל־000,000,4 ספרים ולמעלה מ־000,000,200 עלונים וספרונים.
^ סעיף 14: זהו שינוי בהבנתנו את הכתוב במתי י״ג:42. בעבר ציינו בפרסומים שלנו שהמשיחיים המדומים ’בוכים וחורקים שיניים’ כבר עשרות שנים ומקוננים ש”בני המלכות” חושפים את זהותם האמיתית כ”בני הרָשע” (מתי י״ג:38). אך למעשה מושג חריקת השיניים קשור להשמדה (תהל׳ קי״ב:10).
^ סעיף 16: בדניאל י״ב:3 כתוב: ”המשכילים [משיחיים משוחים] יזהירו כזוהר הרקיע”. בעודם על הארץ הם זוהרים בכך שהם משתתפים בפעילות הבישור. אולם מתי י״ג:43 מצביע על העת שבה הם יאירו במלכות השמיים. בעבר חשבנו ששני פסוקים אלה מתייחסים לאותה הפעילות — פעילות הבישור.
^ סעיף 18: ראה הספר קרב אל יהוה, עמודים 288, 289.
