האם השתנית?
”השתנו על־ידי התחדשות שכלכם” (רומ׳ י״ב:2).
1, 2. כיצד אנו מושפעים מהחינוך שאנו מקבלים ומהסביבה שבה גדלנו?
כולנו מושפעים עמוקות מהחינוך שקיבלנו ומהסביבה שבה גדלנו. יש לנו סגנון לבוש מסוים, ואנו אוהבים מאכלים מסוימים ומתנהגים בצורה מסוימת. מדוע? בין היתר בשל ההשפעה מצד האנשים הסובבים אותנו ובשל נסיבותינו האישיות.
2 אלא שישנם דברים חשובים פי כמה מהעדפותינו בענייני מזון ולבוש. לדוגמה, אנו לומדים מינקות להתייחס לדברים מסוימים כהולמים ומקובלים ולראות בדברים אחרים פסולים ולא־מקובלים. רבים מעניינים אלה הם בגדר עניינים אישיים המשתנים מאדם לאדם. כמו כן, הבחירות שאנו עושים משקפות לעיתים את תכתיבי מצפוננו. המקרא מציין שבמקרים רבים ”גויים שאין להם תורה מקיימים באופן טבעי את דברי התורה” (רומ׳ ב׳:14). אך האם זה אומר שכל עוד אין חוק מפורש מטעם אלוהים, אנו יכולים פשוט לנהוג על־פי הדרכים ואמות המידה שהתחנכנו על־פיהן ושמקובלות בסביבתנו?
3. מאילו שתי סיבות המשיחיים אינם נוהגים תמיד על־פי הדרכים ואמות המידה המקובלות בסביבתם?
3 ישנן לפחות שתי סיבות חשובות שלא כך נוהגים המשיחיים. ראשית, המקרא מזכיר לנו: ”יש דרך ישר לפני איש, ואחריתה דרכי מוות” (מש׳ ט״ז:25). בשל היותנו בלתי מושלמים, אין לנו כבני אדם היכולת המלאה להחליט מה באמת מועיל לנו וכיצד לכוון את צעדינו בצורה מושלמת (מש׳ כ״ח:26; יר׳ י׳:23). שנית, המקרא מלמד שהמגמות ואמות המידה של העולם מושפעות ונשלטות על־ידי לא אחר מאשר השטן, ”אלוהי הסדר העולמי הזה” (קור״ב ד׳:4; יוח״א ה׳:19). לפיכך אם אנו רוצים לזכות לברכת יהוה ולשאת חן בעיניו, עלינו להישמע לעצה שברומים י״ב:2 (קרא).
4. באילו שאלות נדון במאמר זה?
4 ישנן מספר נקודות חשובות ברומים י״ב:2 הראויות למלוא תשומת לבנו. (1) מדוע עלינו להשתנות? (2) מה כרוך בַּשינוי? ו־(3) כיצד נוכל להשתנות? הבה נדון בשאלות אלו.
מדוע עלינו להשתנות?
5. אל מי בעיקר הופנו הדברים שכתב פאולוס ברומים י״ב:2?
5 הדברים שכתב השליח פאולוס באיגרת אל הרומים לא הופנו ללא־מאמינים או לכלל הציבור, אלא לאחיו המשוחים (רומ׳ א׳:7). הוא האיץ בהם להשתנות ו’לחדול לתת לסדר העולמי הזה לעצב אותם’. עבור המשיחיים ברומא באותה עת, בערך ב־56 לספירה, קיפל בתוכו ’הסדר העולמי’ את אמות המידה, המנהגים, דפוסי ההתנהגות והסגנונות שאפיינו את העולם הרומי. באומרו ”חִדלו” רמז פאולוס שחלקם עדיין היו מושפעים מהסדר העולמי ההוא. לאילו השפעות היו נתונים אז אחינו ואחיותינו?
6, 7. מדוע התנאים החברתיים והדתיים ששררו ברומא בימי פאולוס הקשו על המשיחיים?
6 תיירים המבקרים כיום ברומא רואים שרידי מבנים עתיקים, כגון מקדשים, קברים, מצבות, זירות, תיאטראות וכדומה; חלקם מן המאה הראשונה לספירה. שרידים אלה מן העבר שופכים אור על חיי החברה והדת ברומא העתיקה. אנו גם יכולים לקרוא בספרי ההיסטוריה על מה שהתרחש בה: משחקי גלדיאטורים, מרוצי כרכרות וכן הצגות ומחזות מוזיקליים בשלל נושאים, אשר לא מעט מהם היו זימתיים. רומא הייתה גם מרכז מסחרי משגשג, ועל כן היו בה שפע הזדמנויות להתעשר (רומ׳ ו׳:21; פט״א ד׳:3, 4).
7 למרות מקדשיהם הרבים ופנתיאון האלים שלהם, הרומאים לא נודעו ככאלה שנהגו לפתח יחסים אישיים עם האלים שלהם. מבחינתם הדת הייתה מורכבת בעיקר מטקסים — טקסי לידות, חתונות ולוויות — שהיו חלק מהסדר החברתי דאז. תוכל לשער בנפשך עד כמה הקשה כל זה על המשיחיים ברומא. רבים מהם באו מרקע זה, ולכן היה עליהם מן הסתם להשתנות על מנת להפוך למשיחיים אמיתיים, ותהליך ההשתנות לא פסק ביום טבילתם.
8. כיצד מסכן כיום העולם את המשיחיים?
8 בדומה לעולם הרומי, גם העולם כיום מסכן את המשיחיים המוקדשים. מדוע? כי רוח העולם מתבטאת בדרכים רבות. (קרא אפסים ב׳:2, 3; יוחנן א׳. ב׳:16.) הואיל ואנו חשופים יום יום ושעה שעה לתאוות העולם, לחשיבתו, לערכיו ולמוסר הירוד שלו נשקפת לנו הסכנה התמידית שנישאב לתוכו. מכאן שיש לנו כל סיבה להישמע לעצה שנכתבה ברוח אלוהים ’לחדול לתת לסדר העולמי הזה לעצב אותנו’ ו’להשתנות’. אם כן, מה עלינו לעשות בפועל?
מה עלינו לשנות?
9. אילו שינויים חוללו רבים לפני שהיו כשירים להיטבל?
9 כאשר אדם לומד ומיישם את האמת המקראית, הוא מתחיל להתקדם מבחינה רוחנית. כביטוי להתקדמותו, הוא מחולל שינויים בחייו בהתאם למה שהוא לומד. הוא חדל לקיים מנהגים דתיים כוזבים, מסיר מעליו תכונות לא־רצויות שאפיינו את אורח חייו הקודם ומפתח אישיות כמו זו של המשיח (אפ׳ ד׳:22–24). אנו שמחים לראות שמדי שנה מאות אלפי אנשים מתקדמים כך ומגיעים לשלב שבו הם כשירים להיטבל כסמל להקדשת חייהם ליהוה אלוהים. אין ספק שהדבר משמח את לב יהוה (מש׳ כ״ז:11). אך כדאי שנשאל את עצמנו: האם אלה השינויים היחידים שצריך לחולל?
רבים צריכים לצאת מעולמו של השטן ולהשתנות (ראה סעיף 9)
10. מה ההבדל בין השתנות לבין השתפרות?
10 למעשה, ההשתנות שעליה מדבר פאולוס אינה מסתכמת בהתקדמות או בהשתפרות. לעיתים מתייגים או מפרסמים מוצר כלשהו כ”משופר”, אך ביסודו של דבר זהו אותו מוצר. ייתכן שהוסיפו לו מרכיב חדש אחד בלבד, והאריזה אטרקטיבית יותר. באשר לפועל ”השתנו”, המילון הפרשני מאת וַין (אנג׳) מציין: ”הכתוב ברומים י״ב:2 מצביע על הניגוד בין התאמה חיצונית למאפייני העידן [או הסדר העולמי] הזה לבין טרנספורמציה (או השתנות) פנימית הנעשית על־ידי התחדשות המחשבות בעזרת כוחה של רוח הקודש”. מכאן שאין די בכך שהמשיחי יחדל מהרגלים שליליים, מדיבור לא־בריא ומהתנהגות לא־מוסרית. יש אנשים שאינם מכירים את המקרא ובכל זאת משתדלים להימנע מדברים אלה. אם כן, מה כרוך בשינוי שחייב המשיחי לעבור?
11. במה כרוך השינוי על־פי דברי פאולוס?
11 ”השתנו על־ידי התחדשות שכלכם”, כתב פאולוס. ה’שכל’ לפי שימושי המילה במקרא כולל בתוכו את נטייתנו השכלית, את גישתנו ואת כושר החשיבה שלנו. בתחילת איגרתו אל הרומים תיאר פאולוס אנשים אשר שיקפו ”הלוך נפש פסול”. הללו נמסרו ל’עוולה, רשעה, חמדנות, רוע, קנאה, רצח, מריבות ומרמה’ ולדברים מזיקים אחרים (רומ׳ א׳:28–31). אין פלא אפוא שפאולוס קרא לאנשים שגדלו בסביבה זו והפכו למשרתי אלוהים ’להשתנות’ ו’לחדש את שכלם’.
’הסירו מכם כל כעס, זעם, צעקות ודיבור פוגעני’ (אפ׳ ד׳:31).
12. מהי צורת החשיבה הרווחת כיום, ומדוע גישה זו מהווה סכנה למשיחיים?
12 לצערנו, אנו מוקפים כיום באנשים התואמים את תיאורו של פאולוס. הם כנראה חושבים שדבקות חסרת פשרות בנורמות ובעקרונות היא גישה מיושנת או ביטוי לחוסר סובלנות. מורים והורים רבים נוקטים גישה מתירנית ומעודדים חשיבה ”ליברלית”. בעיניהם הכול יחסי ושום דבר אינו אבסולוטי. אפילו רבים המתיימרים להיות אנשים מאמינים חשים שהם חופשיים לעשות את הישר בעיניהם, ללא כל חובה לציית לאלוהים ולמצוותיו (תהל׳ י״ד:1). גישה זו מהווה סכנה של ממש למשיחיים האמיתיים. הלא־זהירים עלולים לאמץ דעה דומה כלפי הסידורים התיאוקרטיים. הם אולי מסרבים לשתף פעולה עם סידורים שונים בקהילה ואף מתלוננים על כל דבר שאינו מוצא חן בעיניהם. או אולי יש להם הסתייגויות באשר לעצות מקראיות שונות לגבי בידור, שימוש באינטרנט והשכלה גבוהה.
13. מדוע עלינו לבחון את עצמנו בכנות?
13 בהתחשב בכך, כדי לא לתת לעולם להוסיף לעצב אותנו, עלינו לבחון בכנות את גישותינו ורגשותינו הפנימיים, את מטרותינו ואת ערכינו. דברים אלה אינם נראים תמיד לעיני כול. ייתכן שאחרים משבחים אותנו על מעשינו. אך רק אנו יודעים אם באמת הנחנו למקרא לשנות אותנו בתחומים חיוניים אלה ואם אנו ממשיכים להשתנות (קרא יעקב א׳:23–25).
כיצד נעשה השינוי
14. מה יעזור לנו לחולל את השינויים הדרושים?
14 השינוי נעשה באדם הפנימי שלנו, ולכן כדי להשתנות אנו זקוקים לדבר המסוגל לחדור מבעד לפני השטח ולהיכנס עמוק לתוכנו. במה נוכל להיעזר? כאשר אנו לומדים את דרישותיו של יהוה, העולות בקנה אחד עם מטרתו המוצהרת במקרא, תגובתנו למה שאנו קוראים מראה מה טמון בלבנו ואילו שינויים עלינו לעשות על מנת לפעול בהתאם ל’רצונו המושלם של אלוהים’ (רומ׳ י״ב:2; עב׳ ד׳:12).
15. איזה מין שינוי מחולל בנו יהוה?
15 קרא ישעיהו ס״ד:7. התמונה שמצייר כאן הנביא ישעיהו נותנת לנו חומר למחשבה. כיצד יהוה, בתור הקדר, מעצב אותנו כחומר ביד היוצר? הוא אינו משנה אותנו מבחינה פיזית, כלומר הוא אינו משפר את מראנו או את מבנה גופנו. יהוה אינו מעניק לנו הכשרה פיזית אלא רוחנית. אם אנו נותנים לו לעצב אותנו, השינוי שנוצר בנו הוא פנימי או רוחני — בדיוק מה שדרוש לנו במלחמתנו בהשפעות העולם. כיצד מתבצע תהליך העיצוב?
16, 17. (א) תאר מה עושה הקדר בחימר על מנת ליצור ממנו כלי חרס איכותיים. (ב) כיצד עוזר לנו דבר־אלוהים להשתנות ולהפוך לכלים יקרי ערך בעיני יהוה?
16 ליצירת כלי חרס איכותיים משתמש הקדר בחימר משובח. אך ישנם שני דברים שעליו לעשות. ראשית, עליו לשטוף את החימר כדי להסיר ממנו חומרים זרים או מינרלים לא־רצויים. אחר כך עליו לערבב את החימר בכמות מים נכונה וללוש אותו כדי שאחרי עיצובו הוא ישמור על צורתו.
17 שים לב שהמים משמשים הן בשטיפת החימר מחומרים לא־רצויים והן ביצירת אחידות וגמישות מתאימות כדי שניתן יהיה להופכו לכלי חרס שונים, וביניהם אף כלים עדינים. האם אנו מבחינים בתפקידים הדומים שממלא דבר־אלוהים בחיינו? הוא יכול לעזור לנו להיפטר מצורת החשיבה שהייתה לנו בעבר כשלא הכרנו את אלוהים, ולהשתנות ולהפוך לכלים יקרי ערך בעיני יהוה (אפ׳ ה׳:26). חשוב כמה פעמים עודדו אותנו לקרוא יום יום במקרא ולנכוח בקביעות באסיפות הקהילה, שבהן אנו לומדים את דבר־אלוהים. מדוע אנו נקראים לעשות כן? כי כך אנו מאפשרים ליהוה לעצב אותנו (תהל׳ א׳:2; מה״ש י״ז:11; עב׳ י׳:24, 25).
אם נשתנה נדע להתמודד עם בעיות טוב יותר מבעבר (ראה סעיף 18)
18. (א) מדוע חיוני שנהרהר כדי לאפשר לדבר־ אלוהים להשפיע עלינו ולחולל בנו שינויים? (ב) אילו שאלות יהיו לנו לעזר?
18 כדי שדבר־אלוהים יחולל בנו את השינוי הדרוש, קריאת המקרא ולימודו על בסיס קבוע הם רק ההתחלה. רבים קוראים במקרא מדי פעם ומכירים היטב את הכתוב בו. אולי הזדמן לך לפגוש אנשים כאלה בשירות השדה. חלקם אף מסוגלים לדקלם בעל פה קטעים שלמים מן המקרא. * אבל ברוב המקרים יש לכך מעט מאוד השפעה על חשיבתם ועל אורח חייהם. מה חסר? כדי שדבר־אלוהים ישפיע על האדם וישנה אותו, עליו לאפשר לו לחדור עמוק ללבו. לפיכך עלינו להרהר במה שאנו לומדים. כדאי שנשאל את עצמנו: ’האם אני משוכנע שנקודה זו אינה עוד תפיסה דתית ותו לא? האם לא נוכחתי מניסיוני שזו אכן האמת? זאת ועוד, האם אני מוצא דרכים ליישם בחיי את מה שאני לומד ולא רק מתייחס לזה כאל דבר שעליי ללמד אחרים? האם אני חש שיהוה פונה אליי אישית?’ אם נחשוב על שאלות אלו ונהרהר בהן, יעזור לנו הדבר לפתח בלבנו רגשות עמוקים יותר כלפי יהוה ואהבתנו אליו תגדל. כאשר אנו נותנים לנלמד לחדור ללבנו, מתחוללים בנו שינויים חיוביים (מש׳ ד׳:23; לוקס ו׳:45).
19, 20. איזו עצה מקראית תצמיח לנו תועלת רבה אם ניישמה?
19 קריאה והרהורים בדבר־אלוהים באופן קבוע יניעו אותנו להמשיך לעשות את מה שמן הסתם כבר עשינו במידה מסוימת: ’לפשוט את האישיות הישנה עם מעשיה, וללבוש את האישיות החדשה ההולכת ומתחדשת באמצעות ידע מדויק’ (קול׳ ג׳:9, 10). כן, אם נבין לעומק את דבר־אלוהים וניתן לו להשפיע עלינו, תמיד נצליח את דרכנו. האישיות המשיחית החדשה שנפתח בעקבות זאת תגן עלינו מפני מזימותיו הערמומיות של השטן.
20 ”כילדים צייתנים, חִדלו לתת לתאוות שהיו לכם בעבר... לעצב אתכם”, מזכיר לנו השליח פטרוס, אלא ”הייו קדושים בכל התנהגותכם” (פט״א א׳:14, 15). אם נעשה כל מאמץ לפשוט מעלינו את צורת החשיבה והגישות שאפיינו אותנו בעבר ולהשתנות, נבורך. על כך נדבר במאמר הבא.
^ ראה את הדוגמה בכתב העת המצפה מ־1 במרס 1994, עמוד 19, סעיף 7.
