”היו ערניים באשר לתפילות”
”היו מיושבים בדעתכם והיו ערניים באשר לתפילות” (פט״א ד׳:7).
1, 2. (א) מדוע חיוני להיות ”ערניים באשר לתפילות”? (ב) אילו שאלות כנות בנושא התפילות מוטב שנשאל את עצמנו?
”השעה הקשה ביותר להישאר ער בלילה היא בדיוק לפני עלות השחר”, אמר אדם שנהג לעבוד בלילות. סביר להניח שמי שנאלצים להישאר ערים כל הלילה יסכימו אתו. המשיחיים כיום ניצבים בפני קושי דומה, משום שהלילה הארוך של הסדר המרושע של השטן מצוי כעת בשלב הקודר ביותר שלו (רומ׳ י״ג:12). עד כמה מסוכן יהיה אם נירדם בשעה מאוחרת זו! חיוני שנהיה ’מיושבים בדעתנו’ ונישמע לעצת המקרא ’להיות ערניים באשר לתפילות’ (פט״א ד׳:7).
2 בהתחשב במיקומנו בזרם הזמן מוטב שנשאל את עצמנו: ’עד כמה אני ערני באשר לתפילות? האם אני מתפלל תפילות על כל סוגיהן, והאם אני מתמיד להתפלל? האם אני נוהג להתפלל בעד אחרים, או שמא תפילותיי מתמקדות על־פי־רוב בצרכיי וברצונותיי האישיים בלבד? עד כמה חיוניות התפילות לישועתי?’
המשך להתפלל תפילות על כל סוגיהן
3. ציין מספר סוגי תפילות.
3 באיגרתו אל האפסים התייחס השליח פאולוס ל’תפילות על כל סוגיהן’ (אפ׳ ו׳:18). ייתכן שבתפילותינו אנו מרבים לבקש מיהוה שיעזור לנו למלא את צרכינו ולהתגבר על מכשולים. ’שומע התפילה’ מקשיב לנו באהבה כשאנו מבקשים את עזרתו (תהל׳ ס״ה:3). עם זאת, עלינו להשתדל להתמקד גם בתפילות מסוגים אחרים, כגון תפילות הלל, הודיה ותחינות.
4. מדוע עלינו להלל את יהוה בתפילותינו לעיתים תכופות?
4 ישנן סיבות רבות לכך שתפילותינו ליהוה צריכות לכלול בתוכן גם דברי הלל. לדוגמה, כשאנו חושבים על ”גבורותיו” ועל ’רוב גדולתו’, איננו יכולים שלא להללו. (קרא תהלים ק״נ:1–6.) בששת פסוקי מזמור ק״נ אנו נקראים 13 פעם להלל את יהוה! מתוך יראת כבוד עמוקה כלפי אלוהים שר מחבר מזמור אחר: ”שבע ביום היללתיך על משפטֵי צדקך” (תהל׳ קי״ט:164). יהוה בהחלט ראוי להלל. לכן האין זה הולם שנהלל אותו בתפילותינו ”שבע ביום”, כלומר לעיתים תכופות מאוד?
5. מדוע הבעת הודיה בתפילות משמשת להגנתנו?
5 הודיה היא סוג תפילה חשוב נוסף. פאולוס עודד את המשיחיים תושבי העיר פיליפי: ”אל תהיו מודאגים לגבי שום דבר, אלא בכל דבר הציגו את בקשותיכם לאלוהים בתפילה ובתחנונים בליווי הודיה” (פיל׳ ד׳:6). הבעת הודיה מעומק הלב ליהוה בתפילה משמשת להגנתנו, בייחוד לאור העובדה שאנו חיים באחרית הימים, תקופה שבה רוב האנשים ”כפויי טובה” (טימ״ב ג׳:1, 2). העולם אכן חדור רוח של כפיות טובה. אם לא ניזהר עלולה גישה זו לדבוק בנו בנקל. הבעת תודה לאלוהים בתפילות מגבירה בנו את תחושת הסיפוק ועוזרת לנו לא ’לרטון ולהתלונן על מנת חלקנו בחיים’ (יהד׳ 16). בנוסף לכך, כאשר ראשי משפחות אומרים דברי תודה לאלוהים בתפילותיהם המשותפות עם יקיריהם, הם מסייעים לרעיותיהם ולילדיהם לפתח רוח של הכרת טובה.
6, 7. מהי תחינה, ובאילו נושאים נוכל להתחנן ליהוה?
6 תחינה היא תפילה כנה בליווי רגש עז. באילו נושאים נוכל להתחנן ליהוה? כמובן, נוכל לעשות כן בשעה שאנו נרדפים או במצב של חולי רציני הכרוך בסכנת חיים. ברגעים אלה תפילותינו לעזרת יהוה הופכות מטבע הדברים לתחינות. אבל האם אלה המצבים היחידים שבהם נוכל להתחנן ליהוה?
7 תן דעתך לתפילה לדוגמה שלימד ישוע, ושים לב מה הוא אמר לגבי שם אלוהים, מלכותו ורצונו. (קרא מתי ו׳:9, 10.) עולמנו שטוף רשעה, וממשלות האדם אינן דואגות אף לצרכים הבסיסיים של אזרחיהן. עלינו אפוא להתפלל ששמו של אבינו שבשמיים יקודש ושמלכותו תפטור את העולם משלטון השטן. זו גם העת להתחנן ליהוה שרצונו ייעשה על הארץ כפי שהוא נעשֶׂה כבר בשמיים. אם כן, הבה נישאר ערניים ונתפלל ללא היסוס תפילות על כל סוגיהן.
”התמידו להתפלל”
8, 9. מדוע אל לנו למהר לשפוט את פטרוס ואת שאר השליחים על כך שנרדמו בגן גת שמנים?
8 אף שהשליח פטרוס קרא למשיחיים להיות ”ערניים באשר לתפילות”, לפחות במקרה אחד הוא עצמו לא פעל כך. פטרוס היה אחד התלמידים שנרדמו בשעה שישוע התפלל בגן גת שמנים. גם אחרי שישוע אמר להם ”עמדו על המשמר והתמידו להתפלל”, הם לא עשו כן (קרא מתי כ״ו:40–45).
9 אך במקום לשפוט בחומרה את פטרוס ואת שאר השליחים על כך שהם לא נשארו ערים, עלינו לזכור שאירועי אותו יום הכבידו עד מאוד על בשרם החלש. הם ערכו את ההכנות לקראת הפסח וחגגו אותו באותו ערב. אחר כך כונן ישוע את סעודת האדון כדגם לטקס שיהיה עליהם לערוך לזכר מותו (קור״א י״א:23–25). ”לאחר ששרו שירי הלל יצאו אל הר הזיתים” כשהם צועדים מרחק מה ברחובותיה הצרים של ירושלים (מתי כ״ו:30, 36). בשלב זה השעה הייתה אולי כבר הרבה אחרי חצות. אילו היינו באותו לילה בגן גת שמנים, ייתכן שגם אנחנו היינו נרדמים. ישוע לא מתח ביקורת על שליחיו העייפים, אלא הכיר באהבה בעובדה ש”הרוח חפצה מאוד, אבל הבשר חלש”.
אף שפטרוס נכשל, הוא למד להיות ’ערני באשר לתפילות’ (ראה סעיפים 10, 11)
10, 11. (א) איזה לקח למד פטרוס ממה שאירע בגן גת שמנים? (ב) מה אתה לומד ממה שקרה לפטרוס?
10 פטרוס למד לקח כואב מחוסר הערנות שגילה בגן גת שמנים. קודם לכן אמר ישוע: ”כולכם תיכשלו בגלל מה שיקרה לי הלילה”. בתגובה הצהיר פטרוס: ”גם אם כולם ייכשלו בגלל מה שיקרה לך, אני לעולם לא אכשל!” על כך השיב ישוע ואמר לו שהוא יתכחש לו שלוש פעמים. פטרוס התעלם מדברי ישוע והכריז: ”גם אם יהיה עליי למות אתך בשום אופן לא אתכחש לך” (מתי כ״ו:31–35). למרות זאת, פטרוס אכן נכשל כפי שחזה ישוע. לאחר שהתכחש בשלישית לישוע חש פטרוס צער תהומי ”ובכה בכי מר” (לוקס כ״ב:60–62).
11 פטרוס ללא ספק למד לקח מחוויה זו והתגבר על נטייתו לביטחון עצמי מופרז. קרוב לוודאי שהתפילות עזרו לו בעניין זה. ראוי לציין שהעצה ”היו ערניים באשר לתפילות” נכתבה על־ידי פטרוס. האם אנו נשמעים לעצה זו שנכתבה ברוח אלוהים? כמו כן, האם אנו ’מתמידים להתפלל’ ומוכיחים בזאת את תלותנו ביהוה? (תהל׳ פ״ה:9) הבה נזכור גם את אזהרתו של השליח פאולוס: ”מי שחושב שעמידתו איתנה ייזהר פן ייפול” (קור״א י׳:12).
תפילותיו של נחמיה נענו
12. איזו דוגמה טובה הציב לנו נחמיה?
12 תן דעתך לנחמיה, ששירת כשר המשקים בחצר ארתחשסתא מלך פרס במאה החמישית לפה״ס. נחמיה שימש דוגמה ומופת כאדם שהתפלל בעוז. במשך ימים ארוכים ’צם והתפלל לפני אלוהים’ על מצוקתם של היהודים בירושלים (נחמ׳ א׳:4). כאשר שאל אותו ארתחשסתא מדוע קדרו פניו ומה מבוקשו, מייד ’התפלל [נחמיה] אל אלוהי השמיים’ (נחמ׳ ב׳:2–4). מה הייתה התוצאה? יהוה ענה לתפילותיו וכיוון את השתלשלות האירועים לתועלת עמו (נחמ׳ ב׳:5, 6). אין ספק שהדבר חיזק עד מאוד את אמונתו של נחמיה!
13, 14. מה עלינו לעשות כדי לשמור על אמונה איתנה ולהדוף את ניסיונות השטן לרפות את ידינו?
13 ההתמדה בתפילות, כדוגמת נחמיה, מסייעת לנו לשמור על אמונה איתנה. השטן חסר רחמים, והוא תוקף אותנו בדרך כלל כשאנו חלשים. לדוגמה, אם אנו מתמודדים עם מחלה או עם דיכאון, אנו עלולים לחשוב שהזמן שאנו מקדישים מדי חודש לשירות אינו חשוב לאלוהים. חלק מאתנו מתנסים לעיתים במחשבות טורדות, אולי בשל אירועים שונים מן העבר. השטן רוצה לגרום לנו להאמין שאנו חסרי ערך. הוא מנסה בהתקפותיו לנצל את רגשותינו השליליים וכך להחליש את אמונתנו. אך אם נהיה ”ערניים באשר לתפילות”, נוכל לשמור על חוסנה של אמונתנו. ”מגן האמונה הגדול” יאפשר לנו ”לכבות את כל חיציו הבוערים של הרָשָע” (אפ׳ ו׳:16).
’ערנות באשר לתפילות’ מאפשרת לנו להתמודד עם קשיים שונים (ראה סעיפים 13, 14)
14 אם נהיה ”ערניים באשר לתפילות”, לא ניתפס בלתי מוכנים בשעת מבחן אמונה לא־צפוי ולא נתפשר. אל מול ניסיונות ומבחנים, הבה נזכור את דוגמתו של נחמיה ובו במקום נפנה לאלוהים בתפילה. רק בעזרת יהוה נוכל להדוף בהצלחה את הפיתויים ולעמוד במבחני אמונה.
התפלל בעד אחרים
15. אילו שאלות עלינו לשאול את עצמנו בנוגע לתפילות בעד אחרים?
15 ישוע התחנן בעד השליח פטרוס שהוא לא יאבד את אמונתו (לוקס כ״ב:32). אֶפַּפְרַס, משיחי נאמן בן המאה הראשונה לספירה, חיקה את דוגמת ישוע והתפלל בחוזקה בעד אֶחיו בקולוסה. ”הוא תמיד מתפלל למענכם בעוז”, כתב להם פאולוס, ”כדי שלבסוף תוכלו לעמוד שלמים ומשוכנעים לגמרי בכל הקשור לרצון אלוהים” (קול׳ ד׳:12). מוטב שנשאל את עצמנו: ’האם אני מתפלל בחוזקה עבור אחיי ברחבי תבל? באיזו תכיפות אני מזכיר בתפילותיי את אחיי לאמונה שנפגעו מאסון טבע? מתי בפעם האחרונה התפללתי בעוז בעד אחים הנושאים בתפקידי אחריות כבדים בארגון יהוה? האם התפללתי לאחרונה בעד אחים בקהילה המתמודדים עם קשיים?’
16. האם יש חשיבות לתפילותינו בעד אחרים? הסבר.
16 תפילותינו ליהוה אלוהים בעד אחרים יכולות באמת ובתמים להועיל להם. (קרא קורינתים ב׳. א׳:11.) אומנם יהוה אינו חייב לפעול רק משום שרבים מעובדיו מבקשים דבר מה שוב ושוב בתפילותיהם, אבל בתגובתו לתפילותיהם הוא שם לב מה חשוב להם כקבוצה ומביא בחשבון את דאגתם הכנה והעמוקה. מכאן שעלינו להתייחס ברצינות לַזכות ולאחריות שיש לנו להתפלל בעד אחרים. בדומה לאפפרס, עלינו להתפלל בעוז למען אחינו ואחיותינו לאמונה כביטוי לאהבתנו העמוקה ולדאגתנו הלבבית כלפיהם. כך יגבר אושרנו, שכן ”גדול אושרו של הנותן מזה של המקבל” (מה״ש כ׳:35).
”ישועתנו קרובה”
17, 18. איזו תועלת תצמח לנו אם נהיה ”ערניים באשר לתפילות”?
17 בדיוק לפני שציין פאולוס כי ”הלילה עומד לחלוף והיום קרב ובא”, הוא כתב: ”ידועים לכם הזמנים, כלומר, שכבר הגיעה שעתכם להתעורר מן השינה, כי ישועתנו קרובה עכשיו יותר משהייתה ביום שבו הפכנו למאמינים” (רומ׳ י״ג:11, 12). העולם החדש המובטח שיכונן אלוהים קרוב, וישועתנו קרובה יותר ממה שאנו אולי מעלים בדעתנו. אל לנו להירדם מבחינה רוחנית ואל לנו להרשות להסחות הדעת של העולם הזה לגזול מאתנו את הזמן שאנו מקדישים לתפילותינו ליהוה ביחידות. תחת זאת, הבה נהיה ”ערניים באשר לתפילות”. אם נעשה כן יעזור לנו הדבר ’להתנהג בקדושה ולעשות מעשים המעידים על מסירות לאלוהים’, בעודנו מחכים לבוא יום יהוה (פט״ב ג׳:11, 12). כך נוכיח באורח חיינו שאנו שומרים על ערנות רוחנית ושאנו באמת מאמינים כי קץ הסדר העולמי המרושע הזה ממשמש ובא. אם כן, הבה ’נתפלל בכל עת’ (תסל״א ה׳:17). כמו כן, הבה נחפש כדוגמת ישוע מקומות שבהם נוכל לשאת בפרטיות תפילות לאלוהים. אם נקדיש מספיק זמן לתפילות אישיות ליהוה, נקרב אליו יותר ויותר (יעקב ד׳:7, 8). איזו ברכה נפלאה!
18 כתבי־הקודש אומרים: ”במהלך חייו עלי אדמות הקריב המשיח תחינות ובקשות בזעקות גדולות ובדמעות לזה שיכול היה להושיעו ממוות, ותפילותיו נשמעו בזכות יראתו את אלוהים” (עב׳ ה׳:7). ישוע נשא תחינות ובקשות ושמר אמונים לאלוהים עד תום חייו הארציים. תודות לכך הושיע יהוה את בנו האהוב ממוות וגמל לו בחיי אלמוות בשמיים. גם אנו יכולים לשמור אמונים לאבינו השמימי, ואין זה משנה אילו פיתויים ומבחנים יפקדו אותנו. בהחלט נוכל לזכות בפרס חיי הנצח — בתנאי שנהיה תמיד ”ערניים באשר לתפילות”.
