עבור לתוכן

עבור לתוכן העניינים

דאגה לצורכי הקשישים

דאגה לצורכי הקשישים

‏”ילדיי היקרים, עלינו לאהוב לא רק במילים או בדיבור, אלא גם בפועל ובאמת” (‏יוח”א ג’:18‏).‏

1, 2. ‏(א) באילו קשיים נתקלות משפחות רבות, ואילו שאלות מתעוררות עקב כך? (ב) כיצד יכולים הורים בגיל מתקדם וילדיהם להתמודד עם הקשיים הנלווים לנסיבות משתנות?‏

זה יכול להיות קורע לב לראות שהוריך, שפעם היו חזקים ועצמאיים, אינם מסוגלים יותר לדאוג לעצמם. ייתכן שאמך או אביך נפלו ושברו את הירך, איבדו חוש התמצאות והחלו לשוטט ברחובות, או שאובחנה אצלם מחלה חמורה. מצד שני, לקשישים אולי קשה לקבל את העובדה ששינויים פיזיים או נסיבות אחרות מגבילים כעת את עצמאותם (‏איוב י”ד:1‏). מה ניתן לעשות? איך ניתן לדאוג להם?‏

2 מאמר אחד הדן בטיפול בקשישים מציין: ”אומנם אין זה קל לשוחח על עניינים הקשורים לגיל מתקדם, אך משפחות שדנות באפשרויות הקיימות ומסכימות על קווי פעולה מסוימים מסוגלות להתמודד טוב יותר עם כל תרחיש”. דיונים מעין אלה חשובים ביותר לאור העובדה שלא ניתן להימנע מהקשיים הנלווים לזקנה. למרות זאת, באפשרותנו להיערך לכך במידה מסוימת ולקבל החלטות מבעוד מועד. הבה נדון כיצד בני המשפחה יכולים לשתף פעולה זה עם זה בצורה אוהבת על מנת לתכנן איך להתמודד עם חלק מהקשיים.‏

 היערכות ל”ימי הרעה”‏

3. מה יכולות משפחות לעשות כאשר ההורים הקשישים נזקקים לסיוע רב יותר? (ראה תמונה בפתיח המאמר.)‏

3 עם הזמן רוב הקשישים כבר אינם מסוגלים לדאוג לעצמם בצורה מלאה; הם זקוקים לעזרה כלשהי. ‏(קרא קהלת י”ב:1–7‏.) כאשר הורים קשישים אינם יכולים להסתדר בכוחות עצמם, עליהם ועל ילדיהם המבוגרים להחליט מהי העזרה המתאימה ביותר ולמצוא פתרונות בני־השגה. יהיה זה מן החוכמה לקיים אסיפה משפחתית כדי לדון כיצד כל אחד יכול לשתף פעולה, מה הם צורכי ההורים ובאילו דרכים ניתן להגיש עזרה. כל המעורבים, במיוחד ההורים, צריכים לבטא את רגשותיהם בצורה גלויה ולהתייחס לעובדות באופן מציאותי. ניתן לדון בשאלה אם קבלת סיוע נוסף תאפשר להורים להישאר בביתם בבטחה.‏ * אפשר גם לדון כיצד כל אחד יכול להשתמש ביכולותיו בהתאם לנסיבותיו כדי למלא תפקידים שונים במסגרת אחריות זו (‏מש’ כ”ד:6‏). למשל, לחלק מבני המשפחה אולי יש אפשרות לדאוג לטיפול היומיומי בהורה, ואילו לאחרים יש אפשרות לעזור יותר מבחינה חומרית. כולם צריכים להבין שעל כל אחד מוטל תפקיד; אולם התפקיד עשוי להשתנות במשך הזמן ואולי יתעורר צורך בשינויי תפקידים.‏

4. להיכן יוכלו חברי משפחה לפנות לקבלת עזרה?‏

4 כאשר אתה מתחיל לטפל בהוריך, הקדש זמן ללמוד כמה שיותר על מצבם. אם הוא או היא חולים במחלה ניוונית, ברר אילו התפתחויות צפויות להיות בעתיד (‏מש’ א’:5‏). צור קשר עם משרדי ממשלה המספקים שירותים עבור הקשישים. ברר אילו משאבים קהילתיים יכולים להקל עליך ולשפר את איכות הטיפול. השינויים שעומדים להתחולל בנסיבות משפחתך עלולים לעורר אצלך רגשות שליליים — רגשות של אובדן, של הלם ושל בלבול. שתף ידיד מהימן במחשבותיך. מעל לכול, שפוך את לבך בפני יהוה. הוא יכול להעניק לך שלוות נפש כדי שתוכל להתמודד עם כל מצב (‏תהל’ נ”ה:23;‏ מש’ כ”ד:10;‏ פיל’ ד’:6, 7‏).‏

5. מדוע מן החוכמה ללקט מידע מראש באשר לדרכים השונות בהן ניתן לדאוג לקשישים?‏

5 יש קשישים ומשפחותיהם הנוהגים בחוכמה ומלקטים מידע מראש באשר לדרכים השונות בהן ניתן לדאוג להורים, כגון האפשרות שההורה יגור עם בנו או עם בתו או יעבור לדיור מוגן, או אפשרויות אחרות הזמינות במקום. הם צופים מראש ”עמל [צרות] ואוון [מכאובים]” ונערכים בהתאם (‏תהל’ צ’:10‏). למרבה הצער, משפחות רבות אינן נערכות מראש ואז נאלצות לקבל החלטות קשות בחופזה לנוכח משבר פתאומי. זה ”כמעט תמיד הזמן הגרוע ביותר שבו ניתן לקבל החלטה מעין זו”, מציין מומחה אחד. במצב כזה חברי משפחה עלולים להיות מתוחים ולהיגרר לוויכוחים. מצד שני, תכנון לטווח ארוך הופך את השינויים העתידיים לפחות טראומטיים (‏מש’ כ’:18‏).‏

חברי המשפחה יכולים להיפגש כדי לדון בדרך שבה ניתן למלא את צורכי הקשיש (ראה סעיפים 6–8)‏

6. כיצד הורים וילדים מפיקים תועלת מדיון באשר לעניינים הקשורים למגורי ההורים הקשישים?‏

6 אולי יהיה לך קשה לדבר עם הוריך על עניינים הקשורים למגוריהם ועל הצורך בשינוי העשוי להתעורר. עם זאת, רבים אמרו ששיחות אלה הוכיחו עצמן מאוחר יותר כמועילות מאוד. מדוע? מכיוון שהן יצרו הזדמנויות לערוך תוכניות מעשיות באווירה של קרבה והבנה. מאחר שניהלו דיונים מראש בהם כל אחד הביע את השקפתו ברוח של אהבה וטוב לב, היה  הרבה יותר קל לקבל החלטות כשהתעורר הצורך. גם אם הקשישים רוצים להמשיך לגור לבד ולהיות עצמאיים ככל האפשר, יהיה זה מאוד מועיל אם ישוחחו עם ילדיהם על הטיפול המועדף עליהם במקרה הצורך.‏

7, 8. באילו נושאים מוטב שמשפחות ידונו, ומדוע?‏

7 הורים, במהלך הדיון שתפו את חברי משפחתכם ברצונותיכם, ביכולות הכלכליות שלכם ובאפשרויות המועדפות עליכם. הדבר יאפשר להם לקבל החלטות מתאימות במידה שלא תוכלו לעשות זאת. סביר להניח שהם ירצו לכבד את רצונותיכם ולעזור לכם להישאר עצמאיים עד כמה שניתן (‏אפ’ ו’:2–4‏). לדוגמה, האם אתם מצפים שאחד מילדיכם יזמין אתכם לעבור לגור עם משפחתו? או שאולי אתם מצפים לדבר אחר? היו מציאותיים והכירו בכך שלא כולם יראו אתכם עין בעין ושנדרש זמן לכל אדם — בין שלהורה ובין שלילד — להתאים את חשיבתו.‏

8 על כולם להבין שניתן להימנע מבעיות על־ידי תכנון ודיונים (‏מש’ ט”ו:22‏). יש לדון בין היתר בטיפול רפואי ובהעדפות אישיות בנושא. הנקודות המובאות ב”ייפוי־כוח לטיפול רפואי”, שבו משתמשים עדי־יהוה, הן ללא ספק נושאים שיש לדון בהם. לכל אדם יש זכות לקבל מידע על הטיפולים שבנמצא ולהחליט אם לקבלם או לדחותם. הנחיות הניתנות מראש מביעות את רצונו של הפרט באשר לטיפולים רפואיים. מינוי מיופה כוח לטיפול רפואי (במקומות בהם הדבר אפשרי מבחינה חוקית ומקובל) עשוי להבטיח שאדם מהימן יקבל החלטות מתאימות במקרה הצורך. מוטב שהמעורבים בעניין יחזיקו עותקים של מסמכים רלוונטיים במקרה ויהיה בהם צורך. היו שצירפו עותקים אלה לצוואתם ולמסמכים חשובים אחרים הקשורים לביטוחים, לכספים, להתקשרויות עם משרדי ממשלה וכן הלאה.‏

התמודדות עם נסיבות משתנות

9, 10. אילו שינויים ביכולותיו של הקשיש עשויים לקבוע מהי העזרה שלה הוא זקוק?‏

9 במקרים רבים כל בני המשפחה מעדיפים שההורים הקשישים יהיו עצמאיים ככל האפשר, במסגרת יכולותיהם ומגבלותיהם. הם אולי מסוגלים לבשל, לנקות, ליטול תרופות ולתקשר ללא בעיות, ולכן ילדיהם אינם צריכים להיות מעורבים יתר על המידה בחיי היומיום שלהם. אולם אם ההורים יהפכו עם הזמן לפחות ניידים — למשל אם הם לא יהיו מסוגלים לערוך קניות — או אם יתחילו לסבול מהידרדרות חמורה בזיכרון, יהא על הילדים לפעול בעקבות שינויים אלה.‏

10 ההזדקנות עלולה להביא עמה תופעות כגון בלבול, דיכאון, חוסר שליטה בצרכים, אובדן השמיעה, הראייה והזיכרון; עם זאת, אם כמה מבעיות בריאות אלה יופיעו, ייתכן  שניתן יהיה לטפל בהן ביעילות. כשאחת או יותר מבעיות אלה צצות, יש לבקש עזרה רפואית. אולי יהיה על הילדים לנקוט יוזמה בכך. בשלב מסוים, הם אולי ייאלצו להתחיל ליטול את המושכות גם בעניינים אישיים שבעבר היו חלק מפעילויות ההורה. כדי לדאוג להורים בצורה הטובה ביותר, הילדים אולי יצטרכו להיות הסנגורים שלהם, המזכירים שלהם, הנהגים שלהם וכן הלאה (‏מש’ ג’:27‏).‏

11. מה ניתן לעשות כדי להקל על ההורים להסתגל לשינויים?‏

11 אם בעיות ההורים בלתי פתירות, ייתכן שיהיה צורך לערוך שינויים באופן הטיפול בהורים או בעניינים הקשורים למגוריהם. ככל שהשינויים יהיו קטנים יותר, כך יהיה קל יותר להסתגל אליהם. במקרה שאתה מתגורר הרחק מהוריך, ייתכן שכל מה שנדרש הוא שאח לאמונה או שכן יבדקו בקביעות מה מצבם של הוריך וידווחו לאחד הילדים על כך. האם הם זקוקים לעזרה רק בבישול ובניקיון? האם התאמות קלות בבית יאפשרו להם להתנייד, להתקלח ולבצע פעילויות אחרות בצורה קלה ובטוחה יותר? אולי כל מה שהקשישים צריכים כדי להמשיך לשמור על מידת העצמאות שבה הם חפצים זה עזרתו של מטפל. אולם אם זה לא יהיה בטיחותי שימשיכו לגור לבד, יש לדאוג לסיוע צמוד יותר. יהיו אשר יהיו הנסיבות, כדאי לבדוק אילו שירותים מסופקים באזור * ‏(קרא משלי כ”א:5‏).‏

כיצד כמה עומדים במשימה

12, 13. כיצד ילדים מבוגרים הגרים הרחק מהוריהם ממשיכים לכבד אותם ולדאוג להם?‏

12 ילדים אוהבים דואגים לרווחת הוריהם. הידיעה שהם מקבלים את העזרה הדרושה משרה על ילדיהם מידה של שלוות נפש. עם זאת, בשל התחייבויות אחרות, ילדים מבוגרים רבים אינם גרים קרוב להוריהם. במקרים כאלה, יש שמנצלים את חופשתם כדי לבקר את הוריהם ולעזור במילוי צורכיהם ובביצוע מטלות שהם אינם מסוגלים לבצע בכוחות עצמם. שיחות טלפון קבועות — מדי יום אם ניתן — ושליחת מכתבים או אי־מיילים יוכיחו להוריכם שאתם אוהבים אותם (‏מש’ כ”ג:24, 25‏).‏

13 יהיו אשר יהיו הנסיבות, יהיה עליך לשקול את סוג העזרה היומיומית שתוגש להוריך. אם הם עדי־יהוה ואינך מתגורר בקרבתם, תוכל לשוחח עם הזקנים בקהילתם ולשאול מה הם ממליצים. הקפד לכלול עניין זה בתפילותיך. ‏(קרא משלי י”א:14‏.) גם אם הוריך אינם עדי־יהוה, תרצה לציית למצווה ”כבד את אביך ואת אמך” (‏שמ’ כ’:12;‏ מש’ כ”ג:22‏). מובן שלא כל משפחה תקבל את אותן ההחלטות. יש שמחליטים שהורה קשיש יעבור להתגורר עמם או קרוב אליהם. אולם הדבר לא תמיד אפשרי. יש הורים המעדיפים לא לגור עם ילדיהם המבוגרים ועם משפחותיהם; הם מוקירים את עצמאותם ואינם רוצים להיות לנטל עליהם. יש שעומדים לרשותם האמצעים לשלם עבור קבלת סיוע בביתם, והם מעדיפים לעשות כן (‏קהלת ז’:12‏).‏

14. באילו בעיות עלול להיתקל מי שהאחריות העיקרית לדאוג להורים מונחת על כתפיו?‏

14 במשפחות רבות, נראה שחלק ניכר מן האחריות הנוגעת לדאגה להורים מונח על כתפי ילד אחד, בדרך כלל הילד שגר הכי קרוב אליהם. עם זאת, מי שהאחריות העיקרית מונחת על כתפיו צריך לאזן את הדאגה לצורכי הוריו עם הדאגה לצורכי משפחתו. יש גבול לזמן ולכוח העומדים לרשות כל אדם. בנוסף, נסיבותיו של המטפל עשויות להשתנות, ובעקבות זאת יהיה צורך לבחון מחדש את הסידור הנוכחי. האם בן משפחה אחד נושא ביותר מדי אחריות?  האם הילדים האחרים יוכלו לעשות יותר, אולי לטפל בהורים בתורנות?‏

15. מה ניתן לעשות כדי שהמטפל לא יישחק?‏

15 כאשר הורה קשיש זקוק לעזרה צמודה, קיימת הסכנה שהמטפל יישחק (‏קהלת ד’:6‏). ילדים אוהבים רוצים לעשות כל שביכולתם עבור הוריהם, אך דרישות התפקיד הבלתי פוסקות עלולות לגרום להם לכרוע תחת הנטל. מטפלים שנמצאים במצב כזה צריכים להיות מציאותיים ואולי לבקש עזרה. אם המטפל יקבל עזרה מדי פעם אולי יהיה אפשרי להמשיך לטפל בהורה בבית מבלי שיצטרך לעבור למוסד סיעודי.‏

16, 17. באילו קשיים נתקלים ילדים המטפלים בהורים קשישים, וכיצד יוכלו להתמודד אתם? (ראה גם התיבה ”דאגה להורים קשישים מתוך הערכה”)‏

16 זה מעציב לראות את השלכותיה הכואבות של הזקנה על הורים אהובים. מטפלים רבים חווים מידה של עצבות, חרדה, תסכול, כעס, אשמה ואף תרעומת. מפעם לפעם הורה קשיש עלול להגיד מילים פוגעות או להיות כפוי טובה. אם זה קורה, אל תמהר להיפגע. מומחה בתחום בריאות הנפש אומר: ”הדרך הטובה ביותר להתמודד עם כל רגש, במיוחד עם רגש שגורם לך תחושת אי־נעימות, היא להכיר בו. הימנע מלהתכחש לרגש זה או מלשפוט את עצמך בחומרה על שאתה חש כך”. שוחח על רגשותיך עם בן זוגך, בן משפחה אחר או עם חבר מהימן. שיחות מעין אלו יכולות לעזור לך לראות את התגובות הרגשיות שלך בפרספקטיבה הנכונה.‏

17 ייתכן שבשלב מסוים לא יהיו לבני המשפחה המשאבים או המומחיות הדרושים כדי להמשיך לטפל ביקירם בבית. אולי המשפחה תגיע למסקנה שיש להעביר את ההורה למוסד סיעודי. אחות משיחית אחת ביקרה את אמה במוסד סיעודי כמעט כל יום. היא אומרת על משפחתה: ”פשוט לא היינו מסוגלים לטפל באמא 24 שעות ביממה כפי שהייתה צריכה. לא היה קל להחליט להעביר אותה לטיפול במוסד סיעודי. זה היה קשה מאוד מבחינה רגשית. אבל זה היה הפתרון הטוב ביותר עבורה בחודשים האחרונים לחייה, והיא קיבלה את זה”.‏

18. במה יוכלו להיות סמוכים ובטוחים הילדים הדואגים לצורכי הוריהם הקשישים?‏

18 האחריות לטפל בהוריך כאשר הם מזדקנים עשויה להיות מורכבת וסוחטת מבחינה רגשית. אין רשימת פתרונות נכונים לכל מקרה ומקרה כשמדובר בטיפול בקשישים. בכל זאת, על־ידי תכנון נבון, שיתוף פעולה מתחשב, תקשורת טובה, ומעל לכול, תפילות מעומק הלב, תוכל למלא את האחריות לנהוג כבוד ביקיריך. בעשותך כן, תזכה לסיפוק מעצם הידיעה שהם מקבלים את הטיפול ותשומת הלב שלהם הם זקוקים. ‏(קרא קורינתים א’. י”ג:4–8‏.) חשוב מכול, תוכל להיות סמוך ובטוח שיהוה יברך אותך בשלוות נפש שהוא מעניק למי שנוהגים כבוד בהוריהם (‏פיל’ ד’:7‏).‏

^ ס' 3 העדפותיהם של ההורים והילדים עשויות להיות מוכתבות על־ידי התרבות המקומית. באזורים מסוימים נהוג ואף מועדף שחברי משפחה בני כמה דורות גרים יחד או נפגשים בתדירות גבוהה.‏

^ ס' 11 אם הוריך עדיין מתגוררים בביתם, ודא שלאנשים מהימנים המסייעים להם יהיה מפתח שיאפשר להם להיכנס לביתם של הקשישים במקרה חירום.‏