היה מלא ביטחון — יהוה עוזרך!
”נהיה מלאי ביטחון ונאמר: ’יהוה עוזרי’” (עב’ י”ג:6).
1, 2. באילו קשיים נתקלים מהגרים רבים כשהם חוזרים הביתה? (ראה תמונה בפתיח המאמר.)
”כשעבדתי בארץ אחרת הייתה לי עבודה אחראית והרווחתי הרבה כסף”, נזכר אדוארדו. * ”אך כשהתחלתי ללמוד את המקרא בסיועם של עדי־יהוה, הבנתי שיש לי אחריות חשובה יותר — לדאוג למשפחתי מבחינה רוחנית ולא רק מבחינה פיזית. לכן חזרתי הביתה” (אפ’ ו’:4).
2 אדוארדו ידע שיהוה שבע רצון מכך שהתאחד עם משפחתו. אך בדומה למרילין שהוזכרה במאמר הקודם, היה על אדוארדו להתחיל בתהליך ארוך של שיקום יחסיו עם בני משפחתו. בנוסף, היה עליו להתמודד עם הקושי לפרנס את אשתו ובנותיו במדינה שבה הכלכלה הרבה יותר חלשה. כיצד יוכל להתפרנס? איזו עזרה יוכל לצפות לקבל מאחרים בקהילה?
שיקום הרוחניות וחיי המשפחה שניזוקו
3. כיצד משפיעה היעדרותו של הורה על הילדים?
3 ”הבנתי שזנחתי את בנותיי בזמן שהיו זקוקות להדרכה ולאהבה שלי יותר מתמיד”, מודה אדוארדו. ”לא הייתי שם כדי לקרוא להן סיפורים מקראיים, להתפלל אתן, לחבק אותן ולשחק אתן” (דב’ ו’:7). בתו הבכורה אנה נזכרת: ”הרגשתי חסרת ביטחון מבחינה רגשית כי אבא לא היה אתנו בבית. כשחזר הכרנו רק את פניו ואת קולו. כשחיבק אותי זה לא היה לי טבעי”.
4. כיצד משפיעה היעדרותו של הבעל על יכולתו למלא את תפקידו כראש המשפחה?
4 היעדרותו של האב פוגעת גם ביכולתו למלא את תפקידו כראש המשפחה. אשתו של אדוארדו, רובי, מסבירה: ”הייתי צריכה למלא שני תפקידים — של האמא ושל האבא — והתרגלתי לקבל את רוב ההחלטות המשפחתיות בעצמי. כשאדוארדו חזר הביתה הייתי צריכה ללמוד מהי באמת כניעה משיחית. אפילו עכשיו אני צריכה להזכיר לעצמי לפעמים שבעלי כאן” (אפ’ ה’:22, 23). אדוארדו מוסיף: ”הבנות היו רגילות לפנות לאמא שלהן כדי לבקש רשות לעשות דברים. כהורים הבנו שעלינו להציג לבנותינו חזית מאוחדת, והיה עליי ללמוד להנהיג את משפחתי בדרך המשיחית”.
5. כיצד החל אב אחד לתקן את הנזקים שנגרמו בשל היעדרותו, ומה היו התוצאות?
5 אדוארדו היה נחוש לעשות כל שביכולתו על מנת לשקם את יחסיו עם משפחתו ולבנות את חוסנם הרוחני. ”מטרתי הייתה להטמיע בבנותיי את האמת במילים ובמעשים — לא רק להגיד שאני אוהב את יהוה, אלא להראות זאת” (יוח”א ג’:18). האם יהוה בירך את מאמציו של אדוארדו? ”כשראינו את מאמציו להיות אבא טוב ולהתקרב אלינו שוב, זה השפיע עלינו רבות”, משיבה אנה. ”ראינו אותו תורם מעצמו בקהילה והיינו גאים בו. העולם ניסה להרחיק אותנו מיהוה, אך ראינו את הורינו ממוקדים בָּאמת וניסינו לעשות כמוהם. אבא הבטיח לא לעזוב אותנו שוב ועמד במילתו. אם הוא היה עוזב, קרוב לוודאי שלא הייתי בארגונו של יהוה היום”.
קבלת אחריות
6. איזה לקח למדו כמה הורים במהלך המלחמה בבלקן?
6 ממספר חוויות עולה שבמהלך המלחמה בבלקן ילדיהם של עדי־יהוה שגרו באותו אזור היו שמחים על אף תנאי המחיה הקשים. מדוע? ההורים, שלא יכלו ללכת לעבודה, נשארו בבית ולמדו עם ילדיהם, שיחקו ושוחחו אתם. מה הלקח? הילדים זקוקים להוריהם יותר מאשר לכסף או למתנות. ואכן, כפי שדבר־אלוהים מציין, הילדים יפיקו תועלת אם יקבלו מהוריהם תשומת לב וחינוך (מש’ כ”ב:6).
7, 8. (א) איזו טעות עושים כמה הורים ששבים לביתם? (ב) כיצד יכולים ההורים לעזור לילדיהם להתגבר על רגשות שליליים?
7 למרבה הצער, יש הורים ששבים לביתם ונתקלים בתרעומת ובאדישות מצד ילדיהם, ואומרים בתגובה: ”איך אתה יכול להיות כל כך כפוי טובה על כל ההקרבות שעשיתי למענך?” אולם ייתכן שהגישה השלילית של הילדים נובעת במידה רבה מהיעדרות ההורים. מה יכול ההורה לעשות כדי לאחות את הקרע?
8 בקש מיהוה שיעזור לך לגלות הבנה רבה יותר כלפי בני משפחתך. לאחר מכן כשתשוחח עם בני משפחתך, הכר בעובדה שיש לך חלק ביצירת הבעיה. התנצלות כנה עשויה לעזור. במשך הזמן בן זוגך וילדיך ישימו לב שאתה מנסה בהתמדה לשפר את המצב ויבחינו בכנות שלך. בעזרת נחישות וסבלנות תוכל בהדרגה לזכות שוב באהבה ובכבוד מצד משפחתך.
’דאגה לצורכי אלה אשר לך’
9. מדוע אין זה הכרחי שנחתור כל הזמן לצבור עוד דברים חומריים כדי ’לדאוג לצורכי אלה אשר לנו’?
9 השליח פאולוס הורה שכאשר משיחיים מבוגרים אינם מסוגלים לכלכל את עצמם, על ילדיהם ונכדיהם ”להשיב להוריהם ולהורי הוריהם את הגמול הראוי להם”. אך פאולוס המשיך והאיץ בכל המשיחיים להסתפק בצורכי המחיה היומיים שלהם — מזון, בגדים וקורת גג. אל לנו לחתור כל הזמן לרמת חיים גבוהה יותר או לביטחון כלכלי עתידי. (קרא טימותיאוס א’. ה’:4, 8; ו’:6–10.) על מנת ’לדאוג לצורכי אלה אשר לו’ המשיחי אינו צריך לנסות לצבור עושר חומרי בעולם זה שיחלוף בקרוב (יוח”א ב’:15–17). אל לנו לאפשר ל”תעתועי העושר” או ל”דאגות החיים” לסכן את ’אחיזתה האיתנה’ של משפחתנו ”בחיים האמיתיים” בעולמו החדש רב־הצדק של אלוהים (מר’ ד’:19; לוקס כ”א:34–36; טימ”א ו’:19).
10. כיצד נוכל לגלות חוכמה אלוהית באשר לצבירת חובות?
10 יהוה מודע לכך שאנו זקוקים לכסף במידה מסוימת. אך כסף אינו יכול להגן עלינו ולכלכל אותנו כפי שחוכמת אלוהים יכולה לעשות (קהלת ז’:12; לוקס י”ב:15). רבים אינם אומדים כראוי את העלויות הכרוכות במעבר לארץ אחרת לשם עבודה, ובנוסף אין כל ערובה לכך שירוויחו שם כסף. למעשה, ישנן סכנות רציניות. מהגרים רבים חוזרים עם חובות גדולים אף יותר. במקום להיות חופשיים יותר כדי לשרת את אלוהים, הם מוצאים עצמם משרתים את אלה שלהם הם חייבים כסף. (קרא משלי כ”ב:7.) מן התבונה להימנע מלהיכנס לחובות מלכתחילה.
11. כיצד ניהול תקציב עוזר למשפחות לצמצם את הלחץ הכלכלי?
11 אדוארדו ידע שכדי שהחלטתו להישאר עם משפחתו תעלה יפה, עליו להיות זהיר בכל הקשור לכסף. הוא ואשתו חשבו מה הם הדברים החומריים שלהם הם באמת זקוקים וערכו תקציב בהתאם לכך. כמובן שהתקציב היה מוגבל הרבה יותר מאשר התקציב שמשפחתו הייתה מורגלת אליו. אך כולם שיתפו פעולה ולא בזבזו כסף על דברים לא־הכרחיים. * ”לדוגמה”, אדוארדו אומר, ”הוצאתי את בנותיי מבתי־הספר הפרטיים ומצאתי עבורן בתי־ספר ציבוריים טובים”. הוא ומשפחתו התפללו שימצא עבודה חילונית שלא תפריע לשגרה הרוחנית שלהם. כיצד ענה יהוה לתפילותיהם?
12, 13. אילו צעדים מעשיים נקט אב אחד כדי לפרנס את משפחתו, וכיצד בירך יהוה את נחישותו לשמור על חיים פשוטים?
12 ”בשנתיים הראשונות בקושי הסתדרנו”, נזכר אדוארדו. ”חסכונותיי התדלדלו, הכנסתי הזעומה לא תמיד הספיקה לכסות את ההוצאות, ובנוסף הייתי תשוש פיזית. אך התאפשר לנו לנכוח בכל האסיפות ולצאת לשירות יחד”. אדוארדו גמל בלבו אפילו לא לשקול הצעות עבודה שידרשו ממנו להיות הרחק ממשפחתו למשך חודשים או שנים. ”במקום זאת”, הוא אומר, ”למדתי לבצע עבודות שונות. בדרך זו, כאשר לא מצאתי עבודה מסוג מסוים, יכולתי לבצע עבודה אחרת”.
האם תוכל ללמוד לבצע מגוון עבודות שיעזרו בפרנסת משפחתך? (ראה סעיף 12)
13 מאחר שאדוארדו היה צריך לפרוע את חובותיו בהדרגה, הוא נדרש לשלם ריבית גבוהה יותר על הכסף שלווה. אך הוא החשיב זאת למחיר זעום שהיה מוכן לשלם כדי להיות מעורב בכל תחום בחיי בני משפחתו, כפי שיהוה חפץ שההורים יעשו. ”אני מרוויח כעת פחות מ־10 אחוזים ממה שהרווחתי בארץ אחרת”, אומר אדוארדו, ”אך אנחנו לא סובלים מרעב, שהרי ’יד יהוה לא קצרה’. למעשה, החלטנו לשרת כחלוצים. מעניין שלאחר מכן הלחצים הכלכליים פחתו ונהיה הרבה יותר קל לספק את צרכינו החומריים” (יש’ נ”ט:1).
התמודדות עם הלחץ המשפחתי
14, 15. כיצד יכולות משפחות להתמודד עם הלחץ המופעל עליהן להציב דברים חומריים לפני מטרות רוחניות, ואיזו תוצאה עשויה לנבוע מדוגמתן הטובה?
14 במקומות רבים אנשים מרגישים שמחובתם לתת כסף ומתנות לקרובי משפחה ולידידים. ”זה חלק מהתרבות שלנו ואנו שמחים לתת”, מסביר אדוארדו, אך הוא מוסיף: ”יש גבול. אני מסביר בטקט למשפחה המורחבת שלי שאתן כמה שאוכל מבלי לסכן את צרכיה ושגרתה הרוחניים של משפחתי הקרובה”.
15 מהגרים שחוזרים ואלה שדוחים הזדמנויות לעזוב את משפחתם ולעבור לארץ אחרת נתקלים לעיתים קרובות בכעס, בלעג ובאכזבה מצד קרובי משפחה שאולי ציפו לקבל מהם תמיכה כלכלית. חלקם טוענים שהם נוהגים בחוסר אהבה (מש’ י”ט:6, 7). ”בכל זאת”, אומרת בתו של אדוארדו אנה, ”כאשר אנו מסרבים להקריב דברים רוחניים בתמורה ליתרונות חומריים, ייתכן שחלק מקרובינו יכירו בסופו של דבר בערכו הרב של אורח חיינו המשיחי. אבל איך הם יבינו זאת אם ניכנע לדרישותיהם?” (השווה פטרוס א’. ג’:1, 2).
גילוי אמונה באלוהים
16. (א) כיצד יכול אדם ’להתעות את עצמו בחשיבה מוטעית’? (יעקב א’:22) (ב) אילו החלטות מברך יהוה?
16 כשאחות אחת הגיעה למדינה משגשגת יותר ללא בעלה וילדיה, היא אמרה לזקני־הקהילה: ”היינו צריכים להקריב הקרבות גדולות כדי שאבוא לכאן. בעלי אפילו היה צריך להפסיק לשרת כזקן־קהילה. אז אני באמת מקווה שיהוה יברך את הצעד הזה”. יהוה תמיד מברך החלטות המתקבלות מתוך אמונה בו, אך כיצד יוכל לברך החלטה המנוגדת לרצונו, בייחוד כשכרוך בה ויתור שלא לצורך על זכויות שירות קדושות? (קרא עברים י”א:6; יוחנן א’. ה’:13–15).
17. מדוע עלינו לבקש את הכוונת יהוה לפני קבלת החלטות, וכיצד נוכל לעשות כן?
17 בקש את הכוונת יהוה לפני שאתה מקבל החלטות ומתחייב לדבר מה, לא לאחר מכן. התפלל לקבלת רוח קודשו, חוכמתו והדרכתו (טימ”ב א’:7). שאל את עצמך: ’באילו נסיבות אני מוכן לציית ליהוה? האם גם תחת רדיפות?’ אם כן, האם לא תהיה מוכן לציית לו אם לשם כך יהיה עליך להנמיך את רמת החיים שלך? (לוקס י”ד:33) בקש מזקני־הקהילה עצות מקראיות. הראה באמצעות ציותך להדרכתו של יהוה שאתה מאמין ובוטח בהבטחתו לעזור לך. זקני־הקהילה אינם יכולים לקבל החלטות במקומך, אך הם יכולים לעזור לך לבחור בחירות שיצמיחו לך אושר בטווח הארוך (קור”ב א’:24).
18. על מי מוטלת האחריות לפרנס את המשפחה, אך אילו נסיבות מציבות בפני אחרים את ההזדמנות לעזור?
18 יהוה מטיל על ראש המשפחה את ”הנטל” לדאוג מדי יום למשפחתו. עלינו לשבח את מי שממלאים את אחריותם מבלי לעזוב את בני זוגם או את ילדיהם על אף הלחץ והפיתוי לעשות כן. נוכל גם להתפלל עבורם. נסיבות לא־צפויות, כגון אסונות או מצבי חירום רפואיים, מציבות בפנינו את ההזדמנות לגלות זה לזה אהבה משיחית אמיתית והזדהות (גל’ ו’:2, 5; פט”א ג’:8). האם תוכל לעזור לאח לאמונה מבחינה כספית במקרה חירום או לסייע לו למצוא עבודה באזור? אם כן, אולי הוא או היא ירגישו פחות לחץ לחפש עבודה הרחק ממשפחתם (מש’ ג’:27, 28; יוח”א ג’:17).
זכור שיהוה עוזרך!
19, 20. מדוע יכולים המשיחיים להיות בטוחים שיהוה יעזור להם?
19 כתבי־הקודש מעודדים אותנו: ”יהיה אורח חייכם ללא אהבת כסף ושמחו בחלקכם. כי [אלוהים] אמר: ’לעולם לא אעזוב אותך ולעולם לא אנטוש אותך’. על כן נהיה מלאי ביטחון ונאמר: ’יהוה עוזרי; לא אפחד. מה יכול לעשות לי אדם?’” (עב’ י”ג:5, 6). כיצד הדבר בא לידי ביטוי?
20 ”לעיתים קרובות אומרים על עדי־יהוה שהם אנשים מאושרים”, אומר זקן־קהילה ותיק במדינה מתפתחת. ”אנשים גם שמים לב שאפילו עדי־יהוה עניים לבושים תמיד יפה, ונראה שמצבם טוב יותר משל אחרים”. הדבר עולה בקנה אחד עם הבטחתו של ישוע למי שמציבים את המלכות במקום הראשון (מתי ו’:28–30, 33). אכן, יהוה אביך שבשמיים אוהב אותך ורוצה את הטוב ביותר עבורך ועבור ילדיך. ”כי יהוה, עיניו משוטטות בכל הארץ להתחזק עם [כלומר, להפגין את כוחו למען מי ש]לבבם שלם אליו” (דה”ב ט”ז:9). הוא העניק לנו לתועלתנו את מצוותיו, כולל אלה הנוגעות לחיי משפחה ולצרכים חומריים. כאשר אנו נשמעים להן אנו מראים שאנו אוהבים אותו ובוטחים בו. ”זאת היא האהבה לאלוהים, שנשמור את מצוותיו; ומצוותיו אינן מכבידות” (יוח”א ה’:3).
21, 22. מדוע אתה נחוש להראות את ביטחונך ביהוה?
21 ”אני יודע שהזמן שבו הייתי מרוחק מאשתי ומבנותיי אבד ולא ניתן להשיבו”, אומר אדוארדו, ”אך אני לא שוקע בחרטות. רבים מעמיתיי לשעבר עשירים אך אינם מאושרים. למשפחותיהם יש בעיות חמורות, אולם משפחתנו מאושרת מאוד. וזה מרשים אותי לראות שאחים אחרים במדינה, אף שהם עניים, מציבים עניינים רוחניים במקום הראשון בחייהם. כולנו נוכחים באמיתות הבטחתו של ישוע” (קרא מתי ו’:33).
22 היה מלא ביטחון! בחר לציית ליהוה ולהישען עליו. הנח לאהבתך לאלוהים, לבן זוגך ולילדיך להניעך למלא את אחריותך הרוחנית כלפי משפחתך. כתוצאה מכך תתנסה בכך ש’יהוה עוזרך’.
^ ס' 1 השמות במאמר בדויים.
^ ס' 11 ראה סדרת המאמרים ”האם הכסף הוא האדון או המשרת שלך?” בכתב העת עורו! מיולי 2009.
