עבור לתוכן

עבור לתוכן העניינים

‏”מכיר יהוה את השייכים לו”‏

‏”מכיר יהוה את השייכים לו”‏

‏”מי שאוהב את אלוהים, מוכָּר הוא לו” (‏קור”א ח’:3‏).‏

1. הבא פרשה מקראית המבליטה צורת חשיבה מתעתעת שהשפיעה על כמה ממשרתי אלוהים. (ראה תמונה בפתיח המאמר.)‏

היה זה בבוקר. אהרון הכוהן הגדול עמד בכניסה למשכן יהוה ובידו מחתה, כלומר כלי להבערת קטורת. בקרבת מקום החזיקו גם קורח ו־250 גברים כל אחד מחתתו והקטירו בה קטורת ליהוה (‏במ’ ט”ז:16–18‏). במבט ראשון נראה שכל אותם גברים הם משרתי יהוה נאמנים. אולם בשונה מאהרון, היו האחרים מורדים יהירים שניסו לתפוס בכוח את הכהונה (‏במ’ ט”ז:1–11‏). הם השלו את עצמם בחשיבה שאלוהים יקבל את שירותם. אך חשיבתם הייתה בגדר עלבון ליהוה המסוגל לקרוא לבבות ולהבחין בצביעותם (‏יר’ י”ז:10‏).‏

2. מה חזה משה, והאם דבריו התגשמו?‏

2 מעניין לציין שיום קודם לכן חזה משה: ’בבוקר יודיע יהוה את אשר לו’ (‏במ’ ט”ז:5‏). ואכן יהוה הבדיל בין משרתיו האמיתיים לבין הכוזבים כאשר ”אש יצאה מאת יהוה, ותאכל את [קורח ואת] החמישים ומאתיים איש מקריבי הקטורת” (‏במ’ ט”ז:35; כ”ו:10‏). במקביל לכך הותיר יהוה בחיים את אהרון ובכך המחיש את שביעות רצונו מהכוהן הראוי בעיניו, משרתו האמיתי ‏(קרא קורינתים א’. ח’:3‏).‏

3. ‏(א) איזה מצב התעורר בימיו של השליח פאולוס? (ב) איזה תקדים קבע יהוה מאות שנים קודם לכן כאשר טיפל במורדים?‏

3 מצב דומה התעורר כ־1,500 שנה מאוחר יותר בימי השליח פאולוס. כמה שהתיימרו להיות משיחיים אימצו לעצמם תורות כוזבות, ובו בזמן המשיכו להתרועע עם הקהילה. במבט שטחי כופרים אלה לא נראו שונים מאחרים בקהילה. אך כפירתם היוותה סכנה למשיחיים הנאמנים. זאבים אלה בלבוש כבשים החלו ’למוטט את אמונתם של כמה אנשים’ (‏טימ”ב ב’:16–18‏). אולם ליהוה אין מבט שטחי, ופאולוס ידע זאת מהדרך שבה נהג אלוהים מאות שנים קודם לכן במורדים, קורח ועדתו. בהקשר לכך, הבה נדון בקטע מעניין מתוך כתבי־הקודש ונראה אילו לקחים מעשיים נוכל להפיק ממנו.‏

‏”כי אני יהוה; לא שניתי”‏

4. במה היה משוכנע פאולוס, וכיצד ביטא את ביטחונו בפני טימותיאוס?‏

4 פאולוס היה בטוח שיהוה מסוגל להבחין במי שעובדים אותו בצביעות, וכמו כן לזהות את המצייתים לו. ביטחונו העמוק של פאולוס בא לידי ביטוי בדרך שבה ניסח את דבריו בכותבו בהשראת אלוהים לטימותיאוס. לאחר שהתייחס לנזק הרוחני שכבר גרמו הכופרים לכמה בקהילה, כתב פאולוס: ”על אף זאת, היסוד החזק שהניח אלוהים עומד איתן, ועליו החותם: ’מכיר יהוה את השייכים לו’, וגם: ’יסור מעוולה כל הקורא בשם יהוה’” (‏טימ”ב ב’:18, 19‏).‏

5, 6. מדוע בחירת המילים של פאולוס ”היסוד החזק שהניח אלוהים” ראויה לציון, וכיצד ייתכן שהשפיעו על טימותיאוס?‏

5 מדוע בחירת המילים של פאולוס בפסוק זה ראויה לציון? זהו האיזכור היחידי במקרא של המילים ”היסוד החזק שהניח אלוהים”. המקרא משתמש במילה ”יסוד” בהשאלה למגוון דברים, כגון ירושלים הממשית בירת עם ישראל הקדום (‏תהל’ פ”ז:1, 2‏). תפקידו של ישוע במטרת יהוה מושווה גם הוא ליסוד (‏קור”א ג’:11;‏ פט”א ב’:6‏). למה התכוון פאולוס כאשר כתב על ”היסוד החזק שהניח אלוהים”?‏

6 פאולוס מזכיר את ”היסוד החזק שהניח אלוהים” באותו הקשר בו ציטט מספר במדבר ט”ז:5 את דברי משה על קורח ועדתו. פאולוס ככל הנראה התייחס למאורעות אלה מימי משה בניסיון לעודד את טימותיאוס ולהזכיר לו שיהוה יכול להבחין במעשי מרי ולפעול בהתאם. הכופרים בקהילה לא יכלו לסכל את מטרת יהוה, כפי שקורח לא יכול היה לסכל אותה מאות שנים קודם לכן. פאולוס לא הסביר בפרוטרוט מה מסמל ”היסוד החזק שהניח אלוהים”. עם זאת, נוסח דבריו ודאי חיזק את ביטחונו של טימותיאוס בדרכי יהוה.‏

7. מדוע נוכל להיות בטוחים שיהוה יפעל בצדקה ובנאמנות?‏

7 עקרונותיו הנעלים של יהוה איתנים כסלע. ”עצת יהוה לעולם תעמוד; מחשבות לבו לדור ודור”, נאמר בתהלים ל”ג:11‏. פסוקים אחרים מציינים ששלטונו של יהוה, חסדו, נאמנותו וצדקתו יעמדו לעד (‏שמ’ ט”ו:18;‏ תהל’ ק’:5; קי”א:3‏). במלאכי ג’:6 נאמר: ”כי אני יהוה; לא שניתי”. בדומה לכך, כתוב ביעקב א’:17 שיהוה ”אינו מתחלף או משתנה כצללים הנעים”.‏

‏”חותם” הבונה אמונה ביהוה

8, 9. איזה לקח נוכל ללמוד מה”חותם” המוזכר בתיאור הציורי של פאולוס?‏

8 דברי פאולוס הכתובים בטימותיאוס ב’. ב’:19 מתארים באופן ציורי יסוד עם כתובת עליו, המוטבעת כביכול בחותם. בימי קדם לא היה זה נדיר להטביע כתובת על יסוד בניין העשויה לציין מי בנה אותו או למי הוא שייך. פאולוס היה כותב המקרא הראשון שהשתמש בתיאור ציורי זה.‏ * החותם על ”היסוד החזק שהניח אלוהים” כולל שתי הצהרות. הראשונה: ”מכיר יהוה את השייכים לו”, והשנייה: ”יסור מעוולה כל הקורא בשם יהוה”. הדבר מזכיר לנו את הכתוב בספר במדבר ט”ז:5 ‏(קרא).‏

9 איזה לקח נוכל ללמוד מה”חותם” המוזכר בתיאור הציורי של פאולוס? עבור השייכים לאלוהים, ניתן לסכם את ערכיו של יהוה ועקרונותיו בשתי אמיתות בסיסיות: (א) יהוה אוהב את הנאמנים לו, ו־(ב) יהוה שונא עוולה. כיצד הדבר קשור לנושא הכפירה בתוך הקהילה?‏

10. כיצד השפיעו מעשיהם של הכופרים על המשיחיים הנאמנים בימיו של פאולוס?‏

10 טימותיאוס ונאמנים אחרים היו ודאי מוטרדים ממעשי הכופרים שבקרבם. היו משיחיים שאולי תהו מדוע מתירים לאנשים אלה להישאר בקהילה. משיחיים נאמנים אולי שאלו את עצמם אם יהוה באמת מבחין בנאמנותם האיתנה כלפיו לעומת שירותם הצבוע של הכופרים (‏מה”ש כ’:29, 30‏).‏

טימותיאוס לא הושפע ממעשיהם של מי שפיתחו רעיונות כפירה (ראה סעיפים 10–12)‏

11, 12. כיצד חיזקה ודאי איגרתו של פאולוס את אמונתו של טימותיאוס?‏

11 איגרתו של פאולוס ללא ספק חיזקה את אמונתו של טימותיאוס כיוון שהזכירה לו מה אירע כאשר אהרון הנאמן הוצדק וקורח הצבוע ועדתו נחשפו, נדחו והושמדו. למעשה, פאולוס אמר שאף שהיו בקרבם משיחיים כוזבים, יהוה יֵדע מי שייכים לו באמת, בדיוק כשם שידע בימי משה.‏

12 יהוה לעולם אינו משתנה; הוא מהימן. הוא שונא עוולה, ובבוא העת יביא משפט צדק על חוטאים חסרי חרטה. כמי ש’קרא בשם יהוה’, הוזכרה לטימותיאוס גם אחריותו האישית להתנגד להשפעתם השלילית של משיחיים כוזבים.‏ *

עבודת אלוהים האמיתית לעולם אינה לשווא

13. במה נוכל להיות בטוחים?‏

13 גם אנו יכולים להתחזק מבחינה רוחנית מדבריו של פאולוס שנכתבו בהשראת אלוהים. קודם כול, מנחם לדעת שיהוה מודע לגמרי לנאמנותנו אליו. לא מדובר במודעות פסיבית. תחת זאת, יהוה מתעניין מאוד בשייכים לו. המקרא אומר: ”כי יהוה, עיניו משוטטות בכל הארץ להתחזק עם [כלומר, להפגין את כוחו למען מי ש]לבבם שלם אליו” (‏דה”ב ט”ז:9‏). אי לכך, נוכל להיות בטוחים לחלוטין שכל מה שאנו עושים למען יהוה ”מלב טהור” לעולם אינו לשווא (‏טימ”א א’:5;‏ קור”א ט”ו:58‏).‏

14. איזו צורת פולחן אינה מקובלת על יהוה?‏

14 מאידך, מפכח לדעת שאין זה מקובל על יהוה שמשרתים אותו בצביעות. מאחר שעיניו ”משוטטות בכל הארץ”, הוא יכול להבחין באלה שלבם אינו ”שלם אליו”. במשלי ג’:32 נאמר ש”תועבת יהוה נלוז”, תיאור המתאים לאדם העוטה במכוון חזות של צייתן ובו בזמן מבצע חטאים נסתרים. אף שאדם ערמומי יכול במיומנות להוליך שולל אנשים אחרים לזמן מה, העובדה שיהוה כול יכול וגם צדיק מבטיחה ש”מכסה פשעיו לא יצליח” (‏מש’ כ”ח:13‏; קרא טימותיאוס א’. ה’:24;‏ עברים ד’:13‏).‏

15. ממה עלינו להימנע, ומדוע?‏

15 הרוב המכריע של עובדי יהוה משרתים אותו מעומק הלב. יהיה זה נדיר מאוד שמישהו בקהילה יעבוד את אלוהים בצביעות תוך כוונה תחילה. אולם אם כך אירע בימי משה ובימיה של הקהילה המשיחית הקדומה, הדבר עלול לקרות גם כיום (‏טימ”ב ג’:1,‏ 5‏). אך האם עלינו להיות חשדנים כלפי אחינו המשיחיים ולהטיל ספק בכך שנאמנותם ליהוה אכן אמיתית? כלל וכלל לא! יהיה זה פסול לחשוד ללא בסיס באחינו ובאחיותינו. ‏(קרא רומים י”ד:10–12;‏ קורינתים א’. י”ג:7‏.) מה גם שהנטייה לפקפק בנאמנותם של אחרים בקהילה עלולה להזיק לרוחניותנו אנו.‏

16. ‏(א) מה יכול כל אחד מאתנו לעשות כדי שהצביעות לא תכה שורשים בלבו? (ב) אילו לקחים נוכל להפיק מהתיבה ”‏ בדקו תמיד... בחנו תמיד‏”?‏

16 על כל משיחי ’לבחון את מעשיו שלו’ (‏גל’ ו’:4‏). עקב נטייתנו לחטוא, אנו עלולים שלא במתכוון לפתח תכונות שאינן כנות לגמרי (‏עב’ ג’:12, 13‏). לכן מעת לעת מוטב שנבחן את מניעינו בעבודתנו את יהוה. על כל אחד מאתנו לשאול את עצמו: ’האם אני עובד את יהוה מתוך אהבה כלפיו ומתוך הכרה בריבונותו? או האם אני מתמקד יותר בברכות הפיזיות שאני מקווה ליהנות מהן בגן עדן?’ (‏ההת’ ד’:11‏). אין ספק שכולנו נפיק תועלת אם נבחן את מעשינו ונסלק כל שמץ של צביעות מלבנו.‏

נאמנות המולידה אושר

17, 18. מדוע עלינו לשרת את יהוה ביושר ובכנות?‏

17 אם נתאמץ לשרת את יהוה ביושר ובכנות, תצמח לנו תועלת רבה. מחבר התהלים כתב: ”אשרי אדם לא יחשוב יהוה לו עוון, ואין ברוחו רְמִיָה” (‏תהל’ ל”ב:2‏). כן, אלה המסלקים מלבם צביעות מאושרים יותר ונפתחת בפניהם האפשרות ליהנות מאושר מוחלט בעתיד.‏

18 בבוא העת יחשוף יהוה את כל העושים רע או המנהלים חיים כפולים, וכך יבדיל בבירור ”בין צדיק לרשע, בין עובד אלוהים לאשר לא עֲבָדו” (‏מל’ ג’:18‏). בינתיים זה מנחם לדעת ש”עיני יהוה על צדיקים, ואוזניו אל תחינתם” (‏פט”א ג’:12‏).‏

^ ס' 8 הכתוב בההתגלות כ”א:14‏, שנכתב עשרות שנים לאחר איגרותיו של פאולוס אל טימותיאוס, מציין 12 ”אבני יסוד” שעליהן מוטבעים שמותיהם של 12 השליחים.‏

^ ס' 12 המאמר הבא ידון בדרך שבה נוכל לחקות את יהוה ולסור מעוולה.‏