’הקשב והבן’
”הקשיבו לי כולכם והבינו” (מר’ ז’:14).
1, 2. מדוע רבים ממאזיניו של ישוע לא הבינו את משמעות דבריו?
אדם יכול לשמוע את מי שמדבר אליו ואף לזהות את טון קולו. אך איזו תועלת תצמח לו מכך אם לא יבין את משמעות המילים? (קור”א י”ד:9) באותו אופן, אלפים שמעו את דבריו של ישוע, והוא אף דיבר אליהם בשפה שהייתה מובנת להם. אלא שלא הכול הבינו את משמעות דבריו. משום כך אמר ישוע לקהל מאזיניו: ”הקשיבו לי כולכם והבינו” (מר’ ז’:14).
2 מדוע לא הבינו רבים את משמעות דבריו? היו שהחזיקו בדעות מוקדמות והיו להם מניעים שליליים. עליהם אמר ישוע: ”בכישרון רב יודעים אתם להתעלם ממצוַת אלוהים כדי לשמור את המסורת שלכם” (מר’ ז’:9). אנשים אלה לא ממש ניסו להבין את משמעות דבריו. הם לא רצו לשנות את אורחותיהם ואת השקפותיהם. אוזניהם היו אולי פקוחות, אבל לבותיהם היו אטומים! (קרא מתי י”ג:13–15.) מה עלינו לעשות כדי שלבותינו יישארו פתוחים כך שנוכל להפיק תועלת מתורתו של ישוע?
כיצד נוכל להפיק תועלת מתורתו של ישוע
3. מדוע עלה בידי התלמידים להבין את דברי ישוע?
3 עלינו לחקות את דוגמתם של תלמידיו הענווים של ישוע. עליהם הוא אמר: ”אשרי עיניכם כי רואות הן, ואוזניכם כי שומעות הן” (מתי י”ג:16). מדוע עלה בידם להבין את מה שאחרים לא הבינו? ראשית, הם היו מוכנים לשאול שאלות ולחפש את המשמעות האמיתית של דברי ישוע (מתי י”ג:36; מר’ ז’:17). שנית, הם היו מוכנים להרחיב את ידיעותיהם בנוסף למה שכבר קיבלו בלבבם. (קרא מתי י”ג:11, 12.) שלישית, הם היו מוכנים להשתמש במה ששמעו והבינו לא רק בחייהם האישיים אלא גם לתועלת הזולת (מתי י”ג:51, 52).
4. אילו שלושה צעדים עלינו לנקוט כדי להבין את משליו של ישוע?
4 אם אנו רוצים להבין את משלי ישוע, עלינו לחקות את דוגמתם של תלמידיו הנאמנים. הדבר כרוך בשלושה צעדים. ראשית, עלינו להיות מוכנים לייחד זמן ללימוד דבריו של ישוע ולהרהורים בהם, לערוך את המחקרים הנחוצים ולשאול את השאלות המתאימות. הדבר יוביל לידע (מש’ ב’:4, 5). שנית, עלינו להבין כיצד ידע זה משתלב עם מה שאנו כבר יודעים ולהבחין בתועלת שצומחת לנו ממנו. הדבר יוביל לבינה, או הבנה (מש’ ב’:2, 3). שלישית, עלינו להשתמש במה שלמדנו וליישם זאת בחיינו. הדבר יעיד על חוכמה (מש’ ב’:6, 7).
5. הדגם את ההבדל בין ידע, הבנה וחוכמה.
5 מה ההבדל בין ידע, הבנה וחוכמה? ניתן להדגים זאת כך: תאר לעצמך שאתה עומד באמצע הכביש ואוטובוס נוסע לעברך. ראשית, אתה מזהה שזהו אוטובוס — זהו ידע. שנית, אתה מבין שאם תמשיך לעמוד שם, האוטובוס יפגע בך — זו הבנה. לכן אתה מזנק הצידה הרחק ממסלולו של האוטובוס — זו חוכמה. אין פלא שהמקרא מדגיש שעלינו ’לנצור תושייה’, כלומר חוכמה מעשית. חיינו תלויים בכך! (מש’ ג’:21, 22; טימ”א ד’:16).
6. אילו ארבע שאלות נשאל במהלך הדיון בשבעה ממשליו של ישוע? (ראה התיבה הנלווית.)
6 במאמר הזה ובבא אחריו נבחן שבעה משלים שסיפר ישוע. במהלך הדיון נשאל את השאלות הבאות: מהי משמעות המשל? (הדבר מסייע לנו לרכוש ידע.) מדוע סיפר ישוע את המשל? (הדבר מוביל להבנה.) כיצד נוכל להיעזר במידע זה לתועלתנו ולתועלת הזולת? (זוהי חוכמה.) ויתרה מזו, מה אנו לומדים מכך על יהוה ועל ישוע?
גרגיר החרדל
7. מהי משמעות משל גרגיר החרדל?
7 קרא מתי י”ג:31, 32. מהי משמעות משל גרגיר החרדל שסיפר ישוע? הגרגיר עצמו מסמל את בשורת המלכות ואת מה שנוצר כתוצאה מהכרזת הבשורה — הקהילה המשיחית. בדומה לגרגיר החרדל ש”קטן הוא מכל הזרעים”, הייתה לקהילה המשיחית התחלה קטנה בשנת 33 לספירה. אבל בתוך עשורים ספורים גדלה הקהילה במהירות והתרחבה מעל לכל הציפיות (קול’ א’:23). הצמיחה הניבה תועלת, שכן ישוע מספר כי ”עופות השמיים” יכולים ’לשכון בין ענפי’ העץ. עופות אלה מסמלים את ישרי הלב המוצאים מזון, צל ומחסה רוחניים בתוך הקהילה המשיחית (השווה יחזקאל י”ז:23).
8. מדוע סיפר ישוע את משל גרגיר החרדל?
8 מדוע סיפר ישוע את המשל? בעזרת צמיחתו המדהימה של גרגיר החרדל המחיש ישוע את יכולתה של מלכות אלוהים להתרחב, להגן ולהתגבר על כל המכשולים. מאז 1914 צומח החלק הגלוי לעין של ארגון אלוהים בהיקף יוצא מגדר הרגיל! (יש’ ס’:22) מי שמשתייכים לארגון זה נהנים מהגנה רוחנית מופלאה (מש’ ב’:7; יש’ ל”ב:1, 2). בנוסף לכך, ההתרחבות המתמשכת של ענייני המלכות אינה ניתנת לעצירה וגוברת על כל מכשול (יש’ נ”ד:17).
9. (א) איזה לקח נוכל ללמוד ממשל גרגיר החרדל? (ב) מה אנו לומדים מכך על יהוה ועל ישוע?
9 מה נוכל ללמוד ממשל גרגיר החרדל? אולי אנו חיים באזור שבו ישנם עדים מעטים או באזור שאיננו רואים בו תוצאות מיידיות רבות לפעילות הבישור. אך אם נזכור שהמלכות מסוגלת להתגבר על כל מכשול, יעניק לנו הדבר את הכוח להתמיד. לדוגמה, כאשר הגיע אח אדווין סקינר להודו בשנת 1926 היו בה רק קומץ עדים. בתחילה לא נרשמה התקדמות רבה, והפעילות תוארה כ”קשה”. אבל הוא המשיך לבשר וראה כיצד בשורת המלכות מתגברת על מכשולים כבירים. כיום ישנם יותר מ־37,000 עדים פעילים בהודו, ואשתקד נכחו בערב הזיכרון למעלה מ־108,000 איש. תן דעתך גם לדוגמה הממחישה עד כמה מרשימה התרחבותה של המלכות. בשנה שבה הגיע אח סקינר להודו הייתה אז הפעילות בזמביה בחיתוליה. כיום יש שם יותר מ־170,000 מבשרים, ובשנת 2013 נכחו בערב הזיכרון 763,915 איש. יוצא מכך ש־1 מתוך 18 איש בזמביה נכח בערב הזיכרון. איזו צמיחה מדהימה!
השאור
10. מהי משמעות משל השאור?
10 קרא מתי י”ג:33. מהי משמעות משל השאור? גם משל זה מתייחס לבשורת המלכות ולמה שהיא מניבה. ’הבצק כולו’ מסמל את כל העמים, ותהליך ההחמצה מצביע על התפשטות בשורת המלכות על־ידי פעילות הבישור. צמיחת גרגיר החרדל נראית בבירור, ואילו התפשטות השאור סמויה מן העין בתחילה. רק בחלוף זמן מה נראות השפעותיה.
11. מדוע סיפר ישוע את משל השאור?
11 מדוע סיפר ישוע את המשל? הוא רצה להראות שבשורת המלכות מסוגלת להתפשט בצורה נרחבת ולחולל שינויים. בשורת המלכות הגיעה ”עד קצה העולם” (מה”ש א’:8). ואולם, לא תמיד ניתן להבחין בשינויים שמחוללת הבשורה; לעיתים חלק מהשפעותיה אינן נראות בתחילה. אבל השינוי נוצר — לא רק מבחינה מספרית אלא גם באישיותם של האנשים הנענים לבשורה זו ההולכת ומתפשטת (רומ’ י”ב:2; אפ’ ד’:22, 23).
12, 13. הבא דוגמאות המראות כיצד פעילות הכרזת המלכות התפשטה כמתואר במשל השאור.
12 פעמים רבות רואים את השפעת הבשורה שנים אחרי הכרזתה. לדוגמה, בשנת 1982 בישרו בברזיל בעיירה כפרית קטנה פרנץ ומרגיט, זוג ששירת אז במשרד הסניף בברזיל ומשרת כיום בסניף אחר. בין תלמידי המקרא שלהם הייתה אישה אחת וארבעת ילדיה. הבן הבכור, שהיה אז בן 12, היה ביישן מאוד ולא פעם ניסה להתחבא לפני השיעור. בשלב מסוים קיבלו בני הזוג תפקיד חדש ולא יכלו עוד להמשיך בשיעורים. בחלוף 25 שנה הזדמן להם לבקר באותה עיירה. מה הם מצאו? הם מצאו קהילה בת 69 מבשרים — 13 מהם חלוצים רגילים — המקיימת את אסיפותיה באולם מלכות חדש. ומה באשר לנער הביישן? כיום הוא משרת כמתאם מועצת הזקנים! בדומה לשאור במשלו של ישוע, בשורת המלכות התפשטה ושינתה את חייהם של רבים, לשמחתם הרבה של בני הזוג.
13 כוחה הסמוי של בשורת המלכות לשנות את האדם ניכר במיוחד בארצות שבהן פעילות המלכות נתונה תחת הגבלות מטעם הרשויות. קשה לדעת באיזו מידה מתפשטת הבשורה בארצות אלו, ולא אחת אנו מופתעים מן התוצאות. נבחן לדוגמה את מה שהתרחש בקובה. בשורת המלכות הגיעה לשם ב־1910, ובשנת 1913 ביקר באי אח ראסל. אך בתחילה הייתה ההתקדמות איטית. מה אנו מוצאים כיום בקובה? ישנם בה יותר מ־96,000 מבשרים המכריזים את הבשורה הטובה, ובשנת 2013 נכחו בערב הזיכרון 229,726 איש — כלומר 1 מתוך 48 תושבים. גם במדינות שבהן הפעילות אינה אסורה הגיעה בשורת המלכות אולי אף לאזורים שבהם העדים המקומיים סבורים שהמסר אינו מוכרז בהם * (קהלת ח’:7; י”א:5).
14, 15. (א) כיצד נוכל אישית להפיק תועלת מן הלקח של משל השאור? (ב) מה אנו לומדים מכך על יהוה ועל ישוע?
14 כיצד נוכל להפיק תועלת ממה שלימד ישוע בעזרת משל השאור? כאשר אנו חושבים על משמעות משלו של ישוע, אנו מבינים שאין לנו כל סיבה להיות מודאגים מדי לגבי השאלה כיצד תגיע בשורת המלכות למיליונים שטרם נחשפו אליה. הכול נתון לשליטתו של יהוה. אבל מה עלינו לעשות? דבר־אלוהים משיב: ”בבוקר זרע את זרעך ולערב אל תנח ידך; כי אינך יודע אי זה יכשר, הזה או זה, ואם שניהם כאחד טובים” (קהלת י”א:6). כמובן, במקביל לכך אל לנו לשכוח להתפלל להצלחת פעילות הבישור, בייחוד בארצות שבהן פעילות זו נתונה תחת הגבלות (אפ’ ו’:18–20).
15 יתרה מזו, אם איננו רואים בתחילה תוצאות לפעילותנו, בל נאמר נואש. אל לנו לבוז ל”יום קטנות” (זכ’ ד’:10). התוצאות עשויות להיות גדולות ונפלאות בהרבה מכפי שציפינו! (תהל’ מ’:6; זכ’ ד’:7).
הסוחר הנודד והאוצר הטמון בשדה
16. מהי משמעות משל הסוחר הנודד ומשל האוצר הטמון בשדה?
16 קרא מתי י”ג:44–46. מהי משמעות משל הסוחר הנודד ומשל האוצר הטמון בשדה? בימי ישוע היו סוחרים שנדדו הרחק עד האוקיינוס ההודי בחיפוש אחר פנינים מובחרות ביותר. הסוחר במשל זה מסמל את ישרי הלב העושים כל מאמץ על מנת לספק את צורכיהם הרוחניים. ’הפנינה היקרה האחת’ מסמלת את האמת היקרה על אודות המלכות. הסוחר שהכיר בערכה של הפנינה היה מוכן למכור ”מייד” את כל אשר לו כדי שיוכל לקנותה. ישוע סיפר גם על אדם שעבד בשדה ומצא אוצר ”טמון”. בשונה מן הסוחר, הוא לא חיפש אוצרות. אך בדומה לסוחר, הוא היה מוכן למכור ”את כל אשר לו” על מנת להשיג את האוצר.
17. מדוע סיפר ישוע את המשלים על הסוחר הנודד ועל האוצר הטמון בשדה?
17 מדוע סיפר ישוע את שני המשלים האלה? הוא רצה להראות שניתן למצוא את האמת בדרכים שונות. יש שמחפשים אותה ועושים כל מאמץ כדי למוצאה, ויש שאינם מחפשים את האמת אך בכל זאת מוצאים אותה, אולי בעזרת אחרים המציגים אותה בפניהם. כך או כך, שני האנשים במשלים הכירו בערכו של הדבר שאותו מצאו והיו מוכנים להקריב הקרבות גדולות על מנת להשיגו.
18. (א) כיצד נוכל להפיק תועלת משני משלים אלה? (ב) מה אנו לומדים מכך על יהוה ועל ישוע?
18 כיצד נוכל להפיק תועלת משני משלים אלה? (מתי ו’:19–21) שאל את עצמך: ’האם גישתי היא כגישתם של שני האנשים במשלים אלה? האם אני מוקיר כך את האמת? האם אני מוכן להקריב הקרבות על מנת להחזיק בה או שמא אני מניח לדברים אחרים, כמו דאגות החיים היומיומיות, להסיח את דעתי?’ (מתי ו’:22–24, 33; לוקס ה’:27, 28; פיל’ ג’:8) ככל ששמחתנו על מציאת האמת תהיה עמוקה יותר, כך תגבר נחישותנו להציב אותה במקום הראשון בחיים.
19. במה נדון במאמר הבא?
19 הבה נוכיח שהקשבנו ובאמת הבנו את משמעות המשלים הללו על המלכות. זכור שאין זה מתבטא אך ורק בידיעת משמעות המשלים אלא גם ביישום הלקחים שאנו לומדים מהם. במאמר הבא נדון בעוד שלושה משלים ונראה אילו לקחים נוכל להפיק מהם.
^ ס' 13 חוויות דומות קרו בארצות שונות כגון ארגנטינה (ספר השנה 2001, עמוד 186, [אנג’]); מזרח גרמניה (ספר השנה 1999, עמוד 83 [אנג’]); פפואה גינאה החדשה (ספר השנה 2005, עמוד 63 [אנג’]) והאי רובינזון קרוזו (המצפה מ־15 ביוני 2000, עמוד 9).
