עבור לתוכן

עבור לתוכן העניינים

האם אתה ’מבין את המשמעות’?‏

האם אתה ’מבין את המשמעות’?‏

‏”אז פתח את שכלם להבין את משמעות הכתובים” (‏לוקס כ”ד:45‏).‏

1, 2. כיצד חיזק ישוע את תלמידיו ביום תחייתו?‏

יום תחייתו של ישוע טרם חלף, ושניים מתלמידיו היו בדרכם אל כפר המרוחק כ־11 קילומטר מירושלים. הם לא ידעו שישוע הוקם לתחייה, והיו מוכי יגון בשל האירועים שקרו קודם לכן. לפתע נראה אליהם ישוע והחל ללכת אתם. באותו זמן עלה בידו לנחם את התלמידים. כיצד? הוא ”ביאר להם את הדברים המכוונים אליו בכל הכתובים, החל ממשה ומכל הנביאים” (‏לוקס כ”ד:13–15,‏ 27‏). הואיל ו’ביאר להם’ את כתבי־הקודש בערו לבותיהם בקרבם (‏לוקס כ”ד:32‏).‏

2 באותו ערב שבו שני התלמידים אל ירושלים. הם מצאו את השליחים וסיפרו להם את מה שקרה להם. בשעה שדיברו נגלה ישוע לעיני כולם. שליחיו היו מבועתים, וספקות החלו מנקרים בלבם. כיצד חיזק אותם ישוע? הכתוב מוסר: ”אז פתח את שכלם להבין את משמעות הכתובים” (‏לוקס כ”ד:45‏).‏

3. עם אילו קשיים אולי אנו מתמודדים, ומה יכול לעזור לנו לאמץ גישה מאוזנת כלפי שירותנו?‏

3 בדומה לאותם תלמידים, אולי גם אנו חשים לעיתים  עצבות. ייתכן שאנו עתירי פועל במלאכתו של האדון, אבל חווים רפיון ידיים מפני שאיננו רואים תוצאות (‏קור”א ט”ו:58‏). או נראה לנו שתלמידי המקרא שלנו בקושי מתקדמים. אולי חלקם אף פונים עורף ליהוה. מה עלינו לעשות כדי לאמץ גישה מאוזנת כלפי שירותנו? אחד הדברים שיעזרו לנו הוא להבין את משמעות משליו של ישוע בכתבי־הקודש. הבה נבחן שלושה ממשלים אלה ונראה אילו לקחים נוכל ללמוד מהם.‏

הזורע הישֵן

4. מהי משמעות משלו של ישוע על הזורע הישן?‏

4 קרא מרקוס ד’:26–29‏. מהי משמעות משלו של ישוע על הזורע הישן? האיש במשל מסמל את מכריזי המלכות כיחידים. הזרע הוא בשורת המלכות המוכרזת באוזני ישרי הלב. כפי שקורה בשגרת החיים הרגילה, הזורע ”ישֵן וקם, לילה ויום”. תהליך הצמיחה מתרחש לאורך זמן, מן הזריעה ועד הקציר. במרוצת פרק זמן זה ”הזרעים נובטים והצמחים גדלים”. הצמיחה מתחוללת ”מאליה”, בהדרגה ובשלבים. באותו אופן, הצמיחה הרוחנית מתרחשת בהדרגה ובשלבים. כאשר אדם מתקדם ומגיע לשלב שבו ניעור בו הרצון לשרת את אלוהים, הוא מניב פרי במובן זה שהוא מקדיש את חייו ליהוה ונטבל.‏

5. מדוע סיפר ישוע את המשל על הזורע הישן?‏

5 מדוע סיפר ישוע את המשל? ישוע רצה לסייע לנו להבין שיהוה הוא שמצמיח את האמת בקרבם של בעלי ”נטיית הלב הנכונה” (‏מה”ש י”ג:48;‏ קור”א ג’:7‏). אנו נוטעים ומשקים, אבל אין לנו שליטה על הצמיחה. איננו יכולים לכפות או להאיץ אותה. בדומה לאיש במשל, אין אנו יודעים כיצד הצמיחה מתחוללת. לרוב איננו שמים לב אליה בשעה שאנו עסוקים בפעילויות היומיום. אך עם הזמן זרע המלכות עשוי להניב פרי. אז מצטרף אלינו התלמיד החדש למלאכת הקציר, ואנו נהנים מעזרתו (‏יוח’ ד’:36–38‏).‏

6. באיזו עובדה עלינו להכיר בכל הקשור לצמיחה הרוחנית?‏

6 מה נוכל ללמוד מן המשל? ראשית, עלינו להכיר בעובדה שאין לנו שליטה על צמיחתם הרוחנית של תלמידי המקרא. הצניעות תסייע לנו להימנע מן הפיתוי ללחוץ או לכפות על התלמיד להיטבל. אנו עושים כל שביכולתנו על מנת לעזור לאדם ולתמוך בו, אבל אנו מודים בענווה שבסופו של דבר ההחלטה להקדיש את חייו לאלוהים נתונה בידיו. הקדשה היא צעד שחייב להיעשות בנפש חפצה ומתוך לב גדוש אהבה כלפי אלוהים. כל דבר פחות מזה אינו מקובל על יהוה (תהל’ נ”א:14; נ”ד:8; ק”י:3).‏

7, 8. ‏(א) אילו לקחים נוספים נוכל ללמוד ממשלו של ישוע על הזורע הישן? הבא דוגמה. (ב) מה אנו לומדים מכך על יהוה ועל ישוע?‏

7 שנית, הבנת הלקח של המשל תעזור לנו לא לומר נואש אם לא נראה מייד תוצאות מפעילותנו. עלינו להיות סבלניים (‏יעקב ה’:7, 8‏). אנו מבינים שאם עזרנו לתלמיד כמיטב יכולתנו, והזרע אינו נושא פרי, אין זו עדות לחוסר נאמנות מצדנו. יהוה מאפשר לזרע האמת לצמוח אך ורק בלב עניו המוכן לחולל שינויים (‏מתי י”ג:23‏). לכן אל לנו למדוד את יעילות שירותנו רק לפי התוצאות. בעיני יהוה, הצלחת  שירותנו אינה נמדדת על־פי תגובתם של תלמידי המקרא שלנו. למעשה, הוא מוקיר את מאמצינו המסורים בלי תלות בתוצאות ‏(קרא לוקס י’:17–20;‏ קורינתים א’. ג’:8‏).‏

8 שלישית, איננו תמיד מבחינים בשינויים המתחוללים בתוך האדם. לדוגמה, בני זוג ניגשו אל שליח שלימד אותם את המקרא וביקשו להפוך למבשרים לא־טבולים. הוא הזכיר להם שכדי להיות כשירים לכך, יהיה עליהם להפסיק לעשן. להפתעתו הרבה, הם סיפרו לו שהם כבר הפסיקו לעשן מספר חודשים קודם לכן. מדוע הם חדלו לעשן? הם הבינו שיהוה רואה שהם מעשנים ושהוא שונא צביעות. לכן לבם הניע אותם להגיע להחלטה — או לעשן בנוכחות השליח או להפסיק לחלוטין מהרגל זה. האהבה שהתפתחה בהם כלפי יהוה עזרה להם להחליט את ההחלטה הנכונה. הם צמחו מבחינה רוחנית, אף שלשליח לא היה שמץ של מושג לגבי השינוי שהתחולל בקרבם.‏

הרשת

9. מהי משמעות משל הרשת?‏

9 קרא מתי י”ג:47–50‏. מהי משמעות משלו של ישוע על הרשת? ישוע דימה את הכרזת בשורת המלכות באוזני כול להשלכת רשת גדולה לים. כפי שרשת כזו לוכדת ללא אבחנה ”כל מיני דגים” בהמוניהם, כך מושכת פעילות הבישור שלנו מיליוני אנשים מכל הסוגים (‏יש’ ס’:5‏). עדות לכך היא מספרם הרב של האנשים הנוכחים בכינוסים שלנו ובערב הזיכרון מדי שנה. חלק מאותם דגים סמליים נחשבים ”טובים”, והם נאספים אל תוך הקהילה המשיחית. לעומת זאת, אחרים נחשבים ”לא־ראויים למאכל”, שהרי לא כל הנאספים רצויים בעיני יהוה.‏

לאחר קריאת מתי י”ג:47–50‏...‏

10. מדוע סיפר ישוע את משל הרשת?‏

10 מדוע סיפר ישוע את המשל? ההפרדה הסמלית בין הדגים אינה מתייחסת למשפט הסופי במהלך הצרה הגדולה, אלא מבליטה את מה שמתרחש באחרית ימיו של הסדר המרושע הנוכחי. ישוע הראה שלא כל מי שיימשכו לאמת, יחליטו לצדד ביהוה. רבים מתרועעים אתנו באסיפותינו, ויש שמוכנים לקבל מאתנו שיעורי מקרא אך אינם מוכנים להתחייב (‏מל”א י”ח:21‏). כמו כן, יש שחדלו להתרועע עם הקהילה המשיחית. ישנם צעירים שגדלו להורים משיחיים, אך לא פיתחו אהבה כלפי אמות המידה של יהוה. כך או כך, ישוע הדגיש שכל אדם חייב לקבל החלטה אישית. מי שמחליטים לעבוד את יהוה נחשבים בעיניו ל’חמדה’, או לדברים יקרי ערך היוצאים מ”כל הגויים” (‏חגי ב’:7‏).‏

‏... תן דעתך להתגשמות בת זמננו

11, 12. ‏(א) כיצד נוכל להפיק תועלת ממשל הרשת? (ב) מה אנו לומדים מכך על יהוה ועל ישוע?‏

11 כיצד נוכל להפיק תועלת ממשל הרשת? הבנת הלקח של המשל תעזור לנו לא להיות עצובים מדי או מאוכזבים מדי אם תלמיד מקרא שלנו או אחד מילדינו לא יאמצו את האמת ללבם. הדבר עלול לקרות חרף מיטב המאמצים מצדנו. אדם אינו מפתח אוטומטית יחסים אישיים איתנים עם יהוה רק משום שהוא הסכים ללמוד את המקרא או גדל בבית של משרתי יהוה. מי שאינם מוכנים להיכנע  לשלטון יהוה יופרדו בסופו של דבר ממשרתי אלוהים.‏

חלק ממי שנמשכים אל האמת יצדדו ביהוה (ראה סעיפים 9–12)‏

12 האם זה אומר שמי שעזבו את האמת לעולם לא יורשו לשוב אל הקהילה? או האם אלה שעדיין לא הקדישו את חייהם ליהוה תמיד ייחשבו ל”לא־ראויים”? לא. עדיין פתוח בפניהם חלון הזדמנות בטרם תפרוץ הצרה הגדולה. יהוה כביכול קורא להם: ”שובו אליי ואשובה אליכם” (‏מל’ ג’:7‏). את העובדה הזו הדגיש ישוע בעזרת משל נוסף, משל הבן האובד ‏(קרא לוקס ט”ו:11–32‏).‏

הבן האובד

13. מהי משמעות משל הבן האובד?‏

13 מהי משמעות משלו של ישוע על הבן האובד? האב הרחום במשל מסמל את אבינו האוהב שבשמיים, יהוה. הבן, אשר מבקש את חלקו בירושה ואחר כך מבזבז אותה, מסמל את אלה שהתרחקו מן הקהילה. הם כביכול יצאו אל ”ארץ רחוקה”, אל עולם השטן המרוחק מיהוה (‏אפ’ ד’:18;‏ קול’ א’:21‏). אלא שיש אשר מאוחר יותר מתעשתים ועושים את המסע הקשה חזרה אל ארגון יהוה. אבינו הסלחן מקבל בזרועות פתוחות את אותם אנשים ענווים מלאי החרטה (‏יש’ מ”ד:22;‏ פט”א ב’:25‏).‏

14. מדוע סיפר ישוע את משל הבן האובד?‏

14 מדוע סיפר ישוע את המשל? בצורה שובת לב המחיש ישוע שיהוה רוצה שמי שרחקו ממנו ישובו אליו. האב במשל מעולם לא חדל לקוות שבנו ישוב. כאשר ראה את בנו ”עוד בהיותו רחוק” שב הביתה, מיהר האב לקבל את פניו. למי שעזבו את האמת זהו תמריץ רב־עוצמה לשוב אל יהוה ללא דיחוי. הם אולי תשושים מבחינה רוחנית, והדרך חזרה נראית להם מביכה וקשה. אך המאמץ כדאי, שכן אפילו בשמיים ישמחו על שובם (‏לוקס ט”ו:7‏).‏

15, 16. ‏(א) אילו לקחים אנו לומדים ממשל הבן האובד? הבא מספר דוגמאות. (ב) מה אנו לומדים מכך על יהוה ועל ישוע?‏

15 כיצד נוכל להפיק תועלת ממשל הבן האובד? עלינו לחקות את דוגמתו של יהוה. אל לנו להיות ’צדיקים הרבה’ עד כדי כך שנסרב לקבל חזרה את החוטאים המתחרטים על חטאיהם. הדבר יוביל  אך ורק להרס רוחני (‏קהלת ז’:16‏). קיים לקח נוסף שנוכל ללמוד מן המשל. יש לראות במי שעוזב את הקהילה ”שה אובד” ולא מקרה אבוד (‏תהל’ קי”ט:176‏). אם נפגוש אדם שהתרחק מן הקהילה, האם נושיט לו עזרה אוהבת ומעשית שתסייע לו לחזור? האם נמהר לדווח לזקני־הקהילה כדי שיוכלו להעניק לו את העזרה המתאימה? כך נעשה אם ניישם בחוכמה את הלקח שאנו לומדים ממשלו של ישוע על הבן האובד.‏

16 שים לב לדברי ההערכה שהביעו ’בנים אובדים’ בימינו על רחמי יהוה ועל האהבה והתמיכה מצד הקהילה. אח שהיה מנודה 25 שנה אומר: ”מאז שהוחזרתי אל הקהילה אני זוכה ל’עתות רענון’ מיהוה, והשמחה שלי רק הולכת וגוברת (‏מה”ש ג’:19‏). כולם מעניקים לי הרבה תמיכה ואהבה! יש לי היום משפחה רוחנית נפלאה”. אחות צעירה שעזבה את יהוה והייתה רחוקה מן הקהילה במשך חמש שנים אמרה על חזרתה אל חיק הקהילה: ”אין לי מילים לתאר לכם מהי ההרגשה לחוות בצורה כה מוחשית את האהבה שישוע דיבר עליה. זו זכות יקרה לאין ערוך להיות חלק מארגונו של יהוה!”‏

17, 18. ‏(א) אילו לקחים מעשיים למדנו משלושת המשלים שבהם דנו? (ב) מה צריכה להיות החלטתנו הנחושה?‏

17 אילו לקחים מעשיים למדנו משלושת המשלים? ראשית, עלינו להכיר בכך שאין לנו שליטה על הצמיחה הרוחנית. הדבר נתון בידי יהוה. שנית, בראייה מציאותית איננו יכולים לצפות שכל מי שמתרועעים אתנו ומקבלים מאתנו שיעורי מקרא יאמצו ללבם את האמת. שלישית, אף שיש העוזבים את האמת ופונים עורף ליהוה, לעולם אל לנו לאבד את התקווה שהם יחזרו. ואם הם ישובו, הבה נקבל את פניהם בצורה המשקפת את נקודת מבטו של יהוה.‏

18 הבה נמשיך כולנו לבקש ידע, הבנה וחוכמה. כאשר אנו קוראים את משליו של ישוע, נשאל את עצמנו מהי משמעותם, מדוע הם תועדו במקרא, כיצד נוכל ליישם את לקחיהם ומה אנו יכולים ללמוד מהם על יהוה ועל ישוע. כך נַראה שאנו אכן מבינים את משמעות דבריו של ישוע.‏