‏”כשאני שומעת את האזעקה, הלב שלי מתחיל לדפוק בחוזקה ואני רצה למקלט”, מספרת אלונה. ”אבל גם שם אני מרגישה לחוצה. זה הכי גרוע כשאני נמצאת בחוץ ואין לי איפה להסתתר. פעם אחת האזעקה תפסה אותי כשהלכתי ברחוב. התחלתי לבכות ולא יכולתי לנשום. לקח לי שעות להירגע. ואז שוב הייתה אזעקה”.‏

מלחמה היא רק אחד הגורמים הרבים המסכנים את חיי האדם. לדוגמה, אם אתה או אחד מיקיריך מאובחנים כחולים במחלה קטלנית, זה יכול לגרום לך להרגיש כאילו נחתה עליך פצצה. אחרים חרדים כשהם חושבים על העתיד. הם שואלים את עצמם: ’האם הילדים שלנו, או הילדים שלהם, יצטרכו לחיות בעולם של מלחמות, פשע, זיהום, שינויי אקלים ומגפות?’ כיצד נוכל להתמודד עם חששות כאלה?‏

אדם חכם מבין שדברים רעים קורים בעולם ופועל על־פי העצה הבאה: ”ערום [פיקח] ראה רעה [ו]נסתר” (‏משלי כ”ז:12‏). כפי שאנו עושים מאמצים כדי לשמור על עצמנו מבחינה גופנית, כך חיוני שננקוט צעדים כדי לשמור על בריאותנו הנפשית והרגשית. בידור אלים ודיווחים חדשותיים הרוויים מראות מזוויעים מגבירים את תחושת החרדה שלנו ושל ילדינו. אם אנו נמנעים מלהיחשף שלא לצורך למראות הללו,  אין זה אומר שאנו טומנים ראשנו בחול. אלוהים לא ברא את מוחנו כדי שנמלא אותו במחשבות שליליות. תחת זאת, עלינו למלא את מוחנו ב”כל מה שאמת הוא, ... כל דבר ישר, ... טהור, ... אהוב”. אם נעשה כן, ”אלוהי השלום” ייתן לנו שלוות נפש ויסיר דאגה מלבנו (‏פיליפים ד’:8, 9‏).‏

אמונה אמיתית יכולה לעזור לנו להתמודד עם דאגות. המקרא קורא לנו להיות ”ערניים באשר לתפילות” (‏פטרוס א’. ד’:7‏). אנו יכולים לבקש מאלוהים את עזרתו‏, וכן חוכמה ואומץ כדי להפיק את המיטב ממצבנו. נוכל להיות בטוחים ”שהוא שומע את כל בקשותינו” (‏יוחנן א’. ה’:15‏).‏

המקרא מסביר שהשטן, ולא אלוהים, הוא ”שר העולם הזה” וש”העולם כולו נתון לשליטת הרָשע” (‏יוחנן י”ב:31;‏ יוחנן א’. ה’:19‏). מכאן שישוע לא השתמש בשפה ציורית כשלימד אותנו לבקש בתפילותינו: ”הצילנו מידי הרָשע” (‏מתי ו’:13‏). ”בכל פעם שנשמעת אזעקה, אני מבקשת מיהוה שיעזור לי לשלוט ברגשות שלי”, אומרת אלונה. ”בנוסף לזה, בעלי היקר מתקשר אליי ומתפלל אתי. התפילות ממש עוזרות”. המקרא מציין: ”קרוב יהוה לכל קוראיו, לכל אשר יקראוהו באמת” (‏תהלים קמ”ה:18‏).‏

בדרשת ההר לימד ישוע את תלמידיו לומר לאלוהים בתפילה: ”תבוא מלכותך” (‏מתי ו’:10‏). מלכות אלוהים תעקור לבלי שוב את כל הגורמים המזיקים שמעוררים בנו דאגות. באמצעות ישוע, ’שר השלום’, ימגר אלוהים את ה”מלחמות עד קצה הארץ” (‏ישעיהו ט’:5;‏ תהלים מ”ו:10‏). ”ושפט [אלוהים] בין עמים רבים, ... לא יישאו גוי אל גוי חרב ולא ילמדון עוד מלחמה... ואין מחריד” (‏מיכה ד’:3, 4‏). משפחות מאושרות ’יבנו בתים וישבו בהם, וייטעו כרמים ויאכלו פריים’ (‏ישעיהו ס”ה:21‏). ”ובל יאמר שכן: ’חליתי’” (‏ישעיהו ל”ג:24‏).‏

כיום, חרף כל אמצעי הזהירות שננקוט, לא יהיה זה תמיד אפשרי להימנע מ”עת ופגע”, כלומר מאירועים בלתי צפויים, או מלהיקלע למקום הלא־נכון בזמן הלא־נכון (‏קהלת ט’:11‏). כבר אלפי שנים שמלחמות, אלימות ומחלות גובות את חייהם של אנשים טובים. איזו תקווה שמורה לאותם קורבנות חפים מפשע?‏

מיליוני אנשים, שמספרם ידוע רק לאלוהים, יוקמו לתחייה. כעת הם ישנים את שנת המוות ושמורים בזיכרונו המושלם של אלוהים עד היום שבו ”כל שוכני הקברים... יצאו” (‏יוחנן ה’:28, 29‏). באשר לתחיית המתים נאמר במקרא: ”תקווה זו היא כעוגן בטוח ויציב לנפשנו” (‏עברים ו’:19‏). כמו כן, אלוהים ”נתן לכל בני האדם ערובה לכך בהקימו אותו [את ישוע] מן המתים” (‏מעשי השליחים י”ז:31‏).‏

אך בינתיים גם מי שמתאמצים להשביע את רצונו של אלוהים נאלצים להתמודד עם דאגות. פול, ג’נט ואלונה מצליחים להתמודד עם דאגותיהם הודות לכך שהם נוקטים צעדים מעשיים, מתקרבים לאלוהים באמצעות תפילות ובונים אמונה בתקווה המקראית לעתיד. כפי שאלוהים עזר להם, מי ייתן ו”אלוהים המעניק תקווה ימלא נא אתכם שפע שמחה ושלום בשל ביטחונכם בו” (‏רומים ט”ו:13‏).‏