נושא השער | האם יש טעם להתפלל?
מדוע אנשים מתפללים?
”הייתי מהמר כבד. התפללתי שארוויח הרבה כסף. אבל זה אף פעם לא קרה” (סמואל, * קניה).
”בבית־הספר היינו צריכים לדקלם בעל־פה את התפילות שלימדו אותנו” (תרזה, הפיליפינים).
”אני מתפללת כשאני נתקלת בבעיות. אני מתפללת לאלוהים שיסלח לי על חטאיי ושיעזור לי לשרת אותו טוב יותר” (מגדלנה, גאנה).
דבריהם של סמואל, תרזה ומגדלנה מראים שאנשים מתפללים מסיבות שונות ומגוונות, חלקן נאצלות יותר וחלקן נאצלות פחות. יש המתפללים מעומק הלב, ואילו אחרים מתפללים ללא כל רגש. מאות מיליוני אנשים חשים צורך להתפלל. הם מתפללים שהם יצליחו בבחינות בבית־הספר, שהקבוצה שהם אוהדים תנצח במשחק, שאלוהים ידריך אותם בחיי המשפחה או מבקשים אינספור דברים אחרים. למעשה, סקרים מצביעים על כך שאפילו אנשים חסרי דת מתפללים בקביעות.
האם אתה מתפלל? אם כן, על מה אתה מתפלל? בין שאתה נוהג להתפלל ובין שלא, ייתכן שאתה תוהה: ’האם יש טעם להתפלל? האם מישהו מקשיב?’ כותב אחד ציין שתפילה היא רק ”סוג של תרפיה... כמו לדבר עם דג המחמד שלך”. מספר אנשי רפואה מחזיקים בהשקפה דומה ורואים בתפילה סוג של ”תרופה אלטרנטיבית”. האם תפילות הן פעולה חסרת משמעות או לכל היותר הרגל שמקנה תועלת נפשית כלשהי?
על־פי המקרא, תפילות הן הרבה מעבר לסוג של תרפיה. המקרא מציין שיש מישהו שמקשיב למי שמתפללים בדרך הנכונה ומבקשים את הדברים הנכונים. האם זה אכן כך? הבה נבחן את העובדות.
^ ס' 3 חלק מהשמות בדויים.
