1.‏ תאר את האירועים שהתרחשו במהלך חורבן ירושלים.‏

בשנת 607 לפה״ס פלש לירושלים צבא בבלי עצום בפיקודו של המלך נבוכדנאצר השני.‏ המקרא מתאר את מרחץ הדמים שהתחולל:‏ ”ויהרוג [נבוכדנאצר] בחוריהם בחרב בבית מקדשם,‏ ולא חמל על בחור ובתולה,‏ זקן ויָשֵש.‏ .‏.‏.‏ וישרפו את בית האלוהים,‏ וינתצו את חומת ירושלים;‏ וכל ארמנותיה שרפו באש,‏ וכל כלי מחמדיה להשחית” (‏דה״ב ל״ו:‏17,‏ 19‏)‏.‏

2.‏ איזו אזהרה נתן יהוה זמן קצר לפני חורבן ירושלים,‏ ומה עתיד היה לקרות ליהודים?‏

² תושבי ירושלים לא היו צריכים להיות מופתעים מחורבן העיר.‏ במשך שנים הזהירו נביאי אלוהים את היהודים שהם יינתנו בידי הבבלים אם ימשיכו להפר את תורת אלוהים.‏ יהודים רבים ייפלו בחרב;‏ מי שייוותרו בחיים יצטרכו להעביר את שארית חייהם כגולים בבבל (‏יר׳ ט״ו:‏2‏)‏.‏ כיצד נראו החיים בגלות?‏ האם לשבי הבבלי יש מקבילה בעידן המשיחי?‏ אם כן,‏ מתי?‏

3.‏ במה הייתה שונה גלות בבל מעבדות מצרים?‏

³ דברי הנביאים אכן התגשמו.‏ ביד ירמיהו ייעץ יהוה למי  שעתידים היו לחיות בגלות להשלים עם נסיבותיהם החדשות ולהפיק מהן את המיטב.‏ הוא אמר:‏ ”בנו בתים [בבבל] ושבו,‏ ונטעו גנות ואכלו את פריין.‏ ודרשו את שלום העיר אשר הגליתי אתכם שמה,‏ והתפללו בעדה אל יהוה כי בשלומה יהיה לכם שלום” (‏יר׳ כ״ט:‏5,‏ 7‏)‏.‏ מי שנשמעו להנחיותיו של אלוהים חיו בבבל חיים רגילים יחסית.‏ כובשיהם העניקו להם מידת מה של חירות בניהול ענייניהם.‏ לגולים אף ניתן חופש תנועה בתחומי המדינה.‏ בבל הייתה מרכז כלכלי ומסחרי בעולם הקדום,‏ וכתובות שנתגלו מעידות על כך שיהודים רבים למדו שם את אומנות המסחר,‏ ואחרים הפכו לבעלי מלאכה מיומנים.‏ חלקם אף נהנו משגשוג כלכלי.‏ גלות בבל הייתה שונה לגמרי מהעבדות שבה היו נתונים בני ישראל מאות שנים קודם לכן במצרים ‏(‏קרא שמות ב׳:‏23–25‏)‏.‏

4.‏ מי מלבד בני ישראל הממרים הושפעו מהשבי הבבלי,‏ וכיצד הוגבלה יכולתם לשרת את אלוהים כרצוי בעיניו?‏

⁴ הצרכים החומריים של הגולים היהודים אומנם סופקו,‏ אך מה לגבי צורכיהם הרוחניים?‏ מקדש יהוה והמזבח שבו הושמדו,‏ והכהונה כבר לא תפקדה בצורה מאורגנת.‏ בין הגולים היו משרתי אלוהים נאמנים שלא עשו דבר הראוי לעונש.‏ אך היה עליהם לסבול עם שאר בני עמם.‏ אף־על־פי־כן,‏ הם עשו כל שביכולתם כדי לקיים את תורת אלוהים.‏ לדוגמה,‏ בבבל נמנעו דניאל ושלושת רעיו — שדרך,‏ מישך ועבד נגו — ממאכלים שהיו אסורים ליהודים.‏ אנו גם יודעים שדניאל התפלל לאלוהים בקביעות (‏דנ׳ א׳:‏8;‏ ו׳:‏11‏)‏.‏ עם זאת,‏ תחת שלטון פגאני היה זה בלתי אפשרי עבור יהודי ירא אלוהים לקיים את כל מצוות התורה.‏

5.‏ איזו תקווה נסך יהוה בעמו,‏ ומדוע הייתה זו הבטחה ראויה לציון?‏

⁵ האם אי פעם יוכלו בני ישראל לשוב ולעבוד את אלוהים בדרך הרצויה לגמרי בעיניו?‏ באותה עת נראָה הדבר בלתי אפשרי.‏ בבל מעולם לא שחררה את שבוייה.‏ אולם מדיניות זו לא היוותה מכשול עבור יהוה אלוהים.‏ הוא הבטיח שעמו יצא לחופשי,‏ וכך אכן אירע.‏ הבטחותיו של אלוהים לעולם אינן מכזיבות (‏יש׳ נ״ה:‏11‏)‏.‏

6,‏ 7.‏ מדוע התעורר הצורך לתקן את הבנתנו באשר לשבי הבבלי בימינו?‏

⁶ האם אי פעם חוו המשיחיים דבר דומה לשבי הבבלי?‏ במשך שנים רבות הסביר כתב עת זה שמשרתי אלוהים בני זמננו נפלו בשבי הבבלי בשנת 1918 ושוחררו ממנו בשנת 1919.‏ אולם מהסיבות שנפרט במאמר זה ובבא אחריו התעורר הצורך לערוך בחינה מחודשת של הנושא.‏

⁷ צא וחשוב:‏ בבל הגדולה היא המעצמה העולמית של דתות הכזב.‏ לפיכך על מנת ליפול בשבי הבבלי ב־1918,‏ משרתי אלוהים צריכים היו להשתעבד באותה עת בצורה כלשהי לדת כזב.‏ אולם העובדות מוכיחות שבעשורים שקדמו למלחמת העולם הראשונה,‏ משרתי אלוהים המשוחים כבר החלו להשתחרר מבבל הגדולה ולא להשתעבד אליה.‏ אמת,‏ המשוחים נרדפו במרוצת מלחמת העולם הראשונה.‏ אך הרדיפות הללו  נבעו בעיקר מהרשויות החילוניות,‏ ולא מבבל הגדולה.‏ מכאן שאין זה הגיוני שמשרתי יהוה נפלו בשבי של בבל הגדולה ב־1918.‏

8.‏ הסבר כיצד הושחתה המשיחיות האמיתית.‏ (‏ראה תמונה בפתיח המאמר.‏)‏

⁸ בחג השבועות שנת 33 לספירה נמשחו אלפי יהודים וגרים ברוח הקודש.‏ אותם משיחיים חדשים הפכו ל”עם נבחר,‏ כהונה מלכותית,‏ גוי קדוש,‏ עם שהוא קניין מיוחד”.‏ ‏(‏קרא פטרוס א׳.‏ ב׳:‏9,‏ 10‏.‏)‏ כל עוד היו השליחים בין החיים הם השגיחו נאמנה על קהילות משרתי אלוהים.‏ אולם,‏ בייחוד לאחר מות השליחים,‏ קמו אנשים אשר לימדו ”דברים מסולפים” על מנת ”להדיח את התלמידים ולמשוך אותם אחריהם” (‏מה״ש כ׳:‏30;‏ תסל״ב ב׳:‏6–8‏)‏.‏ רבים מאותם גברים מילאו תפקידי אחריות בקהילות בתור משגיחים ולימים בתור ”בישופים”.‏ החלה להתהוות כיתת כמורה,‏ אף־על־פי שישוע אמר לתלמידיו:‏ ”אתם אחים כולכם” (‏מתי כ״ג:‏8‏)‏.‏ גברים בכירים בקהילות נשבו בפילוסופיות של אריסטו ואפלטון והחלו ללמד רעיונות דתיים כוזבים שתפסו בהדרגה את מקומה של האמת הטהורה המצויה בדבר־אלוהים.‏

9.‏ כיצד קיבלה המשיחיות הכופרת את תמיכת הממשל הרומי,‏ ומה הייתה התוצאה?‏

⁹ בשנת 313 לספירה קיבלה המשיחיות הכופרת הכרה חוקית מקונסטנטינוס,‏ קיסר עובד אלילים.‏ מאז ואילך החלו הכנסייה והמדינה לפעול שכם אחד.‏ לדוגמה,‏ לאחר ועידת ניקיאה הורה קונסטנטינוס,‏ אשר נכח בוועידה,‏ להגלות את הכומר אַרְיוּס על שום סירובו לקבל את התפיסה שישוע הוא אלוהים.‏ בהמשך תחת שלטון הקיסר תֵּיאוֹדוֹסְיוּס הראשון (‏379–395 לספירה)‏ הפכה הכנסייה הקתולית,‏ כפי שנודעה אז המשיחיות שנשחתה,‏ לדת הרשמית של האימפריה הרומית.‏ לדברי היסטוריונים,‏ רומא הפגאנית חבקה במאה הרביעית את ”המשיחיות”.‏ אך האמת היא שבאותם ימים חברה המשיחיות הכופרת לארגונים הדתיים הפגאניים של האימפריה הרומית והפכה לחלק מבבל הגדולה.‏ למרות זאת,‏ מספר קטן של משיחיים משוחים דמויי חיטים עבדו את אלוהים כמיטב יכולתם,‏ אך קולם הושתק.‏ ‏(‏קרא מתי י״ג:‏24,‏ 25,‏ 37–39‏.‏)‏ הם ללא ספק היו נתונים בשבי הבבלי.‏

10.‏ מדוע החלו אנשים ישרי לב להטיל ספק בתורות הכנסייה במאות הראשונות לספירה?‏

¹⁰ במאות הראשונות לספירה רבים עדיין יכלו לקרוא את המקרא ביוונית או בלטינית.‏ לכן התאפשר להם להשוות בין הכתוב בדבר־אלוהים לבין תורות הכנסייה.‏ לאור מה שקראו בכתבי־הקודש היו שדחו את עיקרי האמונה של הכנסייה הסותרים את המקרא.‏ אולם מי שהשמיעו דעות כאלה בגלוי העמידו את עצמם בסכנה,‏ ואף היו עלולים לשלם על כך בחייהם.‏

11.‏ כיצד עבר המקרא לשליטת הכנסייה?‏

¹¹ לימים חדלו רוב האנשים לדבר בשפות המקרא,‏ והכנסייה התנגדה נחרצות לכל מי שניסה לתרגם את דבר אלוהים לשפות השגורות.‏ כתוצאה מכך,‏ רק אנשי כמורה ומלומדים אחרים יכלו לקרוא בעצמם את המקרא,‏ אף שלא כל  אנשי הכמורה ידעו היטב קרוא וכתוב.‏ כל מי שחלק על מה שלימדה הכנסייה הוענש בחומרה.‏ משרתיו המשוחים הנאמנים של אלוהים היו צריכים להתאסף יחדיו בחשאי,‏ ולעיתים לא התאפשר להם להתאסף כלל.‏ בדומה למה שאירע ליהודים בגלות בבל,‏ גם ’‏הכהונה המלכותית’‏ המשוחה לא יכולה הייתה לתפקד בצורה מאורגנת.‏ בבל הגדולה אחזה באנשים אחיזה מוחלטת!‏

12,‏ 13.‏ אילו שני גורמים תרמו להתרופפות קלה באחיזתה של בבל הגדולה באנשים?‏ הסבר.‏

¹² האם אי פעם יהיו המשיחיים האמיתיים חופשיים לעבוד את אלוהים בגלוי וכרצוי בעיניו?‏ כן.‏ ניצוצות של אור רוחני החלו לחדור מבעד לחשיכה תודות לשני גורמים חשובים.‏ הגורם הראשון היה המצאת מכבש הדפוס באמצע המאה ה־15,‏ אשר הדפיס בשיטת האותיות המיטלטלות.‏ לפני שהגיע הדפוס לעולם המערבי הועתק המקרא בקפדנות בצורה ידנית.‏ העתקים של המקרא היו נדירים ויקרים.‏ יש שמעריכים שנדרשו למעתיק מיומן עשרה חודשים כדי להכין עותק אחד בלבד של המקרא!‏ כמו כן,‏ החומרים שעליהם כתבו המעתיקים (‏יריעות קלף או גוויל)‏ היו יקרים מאוד.‏ אך באמצעות מכבש דפוס ונייר — שיטה מעשית יותר — דַפָּס מיומן יכול היה לייצר 300,‏1 עמודים מדי יום!‏

¹³ גורם שני הראוי לציון היה החלטתם של כמה גברים אמיצים בראשית המאה ה־16 לתרגם את דבר־אלוהים לשפות השגורות.‏ מתרגמים רבים נטלו על עצמם  מלאכה זו תוך סיכון חייהם.‏ הכנסייה נתקפה בעתה.‏ מנהיגי הכנסייה חששו מפני שחשבו שספר מקרא בידי אדם ירא אלוהים עלול להיות כלי נשק מסוכן.‏ ואכן,‏ כאשר המקרא נהיה זמין לכול,‏ אנשים החלו לקרוא בו.‏ בעקבות זאת הם שאלו:‏ ’‏היכן מוזכרים בדבר־אלוהים כור המצרף,‏ מיסות בתשלום עבור המתים,‏ וכן האפיפיורים והבישופים?‏’‏ מבחינת הכנסייה הייתה זו שערורייה.‏ איך מעז הציבור לפקפק במנהיגי הכנסייה!‏ הכנסייה השיבה מלחמה.‏ גברים ונשים הואשמו בכפירה מפני שדחו את תורות הכנסייה שחלקן התבססו על הפילוסופיות הפגאניות של אריסטו ואפלטון,‏ אשר חיו לפני ימיו של ישוע המשיח.‏ הכנסייה גזרה עונשי מוות,‏ והרשויות הוציאו אותם לפועל.‏ המטרה הייתה להניא אנשים מלקרוא את המקרא ומלהטיל ספק בכנסייה.‏ באופן כללי,‏ מזימתם הוכתרה בהצלחה.‏ אולם היו כמה אנשים אמיצי לב שסירבו להיכנע לבבל הגדולה.‏ הם הספיקו לטעום את טעמו של דבר־אלוהים ורצו לדעת עוד!‏ כך הוכשרה הקרקע לשחרור העתידי מדתות הכזב.‏

14.‏ ‏(‏א)‏ בזכות אילו תנאים התאפשר לאנשים לרכוש הבנה מעמיקה יותר של האמת המקראית בשלהי המאה ה־19?‏ (‏ב)‏ ספר על חיפושו של אח ראסל אחר האמת.‏

¹⁴ רבים שהיו צמאים לאמת המקראית נמלטו למדינות שבהן לכנסייה הייתה פחות השפעה על החברה.‏ הם רצו לקרוא,‏ ללמוד ולשוחח עם אחרים מבלי שיכפו עליהם צורת חשיבה מסוימת.‏ באחת המדינות הללו,‏ ארצות הברית,‏ החלו צ׳ארלס טייז ראסל ועמיתיו ללמוד את המקרא באופן שיטתי בשלהי המאה ה־19.‏ בהתחלה מטרתו של אח ראסל הייתה לברר איזו דת מבין הדתות הבולטות מלמדת את האמת.‏ הוא השווה בקפדנות בין מה שאומר המקרא לבין עיקרי האמונה של דתות וזרמים רבים,‏ ואפילו של דתות לא־נוצריות.‏ עד מהרה הוא הבין שאף אחת מאותן דתות אינה דבקה לחלוטין בדבר־אלוהים.‏ בשלב מסוים נועד ראסל עם מספר אנשי כמורה מקומיים בתקווה שהם יקבלו את האמיתות שהוא ועמיתיו מצאו במקרא ויורו אותן לחברי קהילותיהם.‏ אנשי הכמורה לא היו מעוניינים בכך.‏ לא חלף זמן רב ותלמידי המקרא הבינו שאין מקום לשותפות עם מי שנחושים להישאר חלק מדתות הכזב ‏(‏קרא קורינתים ב׳.‏ ו׳:‏14‏)‏.‏

15.‏ ‏(‏א)‏ מתי נפלו המשיחיים בשבי של בבל הגדולה?‏ (‏ב)‏ אילו שאלות יזכו למענה במאמר הבא?‏

¹⁵ עד כה ראינו כיצד המשיחיים האמיתיים נפלו בשבי הבבלי זמן קצר לאחר מות אחרון השליחים.‏ אולם עולות מכאן מספר שאלות:‏ אילו ראיות נוספות קיימות לכך שבעשורים שקדמו לשנת 1914 המשוחים אכן החלו להשתחרר מבבל הגדולה ומהשעבוד אליה?‏ האם זה נכון שיהוה לא היה שבע רצון ממשרתיו מפני שהם האטו את הקצב בהכרזת הבשורה במרוצת מלחמת העולם הראשונה?‏ האם במהלך תקופה זו חלק מאחינו הפרו את הניטרליות המשיחית ועוררו את מורת רוחו של יהוה?‏ והשאלה האחרונה:‏ מתי שוחררו המשיחיים מן השבי לדתות הכזב שהחל במאה השנייה לספירה?‏ אלו הן שאלות מצוינות שיזכו למענה במאמר הבא.‏