עבור לתוכן

עבור לתוכן העניינים

הם השתחררו מכבלי דתות הכזב

הם השתחררו מכבלי דתות הכזב

‏”צאו ממנה,‏ עמי” (‏ההת׳ י״ח:‏4‏)‏.‏

שירים:‏ 10,‏ 45

1.‏ מניין לנו שמשרתי אלוהים עתידים היו להשתחרר מבבל הגדולה,‏ ואילו שאלות נבחן כעת?‏

במאמר הקודם למדנו כיצד מצאו עצמם המשיחיים הנאמנים בשבי בבבל הגדולה.‏ אך הבשורה הטובה היא שהם לא נועדו להישאר במצב הזה לעד.‏ הצו של אלוהים ”צאו ממנה,‏ עמי” היה חסר משמעות אילו איש לא היה מסוגל להשתחרר מאחיזת המעצמה העולמית של דתות הכזב.‏ ‏(‏קרא ההתגלות י״ח:‏4‏.‏)‏ אנו משתוקקים להבין מתי השתחררו משרתי אלוהים לגמרי מציפורני בבל!‏ אך ראשית עלינו להשיב על השאלות הבאות:‏ מה הייתה עמדתם של תלמידי המקרא לגבי בבל הגדולה לפני 1914?‏ מה היה היקף פעילות הבישור שביצעו אחינו במרוצת מלחמת העולם הראשונה?‏ האם העובדה שהם נזקקו למוסר ותיקון מעידה על כך שהם היו נתונים בשבי הבבלי?‏

‏”נפילת בבל”‏

2.‏ מה הייתה עמדת תלמידי המקרא הראשונים בנוגע לדתות הכזב על־פי הבנתם באותם ימים?‏

2 בעשורים שקדמו למלחמת העולם הראשונה הבינו צ׳ארלס טייז ראסל ועמיתיו שזרמי הנצרות אינם מלמדים את האמת המקראית.‏ לכן הם החליטו לנתק כל קשר עם דתות הכזב בהתאם לתפיסתם לגביהן באותם ימים.‏ כבר בהוצאת נובמבר 1879 של כתב העת המצפה של ציון נאמר שכל כנסייה הטוענת שהיא כלה נאמנה של המשיח אך בפועל תומכת בממשלות העולם,‏ היא למעשה חלק מבבל הגדולה‏,‏ המתוארת במקרא כזונה ‏(‏קרא ההתגלות י״ז:‏1,‏ 2‏)‏.‏

3.‏ איזו פעולה נחרצת נקטו תלמידי המקרא כדי להיבדל מדתות הכזב?‏ (‏ראה תמונה בפתיח המאמר.‏)‏

3 גברים ונשים יראי אלוהים ידעו מה עליהם לעשות.‏ הם לא יכלו לצפות שאלוהים יברך אותם אם ימשיכו לתמוך בארגונים דתיים כוזבים.‏ לכן תלמידי מקרא רבים כתבו מכתבי פרישה מן הכנסיות שאליהן השתייכו.‏ במקרים מסוימים הם הקריאו את המכתבים מול כל באי הכנסייה.‏ אך כאשר נאסר עליהם להקריאם בציבור,‏ הם שלחו העתקים לכל אחד מחברי הכנסייה.‏ הם לא רצו שיהיה להם שום קשר עם דתות הכזב!‏ בתקופה מוקדמת יותר צעד נועז כזה היה גובה מהם מחיר כבד.‏ אולם במדינות רבות בשלהי המאה ה־19 החלה הכנסייה לאבד את תמיכת הממשלה.‏ אזרחי המדינות הללו יכלו לשוחח בחופשיות על נושאים דתיים ולחלוק בגלוי על הכנסיות הממוסדות מבלי לפחד להיענש.‏

4.‏ מה היה יחסם של משרתי אלוהים לבבל הגדולה במרוצת מלחמת העולם הראשונה?‏

4 תלמידי המקרא הבינו שאין זה מספיק להודיע לבני משפחה,‏ ידידים קרובים וחברי הכנסייה על עמדתם באשר לדתות הכזב.‏ העולם כולו צריך היה להיווכח בָּאמת באשר לבבל הגדולה — שהיא זונה דתית!‏ לכן בין דצמבר 1917 לתחילת 1918 הפיצו בקנאות תלמידי המקרא,‏ אשר מנו אז אלפים בודדים,‏ 000,‏000,‏10 עותקים של העלון ”נפילת בבל” — שהיווה כתב אישום נוקב נגד הנצרות.‏ כצפוי אנשי הכמורה רתחו מזעם.‏ אולם תלמידי המקרא לא נרתעו,‏ אלא המשיכו לבצע פעילות חשובה זו.‏ הם היו נחושים לציית ”לאלוהים כשליט ולא לבני אדם” (‏מה״ש ה׳:‏29‏)‏.‏ מה נוכל להסיק מכך?‏ משיחיים אלה לא השתעבדו לבבל הגדולה כלל וכלל במרוצת המלחמה,‏ אלא החלו להשתחרר מאחיזתה ועזרו לאחרים לעשות כן.‏

הם בישרו בקנאות בימי מלחמת העולם הראשונה

5.‏ איזו עדות קיימת לכך שהאחים גילו קנאות רבה בהכרזת הבשורה במרוצת מלחמת העולם הראשונה?‏

5 בעבר האמנו שמשרתיו של יהוה עוררו את מורת רוחו מפני שלא הכריזו את הבשורה בקנאות במרוצת מלחמת העולם הראשונה.‏ הסקנו שמסיבה זו הרשה יהוה שהם יילקחו לתקופה קצרה לשבי בבבל הגדולה.‏ אולם אחים ואחיות נאמנים ששירתו את אלוהים בין השנים 1914–1918 הבהירו מאוחר יותר שמשרתי האדון ככלל עשו כל שביכולתם כדי להמשיך בפעילות ההטפה.‏ קיימות ראיות מוצקות המאשרות את עדותם.‏ הבנה מדויקת יותר של ההיסטוריה התיאוקרטית שלנו הביאה להבנה ברורה יותר של מאורעות מסוימים המוזכרים במקרא.‏

6,‏ 7.‏ ‏(‏א)‏ על אילו מכשולים צריכים היו להתגבר תלמידי המקרא במרוצת מלחמת העולם הראשונה?‏ (‏ב)‏ הזכר דוגמאות המוכיחות שתלמידי המקרא בישרו בקנאות.‏

6 למעשה,‏ תלמידי המקרא נתנו עדות אדירה במהלך מלחמת העולם הראשונה (‏1914–1918)‏.‏ היו מספר גורמים שהקשו עליהם לעשות כן.‏ נדון בשניים מהם.‏ ראשית,‏ שיטת הבישור העיקרית בימים ההם הייתה הפצת ספרות מקראית.‏ בראשית שנת 1918 הוציאו רשויות השלטון מחוץ לחוק את הספר התעלומה שנסתיימה,‏ דבר שהקשה על אחים רבים לבצע את פעילות ההטפה.‏ הם טרם למדו כיצד לבשר בעזרת המקרא בלבד,‏ ועד אז הסתמכו על הספר התעלומה שנסתיימה כדי ש”ידבר” במקומם.‏ הגורם השני היה התפרצות השפעת הספרדית הקטלנית בשנת 1918.‏ בשל התפשטות מגפה איומה זו הוגבל חופש התנועה של המבשרים.‏ אולם חרף קשיים אלה ואחרים תלמידי המקרא ככלל עשו את מיטבם על מנת להמשיך לבשר.‏

תלמידי המקרא הללו היו קנאים לשירות!‏ (‏ראה סעיפים 6,‏ 7)‏

7 בשנת 1914 לבדה הקרינו קומץ תלמידי המקרא את ”הפוטו־דרמה של הבריאה” ללמעלה מ־000,‏000,‏9 איש.‏ הדרמה הייתה מורכבת מתמונות ושקופיות בליווי קול והתחקתה אחר ההיסטוריה האנושית מתקופת הבריאה ועד סוף אלף השנים.‏ היה זה הישג מרשים באותם ימים.‏ חשוב על העובדה הבאה:‏ מספר האנשים שצפו בדרמה בשנת 1914 לבדה עלה על מספר מבשרי המלכות הפעילים כיום בכל רחבי העולם!‏ בנוסף,‏ מן הנתונים עולה שבשנת 1916 נכחו 393,‏809 איש באסיפות הפומביות ברחבי ארצות הברית,‏ ובשנת 1918 הגיע מספר הנוכחים ל־444,‏949.‏ אין ספק שתלמידי המקרא הללו היו קנאים לשירות!‏

8.‏ כיצד סופקו צורכיהם הרוחניים של האחים בתקופת מלחמת העולם הראשונה?‏

8 במהלך מלחמת העולם הראשונה האחים האחראים לא חסכו במאמצים כדי לספק מזון רוחני ועידוד לכלל תלמידי המקרא.‏ המזון הרוחני נתן לאחים את הכוח לבצע את פעילות ההטפה.‏ ריצ׳רד ה.‏ ברבר,‏ מבשר פעיל מאותה תקופה,‏ סיפר:‏ ”כמה משגיחים נודדים הצליחו להמשיך בפעילותם,‏ ועלה בידנו להמשיך להוציא לאור את המצפה ולשלוח אותו לקנדה,‏ שבה הוא הוצא מחוץ לחוק.‏ הייתה לי הזכות לשלוח עותקי כיס של הספר התעלומה שנסתיימה למספר אחים שעותקיהם המקוריים הוחרמו.‏ אח רתרפורד ביקש שנארגן כינוסים במספר ערים במערב ארצות הברית ושנשלח נואמים כדי להעניק עידוד מרבי לאחים”.‏

הצורך בצריפה

9.‏ ‏(‏א)‏ מדוע נזקקו משרתי אלוהים לתיקון ומוסר בין השנים 1914 ל־1919?‏ (‏ב)‏ מה אל לנו להסיק מן העובדה שהם נזקקו לתיקון?‏

9 לא כל מעשיהם של תלמידי המקרא בשנים 1914–1919 עלו בקנה אחד עם עקרונות המקרא.‏ אף שהאחים פעלו ביושר לב,‏ הם לא תמיד החזיקו בהשקפה הנכונה בנושא הכניעה לרשויות השלטון (‏רומ׳ י״ג:‏1‏)‏.‏ לפיכך,‏ כקבוצה הם לא תמיד נקטו עמדה ניטרלית בכל הנוגע למאמץ המלחמתי.‏ לדוגמה,‏ כאשר הכריז נשיא ארצות הברית על 30 במאי 1918 כיום תפילות לשלום,‏ המצפה עודד את תלמידי המקרא ליטול חלק בכך.‏ כמה אחים רכשו איגרות מלחמה כדי לתמוך כספית במאמץ המלחמתי,‏ והיו שאף התחפרו בשוחות כשבידם רובים וכידונים.‏ אולם תהיה זו טעות להסיק שתלמידי המקרא נשבו בבבל הגדולה רק מפני שהם נזקקו לתיקון ומוסר.‏ אדרבה,‏ הם הבינו שמחובתם להיבדל מדתות הכזב.‏ כמו כן,‏ במהלך מלחמת העולם הראשונה ההתנתקות שלהם ממעצמת עולם זו הייתה כמעט מוחלטת ‏(‏קרא לוקס י״ב:‏47,‏ 48‏)‏.‏

10.‏ איזו עמדה נחרצת הייתה לתלמידי המקרא בנושא קדושת החיים?‏

10 תלמידי המקרא לא הבינו כל היבט בניטרליות המשיחית באותה המידה שאנו מבינים כיום.‏ אך הם היו מודעים לעובדה הבאה:‏ המקרא אוסר נטילת חיי אדם.‏ משום כך,‏ אפילו האחים המעטים שאחזו בנשק וירדו לשוחות במלחמת העולם הראשונה סירבו בכל תוקף להשתמש בו כדי להרוג אדם אחר.‏ חלקם נשלחו לחזית על מנת שימצאו שם את מותם.‏

11.‏ כיצד הגיבו רשויות השלטון לסירובם של תלמידי המקרא להילחם במלחמה?‏

11 השטן קצף וזעם לנוכח העמדה שנקטו אחינו ביחס למלחמה,‏ אף שהיא הייתה טעונה שיפור.‏ כתוצאה מכך הוא יצר ”עמל עלֵי חוק”,‏ כלומר צרות בשם החוק (‏תהל׳ צ״ד:‏20‏)‏.‏ ג׳יימס פרנקלין בל,‏ גנרל בכיר בצבא ארצות הברית,‏ אמר לאח רתרפורד ואח ואן אמבורג שמחלקת המשפטים של ארצות הברית הגישה הצעת חוק בקונגרס למתן עונש מוות למי שמסרבים להילחם במלחמה.‏ הוא התכוון בעיקר לתלמידי המקרא.‏ גנרל בל אמר בכעס לאח רתרפורד:‏ ”החוק הזה לא עבר כי וילסון [נשיא ארצות הברית] דחה אותו;‏ אבל אנחנו יודעים איך לתפוס אתכם ועוד נעשה זאת!‏”‏

12,‏ 13.‏ ‏(‏א)‏ מדוע נגזרו עונשי מאסר ארוכים על שמונה אחים אחראים?‏ (‏ב)‏ האם המאסר שבר את נחישותם של האחים לציית ליהוה?‏ נמק.‏

12 הרשויות מימשו את האיום.‏ הן עצרו את נציגי חברת המצפה — אח רתרפורד,‏ אח ואן אמבורג ושישה נוספים.‏ בהקראת גזר הדין הכריז השופט:‏ ”התעמולה הדתית שמקדמים האנשים הללו מזיקה יותר מאוגדת חיילים גרמנים.‏.‏.‏ לא רק שהם מטילים ספק בפקידי החוק של הממשלה ובלשכת המודיעין הצבאית,‏ אלא הם גם מוקיעים את כל הכמרים של כל הכנסיות.‏ הם צריכים להיענש בחומרה” (‏האמונה צועדת קדימה ‏[Faith on the March] מאת א.‏ י.‏ מקמילן,‏ עמ׳ 99)‏.‏ והם אכן נענשו בחומרה.‏ על שמונת תלמידי המקרא נגזרו עונשי מאסר ארוכים בכלא הפדראלי באטלנטה שבג׳ורג׳יה.‏ אולם בתום המלחמה הם שוחררו,‏ והאישומים נגדם בוטלו.‏

13 גם בין כותלי הכלא דבקו שמונת הגברים הללו בכתבי־הקודש כמיטב הבנתם.‏ הם הגישו לנשיא ארצות הברית בקשה לחנינה,‏ ובה ציינו:‏ ”רצון האדון כנאמר בכתבי־הקודש הוא ’‏לא תרצח’‏,‏ ולכן אם חבר באגודה [הבינלאומית של תלמידי המקרא] המוקדש לאדון יפר בזדון את ברית הקדשתו,‏ הוא יאבד את חסד אלוהים ואף ימיט על עצמו אבדון מוחלט.‏ לכן חברי האגודה אינם יכולים ליטול חיי אדם מרצון ובכוונה תחילה”.‏ אילו מילים נועזות!‏ ברור אפוא שלא עלה על דעתם של האחים הללו להתפשר.‏

סוף כל סוף זוכים לחירות!‏

14.‏ הסבר מתוך המקרא אילו מאורעות התרחשו בין השנים 1914 ל־1919.‏

14 במלאכי ג׳:‏1–3 מתוארת תקופת הצריפה של המשוחים,‏ ”בני לוי”,‏ אשר נמשכה משנת 1914 עד ראשית 1919.‏ ‏(‏קרא.‏)‏ במרוצת תקופה זו הגיע יהוה אלוהים ”האדון”,‏ כשלצדו ישוע המשיח ”מלאך הברית”,‏ אל המקדש הרוחני כדי לבחון את מי שמשרתים בו.‏ לאחר שקיבלו משרתי יהוה את המוסר הנחוץ וטוהרו,‏ הם היו כשירים לקבל משימה נוספת.‏ בשנת 1919 מונה ”העבד הנאמן והנבון” כדי לספק מזון רוחני לכל משרתי אלוהים (‏מתי כ״ד:‏45‏)‏.‏ כעת לא היה עם אלוהים נתון עוד להשפעת בבל הגדולה.‏ מאז ואילך,‏ תודות לחסדו של יהוה,‏ ממשיכים משרתיו לרכוש עוד ועוד ידע על רצונו ולגדול באהבתם כלפי אביהם השמימי.‏ אנו אסירי תודה על הברכות שהוא מרעיף עלינו!‏ ‏[1]‏

15.‏ כיצד צריכה להשפיע עלינו העובדה שהשתחררנו מבבל הגדולה?‏

15 אנו אסירי תודה שהשתחררנו משבי בבל הגדולה!‏ ניסיונות השטן למחות את המשיחיות האמיתית מעל פני האדמה נחלו כישלון חרוץ.‏ אולם אל לנו להחמיץ את המטרה שלשמה העניק לנו יהוה חירות זו (‏קור״ב ו׳:‏1‏)‏.‏ המוני ישרי לב עדיין שבויים בכבלי דתות הכזב.‏ הם זקוקים לעזרה.‏ אנחנו יכולים להדריך אותם.‏ לכן הבה נחקה את אחינו מן המאה הקודמת ונעשה כל שביכולתנו כדי לעזור להם להשתחרר מכבלי דתות הכזב!‏

^ ‏[1] ‏(‏סעיף 14)‏ קיימים קווי דמיון רבים בין השבי של היהודים בבבל,‏ שנמשך 70 שנה,‏ לבין מה שאירע למשיחיים לאחר התפתחות הכפירה.‏ אולם לא ניתן לומר שהשבי היהודי היווה צל נבואי למה שאירע למשיחיים.‏ אחת הסיבות היא שתקופות השבי היו שונות באורכן.‏ לכן אל לנו לנסות לחפש הקבלות נבואיות בכל פרט ופרט בשבי היהודי במחשבה שהפרטים הללו מסמלים את מה שאירע למשיחיים המשוחים בשנים שקדמו ל־1919.‏