האם תטה לבך לכתוב?
”הדברים שקרו להם... נכתבו כדי להזהיר אותנו, אנחנו אשר קצי העולמות הגיעו אלינו” (קור”א י’:11).
שירים: 11, 61
1, 2. מדוע נדון בדוגמתם של ארבעה ממלכי יהודה?
אם תראה אדם שמחליק ונופל, האם לא תלך בזהירות כשתעבור באותה דרך? אם נחשוב על הטעויות שעשו אחרים, נוכל להימנע מלחזור על טעויותיהם. הדבר נכון גם במובן הרוחני. נוכל ללמוד לקחים חשובים מטעויותיהם של אחרים, לרבות טעויות שביצעו אנשים המוזכרים במקרא.
2 ארבעת המלכים מיהודה שהוזכרו במאמר הקודם שירתו את יהוה בלב שלם. עם זאת, הם עשו מספר טעויות רציניות. מה נוכל ללמוד מקורותיהם, וכיצד נוכל להימנע מקו פעולה דומה? הרהורים בדוגמתם יכולים לעזור לנו להפיק תועלת מהדברים שנכתבו מקדם להדרכתנו (קרא רומים ט”ו:4).
הישענות על חוכמת אנוש מובילה לאסון
3–5. (א) אף שלבו של אסא היה שלם עם יהוה, איזו טעות הוא ביצע? (ב) מה אולי גרם לאסא להישען על בני אדם כאשר עלה בעשא על יהודה?
3 נדון תחילה בדוגמתו של אסא ונראה כיצד דבר־אלוהים יכול להשפיע על חיינו. אסא נשען על יהוה בשעה שצבא כוש, שמנה מיליון איש, עלה על יהודה. אך הוא לא נשען על אלוהיו כאשר בַּעְשָׁא מלך ישראל החל לבצר את העיר רמה אשר גבלה בממלכת יהודה (דה”ב ט”ז:1–3). במקרה זה נשען אסא על חוכמתו ושיחד את בן הדד מלך ארם כדי שיתקוף את בעשא. האם תוכניתו של אסא פעלה? ”ויהי כשמוע בעשא”, מציין המקרא, ”ויחדל מבנות את הרמה וישבת את מלאכתו” (דה”ב ט”ז:5). על פניו נראה היה שהאסטרטגיה של אסא הצליחה.
4 אולם מה הייתה השקפתו של יהוה על קו פעולתו של אסא? אלוהים שלח את דוברו חנני כדי לגעור באסא על כך שלא נשען על יהוה. (קרא דברי הימים ב’. ט”ז:7–9.) ”מעתה יש עמך מלחמות”, אמר חנני. בעשא אומנם נסוג, אך אסא ובני עמו התנסו במלחמות במרוצת שאר ימי מלכותו.
5 כפי שראינו במאמר הקודם, אלוהים בחן את לבו של אסא ומצא שהוא היה שלם עמו (מל”א ט”ו:14). ביסודו של דבר, בעיני אלוהים לבו של אסא היה מסור אליו והוא עמד בדרישותיו. בכל זאת, היה עליו לשאת בהשלכות קו פעולתו הלא־נבון. לנוכח האיום מצד בעשא, מה גרם לאסא להישען על בני אדם, כלומר על בן הדד ועל עצמו, במקום על יהוה? האם הוא חשב שמהלך דיפלומטי או תמרון צבאי יביאו לתוצאה טובה יותר מאשר פנייה לאלוהים לעזרה? האם הוא החל לחשוב כך בעקבות עצה לא־נבונה שקיבל?
6. מה נוכל ללמוד מטעותו של אסא? הסבר.
6 האם מה שאירע לאסא יניע אותנו לבחון את מעשינו? כשאנו מתמודדים עם בעיות הנראות לנו קשות מנשוא, קל יותר לראות את הצורך להישען על יהוה. אך מה אנו עושים כשאנו ניצבים מול בעיות קטנות יותר בשגרת חיינו? האם אנו נשענים על חשיבת אנוש ומנסים לפתור אותן בדרכנו? האם אנו מחפשים עקרונות מקראיים ומנסים ליישם אותם, ובכך מראים שאנו נשענים על דרכו של יהוה לפתור בעיות? לדוגמה, ייתכן שמדי פעם מישהו במשפחתך מתנגד לכך שתלך לאסיפות או לכינוס. אתה מבקש מיהוה להדריך אותך ולעזור לך לדעת מהי הדרך הטובה ביותר להתמודד עם המצב. מה אם איבדת את עבודתך ואתה מתקשה למצוא עבודה אחרת? כאשר תשוחח עם מעסיק פוטנציאלי, האם בכל זאת תיידע אותו שתנכח באופן קבוע באסיפות הנערכות באמצע השבוע? תהא אשר תהא הבעיה שעמה אנו מתמודדים, מן התבונה שניישם את דברי מחבר המזמור אשר אמר: ”גול על יהוה דרכך ובטח עליו, והוא יעשה” (תהל’ ל”ז:5).
כיצד חברה רעה עלולה להשפיע עליך?
7, 8. אילו טעויות עשה יהושפט, ומה היו ההשלכות? (ראה תמונה בפתיח המאמר.)
7 מה לגבי יהושפט, בנו של אסא? היו לו מעלות רבות. תודות לכך שיהושפט נשען על אלוהים, הוא קצר הצלחה רבה. אך הוא גם קיבל החלטות לא־נבונות. לדוגמה, הוא חיתן את בנו עם בתו של אחאב המרושע, מלכהּ של הממלכה הצפונית. כמו כן, חרף אזהרתו של הנביא מיכיהו, חבר יהושפט לאחאב במלחמתו נגד הארמים. במהלך הקרב נמלט יהושפט בעור שיניו ושב לירושלים (דה”ב י”ח:1–32). שם שאל אותו הנביא יהוא: ”הלרשע לעזור, ולשונאי יהוה תאהב?” (קרא דברי הימים ב’. י”ט:1–3).
8 האם יהושפט הפיק לקחים ממקרה זה? אף־על־פי שהוא המשיך לגלות קנאות ולהתאמץ להשביע את רצון אלוהים, נראה שהוא לא הפיק לקחים מהשלכות קשריו עם אחאב ומדברי האזהרה של יהוא. יהושפט שוב פעל בחוסר תבונה וכרת ברית עם אחד מאויבי אלוהים. הפעם הוא בא ביחסים עם המלך אחזיה המרושע, בנו של אחאב. יהושפט ואחזיה החליטו לבנות יחדיו אוניות, אך הן נשברו מבלי שמומשה המטרה שלשמה נבנו (דה”ב כ’:35–37).
9. איזו השפעה עלולה להיות לחברה רעה על חיינו?
9 קריאת קורותיו של יהושפט צריכה להניע אותנו לבחון את חיינו. כיצד? באופן כללי יהושפט היה מלך טוב. הוא עשה את הנכון ו”דרש את יהוה בכל לבבו” (דה”ב כ”ב:9). אך הוא לא היה מחוסן מפני ההשפעה המזיקה של חברה רעה. זכור את המשל הבא שנכתב בהשראת אלוהים: ”הולך את חכמים יחכם, ורועה כסילים יֵרוֹע” (מש’ י”ג:20). מחד, ייתכן שאנו מנסים לעזור למעוניינים לחבוק את האמת. מאידך, חשוב שנזכור שמגעיו הלא־הכרחיים של יהושפט עם אחאב כמעט עלו לו בחייו. באופן דומה, התרועעות לא־הכרחית עם מי שאינם משרתים את יהוה כרוכה בסיכונים.
10. (א) איזה לקח באשר לנישואין אנו למדים מיהושפט? (ב) מה עלינו לזכור באשר לחברה רעה?
10 איזה לקח מעשי אנו יכולים להפיק מקורותיו של יהושפט? משיחי עלול להתחיל לפתח רגשות רומנטיים כלפי מישהו שאינו אוהב את יהוה במחשבה שלא ניתן למצוא בן זוג מתאים בקרב המשיחיים האמיתיים. על משיחי אחר אולי מופעלים לחצים מצד קרובים לא־מאמינים להתחתן ’לפני שיהיה מאוחר מדי’. בנוסף, יש המרגישים כמו אחות אחת אשר אמרה: ”הרצון באהבה ובשותפות קרובה טבוע עמוק בתוכנו”. מה על המשיחי לעשות? מומלץ להרהר במה שקרה ליהושפט. ברוב המקרים הוא ביקש את הדרכת אלוהים (דה”ב י”ח:4–6). אך מה אירע כאשר יהושפט התרועע עם אחאב, שלא אהב את יהוה? יהושפט צריך היה לזכור שעיני יהוה תרות אחר מי שלבם שלם אליו. גם כיום עיני אלוהים ”משוטטות בכל הארץ”, והוא מוכן ”להתחזק” עמנו, כלומר להפגין את כוחו למעננו (דה”ב ט”ז:9). הוא מבין את המצב שלנו ואוהב אותנו. האם אתה מאמין שאלוהים ימלא את הצורך שלך באהבה ובשותפות קרובה בדרך משביעת רצון? היה בטוח שבשלב מסוים הוא יעשה כן!
הישמר מן הסכנה להירתם לעול אחד עם אדם לא־מאמין (ראה סעיף 10)
אל תיתן ללבך להתייהר
11, 12. (א) כיצד חשף חזקיהו את מה שהיה טמון בלבו? (ב) מדוע לא בא על חזקיהו חרון אפו של אלוהים?
11 הלקח שנוכל ללמוד מחזקיהו קשור ללבנו. במקרה אחד חשף בוחן הלבבות את מה שהיה טמון בלב חזקיהו. (קרא דברי הימים ב’. ל”ב:31.) כאשר חזקיהו חלה אנושות, אלוהים נתן לו אות לכך שהוא עומד להחלים — צל שנסוג אחורנית. שרי בבל שלחו משלחת כדי לשאול ככל הנראה אודות האות ההוא (מל”ב כ’:8–13; דה”ב ל”ב:24). במקרה הזה ”עֲזָבוֹ האלוהים” לבדו, וחזקיהו גילה מה טמון בלבו כשהציג בפני הבבלים ”את כל בית נכוֹתוֹ [אוצרו]”. קו פעולה אווילי זה חשף את ”כל [אשר] בלבבו” של המלך.
12 המקרא אינו מציין מה הביא לכך שגבה לבו של חזקיהו. האם היה זה הניצחון שנחל על האשורים או אולי העובדה שאלוהים ריפא אותו באורח נס? האם היה זה מכיוון שהוא החזיק ב”עושר וכבוד הרבה מאוד”? בכל מקרה, הואיל וחזקיהו התייהר, ”לא כגמול עליו [הוא] השיב”, כלומר הוא לא העריך את הטוּב שהורעף עליו. כמה עצוב! אף־על־פי שחזקיהו יכול היה לומר לאלוהים שהוא שירת אותו בלב שלם, במשך זמן מה הוא נהג בניגוד לרצון יהוה. אבל בהמשך ’נכנע חזקיהו’, וכתוצאה מכך לא בא חרון אפו של אלוהים עליו ועל בני עמו (דה”ב ל”ב:25–27; תהל’ קל”ח:6).
13, 14. (א) מתי עשוי יהוה ’לעזוב אותנו כדי לנסותנו’? (ב) כיצד נוכל להגיב לשבחים על הישגינו?
13 כיצד נוכל להפיק תועלת מקריאת קורותיו של חזקיהו ומהרהורים בכתוב? זכור שיהירותו צפה אל פני השטח זמן קצר לאחר שהביס יהוה את סנחריב וריפא את חזקיהו ממחלה קטלנית. אם אנחנו הגענו להישג מרשים, האם ייתכן שיהוה ’יעזוב אותנו כדי לנסותנו’ ולחשוף את מה שבלבנו? לדוגמה, חשוב על אח שעמל רבות כדי להכין הרצאה ולשאת אותה בפני קהל רחב. הוא זוכה לשבחים רבים. כיצד הוא יגיב לשבחים?
14 כאשר משבחים אותנו, מוטב שניישם את דבריו הבאים של ישוע: ”אחרי שתעשו את כל המוטל עליכם אמרו, ’עבדים אנחנו ותו לא. עשינו את מה שמחובתנו לעשות’” (לוקס י”ז:10). גם במצב זה נוכל ללמוד ממה שאירע לחזקיהו. גישתו היהירה באה לידי ביטוי בכך שהוא לא העריך את הטוּב שהורעף עליו. הרהורים בכל מה שעושה עבורנו יהוה יעזרו לנו להימנע מגישה השנואה עליו. אנו יכולים להביע את הערכתנו כלפי יהוה במילים, שהרי הוא זה שסיפק את כתבי־הקודש ואת רוח קודשו התומכת במשרתיו.
שקול בקפידה את החלטותיך
15, 16. מדוע איבד יאשיהו את הגנתו של אלוהים ואת חייו?
15 לסיום, איזו אזהרה אנו מוצאים במה שאירע למלך הטוב יאשיהו? תן דעתך למה שהוביל לתבוסתו ולמותו. (קרא דברי הימים ב’. ל”ה:20–22.) יאשיהו ’יצא לקראת’ נְכוֹ מלך מצרים, אף שהמלך אמר לו שהוא לא יצא להילחם בו. במקרא נאמר שדברי נכו היו ”מפי אלוהים”. אם כן, מדוע יצא יאשיהו לקרב? המקרא אינו משיב על כך.
16 אולם כיצד יכול היה יאשיהו לדעת שדברי נכו נבעו מיהוה? הוא יכול היה לשאול את ירמיהו, שהיה אחד הנביאים הנאמנים (דה”ב ל”ה:23, 25). אך לא נאמר שהוא עשה כן. בנוסף, פניו של נכו היו מועדות לכַרְכְּמִישׁ כדי להילחם נגד ’בית’ אחר, ולא נגד ירושלים. יתר על כן, לא הייתה זו מלחמה למען שם אלוהים, שהרי נכו לא חירף את יהוה או את עמו. מכאן שיאשיהו לא נהג בשיקול דעת כשיצא להילחם בנכו. האם אנו מבחינים בלקח שאנו יכולים להפיק מכך? כשאנו מתמודדים עם בעיה, טוב נעשה אם נחשוב מהו רצונו של יהוה בנושא.
17. כשאנו נתקלים בבעיה, כיצד נוכל להימנע מטעות דומה לזו שעשה יאשיהו?
17 כשמתעוררת בעיה, עלינו לבדוק אילו עקרונות מקראיים נוגעים אליה וליישם אותם בדרך מאוזנת. במקרים מסוימים, אולי נרצה להתייעץ עם זקני־הקהילה. סביר להניח שכבר הקדשנו מחשבה למה שידוע לנו בנושא ואף ערכנו מחקר בפרסומינו. עם זאת, ייתכן שישנם עקרונות מקראיים נוספים שיש להביא בחשבון, וזקן־קהילה יוכל לסייע לנו לנתח אותם. למשל, חשוב על אחות הנשואה לאדם לא־מאמין. היא יודעת שמוטלת עליה האחריות לבשר את הבשורה הטובה (מה”ש ד’:20). נניח שהיא מתכננת לצאת לשירות השדה ביום מסוים, אבל בעלה רוצה שהיא תישאר בבית. הוא אומר שבזמן האחרון לא התאפשר להם לבלות הרבה יחד והוא רוצה שהם יעשו משהו כזוג. היא אולי חושבת על פסוקים מן המקרא הנוגעים למצבה המראים שעליה לשמוע בקול אלוהים ולציית לצו לעשות תלמידים (מתי כ”ח:19, 20; מה”ש ה’:29). אך היא גם צריכה לחשוב על הצורך להיכנע לבעלה ולגלות סבירות (אפ’ ה’:22–24; פיל’ ד’:5). האם בעלה מתנגד לגמרי לכך שהיא תצא לשירות, או רק מבקש ממנה לעשות משהו אחר באותו יום בלבד? עלינו לנהוג באיזון בעודנו משתדלים לעשות את רצון אלוהים ולשמור על מצפון נקי.
המשך לשרת את אלוהים בלב שלם ובשמחה
18. איזו תועלת תוכל להפיק מבחינת קורות ארבעת המלכים שנידונו במאמר זה?
18 מאחר שאיננו מושלמים, גם אנו לעיתים עלולים לעשות את אחת מטעויותיהם של ארבעת המלכים המוזכרים לעיל. אנו עלולים (1) להישען מבלי משים על חוכמת אנוש, (2) להתחיל להתרועע עם חברה רעה, (3) לנהוג ביהירות או (4) להחליט החלטות מבלי לבחון תחילה מהו רצון אלוהים. כמה אוהב מצד יהוה לראות את הטוב שבנו, כפי שראה את הטוב באותם ארבעה מלכים! יהוה גם רואה עד כמה אנו אוהבים אותו ועד כמה אנו רוצים לשרת אותו בלב ונפש. לכן הוא סיפק לנו דוגמאות שנועדו להזהיר אותנו ולסייע לנו להימנע מטעויות רציניות. הבה נהרהר בדוגמאות מקראיות אלה ונהיה אסירי תודה ליהוה על שסיפק לנו אותן!
