הושטת עזרה לילדיהם של מהגרים ופליטים
”דבר אינו מעורר בי הכרת תודה עמוקה יותר מלשמוע שילדיי מוסיפים להתהלך בָּאמת” (יוח”ג 4).
שירים: 41, 11
1, 2. (א) עם איזה קושי מתמודדים רבים מילדי המהגרים? (ב) באילו שאלות נדון במאמר זה?
”הוריי מהגרים, ובילדותי דיברתי בשפה שלהם בבית ובקהילה”, מספר ג’ושוע. ”אבל לאחר שהתחלתי ללמוד בבית הספר, היה לי נוח יותר לדבר בשפה המקומית. תוך כמה שנים דיברתי רק בשפה המקומית. לא יכולתי להבין את הנאמר באסיפות, וכבר לא הזדהיתי עם תרבות הוריי”. סיפורו של ג’ושוע אינו מקרה נדיר.
2 כיום למעלה מ־240,000,000 איש חיים מחוץ לארץ מולדתם. אם אתה הורה מהגר, מהי הדרך הטובה ביותר לעזור לילדיך להפוך לאנשים רוחניים ה”מוסיפים להתהלך בָּאמת”? (יוח”ג 4) וכיצד אחרים יכולים לעזור?
הורים, הציבו דוגמה טובה
3, 4. (א) כיצד יכולים ההורים להציב דוגמה טובה לילדיהם? (ב) מה אל להורים לצפות מילדיהם?
3 הורים, על מנת שילדיכם יתחילו להתהלך בדרך לחיי עולם, חיוני שתציבו להם דוגמה טובה. כאשר ילדיכם רואים שאתם ’מחפשים תחילה את המלכות’, הם לומדים לבטוח ביהוה שיספק להם את צורכיהם היומיומיים (מתי ו’:33, 34). לכן חיו בצניעות. הקריבו דברים חומריים לטובת דברים רוחניים, ולא ההיפך. הימנעו מחובות. במקום לנסות להשיג עושר או ”כבוד מאת בני אדם”, השתדלו לאצור ”אוצר בשמיים” — מעמד רצוי בעיני יהוה (קרא מרקוס י’:21, 22; יוח’ י”ב:43).
4 לעולם אל תהיו עסוקים מכדי להקדיש זמן לילדיכם. אמרו להם שאתם גאים בהם כאשר הם מחליטים להציב את יהוה במקום הראשון במקום לנסות להשיג מעמד או עושר — עבור עצמם או עבורכם. הימנעו מההשקפה הלא־משיחית לפיה הילדים צריכים לספק להוריהם חיי נוחות ושפע. זכרו, ”הילדים אינם אמורים לחסוך למען הוריהם אלא ההורים למען ילדיהם” (קור”ב י”ב:14).
הורים, התגברו על מחסום השפה
5. מדוע על ההורים לדבר עם ילדיהם על יהוה?
5 כפי שנובא, אנשים ”מכל לשונות הגויים” נוהרים אל ארגון יהוה (זכ’ ח’:23). אולם מחסום השפה עלול להקשות עליכם להטמיע את האמת בלב הילדים. ילדיכם הם תלמידי המקרא החשובים ביותר שיהיו לכם אי פעם, ועליהם להכיר את יהוה כדי לנחול חיי עולם (יוח’ י”ז:3). על מנת שהם ילמדו את תורת יהוה, עליכם לדבר עליה בכל הזדמנות מתאימה (קרא דברים ו’:6, 7).
6. איזו תועלת יכולים להפיק ילדיכם אם ילמדו את שפתכם? (ראה תמונה בפתיח המאמר.)
6 ילדיכם ודאי ילמדו את השפה המקומית בבית הספר ובסביבתם. אולם הם לומדים את שפתכם בעיקר על־ידי תקשורת קבועה אתכם בשפה שלכם. אם הילדים ידעו את שפתכם, הדבר לא רק יאפשר להם לשוחח אתכם מלב אל לב, אלא גם יצמיח להם יתרונות נוספים. דו־לשוניות מחדדת את כושר החשיבה של הילדים ומשפרת את כישוריהם החברתיים. היא גם פותחת בפניהם הזדמנויות להרחיב את שירותם. ”השירות בקהילת דוברי שפה זרה מהנה”, אומרת קרולינה, אחות שהוריה מהגרים. ”וזה כיף לתמוך בקהילה שקיים בה צורך גדול יותר”.
7. מה תוכלו לעשות אם נוצר מחסום שפה במשפחתכם?
7 עם זאת, ככל שילדי המהגרים נטמעים בתרבות המקומית ורוכשים שליטה בשפה, חלקם עלולים לאבד את הרצון ואף את היכולת לדבר בשפת הוריהם. הורים, אם זה המצב של ילדיכם, האם תוכלו ללמוד במידת מה את השפה המקומית? אתם תהיו בעמדה טובה בהרבה לגדל את ילדיכם כמשיחיים אם תבינו את שיחותיהם, את תכני הבידור שלהם ואת שיעורי הבית שלהם, ואם תהיו מסוגלים לשוחח ישירות עם מוריהם. יש להודות שלימוד שפה חדשה מצריך זמן, מאמץ וענווה. אבל נניח שילדכם היה הופך מסיבה כלשהי לחירש. האם לא הייתם מנסים ללמוד את שפת הסימנים כדי לתקשר אתו? האינכם מסכימים שגם ילד המתקשה לתקשר בשפתכם ראוי לדאגה דומה? *
8. כיצד תוכלו לעזור לילדיכם אם אינכם שולטים בשפה המקומית?
8 מטבע הדברים, חלק מההורים המהגרים לא יצליחו לשלוט לגמרי בשפתם החדשה של ילדיהם. בשל מחסום השפה להורים אולי יהיה קשה לעזור לילדיהם להבין לעומק את ”הכתבים הקדושים” (טימ”ב ג’:15). אם זה מצבכם, אתם עדיין יכולים לעזור לילדיכם להכיר ולאהוב את יהוה. ”אמנו החד־הורית התקשתה להבין את השפה ששלטנו בה, ואני ואחיותיי התקשינו לדבר בשפתה”, מספר זקן־קהילה ששמו שאן. ”אבל כשראינו אותה לומדת, מתפללת ועושה כל שביכולתה כדי להדריך מדי שבוע את התוכנית הרוחנית המשפחתית, הבנו שחשוב מאוד ללמוד על יהוה”.
9. כיצד יכולים ההורים לעזור לילדים שצריכים ללמוד בשתי שפות?
9 יש ילדים שצריכים ללמוד על יהוה בשתי שפות — בשפה שבה הם מדברים בבית הספר ובשפה המדוברת בבית. לשם כך כמה הורים משתמשים בחומר מודפס, בהקלטות שמע ובסרטים בשתי השפות. אין ספק שהורים מהגרים צריכים להקדיש יותר זמן לילדיהם ולגלות יוזמה רבה יותר כדי לעזור להם לטפח יחסים הדוקים עם יהוה.
האם תשתייכו לקהילה בשפת המקום או בשפה שלכם?
10. (א) מי צריך להחליט לאיזו קהילה תשתייך המשפחה? (ב) מה עליו לעשות לפני שיחליט החלטה?
10 כאשר המהגרים מתגוררים הרחק מאחיהם לאמונה הדוברים את שפתם, הם צריכים להשתייך לקהילה שאסיפותיה מתנהלות בשפת המקום (תהל’ קמ”ו:9). אבל אם יש בקרבתכם קהילה שבה מתקיימות אסיפות בשפת אמכם, נשאלת השאלה: לאיזו קהילה מוטב שתשתייך משפחתכם? האם לקהילה בשפה המקומית או לקהילה בשפת אמכם? לאחר שראש המשפחה יקדיש מחשבה מעמיקה לנושא בליווי תפילות ויתייעץ עם אשתו וילדיו, יהיה עליו לקבל החלטה (קור”א י”א:3). אילו גורמים יביא ראש המשפחה בחשבון? אילו עקרונות נוגעים למצב? הבה נבחן כמה מהם.
11, 12. (א) כיצד השפה משפיעה על מידת התועלת שמפיק הילד מן האסיפות? (ב) מדוע יש ילדים המסרבים ללמוד את שפת הוריהם?
11 ההורים צריכים לאמוד בצורה מציאותית את הצרכים של ילדיהם. כמובן, ללא תלות בשפה, כדי להבין את האמת היטב זקוק הילד להרבה מעבר לשעות ספורות של הדרכה רוחנית באסיפות השבועיות. אך תן דעתך לעובדה הבאה: באסיפות המתנהלות בשפה שבה הילדים שולטים, הם יספגו את החומר הנלמד רק מעצם נוכחותם, ואולי ילמדו יותר ממה שההורים מתארים לעצמם. אבל המצב שונה כשהילדים אינם מבינים היטב את השפה. (קרא קורינתים א’. י”ד:9, 11.) כמו כן, שפת האם של הילד לא בהכרח תישאר השפה שבה הוא חושב או השפה הנוגעת ללבו. למעשה יש ילדים שיכולים ללמוד לענות באסיפות, להכין הצגות דברים ולהגיש נאומים בשפת הוריהם מבלי שהמילים ינבעו מלבם.
12 יתר על כן, השפה היא לא הגורם היחיד המשפיע על לב הילד. כך היה במקרה של ג’ושוע שצוטט בתחילת המאמר. אחותו אסתר מציינת: ”בעיני הילדים, שפת ההורים, תרבותם ודתם באות בצרור אחד”. אם הילדים אינם מזדהים עם תרבות הוריהם, הם אולי יסרבו ללמוד את שפת הוריהם ואפילו לא ירצו ללמוד על אמונתם. מה יכולים ההורים המהגרים לעשות?
13, 14. (א) מדוע זוג מהגרים עברו עם ילדיהם לקהילה בשפת המקום? (ב) כיצד שמרו ההורים על חוסנם הרוחני?
13 הורים משיחיים מציבים את טובתם הרוחנית של ילדיהם לפני העדפותיהם האישיות (קור”א י’:24). סמואל, אביהם של ג’ושוע ואסתר, אומר: ”אשתי ואני ניסינו לשים לב באיזו שפה קל יותר לילדינו להתקדם מבחינה רוחנית, והתפללנו לקבלת חוכמה. מה שהתברר לנו לא תאם להעדפותינו. אבל כשראינו שהם מפיקים מעט תועלת מהאסיפות בשפתנו, החלטנו לעבור לקהילה בשפה המקומית. הלכנו יחד לאסיפות ויצאנו לשירות. גם הזמנו חברים מהקהילה המקומית לארוחות וטיולים. כך התאפשר לילדינו להכיר טוב יותר את האחים וגם את יהוה, לא רק כאלוהיהם, אלא גם כאביהם וכידידם. בעינינו זה היה חשוב בהרבה מאשר לדאוג שהם ישלטו בשפתנו”.
14 סמואל מוסיף: ”כדי לשמור על חוסננו הרוחני, אשתי ואני הלכנו גם לאסיפות בשפה שלנו. השגרה שלנו הייתה עמוסה והיינו עייפים. אבל אנחנו מודים ליהוה על כך שבירך את מאמצינו והקרבותינו. שלושת ילדינו משרתים את יהוה במסגרת השירות המורחב”.
מה יכולים הצעירים לעשות
15. מדוע אחות ששמה קריסטינה הגיעה למסקנה שהיא תוכל להתקדם יותר בקהילה בשפת המקום?
15 ילדים בוגרים אולי יגיעו למסקנה שהם יכולים לשרת טוב יותר את יהוה בקהילה שבה מדוברת השפה שהם שולטים בה. במקרה כזה ההורים אינם צריכים להרגיש שילדיהם דוחים אותם. ”ידעתי את שפת הוריי ברמה בסיסית, אבל השפה של האסיפות הייתה קשה מדי בשבילי”, מספרת קריסטינה. ”בגיל 12 הלכתי לכינוס בשפה המדוברת בבית הספר שלי. בפעם הראשונה בחיי הבנתי שמה שאני שומעת זו האמת! נקודת מפנה נוספת הייתה כשהתחלתי להתפלל בשפה המדוברת בבית הספר. יכולתי לדבר עם יהוה מעומק לבי!” (מה”ש ב’:11, 41) כשקריסטינה התבגרה היא שוחחה על הנושא עם הוריה והחליטה לעבור לקהילה בשפת המקום. היא אומרת: ”התחלתי ללמוד על יהוה בשפה של בית הספר וזה הניע אותי לפעולה”. תוך זמן קצר החלה קריסטינה לשרת בשמחה כחלוצה רגילה.
16. מדוע אחות ששמה נדיה שמחה שהיא נשארה בקהילת דוברי שפה זרה?
16 צעירים, האם אתם מעדיפים להשתייך לקהילה בשפת המקום? אם כן, שאלו את עצמכם מדוע. האם המעבר לקהילה כזו יעזור לכם להתקרב ליהוה? (יעקב ד’:8) או האם אתם רוצים לעבור מפני שאתם מקווים להשתחרר קצת מהשגחת הוריכם או לחסוך מעצמכם מאמצים? ”כאשר אני ואחיי הגענו לגיל ההתבגרות, רצינו לעבור לקהילה בשפה המקומית”, אומרת נדיה המשרתת כיום בבית־אל. אבל הוריה ידעו שהמעבר לא יהיה לטובתם הרוחנית המרבית של הילדים. ”היום אנחנו אסירי תודה על כך שהורינו התאמצו ללמד אותנו את שפתם ועמדו על כך שנישאר בקהילת דוברי שפה זרה. הדבר העשיר את חיינו ופתח בפנינו הזדמנויות רבות יותר לעזור לאחרים להכיר את יהוה”.
כיצד אחרים יכולים לעזור
17. (א) בידי מי הפקיד יהוה את האחריות על גידול הילדים? (ב) איזו עזרה יכולים לקבל ההורים כדי ללמד את ילדיהם את האמת?
17 יהוה הפקיד בידי ההורים — ולא הסבים והסבתות או אף אדם אחר — את האחריות לגדל את ילדיהם בדרך האמת. (קרא משלי א’:8; ל”א:10, 27, 28.) אולם הורים שאינם יודעים את שפת המקום אולי יזדקקו לעזרה כדי לגעת ללב ילדיהם. כשההורים מבקשים עזרה אין בכך משום התנערות מאחריותם הרוחנית. עם זאת, הדבר יכול לסייע להם לגדל את ילדיהם ”במוסר יהוה ובתוכחתו” (אפ’ ו’:4). לדוגמה, הורים יכולים לבקש מזקני־הקהילה עצות בנוגע לניהול התוכנית הרוחנית המשפחתית ועזרה במציאת חברים טובים עבור ילדיהם.
גם הילדים וגם ההורים מפיקים תועלת מהתרועעות עם חברי הקהילה (ראה סעיפים 18, 19)
18, 19. (א) כיצד אחים ואחיות רוחניים יכולים לסייע לצעירים? (ב) מה על ההורים להמשיך לעשות?
18 ההורים יכולים למשל להזמין מדי פעם משפחות אחרות להצטרף אליהם לתוכנית הרוחנית המשפחתית. כמו כן, צעירים רבים פורחים תחת השפעתם של משיחיים רוחניים מאוזנים שמבלים בחברתם בשירות או בפעילויות פנאי הולמות (מש’ כ”ז:17). ”אני זוכר היטב את האחים שלקחו אותי תחת חסותם”, מספר שאן, אשר צוטט קודם לכן. ”כשהם עזרו לי להכין את שיחות התלמיד שלי לאסיפה, למדתי מהם הרבה. גם נהניתי מהבילויים הקבוצתיים שלנו”.
19 כמובן, האחים שההורים בחרו בהם כדי לעזור לילדיהם תמיד צריכים לעודד כבוד כלפי ההורים, לדבר עליהם בצורה חיובית ולא לתפוס את מקומם. בנוסף, אותם אחים צריכים להימנע מכל מעשה שעלול להתפרש על־ידי כמה בקהילה או מחוץ לקהילה כהתנהגות מפוקפקת מבחינה מוסרית (פט”א ב’:12). אל להורים להטיל על אחרים את האחריות להקנות חינוך רוחני לילדיהם. כשניתנת עזרה לילדים, על ההורים לפקח על כך ולהמשיך ללמד אותם בעצמם.
20. כיצד יכולים ההורים לעזור לילדיהם להפוך למשרתי יהוה למופת?
20 הורים, התפללו ליהוה לעזרה ועשו את מיטבכם. (קרא דברי הימים ב’. ט”ו:7.) הציבו את הקשר של ילדיכם עם יהוה לפני הרצונות שלכם. עשו כל שביכולתכם כדי שדבר־אלוהים יחדור ללב ילדיכם. לעולם אל תחדלו להאמין שהם יכולים להפוך למשרתי יהוה למופת. כאשר ילדיכם יישמו את הכתוב בדבר־אלוהים ויחקו את דוגמתכם הטובה, אתם תחושו כמו השליח יוחנן אשר אמר באשר לילדיו הרוחניים: ”דבר אינו מעורר בי הכרת תודה עמוקה יותר מלשמוע שילדיי מוסיפים להתהלך בָּאמת” (יוח”ג 4).
^ ס' 7 ראה המאמר ”גם אתה יכול ללמוד שפה נוספת!” בהוצאת עורו! ממרס 2007, עמ’ 10–12.
