מרכבות ועטרת המגנות עליך
”והיה [וכך יהיה] אם שמוע תשמעון בקול יהוה אלוהיכם” (זכ’ ו’:15).
שירים: 17, 136
1, 2. מה היה מצבם של יהודי ירושלים בסיום חזונו השביעי של זכריה?
בסיום החזון השביעי של זכריה נותר הנביא עם חומר רב למחשבה. יהוה הבטיח שאנשים לא־ישרים ייתנו את הדין על מעשיהם המרושעים. הבטחה זו ללא ספק חיזקה את זכריה. אולם דבר לא באמת השתנה. מעשי מרמה ומעשים מרושעים אחרים היו עדיין נפוצים, ובנייתו המחודשת של מקדש יהוה בירושלים כלל לא התקרבה לסיומה. כיצד יכלו היהודים לנטוש כה מהר את המשימה שהטיל עליהם אלוהים? האם הם שבו למולדתם רק כדי לקדם את ענייניהם האישיים?
2 זכריה ידע שהיהודים שעברו להתגורר בירושלים היו גברים ונשים בעלי אמונה. רוחו של אלוהי האמת הניעה אותם להותיר מאחור את בתיהם ועסקיהם (עז’ א’:2, 3, 5). הם עזבו ארץ שהכירו היטב ועברו למקום שרובם לא ביקרו בו מעולם. אילו לא הייתה חשיבות לבנייתו המחודשת של מקדש יהוה, הם לא היו יוצאים למסע מפרך של כ־1,600 קילומטר דרך חבל ארץ שתנאי המחיה בו קשים.
3, 4. עם אילו מכשולים התמודדו שבי ציון?
3 מה היה אופי המסע? אין ספק שבמהלך המסע העבירו היהודים שעות רבות במחשבה על ביתם החדש. הם שמעו שירושלים הייתה בעבר עיר יפה. המבוגרים שביניהם ראו את המקדש הקודם בתפארתו (עז’ ג’:12). אילו היית מצטרף אליהם למסע, כיצד היית מרגיש כאשר ירושלים, ביתך החדש, הייתה נגלית לראשונה לעיניך? האם היית נעצב למראה המבנים החרבים המכוסים בעשבים שוטים? האם היית משווה בין החומות הכפולות והמאסיביות של בבל לחומות ירושלים ההרוסות על פרצותיהן הגדולות, היכן שבעבר ניצבו שערים ומגדלי שמירה? אבל רוחם של היהודים לא נפלה. עוד קודם לכן, במהלך מסעם לביתם, הם התנסו בעזרה שהושיט להם יהוה. הדבר הראשון שעשו עם הגעתם היה להקים מזבח במקום בו שכן בעבר בית המקדש. אחרי כן הם החלו להקריב מדי יום קורבנות ליהוה (עז’ ג’:1, 2). הם היו מלאי התלהבות ונראה היה שדבר לא יכול לרפות את ידיהם.
4 אך בנוסף לבניית המקדש היה על היהודים לבנות מחדש את עריהם. היו להם בתים לשקם, שדות לעבד ופיות להאכיל (עז’ ב’:70). המלאכה שציפתה להם נראתה קשה מדי לביצוע. ההתנגדות העזה לא איחרה לבוא. אף־על־פי שבתחילה הייתה עמדתם נחושה, 15 שנות עוינות הפילו את רוחם (עז’ ד’:1–4). מהלומה קשה ניחתה עליהם בשנת 522 לפה”ס כאשר אסר המלך הפרסי על המשך הבנייה בירושלים. נראה היה שעתיד העיר נתון בסימן שאלה (עז’ ד’:21–24).
5. מה הייתה תגובתו של יהוה לחוסר פעילותם של משרתיו?
5 יהוה ידע למה נזקק עמו. באמצעות החזון האחרון שנתן לזכריה הדגיש אלוהים ליהודים שהוא אוהב אותם ומוקיר את כל מה שהם עשו עד כה, וחיזק את ביטחונם בכך שיגן עליהם אם ישובו לבצע את מלאכתו. באשר לבנייה המחודשת של המקדש הבטיח יהוה: ”והיה [וכך יהיה] אם שמוע תשמעון בקול יהוה אלוהיכם” (זכ’ ו’:15).
חיל פרשים המורכב מצבאות מלאכים
6. (א) כיצד נפתח החזון השמיני של זכריה? (ראה תמונה בפתיח המאמר.) (ב) מדוע שונים הסוסים זה מזה בצבעם?
6 החזון השמיני והאחרון של זכריה עשוי לחזק את אמונתנו יותר מכל החזונות האחרים. (קרא זכריה ו’:1–3.) דמיין את התמונה הבאה: ”מבין שני... הרי [ה]נחושת” דוהרות קדימה ארבע מרכבות שככל הנראה מצוידות לקרב. הסוסים המושכים את המרכבות שונים זה מזה בצבעם, מה שמסייע להבדיל בין הרוכבים השונים. ”מה אלה?” שאל זכריה (זכ’ ו’:4). גם אנו רוצים לדעת את התשובה, שהרי החזון משפיע עלינו ישירות.
יהוה עדיין משתמש במלאכיו כדי להגן על משרתיו ולחזקם
7, 8. (א) מה מסמלים שני ההרים? (ב) מדוע ההרים עשויים נחושת?
7 הרים במקרא מסמלים לעיתים מלכויות או ממשלות. ההרים בחזון זכריה דומים לשני ההרים המוזכרים בנבואתו של דניאל. אחד ההרים מסמל את שלטונו האוניברסלי והנצחי של יהוה. ההר השני מסמל את מלכות המשיח שבראשה עומד ישוע (דנ’ ב’:35, 45). מאז שהומלך ישוע בסתיו 1914 ממלאים שני ההרים הללו תפקיד מיוחד במימוש רצון אלוהים עלי אדמות.
8 מדוע ההרים עשויים נחושת? בדומה לזהב, הנחושת היא מתכת יקרה מאוד. יהוה ציווה שמתכת נוצצת זו תשמש לבניית המשכן ולימים לבניית בית־המקדש בירושלים (שמ’ כ”ז:1–3; מל”א ז’:13–16). מתאים אפוא ששני ההרים הסמליים העשויים נחושת מזכירים לנו את ערכן היקר לאין ערוך של ריבונותו האוניברסלית של יהוה ומלכות המשיח, אשר יביאו יציבות לכלל בני האדם וירעיפו עליהם ברכות.
9. מי הם רוכבי המרכבות, ומהו תפקידם?
9 כעת נחזור אל המרכבות. מה מסמלים המרכבות ורוכביהן? הם מסמלים מלאכים, ככל הנראה קבוצות או פלוגות של מלאכים. (קרא זכריה ו’:5–8.) המרכבות יוצאות מלפני ”אדון כל הארץ” כדי למלא משימה מיוחדת. איזה תפקיד הוטל עליהן? המרכבות ורוכביהן נשלחים לאזורים מסוימים כדי למלא את אחריותם להגן על עם יהוה, בייחוד מפני ”ארץ צפון”, כלומר בבל. יהוה ידאג שבבל לא תשעבד שוב את עמו. עד כמה ודאי התנחמו מכך בוני בית־המקדש בימי זכריה! הם לא היו צריכים לחשוש שאויביהם ישבשו את מלאכת הבנייה.
10. איזה ביטחון יכולים לשאוב משרתי אלוהים כיום מנבואתו של זכריה על המרכבות ורוכביהן?
10 כפי שהיה בימי זכריה, יהוה צבאות עדיין משתמש במלאכיו כדי להגן על עמו ולחזקו (מל’ ג’:6; עב’ א’:7, 14). מאז ששוחרר בשנת 1919 עם ישראל הרוחני מן השבי הסמלי לבבל הגדולה, לא ניתן לעצור את התרחבות עבודת אלוהים האמיתית חרף התנגדות עזה (ההת’ י”ח:4). מאחר שאנו זוכים להגנה מצד המלאכים, איננו צריכים לחשוש שביום מן הימים שוב ייפול ארגון יהוה בשבי רוחני (תהל’ ל”ד:8). נהפוך הוא, אנו יכולים להיות סמוכים ובטוחים שמשרתי אלוהים ברחבי העולם ימשיכו לשגשג מבחינה רוחנית. אם נהרהר בחזון זכריה, לא נטיל ספק בעובדה שאנו בטוחים בצִלם של שני ההרים.
11. מדוע אל לנו לחשוש מהמתקפה הקרבה על משרתי אלוהים?
11 קרב היום שבו המעצמות הפוליטיות של עולם השטן ירכיבו קואליציה במטרה להשמיד את משרתי אלוהים (יח’ ל”ח:2, 10–12; דנ’ י”א:40, 44, 45; ההת’ י”ט:19). נבואתו של יחזקאל מדמה את הכוחות הללו לעננים המכסים את הארץ. הם שועטים לעברנו מלאי זעם על סוסים דוהרים (יח’ ל”ח:15, 16). * האם עלינו לחשוש מפניהם? כלל וכלל לא! לצדנו ניצב חיל פרשים. ברגע מכריע זה של הצרה הגדולה, יחברו יחדיו חילות המלאכים של יהוה צבאות כדי להגן על משרתי אלוהים ולהשמיד את המתנגדים לריבונותו (תסל”ב א’:7, 8). איזה יום גדול יהיה זה! אך מי עומד בראש צבאו השמימי של יהוה?
יהוה מכתיר מלך וכוהן מטעמו
12, 13. (א) מה התבקש כעת זכריה לעשות? (ב) הסבר כיצד האדם המכונה בנבואה ”צמח” מסמל את ישוע המשיח.
12 זכריה היה היחיד שצפה בשמונת החזונות שניתנו לו. כעת הוא עושה לעיני אחרים מעשה שנועד לעודד את מי שבונים מחדש את מקדש אלוהים. (קרא זכריה ו’:9–12.) זכריה התבקש לאסוף כסף וזהב מחֶלְדַּי, טוֹבִיָּה ויְדַעְיָה – שלושה משבי ציון שלא מכבר הגיעו מבבל – ולהכין מתרומותיהם ”עטרות”, כלומר עטרת מפוארת (זכ’ ו’:11). האם התבקש זכריה להניח את העטרת על ראשו של המושל זרובבל, שהיה משבט יהודה וצאצאו של דוד? לא. סקרנותם של המתבוננים מן הצד ודאי ניעורה כאשר הוא הניח את העטרת על ראשו של יהושע, הכוהן הגדול.
13 האם העטרת שהונחה על ראשו של יהושע הכוהן הגדול הפכה אותו למלך? לא, יהושע לא היה משושלת המלוכה של דוד, ולכן לא היה כשיר לשמש כמלך. לעטרת שלו הייתה משמעות נבואית, והיא הצביעה על מלך וכוהן עתידי שימלוך לעולמי עולמים. הכוהן הגדול שישמש כמלך מכונה ”צמח”, או נצר. כתבי־הקודש מציינים בבירור שמדובר בישוע המשיח (יש’ י”א:1; מתי ב’:23, הערת שוליים).
14. איזו פעילות מבצע ישוע מתוקף תפקידו כמלך וכוהן גדול?
14 ישוע, המשמש כמלך וככוהן גדול, עומד בראש צבאו השמימי של יהוה. מתוקף תפקידו הוא נוקט פעולה נחרצת כדי שמשרתי אלוהים כקבוצה יוכלו לשכון לבטח, חרף העובדה שהם חיים בתוך עולם עוין זה (יר’ כ”ג:5, 6). בעתיד הקרוב ינצח המשיח את האומות, ובכך יתמוך בריבונות אלוהים ויגן על משרתי יהוה (ההת’ י”ז:12–14; י”ט:11, 14, 15). אולם לפני שיוציא לפועל את משפטיו של אלוהים נכונה ל”צמח” מלאכה אדירה.
הוא יבנה את המקדש
15, 16. (א) איזה שיקום ואיזו צריפה נעשו בתקופה המודרנית, ועל־ידי מי? (ב) מה יהיה בסיומן של אלף שנות שלטון המשיח?
15 בנוסף לכהונתו כמלך וככוהן גדול, התמנה ישוע ’לבנות את היכל יהוה’. (קרא זכריה ו’:13.) בשנת 1919 הייתה מלאכת הבנייה של ישוע כרוכה בשחרור משרתי אלוהים האמיתיים מהשעבוד לבבל הגדולה ובשיקום הקהילה המשיחית. ישוע גם מינה ’עבד נאמן ונבון’ שישגיח על הפעילות המתבצעת בחצרותיו הארציות של המקדש הרוחני הגדול (מתי כ”ד:45). בנוסף, ישוע שוקד על צריפת משרתי יהוה ומסייע להם לשרת את אלוהים בטוהר (מל’ ג’:1–3).
16 במרוצת שלטון אלף השנים ישוע ו־144,000 המלכים והכוהנים השותפים לו יביאו את בני האדם הנאמנים לכדי שלמות. כאשר תתגשם מטרה זו, רק עובדי אלוהים האמיתיים יורשו לחיות על הארץ המטוהרת. בסופו של דבר תשוקם עבודת אלוהים האמיתית במלואה.
השתתף במלאכת הבנייה
17. מהי ההבטחה הבאה שמבטיח יהוה ליהודים, וכיצד דבריו משפיעים עליהם?
17 איזו השפעה הייתה למסר של זכריה על היהודים בני דורו? יהוה הבטיח שהוא יספק להם יציבות והגנה במהלך עבודות הבנייה. הבטחתו שבית־המקדש ייבנה ודאי מילאה את לבם הדואב בתקווה. אולם כיצד יעלה בידם של אנשים כה מעטים להשלים מלאכה אדירה זו? דבריו הבאים של זכריה מסירים כל שמץ של פחד או ספק. אלוהים אמר שבנוסף לתמיכתם של נאמנים כגון חלדי, טוביה וידעיה, רבים נוספים ’יבואו ויבנו בהיכל יהוה’. (קרא זכריה ו’:15.) מתוך ביטחון שאלוהים יתמוך בהם, נרתמו היהודים עד מהרה למלאכה וחידשו את מלאכת הבנייה למרות החרם. לא חלף זמן רב ויהוה הסיר את המכשול האדיר של החרם הרשמי, ובניית המקדש הושלמה בשנת 515 לפה”ס (עז’ ו’:22; זכ’ ד’:6, 7). אך דברי יהוה נושאים משמעות רבה אף יותר עבורנו.
יהוה לעולם לא ישכח את האהבה שאנו מגלים כלפיו! (ראה סעיפים 18, 19)
18. כיצד מתגשם בימינו הכתוב בזכריה ו’:15?
18 כיום מיליונים מצטרפים לעבודת אלוהים האמיתית, ולבם מניע אותם לתרום ’מהונם’, לרבות זמנם, מרצם ומשאביהם, כדי לתמוך במקדש הרוחני הגדול של יהוה (מש’ ג’:9). מניין נוכל לשאוב את הביטחון שיהוה מוקיר את תמיכתנו הנאמנה? זכור שחלדי, טוביה וידעיה תרמו את החומרים עבור העטרת שהכין זכריה. העטרת שמשה ”לזיכרון [תזכורת]” לתרומתם עבור עבודת אלוהים האמיתית (זכ’ ו’:14). באופן דומה, הפעילות שאנו מבצעים עבור יהוה והאהבה שאנו מגלים כלפיו לעולם לא יישכחו (עב’ ו’:10). הן יהיו נצורות לנצח בזיכרונו של יהוה.
19. כיצד צריכים להשפיע עלינו חזונותיו של זכריה כיום?
19 כל מה שהושג במסגרת עבודת אלוהים האמיתית באחרית ימים אלה הוא עדות ברורה לברכת יהוה והנהגת המשיח. אנו מהווים חלק מארגון יציב, בטוח ונצחי. מטרתו של יהוה באשר לעבודת אלוהים הטהורה אכן תתממש. הוקר את מקומך בקרב משרתי יהוה ואל תחדל ’לשמוע בקול יהוה אלוהיך’. כך תוכל להמשיך ליהנות מההגנה של המלך והכוהן הגדול, וכן של רוכבי המרכבות השמימיות. עשה כל שבכוחך כדי לתמוך במידה מלאה בעבודת אלוהים האמיתית. בעשותך כן תוכל להיות סמוך ובטוח שיהוה צבאות ישמור על ביטחונך בימים שנותרו לסדר עולמי זה – ולנצח נצחים!
^ ס' 11 למידע נוסף ראה ”שאלות של קוראים” בהוצאת המצפה מ־15 במאי 2015, עמ’ 29, 30.
