מדוע אנו ’מוסיפים להניב פרי רב’
”בזאת יפואר אבי, בכך שתוסיפו להניב פרי רב ותתנהגו כתלמידיי” (יוח’ ט”ו:8).
1, 2. (א) איזה מידע חלק ישוע עם תלמידיו זמן קצר לפני מותו? (ראה תמונה בפתיח המאמר.) (ב) מדוע חשוב שנזכור את הסיבות שבגללן אנו מבשרים? (ג) במה נדון כעת?
בערב האחרון לפני מותו ניהל ישוע שיחה ארוכה עם שליחיו, במהלכה חיזק את ביטחונם באהבה העמוקה שהוא חש כלפיהם. כמו כן, סיפר להם משל באשר לגפן, כפי שלמדנו במאמר הקודם. באמצעות משל זה עודד ישוע את תלמידיו ’להוסיף להניב פרי רב’ – להתמיד בהכרזת מסר המלכות (יוח’ ט”ו:8).
2 אולם ישוע לא רק אמר לתלמידיו מה הם צריכים לעשות, אלא גם מדוע עליהם לעשות כן. הוא הסביר להם מה הן הסיבות לכך שעליהם לבצע את פעילות הבישור. מדוע חשוב שנבחן את הסיבות הללו? אם נזכור מדוע עלינו להמשיך לבשר, יניע אותנו הדבר להתמיד לתת ”עדות לכל העמים” (מתי כ”ד:13, 14). אם כן, הבה נדון בארבע סיבות מקראיות לכך שאנו מבשרים. בנוסף, נבחן ארבע מתנות שמעניק לנו יהוה, המסייעות לנו להחזיק מעמד בעשותנו פרי.
מפארים את יהוה
3. (א) איזו סיבה יש לנו לבשר על־פי הכתוב ביוחנן ט”ו:8? (ב) מה מסמלים הענבים במשלו של ישוע, ומדוע השוואה זו במקומה?
3 הסיבה החשובה ביותר שבעטייה אנו משתתפים בפעילות הבישור היא לפאר את יהוה ולקדש את שמו בפני בני אדם. (קרא יוחנן ט”ו:1, 8.) שים לב שישוע דימה את יהוה אביו לכורם המגדל ענבים, את עצמו לגפן ואת תלמידיו לשריגים (יוח’ ט”ו:5). מתאים אפוא שהענבים מסמלים את פרי המלכות שמניבים תלמידי המשיח. ישוע אמר לשליחיו: ”בזאת יפואר אבי, בכך שתוסיפו להניב פרי רב”. בדיוק כפי שגפן המניבה ענבים טובים מסבה כבוד לכורם, כך אנו מסבים כבוד, או פאר, ליהוה כאשר אנו עושים את מיטבנו כדי להכריז את מסר המלכות (מתי כ”ה:20–23).
4. (א) באילו דרכים מקדשים אנו את שם אלוהים? (ב) מה אתה חש באשר לזכות שיש לך לקדש את שם אלוהים?
4 באיזו דרך מקדשת פעילות הבישור את שם אלוהים? איננו יכולים להפוך את שם אלוהים לקדוש יותר ממה שהוא, שכן הוא כבר קדוש במלוא מובן המילה. אך שים לב לדבריו של ישעיהו הנביא: ”יהוה צבאות אותו תקדישו”, כלומר יחסו לו קדושה (יש’ ח’:13). אנו מקדשים את שם אלוהים בין היתר על־ידי כך שאנו מחשיבים אותו כנבדל מכל שם אחר ועוזרים לאחרים להתייחס אליו בקדושה (מתי ו’:9). לדוגמה, כשאנו מכריזים את האמת על תכונותיו הנפלאות של יהוה ומטרתו הבלתי משתנה עבור האנושות, אנו מגנים על שם אלוהים מפני שקריו והשמצותיו של השטן (בר’ ג’:1–5). כמו כן, כשאנו עושים כל מאמץ כדי לסייע לאנשים בשטחנו להבין שיהוה ראוי ”לקבל את התפארת והכבוד והגבורה”, אנו מקדשים את שמו (ההת’ ד’:11). רוּנֶה, המשרת כחלוץ זה 16 שנה, אומר: ”הידיעה שהוענקה לי ההזדמנות להעיד על בורא היקום גורמת לי להיות אסיר תודה ולרצות להמשיך לבשר”.
אוהבים את יהוה ואת בנו
5. (א) איזו סיבה יש לנו לבשר על־פי הכתוב ביוחנן ט”ו:9, 10? (ב) כיצד הדגיש ישוע את הצורך לגלות כוח עמידה?
5 קרא יוחנן ט”ו:9, 10. אהבתנו העמוקה כלפי יהוה וישוע היא סיבה חשובה לכך שאנו מבשרים את מסר המלכות (מר’ י”ב:30; יוח’ י”ד:15). ישוע לא אמר לתלמידיו רק להיות באהבתו, הוא אמר להם ’להישאר באהבתו’. מדוע? מפני שניהול אורח חיים כתלמיד אמיתי של המשיח שנה אחר שנה מצריך כוח עמידה. ישוע הדגיש את הצורך בגילוי כוח עמידה כאשר בקטע המתועד ביוחנן ט”ו:4–10 אמר שוב ושוב שעליהם להיות מאוחדים איתו ולהישאר באהבתו.
6. כיצד אנו מראים שברצוננו להישאר באהבת המשיח?
6 כיצד נוכל להראות שברצוננו להישאר באהבת המשיח ולהיות ראויים בעיניו? עלינו לקיים את מצוותיו של ישוע. במילים פשוטות אומר לנו ישוע: ’צייתו לי’. מה שביקש מאיתנו ישוע לעשות הוא מה שהוא עצמו כבר עשה, שהרי הוסיף: ”כשם שאני שומר את מצווֹת האב ונשאר באהבתו”. ישוע הציב לנו את המופת (יוח’ י”ג:15).
7. איזה קשר קיים בין ציות לבין אהבה?
7 באשר לקשר שבין ציות לבין אהבה אמר ישוע קודם לכן לתלמידיו: ”המקבל את מצוותיי ושומר אותן, הוא האוהב אותי” (יוח’ י”ד:21). יתרה מזו, כאשר אנו ממלאים אחר הצו שהטיל עלינו ישוע ללכת ולבשר, מראים גם אנו שאנו אוהבים את אלוהים, שהרי מצוותיו של ישוע משקפות את חשיבתו של אביו (מתי י”ז:5; יוח’ ח’:28). בתגובה לאהבה שאנו מבטאים כלפיהם, ממשיכים יהוה וישוע לעטוף אותנו באהבתם.
מזהירים אנשים
8, 9. (א) איזו סיבה נוספת יש לנו לבשר? (ב) מדוע מניעות אותנו מילותיו של יהוה ביחזקאל ג’:18, 19 וי”ח:23 להמשיך לבשר?
8 יש לנו סיבה נוספת להמשיך לבשר. אנו מבשרים כדי להזהיר אחרים. נוח מתואר במקרא כ”מבשר”. (קרא פטרוס ב’. ב’:5.) פעילות הבישור שביצע לפני המבול כללה ודאי אזהרה על השמדה שתבוא. מדוע אנו יכולים להגיע למסקנה זו? תן דעתך למילותיו של ישוע: ”כי כמו שבימים שקדמו למבול אכלו ושתו, וגברים התחתנו ונשים נישאו, עד היום שבו נכנס נוח לתיבה, ולא שמו לב עד שבא המבול וסחף את כולם, כך תהיה גם נוכחותו של בן האדם” (מתי כ”ד:38, 39). חרף אדישותם של האנשים הכריז נוח בנאמנות את מסר האזהרה שניתן לו.
9 כיום, אנו מבשרים את מסר המלכות כדי להעניק לאנשים הזדמנות ללמוד על רצונו של אלוהים עבור האנושות. בדומה ליהוה, אנו רוצים בכל ליבנו שאנשים ייענו למסר ו’יחיו’ (יח’ י”ח:23). במקביל, בעת שאנו מבשרים מבית לבית ובמקומות ציבוריים, אנו מזהירים רבים ככל האפשר שמלכות אלוהים תבוא ותשים קץ לעולם מרושע זה (יח’ ג’:18, 19; דנ’ ב’:44; ההת’ י”ד:6, 7).
אוהבים את רענו
10. (א) מאיזו סיבה עלינו לבשר על־פי הכתוב במתי כ”ב:39? (ב) ספר כיצד סייעו פאולוס וסילא לסוהר בעיר פיליפי.
10 הנה עוד סיבה להמשיך לבצע את פעילות ההטפה: אנו מבשרים מפני שאנו אוהבים את רענו (מתי כ”ב:39). אהבה זו מניעה אותנו להתמיד בפעילות זו, בידיעה שבעקבות שינוי בנסיבותיהם של האנשים עשוי לחול שינוי בליבם. תן דעתך למה שחוו השליח פאולוס ושותפו סילא. מתנגדים בעיר פיליפי השליכו אותם לבית הכלא. לאחר מכן, בערך בחצות הלילה, התחוללה לפתע רעידת אדמה שהרעידה את הכלא וגרמה לדלתותיו להיפתח. הסוהר פחד שהאסירים נמלטו ועמד להרוג את עצמו. אך פאולוס קרא: ”אל תפגע בעצמך!” הסוהר המוטרד שאל: ”מה עליי לעשות כדי להיוושע?” הם השיבו לו: ”האמן באדון ישוע ותיוושע” (מה”ש ט”ז:25–34).
אהבה כלפי יהוה, ישוע ורענו מניעה אותנו לבשר (ראה סעיפים 5, 10)
11, 12. (א) כיצד נוגע המקרה של הסוהר לשירותנו? (ב) לְמה נרצה להיות זמינים?
11 כיצד המקרה של הסוהר נוגע לפעילות הבישור שאנו מבצעים? חשוב על כך: רק לאחר שהתחוללה רעידת האדמה חל שינוי בליבו של הסוהר והוא ביקש עזרה. באופן דומה, יש כיום שאינם נענים תחילה למסר המקראי, אך בעקבות אירוע מזעזע המרעיד לפתע את עולמם, חל שינוי בליבם והם מחפשים עזרה. לדוגמה, ייתכן שכמה אנשים המתגוררים בשטחנו איבדו באופן בלתי צפוי את העבודה שבה עבדו זה זמן רב ונותרו המומים. יש שאולי חשים שבורים מפני שלאחרונה התפרקו נישואיהם. ואילו אחרים אולי חשים אבודים לאחר שאובחנו כחולים במחלה קשה, או חשים שברון לב מפני שאיבדו אדם יקר. כאשר מתרחשים מצבים כאלה, עשויים אנשים השרויים במצוקה לשאול שאלות באשר למשמעות החיים שלא חשבו עליהן בעבר. אולי הם אף יתהו: ’מה עליי לעשות כדי להיוושע?’ ייתכן שכאשר נפגוש אותם, ירצו לראשונה בחייהם להקשיב למסר התקווה שבפינו.
12 לכן, כאשר אנו ממשיכים לבצע בנאמנות את פעילות הבישור, אנו מוודאים שנהיה זמינים להעניק לאנשים נחמה בעת שהללו יהיו מוכנים לקבלה (יש’ ס”א:1). שרלוט, המשרתת במסגרת השירות המורחב כבר 38 שנה, אומרת: ”אנשים כיום חשים אבודים. הם צריכים לקבל הזדמנות לשמוע את הבשורה הטובה”. אייבור, המשרתת כחלוצה זה 34 שנה, מציינת: ”כיום יותר מתמיד אנשים חשים מדוכדכים. אני באמת רוצה לעזור להם, וזה מניע אותי לבשר”. אכן, אהבת הרֵע היא סיבה טובה מאוד להמשיך בשירותנו!
מתנות המסייעות לנו לגלות התמדה
13, 14. (א) איזו מתנה מוזכרת ביוחנן ט”ו:11? (ב) כיצד תהיה שמחתו של ישוע שמחתנו? (ג) איזו השפעה יש לשמחה על שירותנו?
13 בערב האחרון לפני מותו דיבר ישוע עם שליחיו גם על מספר מתנות שיסייעו להם להחזיק מעמד בעשותם פרי. מה הן המתנות הללו, ואיזו תועלת צומחת לנו מהן?
14 שמחה. האם הציות לצו של ישוע לבשר הוא נטל? להיפך. לאחר שסיפר את משלו על הגפן, אמר ישוע שכמבשרי המלכות נחווה שמחה. (קרא יוחנן ט”ו:11.) למעשה, הוא הבטיח לנו ששמחתו תהיה שמחתנו. כיצד? כפי שצוין קודם לכן, ישוע דימה את עצמו לגפן ואת תלמידיו לשריגים. הגפן תומכת בשריגים. כל עוד מחוברים השריגים לגפן, הם מקבלים ממנה מים והזנה. באופן דומה, כל עוד נישאר מאוחדים עם המשיח בהליכה בעקבותיו בקפידה, נחווה את אותה השמחה שהוא חש בעשיית רצון אביו (יוח’ ד’:34; י”ז:13; פט”א ב’:21). האנֵה, המשרתת כחלוצה למעלה מ־40 שנה, מציינת: ”אני תמיד שמחה אחרי שאני יוצאת לבשר, וזה מפיח בי מרץ להמשיך בשירות יהוה”. ואכן, שמחה המושרשת עמוק בלב נותנת לנו את הכוח להמשיך לבשר גם בשטחים מאתגרים (מתי ה’:10–12).
15. (א) איזו מתנה מוזכרת ביוחנן י”ד:27? (ב) מדוע מסייע לנו השלום להמשיך להניב פרי?
15 שלום. (קרא יוחנן י”ד:27.) קודם לכן באותו ערב אחרון לפני מותו אמר ישוע לשליחיו: ”את שלומי אני נותן לכם”. כיצד מסייעת לנו מתנה זו – השלום שלו – להניב פרי? התמדה מציפה את ליבנו בתחושת שלום מתמשכת מהידיעה שיהוה וישוע שבעי רצון מאיתנו (תהל’ קמ”ט:4; רומ’ ה’:3, 4; קול’ ג’:15). אוּלְף, המשרת במסגרת השירות המורחב זה 45 שנה, אומר: ”פעילות ההטפה מעייפת אותי, אך היא מסבה לי סיפוק ממשי ומעניקה לחיי משמעות אמיתית”. אנו אסירי תודה על כך שאנו מבורכים בשלום פנימי מתמשך!
16. (א) איזו מתנה מוזכרת ביוחנן ט”ו:15? (ב) כיצד יכלו השליחים להמשיך להיות חבריו של ישוע?
16 ידידות. לאחר שביטא ישוע את רצונו ששמחת תלמידיו ’תהיה שלמה’, הוא הסביר להם את החשיבות שיש לאהבה המלווה בהקרבה עצמית (יוח’ ט”ו:11–13). בהמשך אמר: ”קראתי לכם חברים”. איזו מתנה יקרה – ידידות עם ישוע! מה היה על השליחים לעשות כדי להמשיך להיות חבריו? היה עליהם ”להמשיך לעשות פרי”. (קרא יוחנן ט”ו:14–16.) כשנתיים קודם לכן הורה להם ישוע: ”ובלכתכם הכריזו: ’קָרְבָה מלכות שמיים’” (מתי י’:7). לכן באותו ערב אחרון עודד אותם להתמיד בפעילות שבה החלו (מתי כ”ד:13; מר’ ג’:14). לא היה קל למלא אחר הצו של ישוע, אך הם יכלו להצליח – ובכך להמשיך להיות חבריו. כיצד? בעזרת מתנה נוספת.
17, 18. (א) איזו מתנה מוזכרת ביוחנן ט”ו:16? (ב) כיצד סייעה מתנה זו לתלמידיו של ישוע? (ג) אילו מתנות מחזקות אותנו כיום?
17 תפילות הזוכות למענה. ישוע ציין: ”כל מה שתבקשו מן האב בשמי הוא ייתן לכם” (יוח’ ט”ו:16). עד כמה ודאי חיזקה הבטחה זו את השליחים! * אף־על־פי שלא הבינו זאת בבירור, חייו של מנהיגם עלי אדמות היו קרובים לקיצם. אך הם לא יישארו ללא תמיכה. יהוה היה מוכן להשיב לתפילותיהם ולהעניק להם את העזרה הדרושה כדי שיוכלו למלא אחר הצו לבשר את מסר המלכות. ואכן, זמן קצר לאחר מכן הם ראו כיצד השיב יהוה לתפילותיהם לעזרה (מה”ש ד’:29, 31).
אנו יכולים להיות בטוחים שיהוה משיב לתפילותינו לעזרה (ראה סעיף 18)
18 הדבר נכון גם בימינו. בעוד אנו מחזיקים מעמד בעשותנו פרי, אנו נהנים מידידות עם ישוע. בנוסף, אנו יכולים להיות בטוחים שיהוה מוכן להשיב לתפילותינו לעזרה, וזאת כדי שנוכל לגבור על מכשולים שאולי ניתקל בהם בעודנו מבשרים את הבשורה הטובה על המלכות (פיל’ ד’:13). מה אסירי תודה אנו על הזכות לקבל מענה לתפילותינו וליהנות מידידות עם ישוע! המתנות הללו, שמעניק יהוה, מחזקות אותנו כדי שנמשיך לעשות פרי (יעקב א’:17).
19. (א) מדוע אנו ממשיכים לבשר? (ב) מה מסייע לנו להשלים את מלאכתו של אלוהים?
19 כפי שלמדנו במאמר, אנו ממשיכים לבשר כדי לפאר את יהוה ולקדש את שמו, להראות את אהבתנו כלפי יהוה וישוע, להשמיע אזהרה מקיפה, וכן לגלות אהבה כלפי הרֵע. בנוסף, שמחה, שלום, ידידות ותפילות הזוכות למענה הן מתנות המחזקות אותנו כדי שנוכל להשלים את מלאכתו של אלוהים. עד כמה שמח יהוה לראות את המאמצים שאנו עושים בלב ונפש כדי ’להוסיף להניב פרי רב’!
^ ס' 17 במהלך שיחתו עם השליחים הבטיח להם ישוע שוב ושוב שתפילותיהם ייענו (יוח’ י”ד:13; ט”ו:7, 16; ט”ז:23).
