עבור לתוכן

עבור לתוכן העניינים

‏”‏מי ליהוה?‏”‏

‏”‏מי ליהוה?‏”‏

‏”‏את יהוה אלוהיך תירא.‏ אותו תעבוד,‏ ובו תדבק”‏ (‏דב׳ י׳:‏20‏)‏.‏

שירים:‏ 106,‏ 27

1,‏ 2.‏ (‏א)‏ מדוע זה נבון לצדד ביהוה?‏ (‏ב)‏ במה נדון במאמר?‏

 מן הראוי לדבוק ביהוה.‏ אף אחד אינו חזק,‏ חכם או אוהב יותר מאלוהינו!‏ מי מאיתנו לא ירצה לצדד בו?‏ (‏תהל׳ צ״ו:‏4–6‏)‏ בכל זאת,‏ אמונתם של כמה ממשרתי אלוהים התערערה כאשר התעורר מצב שבו היה עליהם לנקוט עמדה לצד יהוה.‏

2 במאמר זה נדון בדוגמתם של אנשים שטענו שהם מצדדים ביהוה אך במקביל פעלו באופן שפגע בו.‏ הדוגמאות הללו מכילות לקחים חיוניים היכולים לסייע לנו להישאר נאמנים לחלוטין ליהוה.‏

יהוה חוקר לב

3.‏ מדוע ניסה יהוה לפנות לליבו של קין,‏ ומה אמר לו?‏

3 תן דעתך למקרה של קין.‏ הוא לא הצהיר שהוא עובד אף אל אחר מלבד יהוה.‏ אולם קין לא עבד את אלוהים כרצוי בעיניו.‏ עמוק בליבו צמחו זרעי רשע (‏יוח״א ג׳:‏12‏)‏.‏ יהוה ניסה לפנות לליבו של קין ואמר לו:‏ ”‏הלוא אם תיטיב,‏ שְאֵת;‏ ואם לא תיטיב,‏ לפֶּתח חטאת רובץ ואליך תשוקתו;‏ ואתה תמשול בו?‏”‏ (‏בר׳ ד׳:‏6,‏ 7‏)‏ יהוה למעשה אמר לקין:‏ ”‏אם תתחרט ותנקוט עמדה נחושה לצידי,‏ אני בתמורה אהיה לצידך”‏.‏

4.‏ מה עשה קין כאשר ניתנה לו ההזדמנות לנקוט עמדה לצד יהוה?‏

4 אילו רק היה מתקן קין את חשיבתו,‏ היה יהוה מאפשר לו לשוב וליהנות מחסדו.‏ אולם קין לא נשמע לעצה.‏ חשיבה שגויה ותאווה אנוכית הובילו אותו לעשיית מעשים פסולים (‏יעקב א׳:‏14,‏ 15‏)‏.‏ ייתכן שבשנות צעירותו מעולם לא תיאר לעצמו קין שינקוט עמדה נגד יהוה.‏ אולם לימים עשה את הבלתי יאומן – הוא מרד באלוהים והרג את אחיו!‏

5.‏ איזו מין חשיבה עלולה לגרום לנו לאבד את חסדו של יהוה?‏

5 בדומה לקין,‏ משיחי עלול כיום לעשות את הרע ובמקביל להצהיר שהוא עובד את יהוה (‏יהד׳ 11‏)‏.‏ לדוגמה,‏ הפרט עלול לשקוע בפנטזיות לא־מוסריות,‏ במחשבות חמדניות או ברגשי שנאה כלפי אח לאמונה (‏יוח״א ב׳:‏15–17;‏ ג׳:‏15‏)‏.‏ חשיבה זו עלולה להוביל למעשים פסולים.‏ בה בעת עשוי אותו אדם להיות פעיל בשירות ולנכוח בקביעות באסיפות הקהילה.‏ אנשים אחרים אולי אינם מודעים למחשבותינו ולמעשינו,‏ אך יהוה רואה הכול ויודע אם איננו מצדדים בו בלב שלם ‏(‏קרא ירמיהו י״ז:‏9,‏ 10‏)‏.‏

6.‏ כיצד מסייע לנו יהוה ’‏למשול’‏ בנטיות החטא בעודנו נוקטים עמדה נחושה לצידו?‏

6 עם זאת,‏ יהוה אינו ממהר לוותר עלינו.‏ יהוה קורא למי שצעדיהם מרחיקים אותם ממנו:‏ ”‏שובו אליי ואשובה אליכם”‏ (‏מל׳ ג׳:‏7‏)‏.‏ בייחוד כשאנו נאבקים בחולשות,‏ יהוה חפץ שננקוט עמדה נגד הרע (‏יש׳ נ״ה:‏7‏)‏.‏ אם אנו עושים כן,‏ הוא בתמורה יראה שהוא מצדד בנו על־ידי כך שיעניק לנו את החוסן הרוחני,‏ הרגשי והפיזי הנחוץ לנו כדי ’‏למשול’‏ בנטיות החטא שלנו (‏בר׳ ד׳:‏7‏)‏.‏

‏”‏אל תותעו”‏

7.‏ כיצד איבד שלמה את מעמדו הרצוי לפני יהוה?‏

7 נוכל ללמוד רבות מדוגמתו של שלמה המלך.‏ בצעירותו פנה שלמה ליהוה כמקור הדרכה.‏ יהוה העניק לו חוכמה רבה והפקיד בידיו את האחריות לבנות את בית המקדש המפואר בירושלים.‏ אולם שלמה איבד את ידידותו עם יהוה (‏מל״א ג׳:‏12;‏ י״א:‏1,‏ 2‏)‏.‏ תורת אלוהים אסרה במפורש על מלך עברי ’‏להרבות לו נשים’‏ כדי ש”‏לא יסור לבבו”‏ (‏דב׳ י״ז:‏17‏)‏.‏ שלמה לא ציית,‏ ולבסוף התחתן עם 700 נשים.‏ הוא הביא לביתו 300 פילגשים נוספות (‏מל״א י״א:‏3‏)‏.‏ רבות מנשותיו לא היו מקרב בני ישראל ועבדו אלי כזב.‏ לפיכך הפר שלמה גם את החוק בתורת אלוהים האוסר לשאת נשים נוכריות (‏דב׳ ז׳:‏3,‏ 4‏)‏.‏

8.‏ עד לאיזו מידה פגע שלמה ביהוה?‏

8 אט אט חדל שלמה לציית לדרישות יהוה,‏ מה שגרם לו עם הזמן לבצע חטאים חמורים ביותר.‏ שלמה בנה מזבח לאלה עשתורת ולפחות מזבח אחד נוסף לאל הכזב כמוש.‏ שם,‏ יחד עם נשותיו,‏ השתתף בעבודת אלילים.‏ מבין כל המקומות הוא בנה את המזבחות הללו בהר השוכן היישר מול ירושלים,‏ היכן שבנה את מקדש יהוה!‏ (‏מל״א י״א:‏5–8;‏ מל״ב כ״ג:‏13‏)‏ שלמה אולי השלה את עצמו וחשב שיהוה יעלים עין מחוסר צייתנותו כל עוד גם ימשיך להקריב קורבנות בבית המקדש.‏

9.‏ אילו השלכות היו לכך ששלמה התעלם מאזהרותיו של אלוהים?‏

9 אולם יהוה לעולם אינו מעלים עין מחטאים.‏ במקרא נאמר:‏ ”‏ויתאנף יהוה בשלמה,‏ כי נטה לבבו מעם יהוה.‏.‏.‏ הנראה אליו פעמיים.‏ וציווה אליו על הדבר הזה לבלתי לכת אחרי אלוהים אחרים;‏ ולא שמר את אשר ציווה יהוה”‏.‏ כתוצאה מכך,‏ הסיר ממנו אלוהים את חסדו ואת תמיכתו.‏ יורשיו של שלמה איבדו את המלוכה על ממלכת ישראל המאוחדת וסבלו מאסונות רבים שאירעו בדורות שלאחר מכן (‏מל״א י״א:‏9–13‏)‏.‏

10.‏ מה עלול לסכן את מעמדנו הרצוי לפני יהוה?‏

10 כפי שהיה במקרה של שלמה,‏ אחת הסכנות הגדולות ביותר לרוחניותנו היא ידידות עם מי שאינם מבינים או מכבדים את אמות המידה של יהוה.‏ יש המתרועעים עם הקהילה,‏ אך עלולים להיות חלשים מבחינה רוחנית.‏ אחרים עשויים להיות קרובי משפחה,‏ שכנים,‏ עמיתים לעבודה או חברים לספסל הלימודים שאינם עובדים את יהוה.‏ בכל אופן,‏ אם חברינו הקרובים אינם מגלים כבוד ראוי כלפי אמות המידה של יהוה,‏ הם עלולים עם הזמן לפגוע במעמדנו הרצוי לפני אלוהים.‏

איזו השפעה יש לאנשים שאתה מתרועע עימם על יחסיך עם יהוה?‏ (‏ראה סעיף 11)‏

11.‏ מה יכול לסייע לנו להחליט האם להימנע מהתרועעות עם אנשים מסוימים?‏

11 קרא קורינתים א׳.‏ ט״ו:‏33‏.‏ רוב בני האדם ניחנים בכמה תכונות טובות,‏ ומרבית האנשים מחוץ לקהילה אינם מעורבים בהתנהגות פסולה בוטה.‏ אם הדבר נכון באשר למכריך,‏ האם תוכל להניח שהם חברה טובה?‏ שאל את עצמך:‏ איזו השפעה תהיה לחברתם על יחסיך עם יהוה?‏ האם היא תשפר אותם?‏ מה טמון בליבם של אותם מכרים?‏ למשל,‏ האם שיחותיהם נסבות כמעט אך ורק על אופנה,‏ כסף,‏ גאדג׳טים,‏ בידור או דברים חומריים אחרים?‏ האם שיחותיהם כוללות לא אחת הערות מזלזלות על אחרים או התלוצצות גסה?‏ היטב הזהיר ישוע:‏ ”‏מתוך השופע בלב מדבר הפה”‏ (‏מתי י״ב:‏34‏)‏.‏ אם מתחוור לך שההתרועעות שלך עם האנשים הללו מסכנת את מעמדך הרצוי לפני יהוה,‏ פעל בהחלטיות כדי להגביל את היחסים עימם,‏ ואם צריך נתק איתם את הקשר (‏מש׳ י״ג:‏20‏)‏.‏

יהוה דורש מסירות בלעדית

12.‏ (‏א)‏ מה הבהיר יהוה לבני ישראל זמן קצר לאחר שיצאו ממצרים?‏ (‏ב)‏ כיצד הגיבו בני ישראל לדרישתו של אלוהים למסירות בלעדית?‏

12 לקחים נוספים ניתן ללמוד ממה שאירע זמן קצר לאחר ששוחררו בני ישראל ממצרים.‏ בני העם התאספו למרגלות הר סיני.‏ שם התגלה בפניהם יהוה בצורה דרמתית.‏ באורח פלא הופיע ענן קודר בשמיים.‏ יהוה יצר רעמים,‏ ברקים,‏ עשן ומה שנדמה היה כקול שופר הולך ומתחזק (‏שמ׳ י״ט:‏16–19‏)‏.‏ במעמד זה חשף את עצמו יהוה בפני בני ישראל כ”‏אל קנא”‏.‏ הוא הבטיח להם שיהיה נאמן לאוהביו ולשומרי מצוותיו.‏ ‏(‏קרא שמות כ׳:‏1–6‏.‏)‏ למעשה יהוה אמר לעמו:‏ ”‏אם תוכיחו שאתם מצדדים בי,‏ גם אני אצדד בכם”‏.‏ כיצד היית מגיב להבטחה שכזו לנאמנות מצד יהוה אלוהים?‏ ודאי היית נוהג בדומה לבני ישראל:‏ ”‏ויען כל העם קול אחד ויאמרו:‏ ’‏כל הדברים אשר דיבר יהוה נעשה’‏”‏ (‏שמ׳ כ״ד:‏3‏)‏.‏ אולם עד מהרה העמיד דבר לא־צפוי את נאמנותם של בני ישראל למבחן.‏

13.‏ אילו נסיבות העמידו את נאמנותם של בני ישראל למבחן?‏

13 בני ישראל התמלאו אימה ממראה הענן הקודר,‏ הברקים ושאר האותות מעוררי היראה שנבעו מאלוהים.‏ בהתאם לבקשתם הסכים משה לשמש כדוברם בהר סיני ולדבר בשמם עם יהוה (‏שמ׳ כ׳:‏18–21‏)‏.‏ משה התעכב למשך זמן רב על פסגת ההר.‏ האם כעת היו בני ישראל עזובים במדבר ללא מנהיגם המהימן?‏ נראה שאמונתם של בני העם הייתה תלויה יתר על המידה בנוכחותו הגלויה לעין של משה.‏ הם נתקפו חרדה ואמרו לאהרון:‏ ”‏עשה לנו אלוהים אשר ילכו לפנינו,‏ כי זה משה האיש אשר העלנו מארץ מצרים לא ידענו מה היה לו”‏ (‏שמ׳ ל״ב:‏1,‏ 2‏)‏.‏

14.‏ באיזו חשיבה השלו את עצמם בני ישראל,‏ ומה הייתה תגובתו של יהוה?‏

14 העם ידע שעבודת אלילים היא עבירה חמורה נגד יהוה (‏שמ׳ כ׳:‏3–5‏)‏.‏ אך עד מהרה הם עבדו את עגל הזהב!‏ על אף שללא ספק גילו חוסר צייתנות,‏ השלו את עצמם בני ישראל במחשבה שהם עדיין מצדדים ביהוה.‏ אהרון אף כינה את פולחן עגל הזהב ”‏חג ליהוה”‏!‏ כיצד הגיב יהוה?‏ הוא חש נבגד.‏ יהוה אמר למשה שהעם ”‏שִחֵת”‏ ושהם ’‏סרו מן הדרך אשר הוא ציוום’‏.‏ ב’‏חרון אפו’‏ יהוה אף חשב להשמיד את האומה שזה עתה נוסדה (‏שמ׳ ל״ב:‏5–10‏)‏.‏

15,‏ 16.‏ כיצד הראו משה ואהרון שהם נוקטים עמדה נחושה לצד יהוה?‏ (‏ראה תמונה בפתיח המאמר.‏)‏

15 יהוה החליט שלא להשמיד את בני ישראל.‏ רחמיו זימנו לעובדיו הנאמנים את ההזדמנות לנקוט עמדה נחושה לצידו (‏שמ׳ ל״ב:‏14‏)‏.‏ לאחר שהיה משה עד להתנהגות משולחת הרסן מצד העם – הצעקות,‏ השירה והריקודים לפני הפסל – הוא טחן את עגל הזהב לאבקה.‏ לאחר מכן קרא:‏ ”‏מי ליהוה?‏ אליי!‏”‏ בתגובה ’‏נאספו כל בני לוי’‏ אל משה (‏שמ׳ ל״ב:‏17–20,‏ 26‏)‏.‏

16 אף שבתחילה היה מעורב אהרון ביצירת הפסל,‏ הוא התחרט והצטרף לשאר הלוויים שצידדו ביהוה.‏ אותם נאמנים לא רק נקטו עמדה לצד יהוה,‏ אלא במקביל גם הבדילו את עצמם מעושי הרע.‏ היה זה צעד נבון;‏ באותו יום איבדו אלפים את חייהם משום שעבדו אלילים.‏ אולם למי שצידדו ביהוה הובטח שיבורכו (‏שמ׳ ל״ב:‏27–29‏)‏.‏

17.‏ מה מלמדים אותנו דבריו של פאולוס באשר למקרה של עגל הזהב?‏

17 השליח פאולוס הסב את תשומת הלב למקרה של עגל הזהב והזהיר:‏ ’‏דברים אלה משמשים לנו דוגמה פן נהפוך לעובדי אלילים,‏ כשם שהיו כמה מהם.‏ [‏הדוגמאות]‏ נכתבו כדי להזהיר אותנו,‏ אנחנו אשר קיצי העולמות הגיעו אלינו.‏ לפיכך מי שחושב שעמידתו איתנה ייזהר פן ייפול’‏ (‏קור״א י׳:‏6,‏ 7,‏ 11,‏ 12‏)‏.‏ כפי שציין פאולוס,‏ אפילו עובדי אלוהים אמיתיים עלולים להידרדר למעשים פסולים.‏ מי שנכנעים לפיתוי אולי יחשבו שהם עדיין נהנים ממעמד רצוי לפני יהוה.‏ אולם העובדה שהפרט חפץ בידידותו של יהוה או טוען שהוא נאמן לו אין משמעה תמיד שהוא באמת רצוי בעיני יהוה (‏קור״א י׳:‏1–5‏)‏.‏

18.‏ מה עלול לגרום לנו להתרחק מיהוה,‏ ומה יהיו ההשלכות?‏

18 בדיוק כפי שבני ישראל היו מודאגים מכך שמשה איחר לרדת מהר סיני,‏ המשיחיים בימינו עלולים לחוש מודאגים מכך שיום משפטו של יהוה וביאתו של העולם החדש מאחרים כביכול.‏ אולי נראה שהתגשמות ההבטחות הללו צפונה בעתיד הרחוק או טובה מכדי להיות אמיתית.‏ אם לא נרסן חשיבה שכזו,‏ היא עלולה לגרום לנו להציב מטרות גשמיות לפני רצונו של יהוה.‏ עם הזמן,‏ אנו עלולים להתרחק מיהוה ולבסוף לעשות מעשים שכאשר הייתה בריאותנו הרוחנית תקינה לעולם לא היינו חושבים שנהיה מעורבים בהם.‏

19.‏ איזו אמת בסיסית אל לנו לשכוח לעולם,‏ ומדוע?‏

19 בל נשכח לעולם שיהוה דורש ציות בלב שלם ומסירות בלעדית (‏שמ׳ כ׳:‏5‏)‏.‏ כל סטייה מעבודת יהוה משמעה למעשה עשיית רצון השטן,‏ דבר העלול להוביל רק לאסון.‏ לכן פאולוס מזכיר לנו:‏ ”‏אינכם יכולים לשתות מכוס יהוה ומכוס השדים;‏ אינכם יכולים לאכול מ’‏שולחן יהוה’‏ ומשולחן השדים”‏ (‏קור״א י׳:‏21‏)‏.‏

דבק ביהוה!‏

20.‏ כיצד יהוה יוכל לעזור לנו גם אם נקטנו צעד שגוי?‏

20 כאשר בוחנים את הדוגמאות המקראיות של קין,‏ שלמה ובני ישראל בהר סיני,‏ עולה היבט משותף הראוי לתשומת ליבנו.‏ לאנשים הללו ניתנה הזדמנות ’‏להתחרט ולשוב מדרכם’‏ (‏מה״ש ג׳:‏19‏)‏.‏ ברור אפוא שיהוה אינו ממהר לוותר על מי שנוקטים צעד שגוי.‏ חשוֹב כיצד גילה יהוה סלחנות במקרה של אהרון.‏ כיום אזהרותיו של יהוה עשויות להגיע באמצעות דוגמאות מקראיות,‏ פרסומים המבוססים על המקרא או עצה אדיבה מצד אח לאמונה.‏ אם נשים לב לאזהרות,‏ נוכל להיות בטוחים שיהוה ינהג בנו ברחמים.‏

21.‏ מה צריכה להיות החלטתנו הנחושה כאשר נאמנותנו ליהוה עומדת למבחן?‏

21 לחסדו של יהוה יש מטרה (‏קור״ב ו׳:‏1‏)‏.‏ הוא מעניק לנו הזדמנות ”‏לדחות את הרֶשע ואת תאוות העולם”‏.‏ ‏(‏קרא טיטוס ב׳:‏11–14‏.‏)‏ כל עוד אנו חיים ”‏בסדר העולמי הנוכחי”‏,‏ נתמודד עם מצבים שיעמידו למבחן את מסירותנו הבלעדית ליהוה.‏ הבה נהיה תמיד מוכנים לנקוט עמדה נחושה לצידו,‏ שכן רצוננו הוא ’‏לירוא את יהוה אלוהינו,‏ אותו לעבוד ובו לדבוק’‏!‏ (‏דב׳ י׳:‏20‏)‏.‏