אל תשפוט על־פי מראה עיניים
”חדלו לשפוט על־פי מראה עיניים; משפט צדק שפטו” (יוח’ ז’:24).
שירים: 54, 43
1. מה ניבא ישעיהו באשר לישוע, ומדוע מעודד הדבר?
נבואתו של ישעיהו על אדוננו ישוע המשיח מחממת את ליבנו ומעודדת אותנו. ישעיהו ניבא באשר לישוע: ”לא למראה עיניו ישפוט, ולא למשמע אוזניו יוכיח”, והוסיף: ”ושפט בצדק דלים” (יש’ י”א:3, 4). מדוע זה מעודד? מפני שאנו חיים בעולם המלא באפליה ובדעות קדומות. עד כמה אנו זקוקים לשופט מושלם זה, אשר לעולם לא ישפוט אותנו על־פי מראה עיניים!
2. מה הורה לנו ישוע לעשות, ובמה נדון במאמר?
2 מדי יום אנו מגבשים דעות על אנשים. אך בשל היותנו לא־מושלמים, אין אנו מסוגלים לשפוט דברים בצורה מושלמת כמו ישוע. יש לנו הנטייה להיות מושפעים ממה שאנו רואים. אך כאשר היה עלי אדמות ציווה ישוע: ”חדלו לשפוט על־פי מראה עיניים; משפט צדק שפטו” (יוח’ ז’:24). ברור אפוא שישוע רוצה שננהג כמותו ולא נשפוט אחרים על־פי מראה עיניים. במאמר זה נדון בשלושה תחומים שבהם אנשים לא אחת מושפעים ממה שהם רואים: גזע או מוצא אתני, עושר וגיל. בכל תחום נבחן דרכים מעשיות שבהן נוכל לציית להוראתו של ישוע.
אל תשפוט על־פי גזע או מוצא אתני
3, 4. (א) אילו מאורעות גרמו לשליח פטרוס לבחון מחדש את השקפתו באשר לנוכרים? (ראה תמונה בפתיח המאמר.) (ב) איזו אמת חדשה סייע יהוה לפטרוס להבין?
3 נסה לדמיין אילו מחשבות התרוצצו בשכלו של פטרוס כאשר נקרא ללכת לקיסריה לביתו של קורנליוס הנוכרי (מה”ש י’:17–29). בדומה ליהודים אחרים בני־דורו, חונך פטרוס להאמין שהנוכרים טמאים. אולם פטרוס היה עד למאורעות שגרמו לו לבחון מחדש את השקפתו. לדוגמה, זה עתה קיבל פטרוס חזון באורח נס (מה”ש י’:9–16). מה ראה בחזון? מעין סדין שהיה מלא בחיות טמאות הורד לפניו, וקול משמיים ציווה עליו: ”קום, פטרוס, שחט ואכול!” פטרוס סירב בתוקף. אז אמר לו הקול השמימי: ”חדל לקרוא ’משוקץ’ לְמה שטיהר אלוהים”. לאחר שהתעורר מהחזון, השתומם פטרוס ותהה מה מנסה לומר לו הקול. בדיוק באותה עת הגיעו אליו שליחים מאת קורנליוס. לאחר שקיבל הנחיות מרוח הקודש, פעל פטרוס ללא דיחוי והצטרף לשליחים כדי להגיע לביתו של קורנליוס.
4 אילו היה פטרוס שופט דברים רק על־פי מראה עיניים, הוא לעולם לא היה נכנס לביתו של קורנליוס. יהודים פשוט לא נכנסו לבתיהם של נוכרים. מדוע הלך פטרוס עם אותם שליחים חרף הדעות הקדומות המושרשות שהיו לו? הוא הושפע עמוקות מהחזון שראה ומהעידוד שקיבל מרוח הקודש. פטרוס הקשיב בשעה שסיפר קורנליוס את חווייתו, והדבר ללא ספק נגע לליבו. לכן אמר את הדברים הבאים בהשראת אלוהים: ”כעת אני באמת מבין שאלוהים אינו נושא פנים, אלא בכל עם ועם מי שירא אותו ועושה את הטוב והישר רצוי לפניו” (מה”ש י’:34, 35). הייתה זו הבנה חדשה ומרגשת עבור פטרוס – בעלת השפעה רחבת היקף! כיצד אמת זו באשר לאי־משוא פנים נוגעת לכל המשיחיים?
5. (א) מה רוצה יהוה שכל המשיחיים יבינו? (ב) על אף העובדה שאנו יודעים את האמת, מה אולי עדיין מקנן בנו?
5 באמצעות פטרוס עזר יהוה לכל המשיחיים להבין שהוא אינו נושא פנים. הוא אינו מייחס כל חשיבות להבדלי גזע, מוצא, לאום, שבט או לשון. כל גבר ואישה היראים את אלוהים ועושים את הישר רצויים לפניו (גל’ ג’:26–28; ההת’ ז’:9, 10). אין ספק שאתה מכיר באמיתות הדבר. אך מה אם גדלת בארץ או בבית שדעות קדומות רווחות בהם? אתה ודאי מחשיב את עצמך לאדם שאינו נושא פנים, אך אולי עמוק בליבך עדיין מקננות דעות קדומות. אפילו פטרוס, זה אשר זכה לגלות לאחרים שיהוה אינו נושא פנים, פעל מאוחר יותר בהשפעת דעות קדומות שהיו לו (גל’ ב’:11–14). כיצד נוכל להקשיב לישוע ולחדול לשפוט על־פי מראה עיניים?
6. (א) מה יכול לסייע לנו לעקור מליבנו גישות הנובעות מדעות קדומות? (ב) על מה העיד דוח שמסר אח הממלא תפקיד אחריות?
6 עלינו לבחון את עצמנו בקפידה לאור דבר־אלוהים כדי לראות אם עדיין יש לנו מחשבות או רגשות כלשהם הנובעים מדעות קדומות (תהל’ קי”ט:105). אולי נזדקק לעזרתם האוהבת של אחרים שהבחינו בדעות קדומות המצויות בנו, גם במקרה שאיננו מבחינים בהן בעצמנו (גל’ ב’:11, 14). אפשר שהגישות הללו כה מושרשות בנו עד שאיננו מודעים להן. תן דעתך, למשל, לאח בעל תפקיד אחריות שמסר דיווח באשר לזוג חרוץ המשרת במסגרת השירות המורחב. הבעל השתייך לקבוצת מיעוט אתנית שלא אחת קיבלה יחס מזלזל מאחרים. נראה שהאח האחראי לא היה מודע לכך שהוא בעצמו מחזיק בדעות קדומות באשר לקבוצת מיעוט זו. בדוח שכתב ציין אומנם דברים טובים רבים באשר לאותו בעל, אך הוא סיים את הדוח במילים: ”אף־על־פי שהוא משתייך [ללאום זה], התנהגותו וסגנון חייו עוזרים לאחרים להבין שאדם המשתייך [ללאום זה] אינו מנהל בהכרח סגנון חיים נחות ומלוכלך, מה שאופייני לרבים ממוצא [זה]”. האם אתה מבין את הנקודה? אין זה משנה מה תפקידינו, עלינו לבחון את עצמנו בקפידה ולהיות מוכנים לקבל עזרה על מנת שנוכל לזהות כל שריד של דעות קדומות שנותר בליבנו. מה עוד נוכל לעשות?
7. כיצד נוכל להראות שאנו פותחים את ליבנו לרווחה?
7 אם נפתח את ליבנו לרווחה, נאפשר לאהבה לתפוס את מקומן של הדעות הקדומות (קור”ב ו’:11–13). האם אתה נוהג לחפש רק את קרבתם של מי שהגזע, המוצא, הלאום, השבט או השפה שלהם זהים לשלך? אם כן, הרחב את המקום בליבך. מדוע לא תציע לאחים מרקע אחר לבשר איתך או תזמין אותם לארוחה או למפגש בביתך? (מה”ש ט”ז:14, 15) אם תעשה כן, תמלא את ליבך בכמות כה גדולה של אהבה עד כי לא ייוותר בו מקום לדעות קדומות. אולם קיימים תחומים נוספים שבהם אנו נוטים לשפוט אחרים על־פי המראה החיצוני שלהם. נדון כעת בתחום העושר החומרי.
אל תשפוט על־פי עושר או עוני
8. על־פי הכתוב בספר ויקרא י”ט:15, כיצד יכול עושר או עוני להשפיע על כושר שיפוטנו?
8 עושר חומרי הוא גורם נוסף היכול להשפיע על האופן שבו אנו רואים אחרים. בספר ויקרא י”ט:15 נאמר: ”לא תישא פני דל, ולא תֶהְדָר פני גדול. בצדק תשפוט עמיתך”. אך כיצד יכול עושרו או עוניו של הפרט להשפיע על האופן שבו אנו רואים אותו?
9. איזו אמת מרה העלה שלמה על הכתב, ומה אנו למדים מכך?
9 רוח הקודש הניעה את שלמה להעלות על הכתב אמת מרה באשר לבני אדם לא־מושלמים. במשלי י”ד:20 הוא ציין: ”גם לרעהו יִשָּׂנֵא רש, ואוהבי עשיר רבים”. מה אנו למדים מפסוק זה? אם אין אנו זהירים, אנו עלולים לחפש את קרבתם של אחים עשירים ולהתרחק מאחים עניים. מדוע זה כה מסוכן לאמוד את ערכם של אחרים רק על בסיס עושרם החומרי?
10. על איזו בעיה הצביע יעקב?
10 אם אנו שופטים אחרים על בסיס עושרם החומרי, אנו עלולים ליצור הפרדה מעמדית בקהילה. התלמיד יעקב ציין שבעיה זו זרעה פילוגים בכמה קהילות במאה הראשונה. (קרא יעקב ב’:1–4.) גם אנו צריכים לעמוד על המשמר פן נאפשר לחשיבה זו לחלחל לקהילותינו. כיצד נוכל להימנע מלשפוט על־פי מראה עיניים בתחום זה?
11. איזו השפעה יש לנכסיו החומריים של הפרט על יחסיו עם יהוה? הסבר.
11 עלינו לראות את אחינו כפי שיהוה רואה אותם. אדם אינו נחשב ליקר בעיני יהוה בשל עושרו או בשל עוניו. יחסינו עם יהוה לעולם לא יהיו תלויים בכמות הנכסים החומריים שיש או אין לנו. זה אומנם נכון שישוע אמר ש”קשה יהיה לאיש עשיר להיכנס למלכות השמיים”, אך הוא לא אמר שיהיה זה בלתי אפשרי (מתי י”ט:23). מאידך, ישוע גם אמר: ”אשריכם העניים, כי לכם שייכת מלכות אלוהים” (לוקס ו’:20). אך אין משמע הדבר שכל העניים זכו לברכות מיוחדות ונענו בחיוב למה שלימד ישוע. רבים מהם לא נענו לתורתו. הנקודה היא שאיננו יכולים לשפוט את יחסיו של הפרט עם יהוה על־פי נכסיו החומריים.
12. מה מורים כתבי־הקודש לעשירים ולעניים?
12 בורכנו באחים ובאחיות רבים, עשירים ועניים, האוהבים את יהוה מעומק ליבם ומשרתים אותו בלב שלם. כתבי־הקודש מורים לעשירים ”לא לתלות את תקוותם בעושר שאין בו ביטחון, אלא באלוהים”. (קרא טימותיאוס א’. ו’:17–19.) במקביל, דברו של אלוהים קורא לכל משרתיו, עשירים ועניים כאחד, להישמר מפני אהבת הכסף (טימ”א ו’:9, 10). ואכן, אם נפתח את עינינו ונראה את אחינו כפי שיהוה רואה אותם, לא נתפתה לשפוט אותם רק על בסיס מה שיש או מה שאין להם מבחינה חומרית. אך מה לגבי גילו של הפרט? האם זה בסיס מוצדק לשפוט אחרים? הבה נראה.
אל תשפוט על־פי גיל
13. מה מלמדים אותנו כתבי־הקודש באשר לכבוד למבוגרים?
13 שוב ושוב קוראים לנו כתבי־הקודש לגלות כבוד הולם למבוגרים. בספר ויקרא י”ט:32 נאמר: ”מפני שֵיבה תקום והדרתָ פני זקן. ויראתָ מאלוהיך”. בנימה דומה נאמר במשלי ט”ז:31 ש”עטרת תפארת שיבה [כאשר] בדרך צדקה תימצא”. גם פאולוס קרא לטימותיאוס שלא לנזוף באדם זקן, אלא להתייחס לאח מבוגר כאל אב (טימ”א ה’:1, 2). אף־על־פי שלטימותיאוס הייתה מידה של סמכות על אחים מבוגרים שכאלה, היה עליו לנהוג בהם בחמלה ובכבוד.
14. באילו נסיבות יהא זה מתאים שניתן עצה או תיקון נחוצים לאדם המבוגר מאיתנו?
14 אולם עד לאיזו מידה עלינו ליישם עיקרון זה? לדוגמה, האם עלינו לחוש מחויבים להיכנע לרצונו של אדם מבוגר במקרה שהוא חוטא בזדון או מקדם דבר הפסול בעיני יהוה? יהוה לא ישפוט על־פי מראה עיניים ולא יצדיק חוטא בזדון רק מפני שהוא מבוגר. שים לב לעיקרון המצוי בישעיהו ס”ה:20: ”החוטא בן מאה שנה יקולל”. עיקרון דומה עולה מחזון שניתן ליחזקאל (יח’ ט’:5–7). לכן מה שצריך לעמוד תמיד בראש מעיינינו הוא לגלות כבוד כלפי עתיק היומין, יהוה אלוהים (דנ’ ז’:9, 10, 13, 14). אם נעשה כן, לא נחשוש לתקן את מי שזקוק לתיקון, ללא תלות בגילו (גל’ ו’:1).
האם אתה מגלה כבוד כלפי אחים צעירים? (ראה סעיף 15)
15. איזה לקח אנו למדים מהשליח פאולוס באשר למתן כבוד לאחים צעירים יותר?
15 מה לגבי אחים צעירים יותר בקהילה? כיצד אתה רואה אותם? השליח פאולוס כתב לטימותיאוס הצעיר: ”אל יזלזל בך איש בשל צעירותך. אדרבה, היה מופת לנאמנים בדיבור, בהתנהגות, באהבה, באמונה ובטוהר” (טימ”א ד’:12). ייתכן שבעת שכתב פאולוס את המילים הללו היה טימותיאוס בשנות ה־30 המוקדמות לחייו. בכל זאת, עוד קודם לכן הטיל עליו פאולוס תפקידי אחריות כבדי משקל. ללא תלות בסיבה שעמדה בבסיס עצתו, הנקודה ברורה – אל לנו לשפוט אחים צעירים רק על בסיס גילם. מוטב שנזכור שאפילו אדוננו ישוע ביצע את כל שירותו הארצי כשהיה בשנות ה־30 המוקדמות לחייו.
16, 17. (א) כיצד מחליטים זקני־הקהילה אם יש להמליץ למנות אח למשרת עוזר או לזקן־קהילה? (ב) כיצד עלולות השקפות אישיות או תרבותיות להתנגש עם כתבי־הקודש?
16 אולי אנו משתייכים לתרבות הנוטה לזלזל בצעירים. אם כן, ייתכן שזקני־קהילה מהססים להמליץ על מינויים של אחים צעירים כשירים למשרתים עוזרים או לזקני־קהילה. מוטב שכל זקני־הקהילה יזכרו שכתבי־הקודש אינם נוקבים בגיל מינימלי שבו צריך להיות אדם כדי להמליץ למנות אותו למשרת עוזר או לזקן־קהילה (טימ”א ג’:1–10, 12, 13; טיט’ א’:5–9). אם זקן־קהילה קובע כלל המבוסס על תרבותו, הוא אינו פועל בקנה אחד עם כתבי־הקודש. קנה המידה שעל־פיו יש לאמוד את כישוריהם של האחים הצעירים הוא דבר־אלוהים, ולא השקפות אישיות או תרבותיות (טימ”ב ג’:16, 17).
17 שים לב כיצד השקפות תרבותיות אלה המנוגדות למקרא עלולות לעכב אחים כשירים. במדינה אחת הופקדו תפקידי אחריות כבדי משקל בידי משרת עוזר כשיר ביותר. אף־על־פי שהזקנים בקהילתו הסכימו שהאח הצעיר עומד במידה סבירה בדרישות המקראיות לתפקיד זקן־קהילה, לא הומלץ למנותו. כמה זקני־קהילה מבוגרים התעקשו שהאח נראה צעיר מכדי להיחשב לזקן־קהילה. למרבה הצער, עוכב מינויו של האח פשוט בשל מראהו החיצוני. אף־על־פי שמדובר בחוויה אחת, מדיווחים עולה שחשיבה מעין זו משפיעה על רבים במקומות שונים בעולם. עד כמה חשוב שנישען על כתבי־הקודש ולא על השקפותינו האישיות או התרבותיות! זו הדרך היחידה לציית לישוע ולחדול לשפוט על־פי מראה עיניים.
משפט צדק שפטו
18, 19. מה נדרש מאיתנו כדי לראות אחרים מבעד לעיניו של יהוה?
18 חרף היותנו בני אדם לא־מושלמים, ביכולתנו ללמוד לראות אחרים מבעד לעיניו של יהוה אשר אינו נושא פנים (מה”ש י’:34, 35). אך הדבר מצריך מאמצים תמידיים מצידנו ותזכורות קבועות מתוך דבר־אלוהים. אם ניישם את התזכורות הללו, נציית במידה רבה יותר להוראתו של ישוע לחדול לשפוט על־פי מראה עיניים (יוח’ ז’:24).
19 בקרוב ישפוט המלך שלנו, ישוע המשיח, את האנושות כולה. הוא לא ישפוט על־פי מראה עיניו או משמע אוזניו, הוא ישפוט משפט צדק (יש’ י”א:3, 4). עד כמה נפלא יהיה זה!
