שמור על שלווה פנימית חרף שינויים בנסיבות
”שיוויתי ודוממתי נפשי” (תהל’ קל”א:2).
שירים: 24, 154
1, 2. (א) כיצד עלולים שינויים בלתי צפויים בחיים להשפיע על המשיחי? (ראה תמונה בפתיח המאמר.) (ב) על־פי מזמור קל”א, איזו גישה יכולה לסייע לנו לשמור על שלווה פנימית?
כאשר נודע ללויד ולאלכסנדרה שהם נשלחים לשדה, הם היו עצובים בתחילה. אחרי הכול הם שירתו בבית־אל למעלה מ־25 שנה. לויד אומר: ”הרגשתי שבית־אל והתפקיד שביצעתי בו הפכו לזהות שלי. בשכלי הבנתי את הסיבות לשינוי, אך בשבועות ובחודשים שחלפו לאחר מכן לא אחת חשתי תחושת דחייה. זה היה כמו רכבת הרים רגשית – רגע אחד הייתי חיובי, ומייד אחר כך מיואש”.
2 כאשר חיינו מקבלים תפנית בלתי צפויה, השינויים שעלינו להתמודד עימם עלולים לגרום לנו להיתקף חששות ולחץ רגשי (מש’ י”ב:25). ייתכן גם שיהיה לנו קשה לקבל את השינויים הללו. בנסיבות שכאלה, כיצד נוכל ’לשווע ולדומם’, כלומר להרגיע ולהשקיט, את נפשנו? (קרא תהלים קל”א:1–3.) הבה נראה כיצד כמה דמויות מקראיות, וכן מספר משרתי יהוה בני זמננו, הצליחו לשמור על שלווה פנימית חרף נסיבות משתנות.
מתנסים ב”שלום אלוהים”
3. באיזה מצב מצא את עצמו יוסף?
3 יוסף היה בערך בן 17 כאשר אחיו מכרו אותו לעבדות בשל קנאתם בו. לפני כן, היה יוסף הבן המועדף על אביו (בר’ ל”ז:2–4, 23–28). במשך כ־13 שנה היה עליו לסבול מעבדות וממאסר במצרים, הרחק מיעקב, אביו היקר. מה עזר ליוסף שלא לשקוע בייאוש ובמרירות?
4. (א) במה מיקד יוסף את מחשבותיו בעת ששהה במאסר? (ב) כיצד השיב יהוה לתפילותיו של יוסף?
4 בעודו סובל במאסר, יוסף ודאי מיקד את מחשבותיו בראיות לברכתו של יהוה (בר’ ל”ט:21; תהל’ ק”ה:17–19). גם החלומות הנבואיים שהיו ליוסף בצעירותו נסכו בו את הביטחון שהוא רצוי בעיני יהוה (בר’ ל”ז:5–11). הוא ודאי שטח בפני יהוה את יגונו יותר מפעם אחת (תהל’ קמ”ה:18). בתגובה לתפילותיו הכנות העניק לו יהוה שכנוע עמוק בכך שיהיה ”איתו” בכל ניסיונותיו (מה”ש ז’:9, 10). *
5. איזו השפעה יכולה להיות ל”שלום אלוהים” על רצוננו לרדוף אחר מטרות רוחניות?
5 גם אנו יכולים, חרף נסיבות קשות, לחוש ממקור ראשון את ההשפעה המרגיעה של ”שלום אלוהים” השומר על שכלנו. (קרא פיליפים ד’:6, 7.) מכאן שאם נפנה ליהוה כאשר אנו חשים שאנו כורעים תחת נטל הדאגות, שלום אלוהים יוכל לחזק את נחישותנו לרדוף אחר מטרות רוחניות ולסייע לנו להישמר מפני כל דחף לומר נואש. הבה נדון בכמה דוגמאות מימינו הממחישות זאת.
בקש מיהוה שיעזור לך ליהנות שוב משלווה פנימית
6, 7. כיצד תפילותינו הספציפיות יכולות לסייע לנו ליהנות שוב משלווה פנימית? ספר דוגמה.
6 כאשר נודע לריאן וג’ולייט שמשימתם כחלוצים מיוחדים זמניים הגיעה לסיומה, הם חשו ייאוש. ”ישר פנינו ליהוה בתפילה”, אומר ריאן. ”ידענו שיש לנו כאן הזדמנות מיוחדת לגלות את ביטחוננו בו. רבים בקהילתנו היו חדשים בָּאמת, ולכן התפללנו ליהוה שיעזור לנו להציב מופת בגילוי אמונה”.
7 כיצד השיב יהוה לתפילתם? ריאן נזכר: ”מייד לאחר התפילה הרגשות השליליים והדאגות שהיו לנו קודם לכן פשוט נעלמו. שלום אלוהים שמר על לבבנו ועל שכלנו. הבנו שיהוה יכול להמשיך להשתמש בנו אם נשמור על הגישה הנכונה”.
8–10. (א) כיצד יכולה רוח אלוהים לסייע לנו להתמודד עם דאגות? (ב) באילו דרכים יכול יהוה להגיב למאמצינו לשמור על ראייה רוחנית?
8 רוח אלוהים יכולה לא רק להרגיע אותנו, אלא גם להסב את תשומת ליבנו לפסוקי מפתח שיסייעו לנו לשמור על סדר העדיפויות הרוחני שלנו. (קרא יוחנן י”ד:26, 27.) תן דעתך לזוג נשוי, פיליפ ומרי, ששירתו בבית־אל קרוב ל־25 שנה. תוך ארבעה חודשים איבדו את אימותיהם וקרוב משפחה נוסף והחלו לטפל באביה של מרי, הסובל מדמנציה.
9 פיליפ מספר: ”חשבתי שאני מתמודד די טוב עם המצב, אך משהו היה חסר. בזמן שקראתי מאמר לימודי בחוברת המצפה נתקלתי בכתוב בקולוסים א’:11. זה נכון שגיליתי כוח עמידה, אך לא במלוא מובן המילה. הייתי צריך ’לעמוד בכול בסבלנות ובשמחה’. הפסוק הזכיר לי שהשמחה שלי לא תלויה בנסיבותיי, אלא בהשפעה שיש לרוח אלוהים על חיי”.
10 בתגובה למאמציהם לשמור על ראייה רוחנית באשר למצבם, בירך יהוה את פיליפ ומרי בדרכים רבות. זמן קצר לאחר שעזבו את בית־אל, שניהם מצאו תלמידי מקרא שהתקדמו יפה ורצו ללמוד יותר מפעם אחת בשבוע. במבט לאחור מספרת מרי: ”הם היו שמחתנו ודרכו של יהוה לומר לנו שהכול יהיה בסדר”.
תן ליהוה משהו שהוא יכול לברך
כיצד נוכל לחקות את דוגמתו של יוסף ללא תלות בנסיבותינו? (ראה סעיפים 11–13)
11, 12. (א) כיצד נתן יוסף ליהוה משהו שהוא יכול לברך? (ב) לאיזה גמול זכה יוסף על עמידתו האיתנה?
11 כאשר אנו מתמודדים עם שינויים פתאומיים, אנו עלולים בנקל לאפשר לדאגות באשר לעתיד לשתק את חיינו. זה יכול היה לקרות ליוסף. במקום זאת, הוא ככל הנראה החליט להפיק את המיטב ממצבו, ובכך לתת ליהוה משהו שהוא יכול לברך. אף שהיה במאסר, יוסף עמל רבות כדי למלא כל משימה שהטיל עליו שר בית הסוהר, ממש כפי שעשה כאשר עבד עבור פוטיפר (בר’ ל”ט:21–23).
12 יום אחד הופקדו תחת השגחתו של יוסף שני גברים שקודם לכן שירתו בעמדות בכירות בחצר פרעה. גישתו האדיבה של יוסף נסכה בהם ביטחון, ולכן הם שיתפו אותו בבעיותיהם ובחלומות התמוהים שחלמו בלילה שלפני (בר’ מ’:5–8). יוסף לא היה מודע לכך, אך שיחה זו עתידה הייתה להוביל לתוצאה טובה עבורו. אף־על־פי שהיה עליו לרצות שנתיים נוספות בכלא, הוא בסופו של דבר שוחרר ובאותו היום התמנה לשליט במעמד הגבוה ביותר אחרי פרעה (בר’ מ”א:1, 14–16, 39–41).
13. כיצד נוכל, ללא תלות בנסיבותינו, לתת ליהוה משהו שהוא יכול לברך?
13 בדומה ליוסף, אולי נמצא את עצמנו במצב שבו יש לנו שליטה מועטה, אם בכלל. אולם אם נשמור על סבלנות ונעשה כל מאמץ להפיק את המיטב מנסיבותינו, ניתן ליהוה משהו שהוא יכול לברך (תהל’ ל”ז:5). אמת, לעיתים אולי נחוש ”אובדי עצות”, אך כפי שאמר פאולוס, לעולם לא נהיה ”נואשים” (קור”ב ד’:8, הערת שוליים). דבריו של פאולוס יהיו נכונים במקרה שלנו, בייחוד אם נמשיך להיות ממוקדים בשירותנו.
הישאר ממוקד בשירותך
14–16. כיצד נותר פיליפוס המבשר ממוקד בשירותו חרף נסיבות משתנות?
14 פיליפוס המבשר הוא דוגמה מצוינת לאדם שנותר ממוקד בשירותו חרף נסיבות משתנות. בירושלים פרץ גל של רדיפות לאחר סקילתו של סטפנוס. * באותה עת נהנה פיליפוס מזכות שירות חדשה (מה”ש ו’:1–6). אך כאשר נפוצו תלמידי המשיח, פיליפוס לא היה יכול לשבת בחוסר מעש. הוא הלך לבשר בשומרון, עיר שכמעט ולא הושמעה בה הבשורה הטובה באותם ימים (מתי י’:5; מה”ש ח’:1, 5).
15 פיליפוס היה מוכן ללכת לכל מקום שאליו תוביל אותו רוח אלוהים, לכן השתמש בו יהוה כדי לבשר בשטחים חדשים. גישתו שהעידה על אי־משוא פנים ודאי הייתה מרעננת בעיני השומרונים, שהיו רגילים ליחס מבזה מצד היהודים. אין פלא ש”כל ההמונים שתו בצמא את דבריו” (מה”ש ח’:6–8).
16 לאחר מכן רוח אלוהים הובילה את פיליפוס לאשדוד ולקיסריה, שתי ערים שבהן הייתה אוכלוסייה גדולה של נוכרים (מה”ש ח’:39, 40). כ־20 שנה לאחר שבישר לראשונה בשומרון, נסיבותיו של פיליפוס כבר היו ככל הנראה שוב שונות. כעת, כאיש משפחה, השתקע בשטח ההטפה שלו. אולם חרף נסיבותיו המשתנות נותר פיליפוס ממוקד בשירותו, וכתוצאה מכך יהוה הרעיף ברכות עליו ועל משפחתו (מה”ש כ”א:8, 9).
17, 18. כיצד התמקדות בשירות מסייעת לנו לשמור על איזון בתקופות של שינויים?
17 רבים המשרתים בשירות המורחב יכולים להעיד שהתמקדות בשירות סייעה להם לשמור על איזון חרף נסיבות משתנות. כאשר אוֹסְבּוֹרן ופּוֹלַייט, זוג מדרום אפריקה, עזבו את בית־אל, הם חשבו שתוך זמן קצר ימצאו עבודה במשרה חלקית ומקום מגורים. ”למרבה הצער”, מספר אוסבורן, ”לא מצאנו עבודה מהר כפי שקיווינו”. אשתו פולייט אומרת: ”לא מצאנו עבודה במשך שלושה חודשים, ולא היו לנו כלל חסכונות. זה היה ממש קשה”.
18 מה סייע להם להתמודד עם מצבם הקשה? אוסבורן מסכם זאת במילים: ”בישרנו עם הקהילה וזה עזר לנו מאוד להישאר ממוקדים וחיוביים. במקום לשבת ולדאוג החלטנו להתמסר לפעילות הבישור, וזה הסב לנו שמחה גדולה. חיפשנו עבודה בכל מקום, ובסופו של דבר מצאנו”.
הוחל ליהוה בסבלנות
19–21. (א) מה יסייע לנו לשמור על שלווה פנימית? (ב) איזו תועלת אישית אנו יכולים להפיק מהסתגלות לנסיבות חדשות?
19 כפי שמראות הדוגמאות שלעיל, אם נפיק את המיטב מנסיבותינו ונוחיל בביטחון ליהוה, נוכל לשמור על שלווה פנימית. (קרא מיכה ז’:7.) אולי אף נבין שהפקנו תועלת רוחנית רבה מהסתגלות לנסיבות חדשות. בהתבסס על ניסיונה אומרת פולייט, שצוטטה קודם לכן: ”השינוי שחל בתפקיד שלי לימד אותי מה באמת משמע הדבר להיות תלויה ביהוה, גם כשנראה שכל הסיכויים לרעתי. יחסיי איתו התעמקו”.
20 מרי, שצוטטה קודם לכן, עדיין מטפלת באביה הקשיש, ובמקביל משרתת כחלוצה. היא מציינת: ”למדתי שכאשר אני נתקפת דאגות, אני צריכה לעצור, להתפלל ולהירגע. הלקח החשוב ביותר שהפקתי הוא להותיר דברים בידיו של יהוה, מה שיהיה נחוץ עוד יותר בעתיד”.
21 לויד ואלכסנדרה, המוזכרים בתחילת המאמר, מודים שהשינוי שחל בנסיבותיהם בחן את אמונתם בדרכים שלא עלו על דעתם. אולם הם אומרים: ”מבחני אמונה מגלים אם אמונתנו אמיתית, ואם היא מספיק איתנה כדי לתמוך בנו ולנחם אותנו בעת צרה. הם הופכים אותנו לאנשים טובים יותר”.
שינויים בלתי צפויים יכולים להוביל לברכות בלתי צפויות! (ראה סעיפים 19–21)
22. איזה ביטחון יהיה לנו אם נתאמץ להפיק את המיטב מנסיבותינו?
22 אם חייך מקבלים תפנית בלתי צפויה – אולי כתוצאה משינוי במשימותיך התיאוקרטיות, מבעיות בריאות או ממחויבויות משפחתיות חדשות – היה סמוך ובטוח שיהוה דואג לך ושהוא יעניק לך עזרה בעיתה (עב’ ד’:16; פט”א ה’:6, 7). בינתיים, נסה להפיק את המיטב ממצבך. קרב אל אביך השמימי באמצעות תפילות, ולמד להפקיד את עצמך בידיו האוהבות. כך גם אתה תשמור על שלווה פנימית חרף נסיבות משתנות.
^ ס' 4 זמן מה לאחר שחרורו מהמאסר הכיר יוסף בעובדה שיהוה שיכך את זיכרונותיו המרים על־ידי כך שהעניק לו בן. הוא קרא לבנו הבכור מנשה, והסביר: ”כי נַשַנִי [השכיחני] אלוהים את כל עמלי” (בר’ מ”א:51).
